באנר תרומה

הקדמת תפילת הנעילה

עת שערי רצון

חבר מוביל
הצטרף
5/1/25
הודעות
1,684
פסק האור לציון (ח''ד) שניתן לעשות כן במקום צורך, ומוכח מהב''י שזמנה מפלג המנחה, ולאו דוקא סמוך לשקיעה, ובלבד שיגמור עם השקיעה. וכ''ד המ''ב ורבים מהפוסקים. כי בפשטות הקפידא היא לגמור עם השקיעה (או צה''כ) ולא מתי להתחיל. (אמנם יש טוענים שדעת הרמב''ם שיש להקפיד דוקא להתפלל מאוחר, אבל לענ''ד אינו מוכח)
אכן יש אח' (גם אצל האשכנזים) שהחמירו לאחר את הנעילה, אך בכ''ז יש מקום גדול להקל ולהקדים (עכ''פ מ''פלג המנחה'')
למה באמת אצל הספרדים לא נתקבל כ''כ להקדים הנעילה, ולהתפלל בישוב הדעת, במקום להתפלל בלחץ, ולהיכנס לספק ברכות לבטלה בנעילת היום הקדוש ? (ובעיקר בקהילות בני תורה שמתפללים באריכות, וגם מדקדקים בהלכה, ולא רוצים לסמוך על כל מיני קולות של 13.5 דק' וכדו', ועוד ביוה''כ)
יש קצת מנינים שמקדימים מעט ל35-45 דק', אך לכאו' אפשר להתחיל אפילו לפני, והרוב מתחילים רק ב20-30 דק'.
 
פסק האור לציון (ח''ד) שניתן לעשות כן במקום צורך, ומוכח מהב''י שזמנה מפלג המנחה, ולאו דוקא סמוך לשקיעה, ובלבד שיגמור עם השקיעה. וכ''ד המ''ב ורבים מהפוסקים. כי בפשטות הקפידא היא לגמור עם השקיעה (או צה''כ) ולא מתי להתחיל. (אמנם יש טוענים שדעת הרמב''ם שיש להקפיד דוקא להתפלל מאוחר, אבל לענ''ד אינו מוכח)
אכן יש אח' (גם אצל האשכנזים) שהחמירו לאחר את הנעילה, אך בכ''ז יש מקום גדול להקל ולהקדים (עכ''פ מ''פלג המנחה'')
למה באמת אצל הספרדים לא נתקבל כ''כ להקדים הנעילה, ולהתפלל בישוב הדעת, במקום להתפלל בלחץ, ולהיכנס לספק ברכות לבטלה בנעילת היום הקדוש ? (ובעיקר בקהילות בני תורה שמתפללים באריכות, וגם מדקדקים בהלכה, ולא רוצים לסמוך על כל מיני קולות של 13.5 דק' וכדו', ועוד ביוה''כ)
יש קצת מנינים שמקדימים מעט ל35-45 דק', אך לכאו' אפשר להתחיל אפילו לפני, והרוב מתחילים רק ב20-30 דק'.
דוקא הספרדים הם הצודקים כאן. כי חמה בראש האינות זה חצי שעה לפני שקיעה והאשכנזים אין להם כמעט על מה לסמוך. וגם המ"ב שאמר פלג פשטות זה רק לר"ת שהפלג שלו סמוך לשקיעה שלנו
 
דוקא הספרדים הם הצודקים כאן. כי חמה בראש האינות זה חצי שעה לפני שקיעה והאשכנזים אין להם כמעט על מה לסמוך. וגם המ"ב שאמר פלג פשטות זה רק לר"ת שהפלג שלו סמוך לשקיה שלנו
לא בטוח ש''חמה בראש האילנות'' זה תחילת הזמן.
זה סה''כ הזמן הראוי כדי לגמרה עם שקיעת החמה, כמ''ש השו''ע: כדי לגמרה עם שקיעת החמה (דהיינו צה''כ דר''ת)
אבל בעקרון לא מצינו שהפוסקים הראשונים כתבו להדיא שתחילת הזמן הוא דוקא אחרי זמן זה. אלא זמן זה הוא כדי לגמור עם השקיעה (אולי פעם היו מתפללים מהר והספיק להם חצי שעה, או שהלכו לפי ר''ת שהשקיעה מאוחרת יותר) וחוץ מזה, ה''חצי שעה'' זה ע''מ שכתב הרמב''ם 'סמוך לשקיעת החמה'
ולגבי המ''ב, הוא כותב להדיא שצריך להתחיל זמן לפני השקיעה שלנו , כדי לומר הפיוט (בנוסח אשכנז): 'יפנה היום' לפני השקיעה, שהוא באמצע החזרה, ויש להם גם הרבה פיוטים וכו'.

ברור שגם הספרדים לא ממש צודקים כאן, כי הרבה מהם גומרים החזרה כמה דק' אחרי השקיעה, ואם אתה סובר שכל ההתר של ה''פלג'' הוא לפי ר''ת, אתה חייב לסבור שאין שום התר לגמור אפילו מילה אחת של החזרה אחרי השקיעה. חבל לברך 7 ברכות ספק לבטלה ואמן יתומות בנעילת היום הקדוש. וא''כ גם להם כמעט אין ע''מ שיסמוכו, ובפרט דעת הב''י להקל מהפלג, וכ''פ האור לציון
 
נערך לאחרונה:
הדברים נכונים.
רק שמשמעות השו"ע שצריך למהר (ולא כתב להתחיל מוקדם) משמע לא כך. אא"כ נאמר דמיירי בהווה.
גם יתכן שבזמנו היו אומרים הסליחות באמצע התפילה כמנהג חלק מהאשכנזים, או שהיו להם כל מיני פיוטים שלא נהוגים כיום
או שהיו מאחרים את מנחה
 
גם יתכן שבזמנו היו אומרים הסליחות באמצע התפילה כמנהג חלק מהאשכנזים, או שהיו להם כל מיני פיוטים שלא נהוגים כיום
יתכן (כך זה בסידורים באותו זמן - כולל 'קל נורא עלילה', השאלה אם עדיין נהגו כך בפועל), אבל אפשר להקדים גם את זה
או שהיו מאחרים את מנחה
אז שיתחילו גם את זה יותר מוקדם
 
יתכן (כך זה בסידורים באותו זמן - כולל 'קל נורא עלילה', השאלה אם עדיין נהגו כך בפועל), אבל אפשר להקדים גם את זה

אז שיתחילו גם את זה יותר מוקדם
אולי אפשר לומר שסבר שא"א להתחיל לפני ה"פלג" לפי כמה ראשונים שהביא בב"י
 
גם יתכן שבזמנו היו אומרים הסליחות באמצע התפילה כמנהג חלק מהאשכנזים, או שהיו להם כל מיני פיוטים שלא נהוגים כיום
או שהיו מאחרים את מנחה
למה לומר כאלה דברים?.
תפתח את הסידור הספרדי שהיה נפוץ בימיהם "ונציה רפ"ד"

ולא תראה שום דבר מיוחד בנוסח של נעילה פחות או יותר כסידורים היום המצויים
 
ז"ל מרן תרכג ס"ב:

וצריך השליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפילה
בנוסח דידן אינני מכיר שום פסוקים וסליחות באמצע התפילה, אלא בהכרח כנ"ל
 
לא בטוח ש''חמה בראש האילנות'' זה תחילת הזמן.
זה סה''כ הזמן הראוי כדי לגמרה עם שקיעת החמה, כמ''ש השו''ע: כדי לגמרה עם שקיעת החמה (דהיינו צה''כ דר''ת)
אבל בעקרון לא מצינו שהפוסקים הראשונים כתבו להדיא שתחילת הזמן הוא דוקא אחרי זמן זה. אלא זמן זה הוא כדי לגמור עם השקיעה (אולי פעם היו מתפללים מהר והספיק להם חצי שעה, או שהלכו לפי ר''ת שהשקיעה מאוחרת יותר) וחוץ מזה, ה''חצי שעה'' זה ע''מ שכתב הרמב''ם 'סמוך לשקיעת החמה'
ולגבי המ''ב, הוא כותב להדיא שצריך להתחיל זמן לפני השקיעה שלנו , כדי לומר הפיוט (בנוסח אשכנז): 'יפנה היום' לפני השקיעה, שהוא באמצע החזרה, ויש להם גם הרבה פיוטים וכו'.

ברור שגם הספרדים לא ממש צודקים כאן, כי הרבה מהם גומרים החזרה כמה דק' אחרי השקיעה, ואם אתה סובר שכל ההתר של ה''פלג'' הוא לפי ר''ת, אתה חייב לסבור שאין שום התר לגמור אפילו מילה אחת של החזרה אחרי השקיעה. חבל לברך 7 ברכות ספק לבטלה ואמן יתומות בנעילת היום הקדוש. וא''כ גם להם כמעט אין ע''מ שיסמוכו, ובפרט דעת הב''י להקל מהפלג, וכ''פ האור לציון
האשכנזים גם מתחילים מקדם וגם גומרים מאוחר...
 
