השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

[עת שערי רצון]

איני יודע אם רבינו האר"י היה מברך או שבשעה"כ כתוב להדיא לברך, וגם אם בירך אפשר שנהג כמנהגי אשכנז. וכידוע שהיה עושה ב' חורים בכנף הטלית ומהרח"ו לא נהג כן, וכן בכמה דברים מהרח"ו לא ראה במנהגי האר"י ענין ע"פ הקבלה, אלא שרבינו האר"י נהג כמנהג אבותיו.

הוא אשר כתבתי, ולכן מסתמא הבן איש חי לא היה מורה לשנות המנהג כיון שהוא שינה רק מנהגים שהיו נגד האר''י כידוע שקבלת הוראות האר''י יותר חזקה מקבלת הוראות מרן ואכמ''ל

 

[רק תורה]

איני יודע אם רבינו האר"י היה מברך או שבשעה"כ כתוב להדיא לברך, וגם אם בירך אפשר שנהג כמנהגי אשכנז. וכידוע שהיה עושה ב' חורים בכנף הטלית ומהרח"ו לא נהג כן, וכן בכמה דברים מהרח"ו לא ראה במנהגי האר"י ענין ע"פ הקבלה, אלא שרבינו האר"י נהג כמנהג אבותיו.

מבחינה עובדתית הספרדים בספרד וכנראה גם בא"י ברכו על ההלל בר"ח, והמוסעתרבים נהגו כרמב"ם ולא ברכו, ומרן הביא מנהג המוסתערבים בעניין זה כרמב"ם.

 

[משיב כהלכה]

הצג קובץ מצורף 2095

זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..

מילא לומר על פוסק פלוני שנעלמו ממנו דברי הראשונים שלא היו מצויים או שלא נדפסו בזמנו, מילא. אבל לומר על הגר"ע יוסף ש"לא ראה" כאשר ראה את הספר והביאו בספריו פעמים רבות, זה תמוה מאוד.

ולפ"ז יוצא שגם מרן הבן המצהיר בכל הזדמנות שאינו חולק על מרן האבא, למעשה חולק עליו בשופי. ולעתיד לבוא יבוא מרן הנכד ויחלוק על שניהם.

 

[עת שערי רצון]

אינני יודע מי הם רוב הראשונים, שכתבו לא לומר מעין שבע בליל פסח, הרי 3 עמודי ההוראה סתמו, וא''כ בוודאי שלשיטתם יש לומר דאל''כ היו מפרשים דבריהם, כיון דבודאי ראו את דברי ר''נ גאון, וצ''ע.
מה שהשו''ע פסק שלא לומר מעין ז' בפסח, אינו פסק גמור - מבואר בב''י שפסק כן מחמת שכך היה מנהג בזמנו, וא''כ גם לפי 'מרן' הב'י אין כאן ברכה לבטלה לפי הבית יוסף עכ''פ

 

[עת שערי רצון]

אין היום 170 ישיבות גדולות ספרדיות, אולי 35 בקושי...

 

[חיי עולם]

אין היום 170 ישיבות גדולות ספרדיות, אולי 35 בקושי...

אולי הכונה כולל ישיבות קטנות...

 

[עת שערי רצון]

אולי הכונה כולל ישיבות קטנות...

בעלון כתוב ישיבות גדולות להדיא

 

[אור תורה]

מבחינה עובדתית הספרדים בספרד וכנראה גם בא"י ברכו על ההלל בר"ח, והמוסעתרבים נהגו כרמב"ם ולא ברכו, ומרן הביא מנהג המוסתערבים בעניין זה כרמב"ם.

לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.

 

[כהן]

פרשת ויקהל תשפ"ה



אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.

שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.

כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.

ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.

ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.

 

[אור תורה]

בעלון כתוב ישיבות גדולות להדיא

אולי כונתו לישיבות גדולות, שגדולות בהרבה תלמידים.

 

[חיי עולם]

אולי כונתו לישיבות גדולות, שגדולות בהרבה תלמידים.

רעיון,
שיש ישיבות שכבר יש בהם 130 בחורים.
ואלי כוונתו לישיבה שעמדה בנשיאותו בעבר, חזון עבדיה.

