השתתפות בהגרלה של עזר מציון - בירור השקפתי

  • יוזם הנושא יוזם הנושא אברימי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אם אני מבין נכון אתה שוב מכניס את הצד שזה מותר.
אני רוצה לדעת לו יצוייר ואנחנו אוחזים שזה אסור באיסור גמור. (כמו שתלמידי הרב עובדיה אוחזים).
נגיד וזה מוסכם. האם גם אז יהיה מותר.
(כלומר, לא שייך להגיד שיש צד שמותר, כי לפי הרב עובדיה ותלמידיו אין צד שמותר).

אתה טועה. גם להגר"ע יוסף יש צד גדול שמותר, שהרי כתב בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג') להתיר לאשה גרושה ואלמנה לכסות ראשה בפאה נכרית ברה"ר על סמך דברי המתירים, וזה לשונו שם:

"נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'... וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע... [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה".

כמו כן, כל ההיתרים שהתיר לנשואות במקרים פרטיים, בוודאי נשענו על דעת המקילים, והוא התיר במקרים מסוימים כגון שהאשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, או כשמדובר בחוזרת בתשובה המסכימה לכסות עם פאה, או כאשר בכל המקום אין בנמצא חובשת מטפחת. והובאו דבריו בספר "מעין אומר" חלק י"ב (תשובות קצרות שכתב מפיו הרב יהודה נקי, ששימש אצלו כמזכיר וכתב בדקדוק ובשעת מעשה את נוסח השאלה והתשובה ששמע מפי הרב) וכן בספר "קיצור שולחן ערוך הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט), וזה לשונו שם:

שאלה: זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך ולא מוצאת חן בעיני בעלה. וללבוש פאה בעלה לא מוכן, כי פוסק כרבנו [הגר"ע, לאסור פאה]. מה עושים? תשובה: "מו"ר נר"ו שאלני, מה בעלה רוצה?" ואמרתי לרבנו: "מטפחת". וענה מו"ר נר"ו: "יכולה ללבוש פאה" (פרק ב' שאלה ט/ז, עמ' קנ"ג).

שאלה: בחור מישיבת חזון עובדיה שנשא אשה, ואשתו כבר שנתיים הולכת עם מטפחת. כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה. תשובה: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?" (פרק ב' שאלה ט/יב, עמ' קנ"ו).

שאלה: רב קהילה מחו"ל שאל, במקום מגוריו בחו"ל כל הנשים הולכות בגילוי ראש, חוץ לשתי נשים מחסידות חב"ד שהולכות עם פאה. האם אשתו יכולה ללכת עם פאה צנועה, שבולטת שזה לא שיער? תשובה: "תלבש" (פרק ג' סי' שמ"ג, עמ' ת"ו).

שאלה: בקהילה אחת בחו"ל, בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. אמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. מה רבנו אומר על זה? תשובה: "לא. ודאי פאה עדיף מגילוי ראש" (פרק ב' שאלה ט/טו, עמ' קנ"ח).

כמו כן התיר הגר"ע יוסף לבחור ישיבה להתחתן עם בחורה שרצונה היה לחבוש פאה, וכן הביא בספר "מעין אומר" הנ"ל, פרק י"ב:

שאלה: נפגש עם בחורה טובה מכל הבחינות, אך היא מתעקשת על פאה. מה יעשה? תשובה: "שיסגור, וישפיע עליה אח"כ" (פרק ג' סי' שפ"ה, עמ' ת"כ. יש לציין שכן הורה גם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, והועתק מכתבו בקובץ אור תורה תשרי תשנ"ב, וזה לשונו: "אין לבטל שידוך על זה, וכן אין לגרום למחלוקת על זה". ומעצם לבישת פאה הסתייג אך לא אסר).

שאלה: בחורה שרוצה פאה, וזה עומד בפני ביטול כל הנישואין, מחמת שהבחור אינו מוכן, מה לעשות? תשובה: "יעלים עין" (פרק ב' שאלה ט/ח, עמ' קנ"ד).

שאלה: בעל תשובה, הציעו לו בחורה שרוצה ללבוש פאה. שאל האם יוכל לשאתה, והוא ישפיע עליה אחר הנישואין שתעבור למטפחת? תשובה: "אפשר" (פרק ג סי' ר"ה, עמ' שס"א).

שאלה: בחור בן שלושים ושתים, הציעו לו בחורה מחסידות חב"ד שרצתה רק פאה, ובגלל זה עזבו. כעת הציעו לו אותה שוב, ואמר אולי זה סימן משמים? תשובה: "שיקח אותה, הוא כבר זקן, עד מתי יחכה" (פרק ג' סי' רצ"ב, עמ' ש"צ).

