אכן, גם הכלל ""מהראוי להתיר לכל בני אדם כל מה שאפשר להתיר" לא שייך היכא דאי אפשר להתיר.
נו, תתקדם עוד קצת...
אכן, גם הכלל ""מהראוי להתיר לכל בני אדם כל מה שאפשר להתיר" לא שייך היכא דאי אפשר להתיר.
וכמובן שלא נעשה העתק הדבק מהרמב"ם לכל נדון הלכתי שיש בו שיקולים לכאן ולכאן.
אבל הכלל ברור ופשוט - ומי שמגמתו להקל (ככל הגדולים שהזכרתי) יכול להביא לעזרתו את הרמב"ם הנ"ל.
אני לא מנסה לרקוד לפי החליל שלך...
אני כותב מה שהיה בדעתי מתחילה, לא "התקדמתי" בסנטימטר.
וכמובן שלא נעשה העתק הדבק מהרמב"ם לכל נדון הלכתי שיש בו שיקולים לכאן ולכאן (לדוגמא, קולא שיכולה להביא לידי פרצה כלשהי).
אבל הכלל ברור ופשוט - ומי שמגמתו להקל (ככל הגדולים שהזכרתי) יכול להביא לעזרתו את הרמב"ם הנ"ל.
וחוץ מזה שהמעיין בתוך דברי הפוסקים מרשימה זו שיבחו מאד למי שימיר ע"ע
ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו
והמעיין בדבריו, ימצא למד, דכמה שאדם שייך למקום גבוה יותר, הוא גם רואה יותר את מקום הקולא, ושאין לחוש במגן.ואלה שסברו שאין הדבר ראוי ומורה על פחיתות נביא את דבריו של הרב מהר"ל מפראג
וכן מבואר בפסחים שאין עושים חבורה שכולה גרים שלא ידקדקו בו יותר מידי ויביאוהו לידי פסול, וזה על דרך דבריך.והמעיין בדבריו, ימצא למד, דכמה שאדם שייך למקום גבוה יותר, הוא גם רואה יותר את מקום הקולא, ושאין לחוש במגן.
וכל היודע, יודע שזה שורש הקולא האמיתית אצל הספרדים, מחמת שהם טהורים ונקיים יותר (כפי המבואר בספרי המקובלים, שהקליפות נתפסות לאלה שנשמתם אחוזה בדינים, ואלה דברים ידועים), ולכן נשמתם ורוחם רואים את הקול'ות, וזה חלקם הטוב אשר נתן להם הבורא.
אז אתה נגדו?אנחנו יודעים שהשו"ע מיקל יותר מהרמ"א,
והשו"ג ידוע בדרכו לנטות אחר השו"ע אפי' נגד אלף פוסקים.
ואני לא מאמין שכוונתך שהוא חלילה חשוד על עדות שאינה תואמת למציאות בדיוק כי הוא נוגע. נכון?!אנחנו יודעים שהשו"ע מיקל יותר מהרמ"א,
והשו"ג ידוע בדרכו לנטות אחר השו"ע אפי' נגד אלף פוסקים.
אז אתה נגדו?
ואני לא מאמין שכוונתך שהוא חלילה חשוד על עדות שאינה תואמת למציאות בדיוק כי הוא נוגע. נכון?!
שטויות. יעויין בדברי החיד"א חו"מ סי' כ"ה למשל.וגם אתה הוצאת מהקשרך.
בביתו ובחומותיו, לעצמו ובצנעא, ולא בכל דבר אלא במה שמסתפק בו ולא ברור לו ההיתר.
וכפי שהבאתי:
והמחמיר על עצמו חומרות שונות בלי טעם וריח הרי הוא חסיד שוטה, וגם אם רוצה להתחסד במנהג שנהגו אבותיו, לא יחמיר אם אינו בדרגה זו, וכדמוכח מהגמ' חולין דף ק"ה שמר עוקבא שהיה אחד מגדולי האמוראים היה אומר שבעניין בשר וחלב הוא כ"חומץ בן יין" כלפי אביו שהיה מחמיר וממתין עשרים וארבע שעות בין אכילת הבשר לאכילת החלב, ואילו הוא עצמו מסתפק בהמתנה עד הסעודה הבאה בלבד.
ולא רצה להחמיר על עצמו ולחקות את אביו כמעשה קוף בעלמא, לפני שהגיע לדרגתו.
כל אלו שמוציאים דברים מהקשרם, או שהם תמימים או שמשקרים בהלכה.
החיד"א אומר פעמים אין ספור שהגם שמרן מיקל, יש להחמיר