הרב יצחק יוסף מתענג על קדושה בנוסח מרוקאי (או שלא)

הקטע שאת הקדושה הארוכה הזו עוד עשו לכבודו....
עכ"פ לגופו של עניין מרגש ומיוחד!!! מי שיש לו בעיה עם התפילה המרוקאית (שאגב לא תמיד היא כזו ארוכה רק לעיתים חגיגיות...) מוזמן ללכת למקומות אחרים, די לזלזל במנהגי אבותינו הקדושים!

עברתי על כל האשכול, ואני תוהה, האם יש כאן הודעת זלזול אחת?!

כי אני לא ראיתי...

שוב, לגיטימי שיהיה מי שלא יתחבר, כשם שאני לא מצפה שתתחבר ללחנים עליהם גדלתי.
 
לא מבין מה גורם סבל בלשמוע מוזיקה בעלת ניחוח אירופי-לטיני נפלא מפי חזנים בעלי יכולת קולית וכו' בוודאי עדיף על שירי חיזבאללה והאחים המוסלמים

בכל מקרה אם הרב לא היה מתענג כל כך על הניעמה הספאנית-אירופית ובמשפחתו לא היו מרוקאים מיוחסים, יפים וחכמים... אפשר שהיה תוקף אותם הרבה פחות... כנ"ל הרב מוצפי...
 
לא מבין מה גורם סבל בלשמוע מוזיקה בעלת ניחוח אירופי-לטיני נפלא מפי חזנים בעלי יכולת קולית וכו' בוודאי עדיף על שירי חיזבאללה והאחים המוסלמים
לכאו' יש הבדל בין לשמוע כשאתה יושב עם כוס תה לבין כשאתה עומד ונשען על כסא...
 

כמה זלזול יכול להיות בהקלטה כזו קטנה,

נגד רבים מעמך בית ישראל שומרי תורה ומצוות

-זה שהוא לא מבין את "ההברה" הוא לא חייב להתפלל עמהם
גם אני לא מבין שפה "בבלית" אז אני אצא ברפש על הבבלים?? לא אני לא אתפלל איתם זה הכל.

וגם ערבב בין הבהרה למהירות - כי מהירות יכולה להיות גם בהבהרה רגילה , אלא הוא עירבב את נושא המהירות עם נושא "ההברה"

וכולם צוחקים - ועל מה?

והנורא מכל - "באש תשרופו" [מי ששמע יבין] ה"י
 
גם אם איננו מסכימים עם דעותיו, פסקיו והשקפותיו.

אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה

זה נגד שולחן ערוך מפורש

בכל לשון.JPG
 
אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה

זה נגד שולחן ערוך מפורש

הצג קובץ מצורף 15547
יש הבדל בין לשון אחרת לבין אותה לשון כשהיא מעוותת.
מי שיתפלל באנגלית, אבל בכל מקום שכתוב G הוא יגיד C יצא ידי חובה?!
 
אגב
מה שנאמר שם בדוגמאות "של ההברה של החסידים" , וכביכול נזעק שם שתפילתם אינה תפילה
זה נגד שולחן ערוך מפורש
הצג קובץ מצורף 15547
יש הבדל בין לשון אחרת לבין אותה לשון כשהיא מעוותת.
מי שיתפלל באנגלית, אבל בכל מקום שכתוב G הוא ידיד C יצא ידי חובה?!
לדעתם כך מדברים בעברית.
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.
 
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.

ולאידך עיין ישכיל עבדי ח"ב סי' ג
 
אגרות משה ח"ג ה :
הנה בדבר שינוי הברות בין אנשי אשכנז ובין אנשי ספרד, ודאי אין לשנות מהברה של אבותינו שהיו קורין בהברה זו אלפי שנים, לא מבעיא אם נימא שהוא גם מחלוקת לדינא איך לקרות שודאי אין לנו לשנות, דהרי לבני אשכנז אינו אמת כהברה הספרדית, ובפרט שבני אשכנז היו הרוב בכל הדורות, אלא אף אם נימא כדמסתבר שליכא פלוגתא לדינא ושניהם היו כשרין לדינא, דהא לכאורה מוכרחין לומר כן דקריאת חליצה הא נקרא בלה"ק דוקא ואם היבם והיבמה אין יכולין לקרא מעכבת הקריאה דאף באינה יכולה לקרא לא אבה בנשימה אחת מעכבת כדאיתא ביבמות דף ק"ו לגירסת הרי"ף ופסק כן הרמב"ם פ"ד מחליצה ה"ד ונמצא שנצטרך ללמד את האשה שתוכל לקרא בכל ההברות, דאל"כ נמצא שחליצות דשל הספרדים פסולות לדידן וחליצות שלנו פסול להספרדים שלא מצינו דבר כזה, ולכן משמע ששתי ההברות כשרין שלכן אף שהאשה אינה יודעת אלא הברה אשכנזית או רק הברה ספרדית כשרה החליצה. מ"מ לא מסתבר שאבותינו כשהיו כולם יחד שהיה זה עד שגלו בחורבן ראשון היו מדברין בהברות אחרות. ומה שנחשב שתי ההברות כל אחת מהן לשון הקדש אף שרק אחת מהן היא אמיתית, הוא מטעם שאם יש קהל גדול שקורין אותן האותיות והתיבות בנקודות שבלשה"ק בהברה קבועה נחשב זה ג"כ לה"ק אף שהוא שינוי מהברה שהן דברו ושניתנה התורה. והוא מוכרח דהא הברות משונות במקצת איכא גם בהברה אשכנזית גופא בין מדינות שונות כמו הברת אנשי ליטא והברת אנשי פולין והברת אנשי אונגארן שכולנו בני אשכנז שאין לומר כלל שגם מתחלה היו בהברות מיוחדות אלא שיש איזה שבושים במקום אחד שנעשה ברוב הימים מצד הברת אנשי המדינה בלשונם שנמשך ממילא גם על הברה של לה"ק. ומ"מ ודאי שהחליצות דכל המדינות כשרים לכולם אף שיש שינוי גדול בקריאת תיבות ככה יעשה ועוד, אף שודאי רק של אחד הוא קריאה האמתית, אלא ודאי הוא מטעם דנחשב גם הברה שאינה כפי שדברו אבותינו כיון שיש קהל גדול שקורין כן האותיות והתיבות בנקודות שבלה"ק ע"כ.
ראיתי בעבר בקובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים יא (תמוז תשע"ט), בעמ' תל"ה ואילך שהאריך בעניין בטוטו"ד. מומלץ לעיין שם.
 
ראיתי בעבר בקובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים יא (תמוז תשע"ט), בעמ' תל"ה ואילך שהאריך בעניין בטוטו"ד. מומלץ לעיין שם.
אם יוכל מר להעתיק את הקטע הרלוונטי אשמח כי לא נפתח לי הקישור. כמובן אם אין בזה טרחה מרובה.
 
כבר עט"ר רבינו יוסף משאש נע"ג
יצא נגד ההברות הללו שמוסיפים החזנים בתפילה כדוגמת ננני, וכו'.
 
ראשי תחתית