השתתפות בהגרלה של עזר מציון - בירור השקפתי

[הצעיר]

אנחנו לא רוצים פורום שיגידו לנו: הרב עובדיה פסק ככה ובזה זה נגמר.

אתה מבין שיש קצת הבדל בין הרב עובדיה למשנה ברורה או שמבחינתך זה אותו דבר?

 

[מרנן ורבנן]

אתה מבין שיש קצת הבדל בין הרב עובדיה למשנה ברורה או שמבחינתך זה אותו דבר?

ברור שזה לא אותו דבר, המשנה ברורה היה בראדין והרב עובדיה היה בירושלים

 

[הצעיר]

וכן אולי יש לחלק אם משתתף בכל ההגרלות כולל הפאה, או רק בהגרלות ספציפיות.
ואולי אדרבא, בכך שמשתתף יתכן שיזכה בפאה ויוכל לאבדה וימנע את העבירה ממישהו אחר.

אני מציע שיכנס להגרלה ואם יזכה יתן לאשתו ללבוש בבית שזה הרי ודאי מצוה גמורה כמו שמצינו במראות הצובאות.

 

[הצעיר]

@הצעיר אתה בא לעשות צחוק מהפורום?

אנחנו לא רוצים פורום שיגידו לנו: הרב עובדיה פסק ככה ובזה זה נגמר. אם כן אין שום עניין בפורום.
יש עניין לדון וכו'.

אתה צודק שצריך לתת לאנשים אופציה שניה ולא לבטל דעתם,
אבל כשיש אנשים שכל מי שלובש פאה נוכרית הוא רשע ופושע אז מותר לענות להם בשפתם,
ובשלמא היו מחמירים לעצמם בסדר, אבל להאשים את כולם זה לא בסדר ולא זו דרכה של תורה.
איך היית מרגיש אם היו או' לך שאם אין לך גנרטור אתה מחלל שבת ועוכר ישראל היה לך נחמד?

 

[אברימי]

ואם בתחילת האשכול כתבו שאין צד שמותר וזה לא נקרא לעשות צחוק,

א. לא כתבתי שאין צד שמותר, אלא ביקשתי לדון מבחינה השקפתית בהנחה שאין צד שמותר.
ב. יש ספרדים שיגידו שאין צד שמותר, אבל אין אשכנזים שיגידו שאין צד שאסור, הרי לכו"ע יש צד להחמיר בזה, רק שסו"ס י"א ש"מותר".
ג. אני רואה שאתה ממשיך לעשות צחוק, לכן אני לא חושב שיש עניין להמשיך ולהאריך בעניין...

 

[הצעיר]

ב. יש ספרדים שיגידו שאין צד שמותר, אבל אין אשכנזים שיגידו שאין צד שאסור, הרי לכו"ע יש צד להחמיר בזה, רק שסו"ס י"א ש"מותר".

יש הרבה שאו' שהמחמיר בזה חומרו בא לידי קולו,
הן מבחינת שנותן עיניו באשה אחרת והן מבחינת זה שמגלה שערותיה בצדדים שלא כדין.
ופוק חזי.

 

[הצעיר]

ג. אני רואה שאתה ממשיך לעשות צחוק, לכן אני לא חושב שיש עניין להמשיך ולהאריך בעניין...

לא התכוונתי חלילה לעשות צחוק ואם היה נראה כך מדברי אבקש את מחילת כת"ר שליט"א

א. לא כתבתי שאין צד שמותר, אלא ביקשתי לדון מבחינה השקפתית בהנחה שאין צד שמותר.

דברתי על הצד שאין צד ועל זה אמרתי שפשוט שיש צד שמותר, וההנחה שאין צד לא נכונה,
כי ודאי שיש צד שמותר ומשנה ברורה במקום הרב עובדיה גם אם מישהו לא מבין את ההבדל ביניהם,
ודאי שהוא לפחות צד מול הרב עובדיה ואיך יתכן צד שהמשנה ברורה לא צד מול הרב עובדיה?

