הנחת תפילין דרש"י ודר"ת ביחד

ספיר ויהלום

חבר חדש
הצטרף
8/5/25
הודעות
121
להרב עובדיה הסיבה שאין מניחים 2 ביחד נגד מרן בסי' לד,
כיון שבמזנו לא ידעו להכין תפילין טובות קטנות מאוד
ויל"ע דהאידנא אכשור דרי, האם להחזיר את המנהג הישן גם לפי מרן וגם לפי הסוד
כיון שיש סופרים מומחים שיודעים להכין תפילין קטנות לגמרי.
ולכאו' חזר הכלל של קיבלנו הוראות מרן.
וצ"ע.
 
כמדומה שכתב גם שצריך ראש גדול שיכיל את התפילין הקטנות.

עוד כתב, שבתפילין הקטנות האותיות עלולות להישבר ולהימחק לאחר זמן. מעניין לבדוק את המצב הזה.
 
שבתפילין הקטנות האותיות עלולות להישבר ולהימחק
פעם אחת עברו דרכי תפילין קטנות, ואות אחת (אות אל"ף) הייתה שבורה, לדעתי היה צריך לפסול, והם הכשירו.
[ידועה מחלוקת פמ"ג ורעק"א לגבי ניכר להדיא בלא נחלק לב' אותיות, ובהכרח שגם לרעק"א יש גבול כמה נפסק וכשר, וכיון שמדובר בקטן מאוד, נטו לומר שאינו נחשב ניכר, ולדעתי היה צריך לבחון ביחס לאות ולא רק ביחס לגודל ההפסק]
 
אם זה יהיה נחלת הכלל, אז כבר לא יהיה הרוב כשר, כי זה ממש קשה לעשותם כשרות
ושמעתי שרבים בהם הפסולים
וכן לא כל אחד ידע להניחם ביחד במקומם

ולכן כתב מרן הגרע"י שלא לעשות כן

והמצב עכשיו שרק מעטים המדקדקים עושים 2 קטנות הוא מצויין (לענ"ד אף לדעתו) כי המדקדקים ודאי עושים אותם מהודרות ומניחים במקום
 
אם זה יהיה נחלת הכלל, אז כבר לא יהיה הרוב כשר, כי זה ממש קשה לעשותם כשרות
ושמעתי שרבים בהם הפסולים
וכן לא כל אחד ידע להניחם ביחד במקומם

ולכן כתב מרן הגרע"י שלא לעשות כן

והמצב עכשיו שרק מעטים המדקדקים עושים 2 קטנות הוא מצויין (לענ"ד אף לדעתו) כי המדקדקים ודאי עושים אותם מהודרות ומניחים במקום
לדבריך
יחיד צריך להחמיר ע"ע.
 
לדבריך
יחיד צריך להחמיר ע"ע.
מה נקרא להחמיר ?
להניחם ביחד זה חומרא ?!

יש באמת הנוהגים להניח ביחד, אבל בדרך כלל זה מצריך השקעה גדולה הן במחיר והן בטירחא למצוא סופר שיודע לעשות קטן ומהודר ובתים מהודרים ולדעת להכניס בבתים בלי שיפסל

וכן אפשר לומר שכיון שהגרע"י פסק שלא לעשות כך (מחמת שהרוב לא יכולים לעשות) אין לעשות אף ליחיד
 
מה נקרא להחמיר ?
להניחם ביחד זה חומרא ?!
לדעת רבנו האריז"ל זה עיקר הדין. וי"א בדעתו שלא יצא יד"ח תפילין, אבל רוב המקובלים אינם סוברים כן.
ואינני מבין
לעשות מש"כ כסתמות השו"ע זה לא מספיק חומרא?
 
אם זה יהיה נחלת הכלל, אז כבר לא יהיה הרוב כשר, כי זה ממש קשה לעשותם כשרות
ושמעתי שרבים בהם הפסולים
וכן לא כל אחד ידע להניחם ביחד במקומם
תמוה מאוד
שכבודו מחדש המצאות וחששות שלא רבנו האריז"ל ולא מרן השו"ע חששו לזה,
וגוזר גזירות מדעתו הרחבה.
פלאי פלאות.
 
לדעת רבנו האריז"ל זה עיקר הדין. וי"א בדעתו שלא יצא יד"ח תפילין, אבל רוב המקובלים אינם סוברים כן.
ואינני מבין
לעשות מש"כ כסתמות השו"ע זה לא מספיק חומרא?
את דעת האר"י לא הכרתי
לגבי השו"ע הוא כותב שם במפורש שאם לא יכול להניחם יחד יניחם אחד אחד אחרי השני
ואם יש חשש בזה או שקשה עליו הדבר משמע שאין בזה בעיה

(וכן כותב שם שלא יעשה כן [לכאורה להניח ר"ת בכלל?] אלא המפורסם בחסידות)
תמוה מאוד
שכבודו מחדש המצאות וחששות שלא רבנו האריז"ל ולא מרן השו"ע חששו לזה,
וגוזר גזירות מדעתו הרחבה.
פלאי פלאות.
לא אני מחדש
הגרע"י חידש

ואם מישהו יכול באמת להעלות את התשובה המלאה זה יהיה לתועלת גדולה
 
מצורף תשובת הגר"י יוסף שליט"א בענין
והרבה יש לדון בדב"ק, ואכמ"ל
 

קבצים מצורפים

1747278164927.png
 
פשוט וקל. כל המסתכל בתשובה ביבי"א חלק א' סימן ג' כמדומה [או באזור זה עכ"פ] רואה, שכתב מפורש דכל הבעיה היא שהתפילין בגודל 5 סנטי' ומעלה, ולכן לפום מה שהעלה שם, אין מקום להניח תפילין כאלה, אלא רק עד טפח דהיינו 8 סנטי'. ועכשיו תפילין 4 סניט' מצויים כל כך וגם יותר קטנות כמו 3.2 סניט', וגם היבי"א יודה שאין שום בעיה. רק שצריך לדקדק בלבלר אומן הכותב כדבעי. וכלל ידוע כייל לן מרן היבי"א : אין גוזרים גזרות מדעתינו. ופשוט.
 
ציטוט של איש אלמוני
צודק, הייתי צריך להבהיר במי מדובר
הספר הנז' נכתב ע"י רבי ראובן מנדלוביץ שליט"א, מגיה מומחה שיש לו נסיון רב בכל ענייני סת"ם
לעניינינו, כדאי להעתיק מהסכמתו של הגר"י הלל שליט"א לספרו -
1747331094307.png

ובעיקר שקר מולט.
המציאות מכחישתו, תסתכל כל בוקר בכל ביהכנ"ס.
???
א. בבתי כנסיות שאני התפללתי בהם כמעט לא ראיתי מי שמניח ב' זוגות תפילין
ב. איך בדיוק ע"י הסתכלות בביהכ"נ אפשר לדעת אם "הפרשיות הבתים והרצועות" הם "כשרים לכתחילה" או לא?
 
לפי השו''ע העניין להניחם ביחד זה בשביל ספק ברכה לבטלה
היום אף אחד לא חושש לזה מכיוון שבעיקרון נפסק להלכה כרש''י וגם גדולי המקובלים אם יניחו רק את של רש''י יברכו עליו [כשמניחים שימושא רבה]
וממילא חזר הדין ואין שום עניין לפי השו''ע להניחם יחדיו
 
צודק, הייתי צריך להבהיר במי מדובר
הספר הנז' נכתב ע"י רבי ראובן מנדלוביץ שליט"א, מגיה מומחה שיש לו נסיון רב בכל ענייני סת"ם
לעניינינו, כדאי להעתיק מהסכמתו של הגר"י הלל שליט"א לספרו -
הצג קובץ מצורף 4916

???
א. בבתי כנסיות שאני התפללתי בהם כמעט לא ראיתי מי שמניח ב' זוגות תפילין
ב. איך בדיוק ע"י הסתכלות בביהכ"נ אפשר לדעת אם "הפרשיות הבתים והרצועות" הם "כשרים לכתחילה" או לא?
אתה מבין מה קורה כאן?
אתה בא להוכיח מתלמיד של הרב יעקב הלל שקיבל ממנו הסכמה, נגדו הגר"י הלל בעצמו.
 
אתה מבין מה קורה כאן?
אתה בא להוכיח מתלמיד של הרב יעקב הלל שקיבל ממנו הסכמה, נגדו הגר"י הלל בעצמו.
בהנחה שהמחלוקת היא מחלוקת במציאות, ברור שהוא מכיר את השוק יותר [אגב, הוא לא תלמיד של הגר"י הלל]
 
לפי השו''ע העניין להניחם ביחד זה בשביל ספק ברכה לבטלה
היום אף אחד לא חושש לזה מכיוון שבעיקרון נפסק להלכה כרש''י וגם גדולי המקובלים אם יניחו רק את של רש''י יברכו עליו [כשמניחים שימושא רבה]
וממילא חזר הדין ואין שום עניין לפי השו''ע להניחם יחדיו
אוי לנו שכך עלתה בימנו, למחוק סעיף מהשו"ע בהבלים ושטותים שלא נשמעו מעולם בבית המדרש.
אוי!!!
 
לפי השו''ע העניין להניחם ביחד זה בשביל ספק ברכה לבטלה
היום אף אחד לא חושש לזה מכיוון שבעיקרון נפסק להלכה כרש''י וגם גדולי המקובלים אם יניחו רק את של רש''י יברכו עליו [כשמניחים שימושא רבה]
וממילא חזר הדין ואין שום עניין לפי השו''ע להניחם יחדיו​
אשמח אם תגיב לגופו של עניין ותפסיק לילל​

שותיה דמר כלל לא ידענא, דהרי גם השו"ע שכתב להניח שתיהם, כתב שאם אינו יכול להניח שתיהם מכל סיבה שתהיה - יניחם אחד אחרי השני.
כלומר, דאף לדעת השו"ע ההלכה כרש"י ואפשר לברך על רש"י ואעפ"כ כתב שירא שמים יצא ידי שניהם. והעולה מאמור: שהשו"ע כתב להניח שתיהם כדי שיזכה לברך על שתיהם יחד ולא יניח ר"ת אח"כ בלי ברכה, והסיבה שאמר להניח שתיהם הוא לזכות לברך על שתיהם ולא יעשה מצוה בלא ברכה [ואולי גם לרווחא דמילתא שלא יהיה חשש כלל לברכה לבטלה, ולאו שבקושטא חשש לזה וכמ"ש מר, ודו"ק].
ומה שכתב מדברי המקובלים הוא תימה גדולה, דהרי ידוע לשיטת הקבלה שניהם אמת, והסיבה שלא מברכים על תפילין דר"ת הוא משום שלא שייך עליהם ברכה וכמ"ש המקובלים עיי"ש בטעמם, ולעולם שניהם אמת ובלי להניח ר"ת יחד אין זה נקרא הנחתם תפילין שלמה [עכ"פ] אליבא דהמקובלים, וכידוע שיש דעות במקובלים [האחרו'] שלא יוצא יד"ח בלא להניח שתיהם, ובוודאי שכך אנו לא פוסקים ואין אלו דברי האר"י הח"י. אבל מכל הני פוק חזי כמה החשיבו תפילין דר"ת יחד על הראש.
וקצת תימה על דברי הר"י יוסף שכתב שיש משום להחזיר העטרה ליושנה להניח אחד אחרי השני. ע"כ. זה וודאי ליתא, דהרי אנו בגלות ועדין לא נפסקה ההלכה, וההידור הוא להניח שתיהם לצאת יד"ח כל השיטות וכדברי השו"ע הפשוטים והברורים שעד לפני הדור שלפני פנינו אפילו פוסק אחד לא פקפק. ועוד דהרי ידוע דמהר"ם מרוטנברג ועוד ראשו' הניחו שתיהם, וכי הם לא חשבו להחזיר העטרה ליושנה, א"ו זה אינו. ופשוט וברור לכל.
ויש עוד להשיב על דבריו, כגון מש"כ שיש להיזהר לא להניח שתיהם מחמת דברי הט"ז [הידועים והמחודשים שהופך בפילפולו כל הסוגיא הידועה שיש מקום בראש להניח ב' תפילין], וכן מש"כ שלא כולם יודעים להניח, וכן מש"כ שלא נוהגים היום כן וזה נקרא לפרוש מן הציבור. ועוד מש"כ שראוי ללכת אחרי גדולי הדור דאיכא עשה משום כבוד התורה.