שאלה: נכנס בחור לשאול אם לסגור שידוך עם אחת שרוצה פאה והיא יתומה מאב? תשובה: "תסגור איתה, היא כבר בהמשך תלבש מטפחת" (פרק ג' סי' רל"ה, עמ' שע"א).

שאלה: פאה נכרית שאומרים שיש בזה חשש רציני של תקרובת ע"ז. האם דינה כע"ז שאסור להכניסה לביתו או לא. ומה הדין אם לבושה בפאה זאת נכנסת לביתו, האם עליו להתנגד מחשש ספק דאורייתא? תשובה: נראה שאין עליו למחות בהם, כיוון שיש צדדים להקל וגדול השלום (חלק ט"ז סימן כ"ט עמ' רע"ז).
 
לא שייך להגיד שיש צד שמותר

וטעית בכפליים, כי גם אם פוסק טוען ש"לכולי עלמא אסור", ו"כל הפוסקים מודים שאסור" (כאשר שמעתי את הרב בוטבול ברדיו בעבר, וכנראה שכח את המתירים שהביא חמיו הגר"ע ביביע אומר), עדיין הצד השני חי וקיים, ואינו יכול לבטל את כל הפוסקים העומדים נגדו ומתירים להדיא.

אבל כאמור, אין מושג כזה, וגם הגר"ע יוסף הבין שיש מתירים, ויש הרבה מתירים, והתיר על פיהם.

וכן כתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש... מי שהביא את הרב משאש לירושלים, זה מרן זצ"ל, לאחר שנוכח לדעת את גדלותו בתורה. מרן זצ"ל היה מעריכו ומכבדו מאוד מאוד".
 
הענין הוא שאין סיכוי שהיו מגרילים זכות לחנות שמוכרים בה היתר מכירה
כי מבינים שצריך להתחשב בכולם ממילא גם בנושא כזה שיש אנשים
שזה בדמם צריך להתחשב בהם וזה קצת מריח זלזול

מי "שזה בדמו" לכפות את דעתו על אחרים ואינו מסוגל להבין שיש מתירים, צריך כנ"ל ללמוד שעה מוסר ביום, ושב ורפא לו.

מה יש להתחשב בו? וכי יועיל להתחשב בו? הרי בכל פעם שהוא יוצא לרחוב ורואה נשים עם פאה (אגב, כך זה ימשיך להיות עד ביאת גואל צדק), הוא משתגע ויוצא מדעתו, אז מאי נפק"מ שרואה גם בחוברת של עזר מציון?

והגאון רבי שמואל ניימן שליט"א, דיין במונסי, אמר בשיעורו (בחודש אייר תשפ"א): "אומרים שכל האסון במירון היה בגלל שנשים חובשות פאות, זה שיגעון והוא מסובב על כל הראש בדעותיו... מי קבע שזה אסור? מי החליט שזה אסור?... ראיתי באחד העיתונים שבוע שעבר, כי אסור להגיד ברכה בסמוך לאשה עם פאה, כי זו עבירה וזה אסור, זה כאילו היא מסתובבת עם השיער שלה, זה שטויות ובלבול מוח אחד גדול, אפשר להגיד שזה עניין של צניעות וכו', אפשר להגיד שזה לא מתאים, אבל שזה אסור? שאסור להגיד ברכה במקום כזה?

אנשים אוהבים להכריח אחרים להתנהל לפי השיטות שלהם. אפשר להגיד לשני שאתה לא אוחז ממנו, ושאתה חושב שצריך להתנהג אחרת, אבל להכריח? והם חושבים שאם הם ידברו בקיצוניות אז כולם יקשיבו להם, אבל כלל ישראל לא טיפש. תגידו מה שאתם רוצים, אבל אל תמציאו הלכות".
 
שאין סיכוי שהיו מגרילים זכות לחנות שמוכרים בה היתר מכירה

יש הבדל גדול בין היתר מכירה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין פאה שגדולים רבים הורו שהיא לכתחילה והיא הכיסוי הטוב ביותר (ראה כאן באריכות).

ואגב, לא ראיתי שהגר"י יוסף נמנע מלהזכיר ענין היתר מכירה בדרשותיו, מחשש שמא יפגעו רגשות הקוראים בעלון השבועי ומחמירים בזה. אז לשיטתך האשכנזים צריכים להחרים את העלון?
 
