העישון הוא רעה חולה מכל בחינה אפשרית, גם נזק לסובבים, לאשה ולילדים, גם פוגע בבין אדם לחבירו כי רבים סובלים בגללו (והרבה פעמים אינו מודע לכך), גם נזק כלכלי לא מבוטל, כסף שהולך לפח, וגם נזק בריאותי ממדרגה ראשונה, עם השפעה על כל מערכות הגוף וסיכון ממשי למחלה הידועה.
ישנם הרבה משועממים שהולכים ומטרידים גדולים בבקשה לחתימה על שטויות והבלים, אבל דוקא בנושא קריטי זה לא מצא אף אחד זמן ללכת ולהחתים את כל הגדולים מקיר לקיר על איסור חמור מדאורייתא לעשן, מדין ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, וגם מדין חובל בגופו ובגופם אשתו וילדיו וסביבתו שמשחית אותם ע"י עישון פאסיבי.
עישון הסיגריות דומה בכמה עניינים לעישון סמים, בהתמכרות, בנזק הגופני (למרות שבוודאי סמים מזיקים יותר, אבל שניהם מזיקים גדולים), הנפשי והכלכלי (פעם ראיתי אדם שירד עם פיג'מה בשעה 1:00 בלילה והלך ברגל כמה קילומטרים כדי למצוא קיוסק פתוח ולקנות סיגריות), ואחד מהדברים הבולטים הוא חוסר המודעות של המעשן המכור, ושפע התירוצים שיש לו מדוע זה מותר ומדוע אין זה מזיק כלל.
ובזה יש לצטט את מרן האגרות משה (יו"ד ח"ג סי' ל"ה):
"הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש (מעראוואנא), פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה חדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור שלבד שמונע עצמו מלמוד התורה כראוי הוא מניעה גם מתפלה וממצות התורה שעשיה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. ועוד שהוא גורם תאוה גדולה אשר הוא יותר מתאות אכילה וכדומה הצריכים להאדם לחיותו ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאוה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכ"ש שאסור להביא עצמו לתאוה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור, ואף שלמלקות נימא שאין עונשין מן הדין מ"מ לאיסורא ודאי עובר על לאו זה ואיכא גם הטעם דאיכא בבן סורר ומורה שסופו שילסטם את הבריות כדאיתא בסנהדרין בפ' בן סורר (ס"ח ע"ב). ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה מצטערים מאד אשר עוברין על מצות כבוד אב ואם. ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה, סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדין בישיבות".
וכן הביאו מהגרשז"א זצ"ל (נשמת אברהם ס"ק א' ד"ה שימוש, או"ח סי' קנ"ה ס"ק ב' אות ד') – "דבר שכרוך בסכנת נפשות כבר אסרו חז"ל וכן העובר עליהם ואומר הריני מסכן את עצמי ומה לאחרים עלי בכך, או אינו מקפיד על כן, עובר על איסור חמור. וכתבתי בחלק או"ח בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלקיחת סמים בכל צורה שהיא נכללת בהגדרה זו".
ועוד בשם הגרשז"א זצ"ל (מעדני שלמה עמ' קמ"ח, דפו"ח עמ' תל"א) – "שמעתי ממרן שודאי יש איסור מצד הדין לקחת סמים [לא רק מצד ההשקפה שאין זה ראוי], משום דלקיחת סמים כמו שעושים ברחוב ודאי מזיק את גופו ואסור משום חבלת גופו דאיסור גמור הוא, ואף שלא ברור האיסור בעישון סיגריות, דעל אף שטוענים שמזיק אבל דבר זה נתקבל בעולם ואמרינן על זה שומר פתאים ה', מכל מקום בסמים דאסור בכל העולם והנתפס בזה נידון כעבריין, הוא ודאי משום שדעת כל הרופאים דהוא דבר שמזיקו ואסור".
והנה מה שכתב הגרשז"א לחלק בין סמים לסיגריות מצד שומר פתאים ה' (וכן מה שהורה הגר"מ פיינשטיין לגבי עישון, ומאידך לגבי מריחואנה), זה כבר אי אפשר לומר כיום, אחרי שידוע ומפורסם גודל הנזק בסיגריות, ורבים מתנזרים מהם. וזוהי רשימה חלקית של הנזקים מעישון סיגריות:
• מחלות לב וכלי דם: עישון הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות כלי דם ולטרשת עורקים, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם, בין היתר, מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי, מחלה של כלי הדם הפריפריים ברגליים, ומפרצת באבי העורקים.
• סרטן, בעיקר סרטן הריאות, אך גם סוגי סרטן נוספים כמו סרטן הלוע, החיך והוושט, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הלבלב, הכליה והקיבה.
• מחלות בדרכי הנשימה: ברונכיטיס, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית ואמפיזמה (נפחת הריאות).
• פגיעה בכושר הגופני.
• פגיעה בפוריות הגבר.
• פגיעה בעור הפנים: החשת ההופעה של קמטים, הופעת צבע עור אפרורי, הזדקנות מוקדמת של העור.
• תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים.
• מוות פתאומי (מוות בעריסה) של ילדי מעשנים.
• אסתמה בקרב ילדי מעשנים.
אני בדרך כלל לא אוהב להעמיד אוקימתות של פעם והיום, והפוסק ההוא היה חוזר בו, וכיו"ב.
אבל בנדון דידן לית מאן דפליג שעם התפתחות הרפואה הולכים ומתבררים הנזקים הרפואיים העצומים שיש מעישון, ובזה לא שייך לצטט פוסקים קדמונים. והרואה יראה שכל מה שכתב על מריחואנה שייך בסיגריות "רגילות" שמשום מה לא נכללים בתחום הסמים.
מתהלכים אנשים בינינו, שיושבים ומחכים לצאת השבת בקוצר רוח, במקום לשבת ולהנות משבת קודש, יום המנוחה היחיד בשבוע! וזו לא התמכרות שהם נולדו איתה, אלא הם עצמם נכנסו אליה, בעיניים פקוחות, תוך שהם נגעלים מזה בתחילה, וכל זה בשביל מעט צומי וכבוד מדומה, או בלע"ז "פוזה"!
בוודאי שלא כל הרשימה שייכת בכל אדם המעשן, אלא כל הנ"ל הוא בכלל סכנה מוחשית שיכול להגיע אליה מהעישון, על סמך עובדות מציאותיות לאורך שנים. אני מאחל לכל ציבור המעשנים שלא יחלו בשום מחלה מהנ"ל, ויאריכו ימים עד 120 בבריאות.