השתתפות בהגרלה של עזר מציון - בירור השקפתי
- יוזם האשכול אברימי
- תאריך התחלה
- סטטוס
מרנן ורבנן
חבר ותיק
לא הבנתי מה זה עונה על המשפט התמוה והמוזר שכתבת "בטלו כל הדעות האחרות" איפה מצינו כזאת?
לא התכוונתי לרבותנו האחרונים אלא להכרעת מחברי דורנו שדעתם בטלה בפני המשנה ברורה,
ופשוט שאין בדור שלנו מישהו שנחשב בר פלוגתא מול המ"ב לא משנה מי זה ומה תפקידו.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
הם לא חולקים על המשנ"ב אלא פוסקים כאחרים, ככה זה כל הלכה שרב פוסק לצד א' הוא כביכול חולק על גל גדולי הדורות שאחזו בצד ב'. מעולם לא שמענו כיוון שגדול פלוני פסק א' פה נסתיימה התורה.
היא הנותנת אחרי המ"ב שהכריע ולא פסק מי יכול להכריע אחרת.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
גדולי הדור של הדור הבא בהחלט יכולים לפסוק (או להכריע, כרצונך) לכאן או לכאן.
@הצעיר אתה בא לעשות צחוק מהפורום?
לא בשביל זה פתחנו פורום כדי שיגידו לנו שיש את המשנ"ב וזהו.
חוץ מזה שזו שטות גמורה, כיון שלא קיבלו את הוראות המשנ"ב, שהרי רוב הספרדים פשוט שלא נוהגים כמותו וגם האשכנזים עושים כהגר"א וכד' ולא כהמשנ"ב.
אבל בלי קשר. אנחנו לא רוצים פורום שיגידו לנו: הרב עובדיה פסק ככה ובזה זה נגמר. אם כן אין שום עניין בפורום.
יש עניין לדון וכו'.
נראה לי שהדברים פשוטים ונראה לי שמטרתך פשוט להוריד את הרמה ולהרוס את הפורום.
בבקשה תשמור על רמה מכובדת ותתאים את עצמך לרוח הפורום!
נ.ב. לעצם העניין, כבר הבהרתי שוב ושוב שכאן לא המקום לדון על עניין הפאה נוכרית! אלא השאלה היא אחרת ומי שאין לו דעה בעניין הנ"ל אין צורך להגיב.
לא בשביל זה פתחנו פורום כדי שיגידו לנו שיש את המשנ"ב וזהו.
חוץ מזה שזו שטות גמורה, כיון שלא קיבלו את הוראות המשנ"ב, שהרי רוב הספרדים פשוט שלא נוהגים כמותו וגם האשכנזים עושים כהגר"א וכד' ולא כהמשנ"ב.
אבל בלי קשר. אנחנו לא רוצים פורום שיגידו לנו: הרב עובדיה פסק ככה ובזה זה נגמר. אם כן אין שום עניין בפורום.
יש עניין לדון וכו'.
נראה לי שהדברים פשוטים ונראה לי שמטרתך פשוט להוריד את הרמה ולהרוס את הפורום.
בבקשה תשמור על רמה מכובדת ותתאים את עצמך לרוח הפורום!
נ.ב. לעצם העניין, כבר הבהרתי שוב ושוב שכאן לא המקום לדון על עניין הפאה נוכרית! אלא השאלה היא אחרת ומי שאין לו דעה בעניין הנ"ל אין צורך להגיב.
אם היה פה דעה של המשנה ברורה יכול להא מישהו ולהגיד אני אוחז כמו דעה אחרת אבל כשזה הכרעה בין כל השיטות בא המשנה ברורה ומכריע כמו דעה מסויימת, פה נסתיים הנידון.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
מה שתגיד קדוש. בהצלחה.
כל מה שלא קיבלו זה כשחולק על מרן אבל במקרה שמכריע בין שיטות ודאי שקיבלו,
ואם בתחילת האשכול כתבו שאין צד שמותר וזה לא נקרא לעשות צחוק,
אז לי מותר להגיד שאין צד שאסור.
אתה מבין שיש קצת הבדל בין הרב עובדיה למשנה ברורה או שמבחינתך זה אותו דבר?
מרנן ורבנן
חבר ותיק
ברור שזה לא אותו דבר, המשנה ברורה היה בראדין והרב עובדיה היה בירושלים
אני מציע שיכנס להגרלה ואם יזכה יתן לאשתו ללבוש בבית שזה הרי ודאי מצוה גמורה כמו שמצינו במראות הצובאות.
אתה צודק שצריך לתת לאנשים אופציה שניה ולא לבטל דעתם,
אבל כשיש אנשים שכל מי שלובש פאה נוכרית הוא רשע ופושע אז מותר לענות להם בשפתם,
ובשלמא היו מחמירים לעצמם בסדר, אבל להאשים את כולם זה לא בסדר ולא זו דרכה של תורה.