פסק האור לציון (ח''ד) שניתן לעשות כן במקום צורך, ומוכח מהב''י שזמנה מפלג המנחה, ולאו דוקא סמוך לשקיעה, ובלבד שיגמור עם השקיעה. וכ''ד המ''ב ורבים מהפוסקים. כי בשפטות הקפידא היא לגמור עם השקיעה (או צה''כ) ולא מתי להתחיל. (אמנם יש טוענים שדעת הרמב''ם שיש להקפיד דוקא להתפלל מאוחר, אבל לענ''ד אינו מוכח)
אכן יש אח' (גם אצל האשכנזים) שהחמירו לאחר את הנעילה, אך בכ''ז יש מקום גדול להקל ולהקדים (עכ''פ מ''פלג המנחה'')
למה באמת אצל הספרדים לא נתקבל כ''כ להקדים הנעילה, ולהתפלל בישוב הדעת, במקום להתפלל בלחץ, ולהיכנס לספק ברכות לבטלה בנעילת היום הקדוש ? (ובעיקר בקהילות בני תורה שמתפללים באריכות, וגם מדקדקים בהלכה,ולא רוצים לסמוך על כל מיני קולות של 13.5 דק' וכדו', ועוד ביה''כ)
יש קצת מנינים שמקדימים מעט ל35-45 דק', אך לכאו' אפשר להתחיל אפילו לפני, והרוב מתחילים רק ב20-30 דק'.
כתוב בגמ שמתפללים אותה סמוך לשקיעה ולכן אפשר לעשות נשי"כ משמע ממש סמוך לשקיעה. הגר"ש פישר אמר שעולם הישיבות {האשכנזי} מברך בנעילה כמה ברכות לבטלה...
 
כתוב בגמ שמתפללים אותה סמוך לשקיעה
כדי לגמרה עם השקיעה, וע''כ שמה 'נעילה' כי זה נעילת היום. גומרים אותה מיד בשקיעה, לא לפני ולא אחרי, רק שיתפללו אותה אחרי מנחה, וכדי לגמרה בדיוק לפני השקיעה, יש להתחיל סמוך לשקיעה (כי לא היה נהוג בזמנם כל הפיוטים והאריכות) ועוד לאפוקי שא"א להתפלל באמצע היום כי צריך לגמרה בסיום היום
אין שום הכרח לומר שזה לעיכובא להתחיל דוקא בזמן מסוים. לא נמצא בראשונים שיאמרו זמנה החל משעה כך וכך, אלא רק 'שיגמרו אותה בשקיעת החמה', הרמב''ם לא הזכיר את החמה בראש האלנות, רק 'סמוך' לשקיעה
ולכן אפשר לעשות נשי"כ משמע ממש סמוך לשקיעה.
ולא אחרי השקיעה, אפילו לא דקה אחת אחרי !
הגר"ש פישר אמר שעולם הישיבות {האשכנזי} מברך בנעילה כמה ברכות לבטלה...
ומאידך הרבה גדו''י הליטאים התפללו נעילה בפלג לכתחי' ובשופי, ובעיני ראיתי מקומות שהתחילו לפני ה'פלג' אפילו.
 
בנוסח דידן אינני מכיר שום פסוקים וסליחות באמצע התפילה, אלא בהכרח כנ"ל
תראה לא היה לו סידור מיוחד כמוס וסודי

הסידור הנפוץ שכולם התפללו הוא ידוע לכולם

כנראה שהפשט היותר נכון הוא- דכוונתו בהלכה זו לשאר נוסחים, והיינו- מי שהנוסח שלו ארוך כגון האשכנזים צריך לקצר בסליוחת ובפסוקים וכד' כדי להגיע בזמן לסוף נעילה.
 
תראה לא היה לו סידור מיוחד כמוס וסודי

הסידור הנפוץ שכולם התפללו הוא ידוע לכולם

כנראה שהפשט היותר נכון הוא- דכוונתו בהלכה זו לשאר נוסחים, והיינו- מי שהנוסח שלו ארוך כגון האשכנזים צריך לקצר בסליוחת ובפסוקים וכד' כדי להגיע בזמן לסוף נעילה.
עכ"פ אין מכאן ראיה שא"א להתפלל לפני חצי שעה מהשקיעה שזה עיקר הנידון
ועיין גמ' יומא פח. מוכח משם דאפשר להתפלל נעילה מזמן מנחה קטנה !
 
למה לומר כאלה דברים?.
תפתח את הסידור הספרדי שהיה נפוץ בימיהם "ונציה רפ"ד"

ולא תראה שום דבר מיוחד בנוסח של נעילה פחות או יותר כסידורים היום המצויים
אכן. וטעיתי מש"כ למעלה. (קל נורא עלילה אמרו אחרי חזרה).
 
ראשי תחתית