חברים אנחנו בעיצומה של ההתרמה של עזר מציון, מי שיכול אשמח שיתרום דרך הלינק שלי פה

עשרות פרסים!
🎁
מתנות שוות ללא הגרלה! והכי חשוב אתם מצילים חיים!
🙏
❤️


כנסו עכשיו ללינק המצורף ותתחילו לבחור מתנות
👇


https://sales.ami.org.il/sale?vt=7000099&affid=202928

מצווה לתרום מכספי מעשרות!!!!
 
כמובן, אני מבקש אם אפשר לא להיכנס עכשיו לנידונים ההלכתיי בעניינים אלו. אפשר לכתוב במקומות אחרים בפורום.

מאוד משעשע כיצד אתה נרתע מכל איזכור אקראי שרוב בני התורה נוהגים בפאה...

ומאוד מסקרן אותי האם אתה תמים או מיתמם. לכאורה זה נראה פרובוקציה לשמה.
 
יש הבדל גדול בין היתר מכירה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין פאה שגדולים רבים הורו שהיא לכתחילה והיא הכיסוי הטוב ביותר (ראה כאן באריכות).
בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר.

הרב @משיב כהלכה לפי מה אתה מחשיב בן תורה? מה נחשב אצלך "כל בן תורה"? באותה מידה ש'כל' בני התורה רואים בהיתר מכירה דיעבד יש 'כל' בני התורה שרואים בהיתר לכתחילה, באותה מידה שיש גדולים שפסקו שפאה מותרת יש גדולים שפסקו שהיתר מהודר
 
במאמר מוסגר: מי שאוחז שפאה זה אסור - זה אסור לגמרי. ללבוש, למכור וכו'

גם זו טעות, כי הגר"ע יוסף התיר להתחתן עם בחורה כזו, ומן הסתם גם יקנה לה פאה. ואלה דברים ידועים ומפורסמים, חלק מתלמידיו הגדולים וחסידיו הגדולים ביותר - נשותיהם עם פאה.

ומה שאסר על העיתון לפרסם מודעות, הוא בכלל איום וגיזום, כדי למנוע את התפשטות הענין, אבל בוודאי לא מדינא.
 
בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר

נחמד שהעתקת את לשוני, רק תצטרך למצוא איזה "גדולים רבים" התירו לכתחילה, ו"מהודר יותר"...

יש רק וידאו של הגר"ע שאומר שההיתר הוא לכתחילה, מאידך גיסא חתם על מכתב שההיתר בדיעבד וראוי לבן תורה להדר ולקנות בחנויות כשרות.
 
זה מדהים לראות איך לוקחים טיעון עקרוני ומסרסים אותו עם אחוזים למיניהם,
הענין הוא ברור שאם היה דבר שחלק מרבני הליטאים היו אוסרים אותו באיסור גמור אין סיכוי שהיה עליו הגרלה (תמצאו דוגמא אחרת), ואם חלק מרבני הספרדים אוסרים אותו ורואים בו דבר בעייתי, לא מתייחסים אליהם ברצינות.
ולכן יש אנשים שזה מעצבן אותם.
פשוט מאד

מגוחך לקחת זאת לכיוון עדתי, כאשר חלק נכבד (אם לא רוב) פוסקי הספרדים מקילים בזה.

הגר"ע יוסף הוא דעה אחת בהלכה, בניו ותלמידיו (וכל הפוסק כמותו כדי לקבל תפקיד רבני) אינם נחשבים כדעה נוספת אלא הם אותה דעה.

כך גם הגר"מ מאזוז.
 
בהחלט יש הבדל ענק בין פאה שנתפס כבדיעבד אצל כל בן תורה, לבין התר מכירה שגדולים רבים הורו שהוא לכתחילה ואולי אף מהודר יותר.
נכון מאוד אלו בני התורה שאצלם אכילת פפושדו בפסח היא מצוות עשה ואילו אכילת בשר של העדה החרדית חלק בית יוסף הוא איסור.
 
