האם כיום נוהגים שלא לשתות מים בשעת התקופה?

אלה לשונות הזלזול שכתבו הגאונים הראשונים והאחרונים שציטטתי לעיל.
לא ראיתי חידוש בדבריו. וכפי שכתבתי, במקור הכי קדום כתב "לא ידענו טעם", והכל הבל הבלים, ולא ראינו מעולם אדם שותה וניזוק, לא התנפח ולא כלום, וגם לפי מה שכתב שזה רגע כמימריה, הרי בכל רגע אנשים שותים בעולם, ואף אחד לא ניזוק.
ממש לא, הוא מביא שראב"ע תפס הטעם שרב האי הביא בשם יש אומרים "סימנא בעלמא" (ולא משום סכנה) ותרגם אותו "ניחוש בעלמא". ע"ש. וכת"ר תרגם "קשקוש בעלמא". אבל רב האי גופיה כתב "צריכים אנו לחוש, שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל" ומביא ראיה מהירושלמי דיש לחוש למה שחוששים הבריות, ומוסיף שיש לחוש אפילו במחופין בכלי ברזל.
 
נערך לאחרונה:
ולמרות זאת, פסק בילקוט יוסף: "יש להזהר שלא לשתות מים בעת התקופה מחשש סכנה, דהיינו חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה, וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות. והיה המנהג בירושלים שמכריזים בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה, ולהודיע שהתקופה נופלת ביום פלוני שעה פלונית. וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך".
למה להביא ילקוט יוסף כשזה הליכות עולם?
רבינו הגדול זיע"א כתב על זה בהליכות עולם חלק ז' שיש לחוש לכך.

זה משנה שעברה, כמובן. השעות לא נכונות (וגם התאריך...)
בזמנו היו המים זורמים בברזים של מתכת?
אז יש היתר אחר, מצד זה שהם סגורים בבקבוק (ואף אם הבקבוק כבר נפתח. כיון שעתה הוא סגור). ראה בכה''ח או''ח סי' תנ''ה ס''ק לט, וראה בפמ''ג שם א''א סק''ח, ובדרכ''ת יו''ד ס''ק פו וז''ל: עי' באו"ח סי' תנ"ה במ"א ס"ק ט' ובפרמ"ג שם בא"א ס"ק ח' ובמ"ז ס"ק ד' שהביאו דברי הד"מ דאם הכלי חתום במפה אין סכנה דאין רשות להזיק כדאשכחן כל מידי דצייר וחתום וכו' עיין שם ועי' בס' מנחת פתים כאן שהביא דברי הד"מ ותמה מדברי הש"ס נדה ורש"י ברכות דהא דאמרינן כל מידי דצייר וחתום לית להו רשותא היינו בחותם ברזל וסיים די"ל דגם כוונת הד"מ הנזכר כן הוא שהוא חתום במפה בחותם ברזל עיין שם. עכ''ל.
אז אתה כבר אומר דברים אחרים. בהתחלה הבנתי שאתה אומר שאין דין כזה, ואח"כ אתה אומר שיש להתיר היום בגלל הברזים ובגלל שהבקבוק סגור.
(או שכוונתך שגם את"ל לאסור, כיום יש להתיר).
 
ראשי תחתית