 

[משיב כהלכה]

מה דעתכם על הימנעות מהשתתפות בהגרלה של עזר מציון בגלל שמגרילים פאה נוכרית?
שימו לב, אני אשמח שלא יכנסו עכשיו לעניין אם מותר פאה וכו'. אין עניין ולא כאן המקום. אני שואל באופן עקרוני למי שסובר שאסור פאה!

באופן עקרוני, מי שסובר שאסור פאה ואינו מסוגל להפנים שיש גדולי עולם שהתירו פאה ומכללם רוב גדולי הדור האחרון אשכנזים וספרדים, ורוצה לכפות את דעתו על כולם, זקוק ללימוד מוסר של לפחות שעה כל יום.

כמובן מבלי להיכנס חלילה לנדון של אסור פאה או מותר פאה, אלא רק לנדון של מידות רקובות. ואצטט קצת מדבריהם של גדולי ישראל בענין.

הגר"י עבאדי כתב:

"והנה בספרי גדולי האחרונים כל אחד בדרכו הלך אם להתיר פאה נכרית או לאסור, וכדרך הת"ח. אלא מה שאני תמה על אלה שמרעישים עולמות ואומרים כל מיני דברים על הלובשים פאה נכרית, וכמעט עד קללות הגיעו, וגם עד לגירושין. ומה כל הרעש הזה, הלא יש הרבה מתירין מן הדורות הקודמים ומן הדורות האחרונים, וכולם צדיקים וקדושי עליון, ולמה האוסרים רוצים לכפות דעתם על כולם, והנח להם לבנות ישראל, וכל אחת תעשה כפי אשר החכם שלה מצווה. והרי במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים בשבת לעשות סכין של מילה (שבת קל.), וגם בימינו כל אחד יעשה כמו שהרב שלו מצוה עליו לעשות".

והגר"ח אפללו כתב:

"ולצערנו, סוגיית הפאה הנכרית כבר מזמן איננה סוגיא הלכתית, וקרובה היא לסוגיא רגשית או סמלית ואף פוליטית של מגזר כזה או אחר, על אף שלמעשה היא כשאר המחלוקות ההלכתיות שבישראל, וכדאיתא הללו מטהרין והללו מטמאין הללו מכשירין והללו פוסלין הללו מזכין והללו מחייבין (חגיגה ג:), והעיקר דאלו ואלו דברי אלהים חיים (עירובין יג:) כי בכל אופן כוונת כולם להעמיד התורה והמצוה על הצד היותר שלם שאפשר, ואלו הם שבעים פנים שיש לתורה המתהפכין לכל צד, וכמעט ולא שמענו או ראינו דברי לעג בין הצדדים בכל ההלכות החלוקות שבתורה אלא "חן וכבוד" יתנו אחד לרעהו וכשני אהובים אך האמת אהובה מן הכל. וראה מש"כ בהקדמה לספרי אשר חנן חלק ו-ז ותרווה צמאונך.

והנה רק בסוגיא זו דפאה נכרית בעיקר בדורנו ובעיקר מעדות המזרח נפתחו כל הפיות, קטן כגדול, מבעל בית ועד ת"ח, רבנים ומורי הוראות, המסרבים להכיר בה כשאר המחלוקות ההלכתיות, ולטענתם רק צד אחד צודק, ורק הם כבעל הבית על התורה.

ואם הסירוב היה בדרך המקובלת והבוחר יבחר החרשתי, אך זה מכבר שהמתירים וק"ו האשה ההולכת בה זוכים מהם ל"ברכות" וכינויים כגון מתיר איסורים, מתיר השרץ, מכשיל הרבים, אותו האיש, ועוד כהנה מרעין בישין בכתב ובע"פ, בהפחדות על מחלות קשות והבטחת גיהנום והדומה לזה, ואף מלפפים דבריהם בסיפורי אגדות שלא היו ולא נבראו על מנת להפחיד הנשים והמורים.

