השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
עוד הוסיף: 'מי שאומר שהרב ב''צ כתב אול''צ חלק ד' הוא מבזה את כבוד התורה'
אני חושב שמי שטוען שחכם הוציא ספר 15 שנים אחר פטירתו הוא מבזה את עצמו בלבד ולא את כבוד התורה...
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
 
ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
למה לחשוב שהיה כח ביד הרמב"ם לבטל את מה שהורו הגאונים לברך ושכן נהגו.
וכי רבינו אברהם לא ידע שיש את דעת רב האי גאון והרס"ג שהורו לברך, ובכ"ז סבר כאביו שאין לברך, והוסיף שאין גם לענות אמן אחר מי שמברך כדעת הרס"ג ורב האי גאון.
ולכאו' ה"ה לכל מה שפסק הרמב"ם שלא לברך, שלפי רבינו אברהם אין לענות אמן.
 
לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.
זה ברור, השאלה היא כזו - לאחר שיודעים שכל הספרדים ברכו על ההלל, וכך המשיכו בכל תפוצותיהם (ארצות הבלקן וצפון אפריקה, אמסטרדם וכו') - האם באמת כל הספרדים בא"י שינו מנהגם כדעת הרמב"ם - מה שלא עשו כן בכל מקום או אולי בשום מקום? מסתבר שלא. א"כ מסתבר שמרן דיווח על מנהג ארץ ישראל הקדום שרווח גם בזמנו בקהילות המוסתערבים.
 
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
יש הקלטה מפורשת שכך אמר מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל.
 
שם
הצג קובץ מצורף 2221

כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.

הצג קובץ מצורף 2222

הצג קובץ מצורף 2223


הצג קובץ מצורף 2224

הצג קובץ מצורף 2226

ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
בדרך אגב המדקדק בלשון הר''מ רואה שאין זה ברכה לבטלה לברך את הברכות בבית כנסת אלא מנהג לא נכון שראוי לבטלו
הברכה היחידה שהיא לבטלה זה על נט''י
וכן מפורש בשו''ת הר''מ
 
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
אז למה הר' יצחק צריך להביא "ראיה" שהרב ב"צ לא כתב בעצמו את חלק ד'?? הרי הוא יצא לאור 15 שנים אחר פטירתו...
ממ"נ או שהוא היה צריך למצוא "ראיה" שהרב בן ציון לא כתב את ספריו בקבר, או שהוא אוחז שתלמידי האור לציון סוברים שגם חלק ד נכתב על ידו, בקבר...
 
ממ"נ או שהוא היה צריך למצוא "ראיה" שהרב בן ציון לא כתב את ספריו בקבר, או שהוא אוחז שתלמידי האור לציון סוברים שגם חלק ד נכתב על ידו, בקבר...
אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.
מעולם הם לא אמרו שהאול"צ הוא מפיהם, אלא מפי השמועה ממרן הגרב"ץ זצ"ל וכאשר כתבתי לך למעלה. וכאשר מדפיסים אחר 15 שנה ואומרים משמו , אזי יש מקום לדון הם הוא מפיו אם לאו, כאשר גם תלמידיו תמהים בזה, וכמ"ש בשו"ת קול אליהו ועוד. ודי בזה.
 
אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.
מעולם הם לא אמרו שהאול"צ הוא מפיהם, אלא מפי השמועה ממרן הגרב"ץ זצ"ל וכאשר כתבתי לך למעלה. וכאשר מדפיסים אחר 15 שנה ואומרים משמו , אזי יש מקום לדון הם הוא מפיו אם לאו, כאשר גם תלמידיו תמהים בזה, וכמ"ש בשו"ת קול אליהו ועוד. ודי בזה.
אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...
ז''ל הרב בשיעור:
הראו לי היום דבר פלא באור לציון ח"ד )עמ' שיט( על המועדים - יצא לאור 17 שנה אחר פטירתו - שמי שיכול לקרוא מגילה או בלילה או ביום, יקרא מגילה בלילה ולא ביום, ותלה הדבר במחלוקת מרן והרמ"א, שלדעת מרן בלילה מברכים שהחיינו וביום לא מברכים שהחיינו, ומשמע שלא כדברי הפוסקים שקריאת מגילה של לילה מדברי קבלה ושל יום מדרבנן, אלא חיובם שווה, ולכן ישמע בלילה שהוא החיוב המוטל עליו כעת. ולפי הרמ"א שמברכים שהחיינו גם בבוקר, יעדיף את הקריאה של הבוקר. אבל במחילה מכבודו, מה זה קשור לברכת שהחיינו? זו ראיה נוספת שלא חכם בן ציון כתב את זה, לא יתכן, כי מה שמרן כתב לברך רק בלילה, אין שום הכרח שזה מחמת שקריאתה שווה, אלא מפני שהיא הראשונה, וכמו שביאר הרב המגיד על הרמב"ם. ויותר מכך, העורכים הביאו מה שכתבו התוס' והרא"ש שעיקר קריאתה ביום, ואף על פי כן כתבו שיעדיף את הקריאה של הלילה. לא יתכן שגברא רבה כוותיה יגיד דברים כאלו )ע"ע ילקו"י פורים עמ' שכב(. ומי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האול"צ, הוא פשוט מבזה חכמים, שלא יתכן שהוא כתב גם את אותם הדברים שאין להם שום הגיון
 
וזו ההקלטה של חכם בן ציון בעצמו, שמפריכה לגמרי את ההשערה של הרב יצחק שזו המצאה של התלמידים...
 

קבצים מצורפים

אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...
ז''ל הרב בשיעור:
הראו לי היום דבר פלא באור לציון ח"ד )עמ' שיט( על המועדים - יצא לאור 17 שנה אחר פטירתו - שמי שיכול לקרוא מגילה או בלילה או ביום, יקרא מגילה בלילה ולא ביום, ותלה הדבר במחלוקת מרן והרמ"א, שלדעת מרן בלילה מברכים שהחיינו וביום לא מברכים שהחיינו, ומשמע שלא כדברי הפוסקים שקריאת מגילה של לילה מדברי קבלה ושל יום מדרבנן, אלא חיובם שווה, ולכן ישמע בלילה שהוא החיוב המוטל עליו כעת. ולפי הרמ"א שמברכים שהחיינו גם בבוקר, יעדיף את הקריאה של הבוקר. אבל במחילה מכבודו, מה זה קשור לברכת שהחיינו? זו ראיה נוספת שלא חכם בן ציון כתב את זה, לא יתכן, כי מה שמרן כתב לברך רק בלילה, אין שום הכרח שזה מחמת שקריאתה שווה, אלא מפני שהיא הראשונה, וכמו שביאר הרב המגיד על הרמב"ם. ויותר מכך, העורכים הביאו מה שכתבו התוס' והרא"ש שעיקר קריאתה ביום, ואף על פי כן כתבו שיעדיף את הקריאה של הלילה. לא יתכן שגברא רבה כוותיה יגיד דברים כאלו )ע"ע ילקו"י פורים עמ' שכב(. ומי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האול"צ, הוא פשוט מבזה חכמים, שלא יתכן שהוא כתב גם את אותם הדברים שאין להם שום ה
שוב...
כתב, היינו שאמר וכתבו משמו. פשוט וברור גם לבר בי רב דחד יומא.
 
אגב,
מעולם הוקשה לי,
אם יש קושיה, בהכרח שהרב לא אמר את זה?
לא הגיוני שיש קושיות על רבנים?
גם על אביו של מרן הראשון לציון שליט"א יש כמה קושיות, ואפילו מבנו הראשון לציון בדימוס,
אז נאמר שלא הוא כתב את הספרים?
 
גם על אביו של מרן הראשון לציון שליט"א יש כמה קושיות, ואפילו מבנו הראשון לציון בדימוס,
אז נאמר שלא הוא כתב את הספרים?

חלילה. במקרה כזה אומרים שהוא "לא ראה" (גם אם היה לו את הספר בספריה, וגם אם הזכירו עשרות פעמים ביבי"א).
 
למה לחשוב שהיה כח ביד הרמב"ם לבטל את מה שהורו הגאונים לברך ושכן נהגו.
וכי רבינו אברהם לא ידע שיש את דעת רב האי גאון והרס"ג שהורו לברך, ובכ"ז סבר כאביו שאין לברך, והוסיף שאין גם לענות אמן אחר מי שמברך כדעת הרס"ג ורב האי גאון.
ולכאו' ה"ה לכל מה שפסק הרמב"ם שלא לברך, שלפי רבינו אברהם אין לענות אמן.
אה"נ, וזה מה שכתבתי שכיון שהוא גם 'מורה' לא לברך, ולא מקבל את המנהג - ודאי שיורה לא לענות אמן.

אבל אנו לא ר' אברהם אלא מחמירים מספק לכאן ולכאן, ואנו מורים לאשכנזים לברך ע"פ רבותיהם, ולכן אין זה דומה כלל וכלל, דוק ותשכח.
 
לענ"ד בואו נעשה הפסקת אש
הגרב"צ לא כתב את האול"צ [מכח השאלה שלא מתחילה שהובאה בעלון]
והגר"י לא כתב את השיעור השבועי [מכח שאין זה קושיא כלל, ויש בזה חשש ביזוי ת"ח לכתוב שהגר"י אמר זאת בשיעור]
ובאמת אני אשמח אם מישהו יעלה ויבוא וישאל את הגר"י לכוונתו
 
לענ"ד בואו נעשה הפסקת אש
הגרב"צ לא כתב את האול"צ [מכח השאלה שלא מתחילה שהובאה בעלון]
והגר"י לא כתב את השיעור השבועי [מכח שאין זה קושיא כלל, ויש בזה חשש ביזוי ת"ח לכתוב שהגר"י אמר זאת בשיעור]
ובאמת אני אשמח אם מישהו יעלה ויבוא וישאל את הגר"י לכוונתו
אכן חלק מהקטע שנכתב בעלון, בכלל לא נאמר בשיעור המקורי
 
ואנו מורים לאשכנזים לברך ע"פ רבותיהם, ולכן אין זה דומה כלל וכלל, דוק ותשכח.
לא הבנתי, כאשר הש"ך או המג"א חלקן על השו"ע, הם הורו לאחרים לפסוק כהשו"ע?, או שכיון שהם סוברים אחרת, הם יורו כמו שהם סוברים.
כך הוא לענין ברכה אנו מורים להם לא לברך וכדעת הרמב"ם, וגם אם אנו מורים להם לברך, אז שיברכו, אבל מנ"ל שאם זה קשור אלינו, אנו נענה אמן על ברכתם?. כאשר לדעת הרמב"ם זו ברכה לבטלה.
וכברכת על מצות תפילין של ראש.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית