האם חייב לקבל דעת חכם הגדול במנין השנים ובחכמה בלי חקירה?

[שמעון טרבלסי]

כתב הראב"ד בתשובות ופסקים לראב"ד (מוה"ק, סי' כ):

ומבואר בדבריו שחייבים לקבל דברי הגדול בשנים ובחכמה, מבלי להרהר אחריהם.
מה מקור דבריו, והאם הם מוסכמים?

 

[אלישמע]

"היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה" (ע"ז ז ע"א).
מאירי: במנין, בשָנים וי"א בתלמידים.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כתב הראב"ד בתשובות ופסקים לראב"ד (מוה"ק, סי' כ):
הצג קובץ מצורף 10754
ומבואר בדבריו שחייבים לקבל דברי הגדול בשנים ובחכמה, מבלי להרהר אחריהם.
מה מקור דבריו, והאם הם מוסכמים?

מצאתי [ע"י חיפוש אוצה"ח] שמה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל בעל שיטה מקובצת לקח כמה מלשונותיו של תשובה זו ושיבצם בתוך תשובה שלו (שו"ת רב"א סי' י"ד) -

 

[שמעון טרבלסי]

"היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה" (ע"ז ז ע"א).
מאירי: במנין, בשָנים וי"א בתלמידים.

אז זה לא נפסק להלכה, אלא כר"י בן קרחה, וא"כ היאך הביא זאת הראב"ד?

 

[אלישמע]

אז זה לא נפסק להלכה, אלא כר"י בן קרחה, וא"כ היאך הביא זאת הראב"ד?

אז עניתי לך על ב' השאלות, א' מה המקור שלו. ב' האם זה מוסכם.
תשובה: המקור הוא בסוגיא ההיא, ואין זה מוסכם.
אבל בהחלט אפשר שיש לו פשט אחר בהלכה כר"י בן קרחה, ואם תעיין במאירי שציינתי אליו, אולי אפשר שיש שם סרך ביאור מתי הל' כר"י ומתי לא.
ועכ"פ איני יודע אם הראב"ד סבר שזו ההלכה, ויותר נראה שזו חריפות לשונו כבשאר מקומות, ועיקר ההלכה יש ללמוד אך ורק מעצם הפסק, ולא מהלשונות/מליצות שמסביב שנכתבות לפום חורפא/ריהטא, או לצחות הלשון.