ישר כח לרב @משיב כהלכה שהשקיע מזמנו בכדי לעבור על כל ההודעות ולהגיב את אשר הגיב.
לא אצטט כל דבר בכדי להגיב עליו אלא אענה באופן כללי.
לא נכנסתי בכוונה האם אסור או מותר פאה, ובכוונה כשכתבתי אסור כתבתי "תלמידי הרב עובדיה", כי שמעתי מתלמידים של הרב עובדיה (כלומר שומעי לקחם וכד') שאוסרים לגמרי פאה והוי כמוקצה גמור ולא חייבים בהשבת אבידה וכו' וכו'.
אז אני לא שואל מצד הלכתי אם מותר או אסור.
אלא לפי מי שחושב בדעתו שפאה זה איסור גמור, ואין שום צד להתיר [לדוג' כיון שכל המתירים לא דיברו מצד ע"ז והיום זה בוודאי ע"ז. גם על זה יש מה לדון, אבל בבקשה לא כאן. הוא חושב שהוא צודק]. (ולפי דבריכם הוא טועה). שאלתי מבחינה השקפתית האם יש צד שבגלל זה לא ישתתף בהגרלה.
לי היה נראה שהתשובה ברורה שאין שום קשר. אבל בגלל שמישהו שאל אותי את השאלה הזו, חשבתי להעלות את הנידון לכאן בכדי לדעת אולי אני טועה.
אני סברתי שגם אם תגיד שאסור לקנות פאה וכד' למי שלובשת, עדיין אין קשר בין זה לבין להשתתף באיזו הגרלה שמגרילים שם פאה.
וכי אם לא תקנה כרטיס לא יוגרל פאה?! הרי ההגרלה נעשית איתך או בלעדיך, והכסף שלך לא הולך לפאה, אז מה הצד שיהיה אסור.
אבל אותו שואל טען לי (לא הבנתי בדיוק מה) שהוא חושב שאסור לו להשתתף (או יותר נכון שיש מצווה להימנע).
לא התכוונתי לעורר פרובוקציות ולא התכוונתי להתחיל לדון האם הוא צודק או טועה במחשבתו וסברתו, אלא התכוונתי לשאול תכל'ס לפי מה שהוא חושב או מדמיין, האם יש צד לסברא שלו שבגלל זה לא להשתתף.
 
לדוג' כיון שכל המתירים לא דיברו מצד ע"ז והיום זה בוודאי ע"ז

אתה כותב שאינך נכנס לענין הלכה, אבל בעל כרחך שלא בטובתך נכנסת לענין הלכה שוב ושוב.

ואף בזה טעית. ראשית אין שום שינוי מצד המציאות בהודו בין אז להיום, ועולם כמנהגו נוהג, ושנית אין שום שינוי בדעות הפוסקים, שדנו בזה כבר משנת תש"ל, הגר"מ שטרנבוך אסר והגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין ועוד מגדולי ארצות הברית התירו.

הדבר היחיד שהשתנה זה דעת הגרי"ש, ומסיבה פשוטה - הביאו לפניו עד (הרב אהרן דונר מלונדון) שהיה מתנגד גדול לפאות ואף גילה דעתו באסיפת הרבנים בלונדון שזו מטרתו, והוא עיקם וסילף את המציאות לגמרי, המציא פרשנות מדעתו, ועוד ועוד, באופן שגרם להגרי"ש לשנות את דעתו.

הרב אפרתי שהיה אחראי על בית הגרי"ש, מנע מתלמידיו הגדולים של הגרי"ש להיות נוכחים בשעת העדות, כולל הגר"ד מורגנשטרן מרמת שלמה שהוא היה בקי בנושא, כדי שלא "יפריעו" למהלך העדות ויסתרו את דבריו של הרב דונר. וכך העיד באין מפריע והצליח לשכנע את הגרי"ש.

לאחר מכן באו גדולי ארה"ב אל הגרי"ש אלישיב והוכיחו לו שהרב דונר לא הציג את המציאות כפי שהיא, בלשון המעטה, גם סתר עצמו בעדויותיו, אבל הרב אלישיב לא רצה לחזור בו כי כך היתה דרכו, והציע להקים בי"ד שיכריע, כצפוי הרב דונר לא רצה להעיד בפני הבי"ד החדש וכך נגמר הענין.

הדבר היחיד שהתחדש עכשיו הוא שרבני בד"ץ "עטרת ראשה" שהוא ההכשר החדש לפאות שנוסד ע"י הרבנים האוסרים משום ע"ז, פרסמו שנודע להם שיש גזיזה בהיקף אדיר ברחבי העולם שהיא כשרה למהדרין, ודלא כפי שהטעו במודעות רחוב ש98 אחוז הוא שיער בחשש ע"ז אלא ההיפך הוא הנכון ובטיל ברובא.
 
כתבתי "תלמידי הרב עובדיה", כי שמעתי מתלמידים של הרב עובדיה (כלומר שומעי לקחם וכד') שאוסרים לגמרי פאה והוי כמוקצה גמור

דיו לעבד שיהא כרבו (ברכות נ"ח) והגר"ע יוסף לא סבר שזה מוקצה, והורה לאחת שהורידה פאה שתתן לאחותה המתחזקת וכנ"ל.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית