האם רב בדורינו יכול לחלוק על הח"ח בדבר שבסברא?

דווקא חשבתי שאתה לומד בעיון.
כך קיבלנו מרבותינו - אין הכוונה לקבלה של 200 רבנים נסמך
הכוונה לגישה הכללית לפסקיו והוראותיו והיחס לדבריו
תראה בכל ספרי הפוס' שאחרי החזו"א איך מתיחסים לדבריו, באיזה פחד וחלחלה.
גם אם נוטים מדבריו, כדרכה ש"ת, תמיד זה עם ראיות חזקות, וכבוד מבהיל לגאון התור' האמיתי שיגע
על התורה כא' מתקיפי קמאי.
הדוג' מיותרות, בכל נושא שרק תפתח.
הזכרתי לעיל הדוג' של פרוז בן יומו, ע"ש, ובכל נושא זה אותו דבר.
מבהיל על הרעיו' שניק כאן מסוגל לכתוב ש"דחו" את החזו"א בענין בונה בחשמל
כמה זה מגוחך לכתוב על הנושא הכי עמוק שהחזו"א כתב, דברי זלזלול בוטים שכאלו
וכל מי שלומד בעיון את הנושא, מבין שד' מרן החזו"א, עמקו ושגבו עד למעלה ראש,
ואין מי ש"הצליח" לדחות דבריו העמוק'.
על גדלותו יוצאת הדופן של החזון איש אין צריך להכביר במילים, מספיק ללמוד סימן אחד שלו כדי להיווכח בה. אלא שכתבת
שעל מרן החזו"א מקובל שא"א לחלוק בסברא
ולא היא, כי (לדוגמא)
חלקו עליו רבים מהאחרונים לעניין החשמל.
וביניהם הגרשז"א, שחלק עליו מסברא. ולא כמו שציטטת
ניק כאן מסוגל לכתוב ש"דחו" את החזו"א בענין בונה בחשמל
אלא כתב שחלקו עליו.

נ.ב. הדיון כאן הוא האם ניתן לחלוק מסברא. על החזון איש קשה לחלוק בדרך כלל מסיבה אחרת: כי ראיותיו חזקות כברזל.
 
ממי שרגיל ללמוד סוגיות בעומק העיון, ורואה איך החזו"א לומד סוגיא, ולאן הוא מגיע.
מי שרגיל ללמוד בבקיאות, לא יבין זאת, וחבל על זמננו.
ומי שלומד בעיון ועוד לא הבין זאת, כנראה לא התחיל ללמוד סוגיא.
עי' לדוג' בחזו"א בהל' פורים בדיני פרוז ומוקף,
מעטים בדורנו זכו לירד לעומק דבריו, ובודדים ממש הצליחו להוציא היוצא מדבריו,
וכל מי שלמד סוגיא זו, בשביל להבין כל ד' החזו"א שם צריך לפחות שבוע ימים של ב' סדרים.
ומי שרוצה לחלוק בסברא, רחמנות עליו.
וכשהחזו"א חולק על ראשונים, זה גם בגלל שהראשונים הללו למדו בבקיאות ולא בעיון?!
 
כבר אפקוהו מבי מדרשא אחרי שכ' ספר מלא הבלים על הבמבה.
וגם בנ"ד לא השיב על חצי מהטענות בס' אבא בם [אא"א כ' בעוד מקום]
וכ' בחוצפא ויהירות כלפי מי שגדול.
אתה מוזמן להעלות לכאן שכולם יראו.
מי אפקוהו?
לא כל מי שלא מתאים לך זה אומר שהוציאוהו מביהמ"ד.
 
1771488475342.png

הרב מפונביז'
1771488623888.png

1771488728662.png

1771488768471.png
 
תראה לי אחד שפרך את כל דבריו וראיותיו העמוקות.
זה שמצאו כמה שלא חשבו על חידושו, זה לא בחשבון כמובן.
גם הרב עובד' ז"ל לא השיב על חצי מטענותיו.
[גם לא העיר כלום מסברא, ורק הכביר בציונים].
ולא אף א' אחד.
ורוב החולקים בכלל לא זכו להבין עומק דעתו הנוראה.
וכבר האריך בזה בשו"ת דעה חכמה להרב בועז כדורי שלי'
שהוא תלמיד הרב עובד' ז"ל, והראה זאת באצבע.
[וביקשתיך כ"פ להיצמד להאמת הפשוטה ולא לייצר אמיתות חדשות]
במנחת שלמה הקשה על החזון איש קושיות חזקות.
וקושיות נוספות כתב הרב (יעקב?) שילוני בכתב העת מקבציאל.
כמה זה מגוחך לכתוב על הנושא הכי עמוק שהחזו"א כתב, דברי זלזלול בוטים שכאלו
זה ממש לא הנושא הכי עמוק שהחזו"א כתב עליו. וגם רואים שהכתיבה עליו לא היתה מסודרת, לולא מכתבו של הגרשז"א לא היינו זוכים לדעת את סברת ממוות לחיים, שמופיעה רק במכתב החזו"א אליו ולא בסימן המקורי בספר חזון איש
 
זה שמצאו לו הרבה חברים זה לא סותר שרבים חלקו עליו.

בוא נעשה סדר

אלו שכתבו להדיא שחשמל הוא דרבנן הם א- מהרש"ם , ב- שו"ת מי יהודה , ג- קרן לדוד .

המהרש"ם נפטר בשנת תרע"א , הרבה לפני שהחזו"א כלל דיבר מזה.
מי יהודה- נפטר בשנת תרפ"ג , ג"כ לפני שהחזו"א כתב על זה.

המכתב הראשון ששלך הגרש"ז אוירבאך לחזו"א - הוא בשנת תש"ח , ושם הוא מזכיר שמלפני 10 שנים הוא כתב להתיר, עד שהחזו"א כתב בספרו לאחמ"כ שיש בזה איסור תורה, ואז דן ונושא עמו.
להוי אומר- שהחזו"א הנ"ל נכתב באיזור תש"ח - הרבה הרבה אחרי כל החכמים הנ"ל.

עוד חכם שכותבים בשמו שהוא דרבנן - הלבושי מרדכי , שנפטר בשנת תרצ"ב - ג"כ לפני שהחזו"א דיבר מזה.

אולם הוא עצמו גופיה במקו"א - כתב להדיא שיש בחשמל איסור דאו' של בונה.

כך שכל אלו שחלקו - זה לא ישירות על החזו"א , וגם הם מיעוט דמיעוט.

לעומת זאת האחרונים דס"ל כהחזו"א או שחששו לשיטתו הם יותר מ -20 כאשר יעויין שם בקובץ שהפנתי לאשכול.
 
זה ממש לא הנושא הכי עמוק שהחזו"א כתב עליו.
למדת חזו"א א' בב"ק או בתמורה שאתה מדבר כזאת?
במחילה, אבל יש הרבה חזו"א עמוקים בעירובין, שרק מי שמונח בעומק לפנים מעומק, וכו' ולא לחינם יצאו כמה חזו"א "מבוארים" על עירובין נדה וטהרות וכו'.
ממתי הסכמות זה אומר משהו?
נזכיר את הסכמות הרב עובד' ז"ל למנחת חיים אמסלם??
מי אפקוהו?
לא כל מי שלא מתאים לך זה אומר שהוציאוהו מביהמ"ד.
תלמד מה הוא כותב, ואחת מהשתים או שתפקיהו, או שאתה מופק מעצמך.
וקושטא קאי דאף א' לא מברך האדמה זולת כמה שהידים שלא מפחדים מברכות לבטלה.
וכשהחזו"א חולק על ראשונים, זה גם בגלל שהראשונים הללו למדו בבקיאות ולא בעיון?!
לא. חלילה. כי הוא הכי קרוב אליהם בדורות האחרונים. ואף פעם זה לא "בסברא". דו"ק ותשכח. לדוג' מה שחלק על כל הראשונים בענין מעמיד דמעמיד, הכריח כן מגוף הסוגיא, כידועיי"ש, וכל הבאים אחריו שחלקו עליו ולא קיבלו דבריו הוכיחו דבירהם מהראשונים, ולא מסברות.
וביניהם הגרשז"א, שחלק עליו מסברא. ולא כמו שציטטת
כבר השיב הרב @כאחד העם, שיש כאלו שעשו שיטה לשנות עובדות ומציאות, ויכולים לחבר ספרי כללים בשם עין יעקב מלאי עובדות היפך האמת.
 
למדת חזו"א א' בב"ק או בתמורה שאתה מדבר כזאת?
במחילה, אבל יש הרבה חזו"א עמוקים בעירובין, שרק מי שמונח בעומק לפנים מעומק, וכו' ולא לחינם יצאו כמה חזו"א "מבוארים" על עירובין נדה וטהרות וכו'
זה בדיוק מה שאמרתי, שהקטע בחזון איש על החשמל הוא לא הדבר הכי עמוק בו. יש קטעים אחרים בחזון איש שהיית אומר זאת עליהם
 
האם ראית את הקונטרס הזה פיזית?
רק ראיתי שהוא מוזכר בשו"ת ברית הלוי אבל את הקונטרס עצמו מעולם לא ראיתי, האם הוא מופץ או שהוא גנוז בתוך מחשבו של הכותב?
לא ראיתי בעיני, רק ראיתי שם.
צריך לבקש מהגאון המחבר.
 
