הרב יצחק יוסף: "בדור הבא לא יהיו משוכנזים"

[מתאבק בעפרו]

יש כבר התבטאויות של מרן הגרע"י זצוק"ל והגר"מ מאזוז זצוק"ל ועוד על "המשוכנזים" שעוזבים דרכי אבותיהם.

מי שגרם לכל הציבור לעזוב מנהגי אבותיהם בלי סוף הוא עוזב מנהג אבותיו

 

[משיב כהלכה]

הצג קובץ מצורף 10104

נתחיל מהסוף:

א. יביע אומר התיר קפה ולא מים, וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן מב:

"ולפי האמור ניחא, כי הקפה הויא מצטמק ורע לו, ומש"ה אפי' בלח שרי. וכן ראיתי בשו"ת זרע אמת ח"א (חאו"ח סימן לט) שמתחלה תמה על מה שנהגו היתר להניח הקפה בשבת במקום שהיס"ב, ושוב כתב שיש להם על מה שיסמוכו, כיון שהקפה הויא מצטמק ורע לו, ובכה"ג אין בישול אחר בישול גם בלח, וכמ"ש הרמ"א בהגה בסעיף ד, וכן דעת מרן הש"ע בסעיף ח'. ושוב ראה כן בברכי יוסף בשם הכנה"ג שהתיר כן בהדיא. ע"כ. וכ"כ בשו"ת צוף דבש (סימן מא)".

ב. שו"ת "שבות יהודה" ועקנין הוא שו"ת שכתב ראש כולל בנתניה, ונדפס בשנת תשע"ו. והוא דן בדברי ילקוט יוסף... וממנו מביא הילקוט יוסף ראיה.

ושם כתב שקצת תימה שבהרבה מקומות בילק"י לא כתב כן, לדוגמא ח"ד שבת ג' עמ' קל"ו "מותר להניח חלב או מים צוננים שנתבשלו קודם השבת ע"ג פלטה חשמלית במטרה להפשירם, ובלבד שיעמוד על המשמר וישגיח... שאם יגיעו ליד סולדת הרי הוא עובר על איסור בישול בשבת! והוא ע"פ מש"כ הרב עובדיה בלוית חן סימן נ"א עמ' ס"ח".

גם לא ברורה מסקנתו שם, והוא מוכיח מרבינו יונה לאסור (אותו רבינו יונה שדיבר על המכשול בעירוי מים רותחים לחמין, כי מתקררים בדרכם, והפריך את התירוץ שניסו לתרץ שמתערבים בתבשיל ויש להם דין תבשיל, דמוכח מלשונו שאינו כן).

ג. שו"ת גינת אגוז גם הוא ראש כולל מאשדוד, וממנו מביא ראיה להיתר שהמציא...

ד. באגלי טל מלאכת האופה אות ח כתב בהשמטה: "להלכה אין להחמיר במים שלא נצטננו לגמרי. ומ"מ המחמיר תבוא עליו ברכה".

ובאות יא כתב: "לפנינו בס"ק י"ט העליתי דמים שנצטננו עד שאין אף מקצת בני אדם הרוצים לשתות חמין שותין כך וחזר זה וחיממן כדי לשתות חמין חייב לכל הפוסקים".

ה. גם הפרי מגדים לא התיר להרתיח מים שנתבשלו מע"ש, וזה לשונו שם:

"עיין מ"א. בסימן שי"ד [מ"א] אות ה', דפסיק רישיה בדרבנן אסור, ועל ידי עכו"ם שרי בדרבנן כהאי גוונא. ומה שכתב בקדירה נחושת הקבוע בתנור להתיר כו', בסימן רנ"ט בדיני שהייה והטמנה [מ"א סוף ס"ק יב] כתב סתם להנות מהם, משמע אף ליקח החמין ולערות על ט"ע או קאוו"י, שכבר עירו אתמול עליהם מים ונתבשלו על ידי עירוי, שרי בשבת, אף שהגוף נהנה מהם. ועיין סימן רע"ו במ"א [ס"ק] ב' וסימן רנ"ב אות ח' וסימן רמ"ז אות ב' חילוק בין אגרת, שאין הגוף נהנה, ומכל מקום כשהעכו"ם אין מתכוין לכך שרי. והוי יודע, מה שראיתי עושין בשבת מערין חם מכלי ראשון יד סולדת בו על ט"ע וקאוו"י שעירו עליהם מערב שבת שכבר נתבשלו, ויבש אין בישול אחר בישול, ואף שנשאר קצת מים קרים, הולכין אחר הרוב, כמו שנראה מב"י [עמוד סב ד"ה ומ"ש רבינו כל], ובט"ז [אות] י"ג ביארתיו, ובאליה רבה [סימן] שי"ח אות י"א הניח זה בצ"ע, מכל מקום מים מצטמק ורע לו הוא, עדיין יש בו צד איסור אם מהפך הקאוו"י וט"ע מה למעלה למטה מבשל הוא, ועירוי רק כדי קליפה בשלו מאתמול, לכן צריך ליזהר בזה. ואף על פי שקולין הקאוו"י, יש לומר דלא נתבשל ממש עדיין. גם למאן דאמר יש בישול אחר צליה ואפיה, בסימן שי"ח סעיף ה', וכל שכן ט"ע כהאי גוונא. ויש לראות, דליתן מים על ידי ישראל לקדירה הקבוע בתנור לא שרי אלא אם כן מבעוד יום, שיכול לחמם מבעוד יום, וכמו שכתב המ"א בסימן רנ"ד אות כ"ו ובסימן רנ"ט בדיני שהיה [שם], ומה בכך, הא בלילה נתקררו המים, ובבקר הוה מבשל בלח מקורר לגמרי, ואיך שרי שהיה בשבת בכירה שאין גרופה, וכל שכן דהוה על גבי האש ממש כהאי גוונא, דאסור בסימן שי"ח [סעיף טו] אף ביבש לגמרי על גבי האש אם לא נגד המדורה מרחוק, אם כן איך מותר. וכי תימא דבמקום פסידא שלא יבקע הקדירה שרי, עדיין יש לגמגם בזה, כל שעיקר כוונת ישראל שיהיו המים לט"ע ולקאוו"י, כהאי גוונא אסור לשהות בשבת למחרתו, שנתקרר לגמרי. ואפשר דסומכין כהאי גוונא על גדולי הפוסקים המתירים בלח, דאין בישול אחר בישול, ועדיין צ"ע. ואי"ה בסימן שי"ח [משבצות זהב אות טו] אבאר עוד, וכאן אין להאריך".

 

[אהבה רבה]

מי שגרם לכל הציבור לעזוב מנהגי אבותיהם בלי סוף הוא עוזב מנהג אבותיו

מרן הגרע"י זצוק"ל שנלחם "לעזוב את מנהג אבותיהם" פעל כך ע"מ לחזור לנהוג כפי המקובל מדורי דורות ע"פ מסורת ההלכה והפסיקה

וכפי המבואר בספריו ובספרי בניו בארוכה.

 

[כאחד העם]

לנהוג כפי המקובל מדורי דורות ע"פ מסורת ההלכה והפסיקה

מסורת הפסיקה הספרדית הייתה לדורותיה.

כנה"ג, החיד"א, ר' חיים פלאג'י, חסד לאלפים, ארץ חיים, בא"ח, וכף החיים.

ברוב המקרים שהר' עובדיה שינה המנהגים
והוא שינה מהמסורת הספרדית הזו שהייתה רצף של מאות שנים, והלך אחרי ספרים ושותי"ם שאף אחד לא הלך אחריהם מאות שנים.

וזו זכותו, אך מכאן ועד לומר שהוא נוהג כפסיקה המקובלת מדורי דורות, זה אפי' לא בדיחה שמתאימה לחודש אדר, כ"ש לחודש דידן

 

[ידידיה]

מרן הגרע"י זצוק"ל שנלחם "לעזוב את מנהג אבותיהם" פעל כך ע"מ לחזור לנהוג כפי המקובל מדורי דורות ע"פ מסורת ההלכה והפסיקה

וכפי המבואר בספריו ובספרי בניו בארוכה.

פיטומי מילי בעלמא,
כהשפעת גאון אשכנזי בבגדד וחב"ד במרוקו...

 

[אלישמע]

מרן הגרע"י זצוק"ל שנלחם "לעזוב את מנהג אבותיהם" פעל כך ע"מ לחזור לנהוג כפי המקובל מדורי דורות ע"פ מסורת ההלכה והפסיקה

וכפי המבואר בספריו ובספרי בניו בארוכה.

להד"מ, כל היודע בספרים רואה שמאז ומעולם לא הלכו בדרכו של הגרע"י (ואצ"ל הר"י) בדבר הזה.

 

[אור יעקב]

עוד לא נתת לנו חוט המדידה

לא נכון חד משמעית

עיין שו"ת חזו"ע/יבי"א.
לא צריך יותר מזה, ואין לדעתי שום ספר שמתמודד עם הבקיאות והעיון שיש שם.

מי שחושב אחרת יערב לו, זו דעתי.

בקיאות ועיון זה רוב בניינו של תלמיד חכם.

חוץ מזה זה כמעט חוץ מהכל.

הכוונה שהוא דומה לו בזיכוי הרבים, בהנהגה, בהתפשטות הוראותיו וספריו, ועוד.
זה שעיון ובקיאות זה רוב בניינו של ת"ח זה נכון ואני לא סבור שמרן שליט"א מתקרב למרן האבא.

 

[משיב כהלכה]

בהתפשטות הוראותיו וספריו

רוב ככל ספריו הם ליקוט של פסקי האבא, על שם זה נקרא "ילקוט יוסף", ואת הספר הראשון כתב הגר"ע בעצמו.

איזה מ"הוראותיו" התפשטו? כמה אנשים אתה מכיר שמרתיחים מים קרים על הפלטה?

 

[תורה אמת כתיב בה]

שו"ת "שבות יהודה" ועקנין הוא שו"ת שכתב ראש כולל בנתניה, ונדפס בשנת תשע"ו. והוא דן בדברי ילקוט יוסף... וממנו מביא הילקוט יוסף ראיה.

אגב לא רק בזה
גם לגבי חזרת הש''ץ בפחות מעשרה ''אך טוב וחסד'' של ר' אברהם כהן מאשקלון והלכה יומית של הרב נקי מדימונה הבינו כן בילקוי ח''א (ששם מדובר על 1 ולא על 6
ולאחמ''כ מביא אותם הילקוט יוסף כסייעתא לדבריו שכן נהגו עלמא

 

[כאחד העם]

רוב ככל ספריו הם ליקוט של פסקי האבא, על שם זה נקרא "ילקוט יוסף"

ולא זו בלבד, אלא שבעשרות מקומות שכתב ביקו"י הישנים אחרת

מדגיש הן בילקו"י החדשים פעם אחר פעם, והן בשיעוריו, שמה שכתב זה לפני שאביו כתב על כן בהליכו"ע או חזו"ע או היביע אומר שמהחלקים המאוחרים

ולכן צריך לעדכן בילקו"י הישן שזה אינו.,

וכן במקרים שאביו חזר בו [לשיטתו כמובן] אזאי ג"כ דואג להדגיש עוד ועוד, שמה שנכתב בילקו"י מהד' פלוני, זה היה לפני שאבא חזר בו.

להוי אומר- שבמוצא פיו אומר מעל כל במה שאין פסקיו הם משלו אלא משל אביו הם לקוחים, ושאף אם פסק אחרת מאביו זה בגלל שאביו עוד לא דיבר מזה בספרים המאוחרים או שחזר בו, ולכן להקיש ביטול על מה שכבר כתב בילקוט יוסף הישנים

 

[משיב כהלכה]

והעיון שיש שם.

כבר לפני עידן ועידנים ביקשתי ממך שתצביע לי על מהלך ספציפי שיש בו חידוש, דרך חדשה בהבנת הרמב"ם (למשל), או דרך חדשה בהבנת הגמ'. חידושי סברות שעל פיהם הכריע להלכה, דברים שאינם מופיעים בפוסקים שקדמוהו.

ואני עדיין ממתין.

אני מכיר דבר אחד שהוא כתב (דבר שאינו חידוש כלל, רק לכאורה נמצא בראשונים) ובזה חידש דבר שלא נמצא בפוסקים שקדמוהו, ולאחר מכן התברר דבר זה כעורבא פרח, הגם שהספרים הבאים אחריו העתיקוהו.

ואם תשאל, מהו דבר זה? הרי הוא הנושא החביב עליך, פאה... אותו נושא שאתה באמצע לכתוב עליו, ובד בבד גם נמאס לך ממנו. הפלא ופלא.

בתחילת דבריו (יבי"א ה, ה) בענין הפאה הביא הגר"ע יוסף את ה"ערוך" שפירש את ה"קפליטין" כפאה נכרית, שלפי זה נמצא שהערוך אסר פאה, והנה לנו ראשון שאוסר פאה במפורש. ומי יכול לחלוק על ראשון?

לכאורה, מציאה שלא הופיעה בספרים שקדמוהו.

אולם "חידוש" זה מופרך מכל בחינה אפשרית.... ואכתוב בקצרה, כי זה אינו הנושא:

א. אין ערוך כזה. מי שכתב את הדברים הוא ר' בנימין מוספיא, רופא ומילונאי שחי לפני כשלוש מאות וחמישים שנה בתקופת האחרונים, לא השתייך לראשונים, לא היה פוסק הלכה ואפילו לא רב מוכר, וכמובן שכל מפרשי הירושלמי חולקים עליו ומפרשים שקפליטין הוא מטפחת, וכן הראשונים כתבו כן, ואין שום סיבה לפרש כפירושו (ובשו"ת שירת בן הלוי גם הוכיח שהוא טועה מבחינה לשונית).

ב. לפי הערוך עצמו, הפאה שדיברו בה חז"ל רק הקיפה את הראש ולא כיסתה אותו. וממילא פשוט שאם פאה כזו אסורה, אין מקום לאסור את הפאות בימינו מחמתה, ולא קרב זה אל זה.

ג. הירושלמי אסר קפליטין רק מדין דת יהודית ולא מדאורייתא, וממילא כל התירוצים שתירץ הגר"ע מדוע מותר מטפחת בימינו היה יכול לתרץ גם על פאה. איירי בפאה שלא מכסה את הראש (ובזה לא צריך להתאמץ להמציא תירוץ כי הערוך כתב זאת במפורש), כמו דאיירי במטפחת שקופה, או שדת יהודית משתנה לפי הזמן והמקום וכיוון שנהגו בפאה יש להתיר.

 

[תורה אמת כתיב בה]

כבר לפני עידן ועידנים ביקשתי ממך שתצביע לי על מהלך ספציפי שיש בו חידוש, דרך חדשה בהבנת הרמב"ם (למשל), או דרך חדשה בהבנת הגמ'. חידושי סברות שעל פיהם הכריע להלכה, דברים שאינם מופיעים בפוסקים שקדמוהו.

ואני עדיין ממתין.

דוקא אני יוכל לתת לך חידוש
אם שמעת את שיחתו/שיעורו של הרב גלזר האחרונה הביא שם קושיא על הרב עובדיה והביא תירוץ של הילקו''י שנשמע מופרך מיסודו
ולאחמ''כ הביא שמצא את אותו תירוץ בצפנת פענח כמדומני

 

[אור יעקב]

איזה מ"הוראותיו" התפשטו? כמה אנשים אתה מכיר שמרתיחים מים קרים על הפלטה?

אתה מוזמן לעבור לפורום מורשת מרן לראות כמה אנשים כאלה יש, וכמה יש כאלה שמברכים על במבה האדמה.
ואתה מוזמן לשאול אברכים כמו איזה פוסק הם הולכים, תגיד לי כמה מהם אמרו לך כמו מרן שליט"א...

רוב ככל ספריו הם ליקוט של פסקי האבא,

כנראה לא פתחת את כל המהדורות החדשות של הילקו"י...

להוי אומר- שבמוצא פיו אומר מעל כל במה שאין פסקיו הם משלו אלא משל אביו הם לקוחים, ושאף אם פסק אחרת מאביו זה בגלל שאביו עוד לא דיבר מזה בספרים המאוחרים או שחזר בו, ולכן להקיש ביטול על מה שכבר כתב בילקוט יוסף הישנים

אתה סותר את עצמך מיניה וביה...
בהתחלה כתב הרבה פסקים מעצמו, וברוב הדברים כיון לדעת מרן זצוק"ל שכתב אחרי זה כדבריו.

נכון שיש כמה פסקים שכתב אחרת ממרן זצוק"ל ובזה כתב שהוראותיו עדיפות שהביא פוסקים שלא הביא בילקו"י, וסברתו גדולה יותר, וראה את הדברים בילקו"י ולמרות זאת פסק אחרת, ע"כ שיש דברים בגו, ופשוט.

ואני עדיין ממתין.

אתה יכול להמשיך ולהמתין.

או לפתוח שו"ת חזון עובדיה ותפתח ותראה הרבה מקומות שכתב סברא מדנפשיה לחלק חילוק מסויים (ובהרבה מקומות כתב "שוב מצאתי ב... והדבר ידוע שכיון במאות מקומות לדברי האחרונים וזה לא סותר שאמר זאת מעצמו)

אותו נושא שאתה באמצע לכתוב עליו, ובד בבד גם נמאס לך ממנו. הפלא ופלא.