אם תרצה כל כך תשובה לגופו של עניין בכל דבר ויהיה בזה נפק"מ, אז אולי אשב ובס"ד אכתוב ואתמודד עם כל הקושיות דשם.
שבת שלום.​
 
תפילין קטנות, זה דבר שקשה לעשות. נקודה.
תשאלו את כל הסופרים שאתם מכירים.
אפשר? כן,
יש הרבה פספוסים? כן,
יש מומחים שמצליחים? כן,
הרבה? לא.
זה דבר שאפשר לבדוק ולראות !

תכלס'? - כל אחד יעשה את השיקול הכלכלי מול הרווח הרוחני, כל אחד לפי דרגתו בשאר דברים.
יאתר את הסופר המומחה שסומך עליו, יעמוד היטב על המשמר שלא תהיה תקלה בעת ההכנסה לבתים,
יבדוק שהרצועות איכותיות מספיק שלא יהרסו בקיפול במעברתא שהרי צר שם יותר.
ואשריו ואשרי חלקו.
[עוד משהו, שישים לב, שההנחה לוקחת זמן רב יותר מזוג אחד, כך שצריך להתחיל קודם שלא להפסיד את פסוקי דזמרא וק"ש וברכותיה כמונה מעות ותפילה בציבור, שגם זה כתוב בשלחן ערוך.]

לא הבנתי על מה הוויכוח
 
[עוד משהו, שישים לב, שההנחה לוקחת זמן רב יותר מזוג אחד, כך שצריך להתחיל קודם שלא להפסיד את פסוקי דזמרא וק"ש וברכותיה כמונה מעות ותפילה בציבור, שגם זה כתוב בשלחן ערוך.]

לא הבנתי על מה הוויכוח
מש"כ שלוקח יותר זמן, אחר שמתרגלים זה אינו משמעותי בכלל, עוד דקה יותר ואולי גם פחות, דוק ותשכח.
 
מצורף תשובת הג"ר יוסף עזרא זליכה זצ"ל בענין
 

קבצים מצורפים

תמוה מאוד
שכבודו מחדש המצאות וחששות שלא רבנו האריז"ל ולא מרן השו"ע חששו לזה,
וגוזר גזירות מדעתו הרחבה.
פלאי פלאות.
לא גזירה אלא מציאות.
כך אמר לי ת"ח העוסק בזה, ש"רוב" התפילין ה"פיצפונים" שבדק היו פסולות.
 

קבצים מצורפים

לא גזירה אלא מציאות.
כך אמר לי ת"ח העוסק בזה, ש"רוב" התפילין ה"פיצפונים" שבדק היו פסולות.
רוב זה ממש לא נכון. אולי דיעבד אני מסכים, אבל פסולים, אתמהה. גוזמא בעלמא ולא יותר, או שמא יש לומר במקום אותו הת"ח שאני.
 
ראשי תחתית