עיין להרה"ג ר' משה דיין שליט"א בספר דרכי ההוראה מרבותינו מעתיקי השמועה, שכתב וז"ל: מלבד החזו"א אין עוד מי שיכול לחלוק על דברי המשנ"ב שהם כהוראות הסנהדרין בלשכת הגזית. ובס' דעת יהודה תשו' הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל הלכה והוראה אות ל' נשאל אם יש כח בידי חכמי דורנו לחלוק על מרנן המשנ"ב או חזו"א, והשיב להחמיר ולא להקל, ובתנאי שיהא ראוי לכך. ע"כ. ובאמת שלא ראינו כן לגדולי הת"ח בדור האחרון חולקים על המשנ"ב מלבד פעמים בודדות, וגם זה רק להחמיר ולא להקל, או במקום שקיים מנהג ברור להיפך. עכ"ל.

וכן כתב בשו"ת אז נדברו ח"ז סימן ס"ד, שאין לחלוק על המ"ב כיון שספריו נתקבלו בכל העולם, ודינו כרבן של כל ישראל וכרבו מובהק. (אם לא ביוצא מהכלל בראיות גדולות).

וכן כתב בספר היכל הברכה בשם אביו הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, שהיה אומר שאין אחרי דברי המשנ"ב ולא כלום, כי מן שמיא קא זכו ליה ובכל מקום שהמשנה ברורה מחמיר אין לזוז מדבריו. וכן אם המשנ"ב מיקל בודאי יש לסמוך עליו, ורק אם הוא רוצה להחמיר יחמיר על עצמו אבל לא על אחרים.
והגר"י יוסף שליט"א (בהסכמה לספר לחם הפנים) אחר שהביאו, כתב על זה וז"ל: אחר המחילה יש להשיב הן על הכלל והן על הפרט. שהכלל שחידש שיש ללכת לעולם אחרי המשנ"ב, הנה הא מנא לן ואין לזה שום מקור, ובודאי שהרוצה לסמוך על פוסקים אחרים בין להקל ובין להחמיר רשאי גם לענין הוראה לאחרים, שאין כאן דבר ברור לומר שרוב ככל בני אשכנז קבלו עליהם את דברי המשנ"ב. ועוד שכיון שרוב ככל גדולי הדור לא נמנעו לחלוק על המשנ"ב מסברא או מראיות, אם כן הא קמן שאין כאן קבלה וכו'. עכ"ל.
 
עיין מ"ש הרה"ג משה דיין שליט"א בספר דרכי ההוראה מרבותינו מעתיקי השמועה, שמלבד החזו"א אין עוד מי שיכול לחלוק על דברי המשנ"ב שהם כהוראות הסנהדרין בלשכת הגזית. ובס' דעת יהודה תשו' הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל הלכה והוראה אות ל' נשאל אם יש כח בידי חכמי דורנו לחלוק על מרנן המשנ"ב או חזו"א והשיב להחמיר ולא להקל ובתנאי שיהא ראוי לכך ע"כ ובאמת שלא ראינו כן לגדולי הת"ח בדור האחרון חולקים על המשנ"ב מלבד פעמים בודדות, וגם זה רק להחמיר ולא להקל, או במקום שקיים מנהג ברור להיפך. ע"ש.
וכן כתב בשו"ת אז נדברו ח"ז סימן ס"ד שכתב שאין לחלוק על המ"ב כיון שספריו נתקבלו בכל העולם ודינו כרבן של כל ישראל וכרבו מובהק (אם לא ביוצא מהכלל בראיות גדולות).
וכן כתב בספר היכל הברכה בשם אביו הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, שהיה אומר שאין אחרי דברי המשנ"ב ולא כלום כי מן שמיא קא זכו ליה ובכל מקום שהמשנה ברורה מחמיר. אולם הגר"י יוסף שליט"א (בהסכמה לספר לחם הפנים) אחר שהביאו, כתב על זה וז"ל: אחר המחילה יש להשיב הן על הכלל והן על הפרט. שהכלל שחידש שיש ללכת לעולם אחרי המשנ"ב, הנה הא מנא לן ואין לזה שום מקור, ובודאי שהרוצה לסמוך על פוסקים אחרים בין להקל ובין להחמיר רשאי גם לענין הוראה לאחרים, שאין כאן דבר ברור לומר שרוב ככל בני אשכנז קבלו עליהם את דברי המשנ"ב. ועוד שכיון שרוב ככל גדולי הדור לא נמנעו לחלוק על המשנ"ב מסברא או מראיות, אם כן הא קמן שאין כאן קבלה. עכ"ל.
וכל זה דובר לא רק בדברים שבסברא, ולכאו' כ"ש בדברים שבסברא, שאף לא שייכים דברי המסכים לספר לחם הפנים, שהרי אינו סומך על פוסקים אחרים כי אם על עצמו.
 
אולם הגר"י יוסף שליט"א (בהסכמה לספר לחם הפנים) אחר שהביאו, כתב על זה וז"ל: אחר המחילה יש להשיב הן על הכלל והן על הפרט. שהכלל שחידש שיש ללכת לעולם אחרי המשנ"ב, הנה הא מנא לן ואין לזה שום מקור, ובודאי שהרוצה לסמוך על פוסקים אחרים בין להקל ובין להחמיר רשאי גם לענין הוראה לאחרים, שאין כאן דבר ברור לומר שרוב ככל בני אשכנז קבלו עליהם את דברי המשנ"ב. ועוד שכיון שרוב ככל גדולי הדור לא נמנעו לחלוק על המשנ"ב מסברא או מראיות, אם כן הא קמן שאין כאן קבלה. עכ"ל
כוונתו שהח"ח לא הסתובב להשפיע על רבים להשפיע שיקבלו את הוראותיו ולהחתימם, ומי שלא יחתום יוחתם בע"כ.
משא"כ מחברים אחרים שהכריחו אנשים לחתום על קבלת הוראותיהם.
אבל אין כוונתו לאפוקי מהנ"ל.
וגם הוא לא מכחיש שכל העולם הולכים אחרי המשנב"ר בעינים עצומות ועד היום יצאו כ15 מהדורות של מ"ב עם פסקי רבותי הספר',
רק כוונתו כנ"ל. שלא יהיה לך טעות בעיון.
 
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן פח
בדבר שיש לך איזה חשש לקבוע מקומך בבני ברק מצד שבתוך דברי תורה איכא פעמים שאתה אומר שלא כדברי החזון איש זצ"ל, לא מובן שום חשש בזה ואדרבה זהו כבודו אשר מזכירים שיטתו בד"ת ומעיינים בדבריו אף שהמסקנא דחכם המעיין הוא שלא כדבריו, ולא עלה כלל על דעת החזון איש זצ"ל שלא ימצאו ת"ח שיפלגו עליו ולא שייך שיקפיד ע"ז דאדרבה האמת והשלום אהבו כדאיתא ביבמות י"ד ע"ב על פלוגתא דב"ש וב"ה, וענין שפתותיו דובבות הוא אף כשמזכירין דברי החכם וחולקין עליו, אבל ודאי צריך להזכיר בדרך ארץ, ור' יהושע (חגיגה כ"ח ע"ב) שהושחרו שיניו מפני תעניותיו לא היה משום שהקשה על דברי ב"ש אלא מפני שאמר בבטול בושני מדבריכם ב"ש אבל בלשון דרך ארץ ודאי שליכא שום קפידא לא על מה שמקשין על דברי החכם ואף לא על מי שחולקין עליו, ואדרבה מפורש בב"ב סוף דף ק"ל שאמר רבא לתלמידיו ר"פ ור"ה בדר"י דאם יהיו להם קושיות על פסקא שלו אסור להו לדון כדבריו דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וה"ה באיסורים, ורק אמר שלא יקרעו פסקא שלו לבטל דבריו דאי הואי בחיים דלמא אמינא לכו טעמא ופי' רשב"ם ושמא גם אתם תמצאו תירוץ לקושיתכם, אבל כל זמן שלא מוצאין תירוץ אסור להם להורות כרבא אף שהיה רבם, וא"כ כ"ש וכ"ש שאין לחוש מלהקשות ומלחלוק על גדולי דורותינו אף הגדולים ביותר אבל באופן דרך ארץ, שלכן ליכא שום חשש ושום קפידא להשאר בבני ברק ולומר שיעורים ואדרבה יהיה מליץ יושר בעדך על שאתה מעיין בספריו.
והנני מוקירך, משה פיינשטיין.
 
כבר השיב הרב @כאחד העם, שיש כאלו שעשו שיטה לשנות עובדות ומציאות, ויכולים לחבר ספרי כללים בשם עין יעקב מלאי עובדות היפך האמת.
ויש כאלו שאכלו היום שניצל לארוחת צהריים (אתה כותב דברים לא קשורים, אז גם אני).
 
העלה ונראה מה בפיו
האם ראית את הקונטרס הזה פיזית?
רק ראיתי שהוא מוזכר בשו"ת ברית הלוי אבל את הקונטרס עצמו מעולם לא ראיתי, האם הוא מופץ או שהוא גנוז בתוך מחשבו של הכותב?
לא ראיתי בעיני, רק ראיתי שם.
צריך לבקש מהגאון המחבר.
 
ראשי תחתית