 

[כהן]

שם


הסברא הזו כן מוכרחת, כיון שאם 'אני' פוסק לו שיברך זה כמו 'שאני' עונה אמן, כיון ש'אני' מכשיל אותו בברכה לבטלה, ויש 'לי' עון, אע"כ שכיון שלו זה מותר אז גם 'לי' מותר להורות לו לברך, וממילא גם 'לי' מותר לענות אמן.



תמוה מאוד.

'הפסק' זה לא 'ברכה לבטלה', כיון שלא מדובר על הקורא את המגילה אלא על השומעים, ובודאי שבס"ס יענה אמן, ופשוט.

 

[כהן]

שם


כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.










ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.

 

[עת שערי רצון]

צ''ע לפי''ז מה הדין לענות 'אמן' על ברכת 'שעשה לי כל צרכי' בט'ב ויה'כ שלדעת רוה''פ זה ברכה לבטלה, ולשיטת הרב עובדיה יש לברך...

 

[חיי עולם]

צ''ע לפי''ז מה הדין לענות 'אמן' על ברכת 'שעשה לי כל צרכי' בט'ב ויה'כ שלדעת רוה''פ זה ברכה לבטלה, ולשיטת הרב עובדיה יש לברך...

ל"א סב"ל נגד אבי מרן הבן, וכ"ש סא"ל ל"א.

 

[כהן]

שם


הס כי לא להזכיר שכך דעת הרמב"ם והשו"ע, בשעה שמפורש בב"י בסי' תקפ"ט שכל האיסור הוא מחמת 'וצונו', וכדעת כל גדולי הספרדים בדורות האחרונים.
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות ע"כ.




רבו הנזכר היה הראשון שהקשה קושיא זו על תלמידו..

 

[עת שערי רצון]

עוד שם כתב על האור לציון חלק ד' - שיצא 15 שנה אחר פטירת הרב זצ''ל, שבוודאי לא יצא מתחת ידי הרב, ולא הבנתי למי היה הו''א שהרב בן ציון יכתוב בעצמו ספר 15 שנים אחר פטירתו??
כולם יודעים שהתלמידים טוענים שכתבו את ח''ג וח''ד משיעורי וכתבי הרב זצ''ל ולא הבנתי מה רצה לומר בזה... אף אחד לא טען שנכתבו ע''י הרב בעצמו...
למה צריך 'ראיה' מדין 'שהחיינו' על המגילה ביום - בשביל להוכיח שהרב לא הוציא ספר 15 שנים אחר שנפטר לבית עולמו וצ''ע.

 

[עת שערי רצון]

עוד הוסיף: 'מי שאומר שהרב ב''צ כתב אול''צ חלק ד' הוא מבזה את כבוד התורה'
אני חושב שמי שטוען שחכם הוציא ספר 15 שנים אחר פטירתו הוא מבזה את עצמו בלבד ולא את כבוד התורה...

 

[תלמיד חבר]

פרשת ויקהל תשפ"ה
הצג קובץ מצורף 2215
הצג קובץ מצורף 2216

אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.

שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.

כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.

ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.

ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.
הצג קובץ מצורף 2217

הצג קובץ מצורף 2218

באמת ראיתי ולא האמנתי
אולי השיעור השבועי גם לא נאמר ע"י הגר"י שליט"א
או שמישהו כותב את העלון בשביל לבזות אותו
כל מי שיודע לקרא רואה מה כתוב באול"צ ולא מבין מה ההתקפה הזו
דברי הרא"ש התוס' המרדכי ברורים ששהחיינו קשור לעיקר המצוה ולכן יברך גם בבוקר
ומאידך מה שכתב שהעורכים כתבו דברי התוס' ופסקו שקריאת לילה עדיפה, מפורש כתבו שם שמרן חולק וע"כ לילה עדיץ כי זה מצווה שחייב בה עכשיו
פלא עצום!!!!

 

[אור נאמן]

כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.

וראה בשו"ת בית נאמן ח"א חאו"ח סי' א', ומצ"ב. [והוא ירחון הבאר שרמז לו הרב הדורש].
וע"ע שם בס"ס כ"א:



אגב - אשמח לדעת מאיפה העתיק כת"ר הדחיה לדברי מרן הגר"ע יוסף בזה? תודה!