איך היית מרגיש אם היו או' לך שאם אין לך גנרטור אתה מחלל שבת ועוכר ישראל היה לך נחמד?
א. לא כתבתי שאין צד שמותר, אלא ביקשתי לדון מבחינה השקפתית בהנחה שאין צד שמותר.
ב. יש ספרדים שיגידו שאין צד שמותר, אבל אין אשכנזים שיגידו שאין צד שאסור, הרי לכו"ע יש צד להחמיר בזה, רק שסו"ס י"א ש"מותר".
ג. אני רואה שאתה ממשיך לעשות צחוק, לכן אני לא חושב שיש עניין להמשיך ולהאריך בעניין...
יש הרבה שאו' שהמחמיר בזה חומרו בא לידי קולו,
הן מבחינת שנותן עיניו באשה אחרת והן מבחינת זה שמגלה שערותיה בצדדים שלא כדין.
ופוק חזי.
לא התכוונתי חלילה לעשות צחוק ואם היה נראה כך מדברי אבקש את מחילת כת"ר שליט"א
דברתי על הצד שאין צד ועל זה אמרתי שפשוט שיש צד שמותר, וההנחה שאין צד לא נכונה,
כי ודאי שיש צד שמותר ומשנה ברורה במקום הרב עובדיה גם אם מישהו לא מבין את ההבדל ביניהם,
ודאי שהוא לפחות צד מול הרב עובדיה ואיך יתכן צד שהמשנה ברורה לא צד מול הרב עובדיה?
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,433
באופן עקרוני, מי שסובר שאסור פאה ואינו מסוגל להפנים שיש גדולי עולם שהתירו פאה ומכללם רוב גדולי הדור האחרון אשכנזים וספרדים, ורוצה לכפות את דעתו על כולם, זקוק ללימוד מוסר של לפחות שעה כל יום.
כמובן מבלי להיכנס חלילה לנדון של אסור פאה או מותר פאה, אלא רק לנדון של מידות רקובות. ואצטט קצת מדבריהם של גדולי ישראל בענין.
הגר"י עבאדי כתב:
"והנה בספרי גדולי האחרונים כל אחד בדרכו הלך אם להתיר פאה נכרית או לאסור, וכדרך הת"ח. אלא מה שאני תמה על אלה שמרעישים עולמות ואומרים כל מיני דברים על הלובשים פאה נכרית, וכמעט עד קללות הגיעו, וגם עד לגירושין. ומה כל הרעש הזה, הלא יש הרבה מתירין מן הדורות הקודמים ומן הדורות האחרונים, וכולם צדיקים וקדושי עליון, ולמה האוסרים רוצים לכפות דעתם על כולם, והנח להם לבנות ישראל, וכל אחת תעשה כפי אשר החכם שלה מצווה. והרי במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים בשבת לעשות סכין של מילה (שבת קל.), וגם בימינו כל אחד יעשה כמו שהרב שלו מצוה עליו לעשות".
והגר"ח אפללו כתב:
"ולצערנו, סוגיית הפאה הנכרית כבר מזמן איננה סוגיא הלכתית, וקרובה היא לסוגיא רגשית או סמלית ואף פוליטית של מגזר כזה או אחר, על אף שלמעשה היא כשאר המחלוקות ההלכתיות שבישראל, וכדאיתא הללו מטהרין והללו מטמאין הללו מכשירין והללו פוסלין הללו מזכין והללו מחייבין (חגיגה ג:), והעיקר דאלו ואלו דברי אלהים חיים (עירובין יג:) כי בכל אופן כוונת כולם להעמיד התורה והמצוה על הצד היותר שלם שאפשר, ואלו הם שבעים פנים שיש לתורה המתהפכין לכל צד, וכמעט ולא שמענו או ראינו דברי לעג בין הצדדים בכל ההלכות החלוקות שבתורה אלא "חן וכבוד" יתנו אחד לרעהו וכשני אהובים אך האמת אהובה מן הכל. וראה מש"כ בהקדמה לספרי אשר חנן חלק ו-ז ותרווה צמאונך.
והנה רק בסוגיא זו דפאה נכרית בעיקר בדורנו ובעיקר מעדות המזרח נפתחו כל הפיות, קטן כגדול, מבעל בית ועד ת"ח, רבנים ומורי הוראות, המסרבים להכיר בה כשאר המחלוקות ההלכתיות, ולטענתם רק צד אחד צודק, ורק הם כבעל הבית על התורה.
ואם הסירוב היה בדרך המקובלת והבוחר יבחר החרשתי, אך זה מכבר שהמתירים וק"ו האשה ההולכת בה זוכים מהם ל"ברכות" וכינויים כגון מתיר איסורים, מתיר השרץ, מכשיל הרבים, אותו האיש, ועוד כהנה מרעין בישין בכתב ובע"פ, בהפחדות על מחלות קשות והבטחת גיהנום והדומה לזה, ואף מלפפים דבריהם בסיפורי אגדות שלא היו ולא נבראו על מנת להפחיד הנשים והמורים.
וביותר שהמקטרגים נוקמים ונוטרים ובעלי לשון הרע כשהם סמוכים ובטוחים לפי השקפת עולמם שעיצבו לעצמם שמותר לנקום ב"מתיר" על כך שהתיר את השרץ לשיטתם (כלשון המדברים בימינו) ואף מגדילים לעשות לזעוק שהחכמים הללו יצאו מכלל ישראל, עד כדי כך שלא עליהם דיבר הקב"ה שאסר לדבר לשון הרע ולהוציא לעז. והכל לכאורה לשם שמים.
וכמו שראיתי באחד העלונים באיזה חכם שנשאל על אחד השו"תים שכתב להתיר פאה נכרית והסתייע מהפוסקים המקובלים בהוראה, ואותו "חכם" ציווה בכתב למען יראו וישמעו כולם לזרוק הספר לפח ואף לא לגונזו, ובכך בלא שימת לב זלזל במאות פוסקים ראשונים ואחרונים שהתירו הפאה, והכניס ראשו תחת מידת הדין בזלזול הקודש.
וביותר תרגז בטננו על צעיר שבצעירים שכתב ספר שלם נגד המתירים והולכות הפאות, ופתח פיו על מרן המהרש"ם זיע"א בשמ"ש ומגן שכידוע התיר את הפאה בטוב טעם ודעת, וכתב אותו המחבר "ואין אצלי ספק שאף הרבנים גדולי הדור אחרוני זמנינו שלא ביררו את הנידון כלל ותכף מורים היתר לנשים לצאת בפאה נכרית וכו' שגם הם יתנו על כך את הדין, מפני ששגגת ההלכה עולה זדון וכש"כ זדון עולה זדון" עכ"ל, והכל עשה שם להצליף ברבינו זיע"א, ואוי לה לאותה בושה שהנערים ילבינו פני זקנים ובאישור בעלי ההסכמות שתיקה כהודאה.
ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות הצווחים השכם וערב "שאין פוסק אחד שהתיר את הפאה" כלומר שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר, מה יענו על סילוף הדברים כאשר מפורש מאות פוסקים המתירים את הפאה יותר מן האוסרים.
וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה, וביותר שעושה את כלל הנשים החרדיות והדתיות כפרוצות שלא עושות כרבותיהם, ואין זה יותר ממוציא לעז על ציבור גדול, ובעיני החילוניים זה נראה חילול השם, שהנה גם החרדיות פרוצות ואינן שומעות לרבנים שלהם, וכהנה מרעין בישין.
צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים. והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.
וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.
וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.
ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את פני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).
ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות".
"וביותר תגדל התמיהה שעשו הרבה רעש מהיתר הפאה, והלא מצינו בעניינים סבוכים וחמורים פי כמה מהיתר הפאה, ובכל אופן הכריעו להקל ע"י כמה ספיקות וצירופים, אף במידי דאורייתא: איסור אשת איש, ממזרות, נדה, שבת, וכיו"ב שתלויים באיסורי כרת וסקילה, והעיקר להקל על כלל ישראל בכוחא דהיתרא. וקל וחומר בענין הפאה שכמעט ואין פוסק האוסר שלא מחשיב האיסור לכל היותר דרבנן, וקיימא לן בדרבנן הלך אחר המיקל, וחתמו אחרוני זמננו שאין כאן דת יהודית או חוקות הגוי או מראית העין וכיו"ב אלא לכל היותר בעיה של צניעות דדמיא לבגד אדום המושך עין, וזה רק אצל מיעוטא הלובשות פאות ארוכות מאוד ובולטות".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,433
ואגב, ענין הכפיה הוזכר לאידך גיסא בדבריו של הגאון הספרדי המקובל רבי אליהו סלימאן מני זצ"ל, ראב"ד חברון, בספרו זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג'):
"פאה נכרית, עיין תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז [שהתיר] וסי' מ"ח [שאסר], והנה בעתה בכמה מקומות נתפשט שלובשים, ואדרבה בית דין כופים לבעל לקנות לה, כן שמעתי".
"פאה נכרית, עיין תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז [שהתיר] וסי' מ"ח [שאסר], והנה בעתה בכמה מקומות נתפשט שלובשים, ואדרבה בית דין כופים לבעל לקנות לה, כן שמעתי".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,433
ואולי יש צד איסור לתרום לכוללים שהאברכים נשותיהם יוצאות במטפחת, שהרי מהכסף שמקבלים האברכים הם קונים לנשותיהם מטפחת, והאשה הולכת עם מטפחת למחצה לשליש ולרביע, כאשר נפרץ, וזה לא איסור "לשיטתו" אלא איסור לכולי עלמא ולרוב הפוסקים הוא איסור דאורייתא, ונמצא התורם מסייע בידי עוברי עבירה?
- סטטוס