תמשיך לעוות...
כל אחד מבין ש"נמאס" לי שאתה דוחף את הנושא הזה בכל במה אפשרית כמו עכשיו.

 

[כאחד העם]

אתה סותר את עצמך מיניה וביה...
בהתחלה כתב הרבה פסקים מעצמו, וברוב הדברים כיון לדעת מרן זצוק"ל שכתב אחרי זה כדבריו.

נכון שיש כמה פסקים שכתב אחרת ממרן זצוק"ל ובזה כתב שהוראותיו עדיפות שהביא פוסקים שלא הביא בילקו"י, וסברתו גדולה יותר, וראה את הדברים בילקו"י ולמרות זאת פסק אחרת, ע"כ שיש דברים בגו, ופשוט.

לא כתבם מעצמו, אלא מה שהיה מקובל מספרים אחרים, הן אור לציון או כף החיים וכד'
עד שאביו כתב אחרת ואז שינה

 

[משיב כהלכה]

אתה מוזמן לעבור לפורום מורשת מרן לראות כמה אנשים כאלה יש, וכמה יש כאלה שמברכים על במבה האדמה.

כי הם סומכים על עדותו בשם אביו הגר"ע, לא בגלל "פסק הלכה" שלו.

(זאת מבלי להתייחס ל"ראיה" מפורום מורשת מרן... שזה הדבר הכי רחוק ממדגם מייצג)

 

[משיב כהלכה]

ואין פה שום זלזול, פשוט זאת המציאות שרוב הציבור הולך אחריו

אכן חלק גדול מהציבור הולך אחרי הגר"ע יוסף (וגם לא תמיד בכל ההלכות), אבל אין לזה קשר לפורום כזה או אחר, וגם אין לזה קשר לדיון על הרב יצחק "שהתפשטו הוראותיו" כאשר כמעט ואין כאלה.

 

[משיב כהלכה]

כנראה לא פתחת את כל המהדורות החדשות של הילקו"י

המקומות בהם לא דן אביו הם בודדים, ושם תמצא ליקוט של ספרי האחרונים כמו "פסקי תשובות". כמדומה שבאחד האשכולות כאן נחשף שהעתיק מפסקי תשובות ולאחר מכן חזר בו כשהעירו עליו.

 

[משיב כהלכה]

דוקא אני יוכל לתת לך חידוש
אם שמעת את שיחתו/שיעורו של הרב גלזר האחרונה הביא שם קושיא על הרב עובדיה והביא תירוץ של הילקו''י שנשמע מופרך מיסודו
ולאחמ''כ הביא שמצא את אותו תירוץ בנקודות הכסף כמדומני

אני לא מבין רמזים וסודות, אם תוכל לתת בקצרה מה הקושיה ומה התירוץ, נוכל לדון בזה, אבל בכל מקרה לא זכיתי להבין כיצד זה קשור למה שכתבתי. מה בכך אם הקשה איזה קושיה או תירץ איזה תירוץ?

 

[אור יעקב]

כי הם סומכים על עדותו בשם אביו הגר"ע, לא בגלל "פסק הלכה" שלו.

תשאל את כולם שם...
כמראה אתה לא מכיר ולא יודע מי הם החברים שם, ואתה מדבר מאי ידיעה.

המקומות בהם לא דן אביו הם בודדים, ושם תמצא ליקוט של ספרי האחרונים כמו "פסקי תשובות".

לא ידעתי שאביו ליקט וכתב על ברכת הטורטיה באורך ובעיון.
לא ידעתי שאביו כתב את כל מה שהביא בילקו"י גבי ברכה קודם ההדלקה.

ולא חסר עוד דוגמאות.

 

[תורה אמת כתיב בה]

אני לא מבין רמזים וסודות, אם תוכל לתת בקצרה מה הקושיה ומה התירוץ, נוכל לדון בזה, אבל בכל מקרה לא זכיתי להבין כיצד זה קשור למה שכתבתי. מה בכך אם הקשה איזה קושיה או תירץ איזה תירוץ?

זהו שאני לא בדיוק מונח באיסור והיתר אבל אני אוכל להעלות לך בשמחה קישור לשיעור
זה ממש בתחילת השיעור דקה 9