באנר תרומה

הרב יצחק יוסף מתענג על קדושה בנוסח מרוקאי (או שלא)

הקטע שאת הקדושה הארוכה הזו עוד עשו לכבודו....
עכ"פ לגופו של עניין מרגש ומיוחד!!! מי שיש לו בעיה עם התפילה המרוקאית (שאגב לא תמיד היא כזו ארוכה רק לעיתים חגיגיות...) מוזמן ללכת למקומות אחרים, די לזלזל במנהגי אבותינו הקדושים!

עברתי על כל האשכול, ואני תוהה, האם יש כאן הודעת זלזול אחת?!

כי אני לא ראיתי...

שוב, לגיטימי שיהיה מי שלא יתחבר, כשם שאני לא מצפה שתתחבר ללחנים עליהם גדלתי.
 
לא מבין מה גורם סבל בלשמוע מוזיקה בעלת ניחוח אירופי-לטיני נפלא מפי חזנים בעלי יכולת קולית וכו' בוודאי עדיף על שירי חיזבאללה והאחים המוסלמים

בכל מקרה אם הרב לא היה מתענג כל כך על הניעמה הספאנית-אירופית ובמשפחתו לא היו מרוקאים מיוחסים, יפים וחכמים... אפשר שהיה תוקף אותם הרבה פחות... כנ"ל הרב מוצפי...
 
לא מבין מה גורם סבל בלשמוע מוזיקה בעלת ניחוח אירופי-לטיני נפלא מפי חזנים בעלי יכולת קולית וכו' בוודאי עדיף על שירי חיזבאללה והאחים המוסלמים
לכאו' יש הבדל בין לשמוע כשאתה יושב עם כוס תה לבין כשאתה עומד ונשען על כסא...
 

כמה זלזול יכול להיות בהקלטה כזו קטנה,

נגד רבים מעמך בית ישראל שומרי תורה ומצוות

-זה שהוא לא מבין את "ההברה" הוא לא חייב להתפלל עמהם
גם אני לא מבין שפה "בבלית" אז אני אצא ברפש על הבבלים?? לא אני לא אתפלל איתם זה הכל.

וגם ערבב בין הבהרה למהירות - כי מהירות יכולה להיות גם בהבהרה רגילה , אלא הוא עירבב את נושא המהירות עם נושא "ההברה"

וכולם צוחקים - ועל מה?

והנורא מכל - "באש תשרופו" [מי ששמע יבין] ה"י
 
גם אם איננו מסכימים עם דעותיו, פסקיו והשקפותיו.

אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה

זה נגד שולחן ערוך מפורש

בכל לשון.JPG
 
אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה

זה נגד שולחן ערוך מפורש

הצג קובץ מצורף 15547
יש הבדל בין לשון אחרת לבין אותה לשון כשהיא מעוותת.
מי שיתפלל באנגלית, אבל בכל מקום שכתוב G הוא יגיד C יצא ידי חובה?!
 
אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה
זה נגד שולחן ערוך מפורש
הצג קובץ מצורף 15547
יש הבדל בין לשון אחרת לבין אותה לשון כשהיא מעוותת.
מי שיתפלל באנגלית, אבל בכל מקום שכתוב G הוא ידיד C יצא ידי חובה?!
לדעתם כך מדברים בעברית.
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.
 
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.

ולאידך עיין ישכיל עבדי ח"ב סי' ג
 
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.
ראיתי בעבר בקובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים יא (תמוז תשע"ט), בעמ' תל"ה ואילך שהאריך בעניין בטוטו"ד. מומלץ לעיין שם.
 
ראיתי בעבר בקובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים יא (תמוז תשע"ט), בעמ' תל"ה ואילך שהאריך בעניין בטוטו"ד. מומלץ לעיין שם.
אם יוכל מר להעתיק את הקטע הרלוונטי אשמח כי לא נפתח לי הקישור. כמובן אם אין בזה טרחה מרובה.
 
כבר עט"ר רבינו יוסף משאש נע"ג
יצא נגד ההברות הללו שמוסיפים החזנים בתפילה כדוגמת ננני, וכו'.
 
בלת"ק.
לא יכולתי לעצור את הסרטון מרוב הנאה, מי שלא מכיר ונהנה מזה - רק מפסיד.!
 
בלת"ק.
לא יכולתי לעצור את הסרטון מרוב הנאה, מי שלא מכיר ונהנה מזה - רק מפסיד.!
לא מפסיד אולי פחות מתחבר לסגנון.
כמו שאתה לא תגיד על עצמך מפסיד בדברים שלא מענינים אותך.
[אני אישית אוהב את המנגינה הזו מאוד - רק שלענ"ד אסור לעשות את המנגינה הזו בקדושה מאחר שיש בה ריבוי הברות שאינם ממלות התפילה, והדבר אסור]
 
הוידאו של הרב מוצפי

אגב החכם הנ"ל - נראה שמזדעק גם כשזה לא קשור "לתפילה"

אלא אף על "דרך לימוד" כגון רב ששת שאומרים בסגול, או רב זביד בשוא נח, או שאומרים רבי במקום ריבי וכו'

יעויין כאן בדקה 18.50



אלא מה שיש לי להשיב על דבריו

דיש מלא מילים שצריך להגות אותם כשוא נע והעולם נוהג לאומרה [כולל הרב מוצפי שליט"א] בשווא נח.

"צבי"- צריך להגותה עם שוא נע [כצירי] ולא מצינו שמישהו הוגה כך, ויתרה מזו נ"ל שגם הרב מוצפי שהוא מזכיר "החכם צבי", הוא לא אומר צבי כצירי אלא כשוא נח.
וכן "גדי"- שצריך להגותה כשוא נע וכולם הוגים אותה כשוא נח.

וכן בגמ' שמקשים "סתירה" צריך לאמר סתירה עם נע ואף אחד לא אומר כן [וכן החכם הנ"ל בשיעוריו אומר סתירה עם שוא נח].
ויש עוד כהנה וכהנה רבות

ולאור הנ"ל- הה"נ כשאומרים "זביד", ואין הבדל, ומי שמזדעק ב"זביד" צריך להזדעק ולתקן בעוד מלא מילים שאומר בשוא נח.

[ואף אם תמצא לומר שהר' הנ"ל כן מדקדק גם במילים הנ"ל , מ"מ כל העולם כולל החכמים הספרדים למיניהם לא מקפידים בהך]

המורם מכל האמור- אם זה לא קריאת שמע או קריאת התורה יצא לכו"ע
[לא ידונו אף אחד אם אמר בלימוד כך או כך, והעיקר שיכווין לבו לשמים]
 
לא שמעתי כאן טיעון כלשהו, "הרב המקדים" דיבר על "לעג וקלס" מצידם של ה"מזלזלים בתפילה", והרב מוצפי הוסיף תארי כבוד כמו "חמור משוגע" ו"ג'אחש".

לגופו של ענין, הגאון רבי יהודה די מודינא בשו"ת זקני יהודה (סי' קלא) נשאל על החזנים שמנגנים ע"פ חכמת המוסיקה, וכופלים מלת כתר בחזרת המוסף, אם יש קפידא על זה. והשיב ע"פ דברי הגמ' בברכות (לג:) שלא הקפידו אלא על שמע שמע או מודים מודים משום דמחזי כשתי רשויות, מכלל שבשאר תיבות אין איסור כלל. ובפרט שמלת כתר יתנו לך, הוא שבח להקב"ה, וכשחוזר על התיבה ב' פעמים הו"ל כמי שאומר כתרים יתנו לך, ומי מעכב מלשבח את ה' כמה פעמים וכו' ע"ש. הרי שהתיר לכפול מילים בתפילה חוץ משמע ומודים.

ובשו"ת חבל נחלתו (חלק יב סי' ג) הסיק שכל מנגינה שבתוכה חזרות על משפטים או מילים (מחמת המנגינה) מותרת בחלקי התפילה שאינם בקריאת שמע או בעמידה וחזרת הש"ץ ופרט לשמות הוי"ה, בהם יש חשש לשתי רשויות. ובק"ש ותפילה גם בפיוטים אין לחזור. אבל בשאר התפילה מותר.

ובשו"ת ארחותיך למדני (חלק יא סי' לא) נשאל על מנהג מרוקו בעת אמירת הקדושה לומר בניגון "נ נ נ נ נ נ נקדישך, ווווו ונעריצך" והשיב שמותר. וביאר ש-נ נ נ אינו תיבה כלל, אלא צליל בלבד שאינו נחשב הפסק. וכעין שמצינו בדברי הפוסקים שמותר לעשות קול שעושים להשתיק התינוק שמותר לצורך התפילה שזה בגדר "תנועה בקול" ולא תיבה. כמו כן בענייננו מותר לצורך התפילה להרבות בשמחת המצוות ושמחת הקדושה שיש בזה דבר גדול מאד, ואין צורך לבטל את המנהג. ע"ש.

ולמעשה ברוב נעימות הקדושה לא חוזרים על הברות, ואולי אפשר למצוא זאת בחלקים אחרים של התפילה.
ביביע אומר (ח"ו ס"ז אות ה) הביא דברי שו"ת זקני יהודה והביא שאר אחרונים שמחמירים וכך העלה.

1767515548445.png
 
ראשי תחתית