וביותר שהמקטרגים נוקמים ונוטרים ובעלי לשון הרע כשהם סמוכים ובטוחים לפי השקפת עולמם שעיצבו לעצמם שמותר לנקום ב"מתיר" על כך שהתיר את השרץ לשיטתם (כלשון המדברים בימינו) ואף מגדילים לעשות לזעוק שהחכמים הללו יצאו מכלל ישראל, עד כדי כך שלא עליהם דיבר הקב"ה שאסר לדבר לשון הרע ולהוציא לעז. והכל לכאורה לשם שמים.

וכמו שראיתי באחד העלונים באיזה חכם שנשאל על אחד השו"תים שכתב להתיר פאה נכרית והסתייע מהפוסקים המקובלים בהוראה, ואותו "חכם" ציווה בכתב למען יראו וישמעו כולם לזרוק הספר לפח ואף לא לגונזו, ובכך בלא שימת לב זלזל במאות פוסקים ראשונים ואחרונים שהתירו הפאה, והכניס ראשו תחת מידת הדין בזלזול הקודש.

וביותר תרגז בטננו על צעיר שבצעירים שכתב ספר שלם נגד המתירים והולכות הפאות, ופתח פיו על מרן המהרש"ם זיע"א בשמ"ש ומגן שכידוע התיר את הפאה בטוב טעם ודעת, וכתב אותו המחבר "ואין אצלי ספק שאף הרבנים גדולי הדור אחרוני זמנינו שלא ביררו את הנידון כלל ותכף מורים היתר לנשים לצאת בפאה נכרית וכו' שגם הם יתנו על כך את הדין, מפני ששגגת ההלכה עולה זדון וכש"כ זדון עולה זדון" עכ"ל, והכל עשה שם להצליף ברבינו זיע"א, ואוי לה לאותה בושה שהנערים ילבינו פני זקנים ובאישור בעלי ההסכמות שתיקה כהודאה.

ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות הצווחים השכם וערב "שאין פוסק אחד שהתיר את הפאה" כלומר שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר, מה יענו על סילוף הדברים כאשר מפורש מאות פוסקים המתירים את הפאה יותר מן האוסרים.

וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה, וביותר שעושה את כלל הנשים החרדיות והדתיות כפרוצות שלא עושות כרבותיהם, ואין זה יותר ממוציא לעז על ציבור גדול, ובעיני החילוניים זה נראה חילול השם, שהנה גם החרדיות פרוצות ואינן שומעות לרבנים שלהם, וכהנה מרעין בישין.

צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים. והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.

וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את פני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות".

"וביותר תגדל התמיהה שעשו הרבה רעש מהיתר הפאה, והלא מצינו בעניינים סבוכים וחמורים פי כמה מהיתר הפאה, ובכל אופן הכריעו להקל ע"י כמה ספיקות וצירופים, אף במידי דאורייתא: איסור אשת איש, ממזרות, נדה, שבת, וכיו"ב שתלויים באיסורי כרת וסקילה, והעיקר להקל על כלל ישראל בכוחא דהיתרא. וקל וחומר בענין הפאה שכמעט ואין פוסק האוסר שלא מחשיב האיסור לכל היותר דרבנן, וקיימא לן בדרבנן הלך אחר המיקל, וחתמו אחרוני זמננו שאין כאן דת יהודית או חוקות הגוי או מראית העין וכיו"ב אלא לכל היותר בעיה של צניעות דדמיא לבגד אדום המושך עין, וזה רק אצל מיעוטא הלובשות פאות ארוכות מאוד ובולטות".

 

[משיב כהלכה]

ואגב, ענין הכפיה הוזכר לאידך גיסא בדבריו של הגאון הספרדי המקובל רבי אליהו סלימאן מני זצ"ל, ראב"ד חברון, בספרו זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג'):

"פאה נכרית, עיין תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ז [שהתיר] וסי' מ"ח [שאסר], והנה בעתה בכמה מקומות נתפשט שלובשים, ואדרבה בית דין כופים לבעל לקנות לה, כן שמעתי".

 

[משיב כהלכה]

והאם בכלל יש צד של איסור לפי מי שאוסר מכל וכל פאה נוכרית (צניעות, ע"ז וכו'), האם יתכן שלשיטתו יעבור על 'איסור' מסויים אם ישתתף בהגרלה?

ואולי יש צד איסור לתרום לכוללים שהאברכים נשותיהם יוצאות במטפחת, שהרי מהכסף שמקבלים האברכים הם קונים לנשותיהם מטפחת, והאשה הולכת עם מטפחת למחצה לשליש ולרביע, כאשר נפרץ, וזה לא איסור "לשיטתו" אלא איסור לכולי עלמא ולרוב הפוסקים הוא איסור דאורייתא, ונמצא התורם מסייע בידי עוברי עבירה?

 

[משיב כהלכה]

אם אני מבין נכון אתה שוב מכניס את הצד שזה מותר.
אני רוצה לדעת לו יצוייר ואנחנו אוחזים שזה אסור באיסור גמור. (כמו שתלמידי הרב עובדיה אוחזים).
נגיד וזה מוסכם. האם גם אז יהיה מותר.
(כלומר, לא שייך להגיד שיש צד שמותר, כי לפי הרב עובדיה ותלמידיו אין צד שמותר).

אתה טועה. גם להגר"ע יוסף יש צד גדול שמותר, שהרי כתב בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג') להתיר לאשה גרושה ואלמנה לכסות ראשה בפאה נכרית ברה"ר על סמך דברי המתירים, וזה לשונו שם:

"נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'... וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע... [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה".

כמו כן, כל ההיתרים שהתיר לנשואות במקרים פרטיים, בוודאי נשענו על דעת המקילים, והוא התיר במקרים מסוימים כגון שהאשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, או כשמדובר בחוזרת בתשובה המסכימה לכסות עם פאה, או כאשר בכל המקום אין בנמצא חובשת מטפחת. והובאו דבריו בספר "מעין אומר" חלק י"ב (תשובות קצרות שכתב מפיו הרב יהודה נקי, ששימש אצלו כמזכיר וכתב בדקדוק ובשעת מעשה את נוסח השאלה והתשובה ששמע מפי הרב) וכן בספר "קיצור שולחן ערוך הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט), וזה לשונו שם:

שאלה: זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך ולא מוצאת חן בעיני בעלה. וללבוש פאה בעלה לא מוכן, כי פוסק כרבנו [הגר"ע, לאסור פאה]. מה עושים? תשובה: "מו"ר נר"ו שאלני, מה בעלה רוצה?" ואמרתי לרבנו: "מטפחת". וענה מו"ר נר"ו: "יכולה ללבוש פאה" (פרק ב' שאלה ט/ז, עמ' קנ"ג).

שאלה: בחור מישיבת חזון עובדיה שנשא אשה, ואשתו כבר שנתיים הולכת עם מטפחת. כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה. תשובה: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?" (פרק ב' שאלה ט/יב, עמ' קנ"ו).

שאלה: רב קהילה מחו"ל שאל, במקום מגוריו בחו"ל כל הנשים הולכות בגילוי ראש, חוץ לשתי נשים מחסידות חב"ד שהולכות עם פאה. האם אשתו יכולה ללכת עם פאה צנועה, שבולטת שזה לא שיער? תשובה: "תלבש" (פרק ג' סי' שמ"ג, עמ' ת"ו).

שאלה: בקהילה אחת בחו"ל, בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. אמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. מה רבנו אומר על זה? תשובה: "לא. ודאי פאה עדיף מגילוי ראש" (פרק ב' שאלה ט/טו, עמ' קנ"ח).

כמו כן התיר הגר"ע יוסף לבחור ישיבה להתחתן עם בחורה שרצונה היה לחבוש פאה, וכן הביא בספר "מעין אומר" הנ"ל, פרק י"ב:

שאלה: נפגש עם בחורה טובה מכל הבחינות, אך היא מתעקשת על פאה. מה יעשה? תשובה: "שיסגור, וישפיע עליה אח"כ" (פרק ג' סי' שפ"ה, עמ' ת"כ. יש לציין שכן הורה גם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, והועתק מכתבו בקובץ אור תורה תשרי תשנ"ב, וזה לשונו: "אין לבטל שידוך על זה, וכן אין לגרום למחלוקת על זה". ומעצם לבישת פאה הסתייג אך לא אסר).

שאלה: בחורה שרוצה פאה, וזה עומד בפני ביטול כל הנישואין, מחמת שהבחור אינו מוכן, מה לעשות? תשובה: "יעלים עין" (פרק ב' שאלה ט/ח, עמ' קנ"ד).

שאלה: בעל תשובה, הציעו לו בחורה שרוצה ללבוש פאה. שאל האם יוכל לשאתה, והוא ישפיע עליה אחר הנישואין שתעבור למטפחת? תשובה: "אפשר" (פרק ג סי' ר"ה, עמ' שס"א).

שאלה: בחור בן שלושים ושתים, הציעו לו בחורה מחסידות חב"ד שרצתה רק פאה, ובגלל זה עזבו. כעת הציעו לו אותה שוב, ואמר אולי זה סימן משמים? תשובה: "שיקח אותה, הוא כבר זקן, עד מתי יחכה" (פרק ג' סי' רצ"ב, עמ' ש"צ).

שאלה: נכנס בחור לשאול אם לסגור שידוך עם אחת שרוצה פאה והיא יתומה מאב? תשובה: "תסגור איתה, היא כבר בהמשך תלבש מטפחת" (פרק ג' סי' רל"ה, עמ' שע"א).

שאלה: פאה נכרית שאומרים שיש בזה חשש רציני של תקרובת ע"ז. האם דינה כע"ז שאסור להכניסה לביתו או לא. ומה הדין אם לבושה בפאה זאת נכנסת לביתו, האם עליו להתנגד מחשש ספק דאורייתא? תשובה: נראה שאין עליו למחות בהם, כיוון שיש צדדים להקל וגדול השלום (חלק ט"ז סימן כ"ט עמ' רע"ז).

 

[משיב כהלכה]

לא שייך להגיד שיש צד שמותר

וטעית בכפליים, כי גם אם פוסק טוען ש"לכולי עלמא אסור", ו"כל הפוסקים מודים שאסור" (כאשר שמעתי את הרב בוטבול ברדיו בעבר, וכנראה שכח את המתירים שהביא חמיו הגר"ע ביביע אומר), עדיין הצד השני חי וקיים, ואינו יכול לבטל את כל הפוסקים העומדים נגדו ומתירים להדיא.

אבל כאמור, אין מושג כזה, וגם הגר"ע יוסף הבין שיש מתירים, ויש הרבה מתירים, והתיר על פיהם.

וכן כתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש... מי שהביא את הרב משאש לירושלים, זה מרן זצ"ל, לאחר שנוכח לדעת את גדלותו בתורה. מרן זצ"ל היה מעריכו ומכבדו מאוד מאוד".

 

[משיב כהלכה]

הענין הוא שאין סיכוי שהיו מגרילים זכות לחנות שמוכרים בה היתר מכירה
כי מבינים שצריך להתחשב בכולם ממילא גם בנושא כזה שיש אנשים
שזה בדמם צריך להתחשב בהם וזה קצת מריח זלזול

מי "שזה בדמו" לכפות את דעתו על אחרים ואינו מסוגל להבין שיש מתירים, צריך כנ"ל ללמוד שעה מוסר ביום, ושב ורפא לו.

מה יש להתחשב בו? וכי יועיל להתחשב בו? הרי בכל פעם שהוא יוצא לרחוב ורואה נשים עם פאה (אגב, כך זה ימשיך להיות עד ביאת גואל צדק), הוא משתגע ויוצא מדעתו, אז מאי נפק"מ שרואה גם בחוברת של עזר מציון?

והגאון רבי שמואל ניימן שליט"א, דיין במונסי, אמר בשיעורו (בחודש אייר תשפ"א): "אומרים שכל האסון במירון היה בגלל שנשים חובשות פאות, זה שיגעון והוא מסובב על כל הראש בדעותיו... מי קבע שזה אסור? מי החליט שזה אסור?... ראיתי באחד העיתונים שבוע שעבר, כי אסור להגיד ברכה בסמוך לאשה עם פאה, כי זו עבירה וזה אסור, זה כאילו היא מסתובבת עם השיער שלה, זה שטויות ובלבול מוח אחד גדול, אפשר להגיד שזה עניין של צניעות וכו', אפשר להגיד שזה לא מתאים, אבל שזה אסור? שאסור להגיד ברכה במקום כזה?

אנשים אוהבים להכריח אחרים להתנהל לפי השיטות שלהם. אפשר להגיד לשני שאתה לא אוחז ממנו, ושאתה חושב שצריך להתנהג אחרת, אבל להכריח? והם חושבים שאם הם ידברו בקיצוניות אז כולם יקשיבו להם, אבל כלל ישראל לא טיפש. תגידו מה שאתם רוצים, אבל אל תמציאו הלכות".

 

[משיב כהלכה]

שאין סיכוי שהיו מגרילים זכות לחנות שמוכרים בה היתר מכירה

יש הבדל גדול בין היתר מכירה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין פאה שגדולים רבים הורו שהיא לכתחילה והיא הכיסוי הטוב ביותר (ראה כאן באריכות).

ואגב, לא ראיתי שהגר"י יוסף נמנע מלהזכיר ענין היתר מכירה בדרשותיו, מחשש שמא יפגעו רגשות הקוראים בעלון השבועי ומחמירים בזה. אז לשיטתך האשכנזים צריכים להחרים את העלון?

 

[נתי עזר מציון]

חברים אנחנו בעיצומה של ההתרמה של עזר מציון, מי שיכול אשמח שיתרום דרך הלינק שלי פה

עשרות פרסים!

מתנות שוות ללא הגרלה! והכי חשוב אתם מצילים חיים!

כנסו עכשיו ללינק המצורף ותתחילו לבחור מתנות

https://sales.ami.org.il/sale?vt=7000099&affid=202928

מצווה לתרום מכספי מעשרות!!!!

 

[משיב כהלכה]

כמובן, אני מבקש אם אפשר לא להיכנס עכשיו לנידונים ההלכתיי בעניינים אלו. אפשר לכתוב במקומות אחרים בפורום.

מאוד משעשע כיצד אתה נרתע מכל איזכור אקראי שרוב בני התורה נוהגים בפאה...

ומאוד מסקרן אותי האם אתה תמים או מיתמם. לכאורה זה נראה פרובוקציה לשמה.

 

[מרנן ורבנן]

יש הבדל גדול בין היתר מכירה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין פאה שגדולים רבים הורו שהיא לכתחילה והיא הכיסוי הטוב ביותר (ראה כאן באריכות).

בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר.

הרב @משיב כהלכה לפי מה אתה מחשיב בן תורה? מה נחשב אצלך "כל בן תורה"? באותה מידה ש'כל' בני התורה רואים בהיתר מכירה דיעבד יש 'כל' בני התורה שרואים בהיתר לכתחילה, באותה מידה שיש גדולים שפסקו שפאה מותרת יש גדולים שפסקו שהיתר מהודר

 

[משיב כהלכה]

במאמר מוסגר: מי שאוחז שפאה זה אסור - זה אסור לגמרי. ללבוש, למכור וכו'

גם זו טעות, כי הגר"ע יוסף התיר להתחתן עם בחורה כזו, ומן הסתם גם יקנה לה פאה. ואלה דברים ידועים ומפורסמים, חלק מתלמידיו הגדולים וחסידיו הגדולים ביותר - נשותיהם עם פאה.

ומה שאסר על העיתון לפרסם מודעות, הוא בכלל איום וגיזום, כדי למנוע את התפשטות הענין, אבל בוודאי לא מדינא.

 

[משיב כהלכה]

בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר

נחמד שהעתקת את לשוני, רק תצטרך למצוא איזה "גדולים רבים" התירו לכתחילה, ו"מהודר יותר"...

יש רק וידאו של הגר"ע שאומר שההיתר הוא לכתחילה, מאידך גיסא חתם על מכתב שההיתר בדיעבד וראוי לבן תורה להדר ולקנות בחנויות כשרות.

 

[משיב כהלכה]

באותה מידה ש'כל' בני התורה רואים בהיתר מכירה דיעבד יש 'כל' בני התורה שרואים בהיתר לכתחילה

אני חושב שאתה טועה, ומיותר להתווכח על מציאות.

 

[משיב כהלכה]

כנראה אני חי בעולם אחר.
רוב מוחלט (למעלה מ-90-95%) מהספרדים שאני מכיר נשותיהם לובשות מטפחת

אתה באמת חי בעולם אחר...

 

[משיב כהלכה]

אבל לפי הרב עובדיה (מה שידוע לי) אין את ההיתרים האלה, ותמיד זה יהיה אסור

כנראה שלך כפותח האשכול יש היתר מיוחד לדון בהיתר הפאה ובאיסור הפאה...

 

[משיב כהלכה]

זה מדהים לראות איך לוקחים טיעון עקרוני ומסרסים אותו עם אחוזים למיניהם,
הענין הוא ברור שאם היה דבר שחלק מרבני הליטאים היו אוסרים אותו באיסור גמור אין סיכוי שהיה עליו הגרלה (תמצאו דוגמא אחרת), ואם חלק מרבני הספרדים אוסרים אותו ורואים בו דבר בעייתי, לא מתייחסים אליהם ברצינות.
ולכן יש אנשים שזה מעצבן אותם.
פשוט מאד

מגוחך לקחת זאת לכיוון עדתי, כאשר חלק נכבד (אם לא רוב) פוסקי הספרדים מקילים בזה.

הגר"ע יוסף הוא דעה אחת בהלכה, בניו ותלמידיו (וכל הפוסק כמותו כדי לקבל תפקיד רבני) אינם נחשבים כדעה נוספת אלא הם אותה דעה.

כך גם הגר"מ מאזוז.

 

[ידידיה]

בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר.

נכון מאוד אלו בני התורה שאצלם אכילת פפושדו בפסח היא מצוות עשה ואילו אכילת בשר של העדה החרדית חלק בית יוסף הוא איסור.

 

[מרנן ורבנן]

נכון מאוד אלו בני התורה שאצלם אכילת פפושדו בפסח היא מצוות עשה ואילו אכילת בשר של העדה החרדית חלק בית יוסף הוא איסור.

לא הבנתי

 

[מרנן ורבנן]

אני חושב שאתה טועה, ומיותר להתווכח על מציאות.

כנ"ל

 

[אברימי]

ישר כח לרב @משיב כהלכה שהשקיע מזמנו בכדי לעבור על כל ההודעות ולהגיב את אשר הגיב.
לא אצטט כל דבר בכדי להגיב עליו אלא אענה באופן כללי.
לא נכנסתי בכוונה האם אסור או מותר פאה, ובכוונה כשכתבתי אסור כתבתי "תלמידי הרב עובדיה", כי שמעתי מתלמידים של הרב עובדיה (כלומר שומעי לקחם וכד') שאוסרים לגמרי פאה והוי כמוקצה גמור ולא חייבים בהשבת אבידה וכו' וכו'.
אז אני לא שואל מצד הלכתי אם מותר או אסור.
אלא לפי מי שחושב בדעתו שפאה זה איסור גמור, ואין שום צד להתיר [לדוג' כיון שכל המתירים לא דיברו מצד ע"ז והיום זה בוודאי ע"ז. גם על זה יש מה לדון, אבל בבקשה לא כאן. הוא חושב שהוא צודק]. (ולפי דבריכם הוא טועה). שאלתי מבחינה השקפתית האם יש צד שבגלל זה לא ישתתף בהגרלה.
לי היה נראה שהתשובה ברורה שאין שום קשר. אבל בגלל שמישהו שאל אותי את השאלה הזו, חשבתי להעלות את הנידון לכאן בכדי לדעת אולי אני טועה.
אני סברתי שגם אם תגיד שאסור לקנות פאה וכד' למי שלובשת, עדיין אין קשר בין זה לבין להשתתף באיזו הגרלה שמגרילים שם פאה.
וכי אם לא תקנה כרטיס לא יוגרל פאה?! הרי ההגרלה נעשית איתך או בלעדיך, והכסף שלך לא הולך לפאה, אז מה הצד שיהיה אסור.
אבל אותו שואל טען לי (לא הבנתי בדיוק מה) שהוא חושב שאסור לו להשתתף (או יותר נכון שיש מצווה להימנע).
לא התכוונתי לעורר פרובוקציות ולא התכוונתי להתחיל לדון האם הוא צודק או טועה במחשבתו וסברתו, אלא התכוונתי לשאול תכל'ס לפי מה שהוא חושב או מדמיין, האם יש צד לסברא שלו שבגלל זה לא להשתתף.

 

[משיב כהלכה]

לדוג' כיון שכל המתירים לא דיברו מצד ע"ז והיום זה בוודאי ע"ז

אתה כותב שאינך נכנס לענין הלכה, אבל בעל כרחך שלא בטובתך נכנסת לענין הלכה שוב ושוב.

ואף בזה טעית. ראשית אין שום שינוי מצד המציאות בהודו בין אז להיום, ועולם כמנהגו נוהג, ושנית אין שום שינוי בדעות הפוסקים, שדנו בזה כבר משנת תש"ל, הגר"מ שטרנבוך אסר והגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין ועוד מגדולי ארצות הברית התירו.

הדבר היחיד שהשתנה זה דעת הגרי"ש, ומסיבה פשוטה - הביאו לפניו עד (הרב אהרן דונר מלונדון) שהיה מתנגד גדול לפאות ואף גילה דעתו באסיפת הרבנים בלונדון שזו מטרתו, והוא עיקם וסילף את המציאות לגמרי, המציא פרשנות מדעתו, ועוד ועוד, באופן שגרם להגרי"ש לשנות את דעתו.

הרב אפרתי שהיה אחראי על בית הגרי"ש, מנע מתלמידיו הגדולים של הגרי"ש להיות נוכחים בשעת העדות, כולל הגר"ד מורגנשטרן מרמת שלמה שהוא היה בקי בנושא, כדי שלא "יפריעו" למהלך העדות ויסתרו את דבריו של הרב דונר. וכך העיד באין מפריע והצליח לשכנע את הגרי"ש.

לאחר מכן באו גדולי ארה"ב אל הגרי"ש אלישיב והוכיחו לו שהרב דונר לא הציג את המציאות כפי שהיא, בלשון המעטה, גם סתר עצמו בעדויותיו, אבל הרב אלישיב לא רצה לחזור בו כי כך היתה דרכו, והציע להקים בי"ד שיכריע, כצפוי הרב דונר לא רצה להעיד בפני הבי"ד החדש וכך נגמר הענין.

הדבר היחיד שהתחדש עכשיו הוא שרבני בד"ץ "עטרת ראשה" שהוא ההכשר החדש לפאות שנוסד ע"י הרבנים האוסרים משום ע"ז, פרסמו שנודע להם שיש גזיזה בהיקף אדיר ברחבי העולם שהיא כשרה למהדרין, ודלא כפי שהטעו במודעות רחוב ש98 אחוז הוא שיער בחשש ע"ז אלא ההיפך הוא הנכון ובטיל ברובא.

 

[משיב כהלכה]

אבל אותו שואל טען לי (לא הבנתי בדיוק מה) שהוא חושב שאסור לו להשתתף (או יותר נכון שיש מצווה להימנע).

תציע לו ללמוד מוסר שעה בכל יום, ושב ורפא לו.

 

[משיב כהלכה]

כתבתי "תלמידי הרב עובדיה", כי שמעתי מתלמידים של הרב עובדיה (כלומר שומעי לקחם וכד') שאוסרים לגמרי פאה והוי כמוקצה גמור

דיו לעבד שיהא כרבו (ברכות נ"ח) והגר"ע יוסף לא סבר שזה מוקצה, והורה לאחת שהורידה פאה שתתן לאחותה המתחזקת וכנ"ל.