השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אז מה הפשט?
אני לא יודע
רק אניח את הקישור הזה כאן
 
כעין זה:
השיעור השבועי כי תצא תשפ"ד
1739113440020.png
צ"ע, שבילקוט יוסף שיצא בשנת תשע"ו כתב 'מדנפשיה' טעם אחר, ולא הזכיר ששאל את אביו ואת תשובה זו
1726041481505.png

אז מהיכן הגיע בשנת תשפ"ד טעם אחר שמרן אמר לו??
 
אגב דעסקינן בשיעור השבועי, מצ"ב קטע מתוך הדרשה שנכתבה ופורסמה בשבת פרשת ויקרא תשפ"א. בשנה זו ערב פסח חל בשבת הגדול והיתה בעיה הלכתית עם פירורי החמץ שנשארים בסוף הסעודות. השיעור פורסם גם ביוטיוב וניתן לצפות בקטע הזה, דקה 3:46.

ראש מדור הלכה בצה"ל הוא הרב דב ברקוביץ שליט"א, חרדי בוגר ישיבת חברון (הוצנח לתפקיד הזה מבחוץ, למיטב ידיעתי לא שירת בצה"ל). גאון עצום ששולט שליטה מלאה בשו"ע, ראשונים ואחרונים בצורה מפליאה.

אחד מחבריו קרא את העלון ושאל אותו "האם נפגשת השבוע עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף"?

הוא ענה לתומו "לא פגשתי בו מעולם"...

לא התייעצת עמו באשר לחמץ בשבת הגדול?

"אתה מכיר אותי, אני לא טיפוס מתייעץ"... (אכן, שואלים אותו שאלות הלכתיות אבל הוא אינו שואל אף אחד).

כאן גילה חברו את אוזנו שהראשון לציון אמר בשיעורו ברבים שפגש בו, וכי הוא התייעץ עמו. הוא נבהל וביקש לא לפרסם את הסיפור, כי זה יכול להזיק לא רק לו אלא גם למערכת הצבאית כולה...

זו רק ההתחלה, כי היה מקום לדון לכף זכות שאולי מדובר במישהו אחר, שאינו ראש מדור הלכה בצה"ל, ואולי יש נושאי תפקידים דומים (למעשה אין..).

אבל בשיחה עמו התברר שהסיפור לא יתכן משום כיוון אפשרי.

א. ההכשרות לפסח בצה"ל היו ביום רביעי, יום לפני בדיקת החמץ (שהיה בליל שישי באותה שנה), ומאותו רגע אין בצה"ל חמץ בפקודה.

ב. בצה"ל לא אוכלים חמץ כלל מזמן ההכשרות, כך שהייתה בעיה בשבת הגדול של לחם לסעודות השבת, ואפו מצות מיוחדות שלא לשמה עבור זה (למרות שהלכתית זה מאד דחוק, אבל הנסיון הראה שזה יותר פרקטי מלהנחות על בישול מצות). זאת אומרת, בצה"ל לא אכלו לחם בשבת הגדול!

ג. בצה"ל אין בשום מקום מתקן כמו שמתואר בסיפור (פירי אשפה)!

גם מבחינה הלכתית, יש לדון על הדמיון שלו בין הנושאים, שהרי החילוק פשוט בין אדם שלא רוצה לקנות חמץ שאינו שלו שאז אין חצרו זוכה לו, לבין אדם שצריך להפטר מחמץ שלו שאז צריך להוציאו מרשותו ולהפקירו.

וזה תלוי במחלוקת הר"ן והתוס' מהו ביטול חמץ, ובמחלוקת לגבי הפקר בתוך רשותו כאשר החפץ מצוי לו.

אבל הענין העובדתי תמוה הרבה יותר. אם יש כאן מתלמידי הרב יצחק יוסף, אשמח להבהרת הענין.

עלון בית מרן.jpg
 
כעין זה:
השיעור השבועי כי תצא תשפ"ד
הצג קובץ מצורף 1329
צ"ע, שבילקוט יוסף שיצא בשנת תשע"ו כתב 'מדנפשיה' טעם אחר, ולא הזכיר ששאל את אביו ואת תשובה זו
1726041481505.png

אז מהיכן הגיע בשנת תשפ"ד טעם אחר שמרן אמר לו??
כנראה שאת הסוגריים בילקו"י כתב אחד התלמידים מדעתו.
 
הרב יצחק סיפר פעמים רבות את הסיפור המצורף כאן, בשם עצמו, שהוא היה בעל המעשה, שהרב עובדיה קרא לו וביקש ממנו שיעיין והוא עיין וראה שאין בדבריו ממש, והוא פלאי [מי שיודע ויכול למצוא את העלונים שדיבר בהם - שיעלה אותם].

ועוד שבספרו ילקוט יוסף, גם המהדורה החדשה [תשע"ו] לא הזכיר כלל מספר זה וסיפור זה, וחזינן שבשנה זו עדיין לא היה סיפור זה בעולם, וצ"ע מתי קרה סיפור זה, אם כבר הרב עובדיה נפטר לאחר שנים אלו, וצ"ע.

הצג קובץ מצורף 1327
לפני כמה שבועות. הובא בעלון של חיי שרה השנה.
1739189067890.png
 
לפני כמה שבועות. הובא בעלון של חיי שרה השנה.
אם סיפור זה היה כפי שסיפר - הייתכן שבספרו שכתב בשנת תשע"ו, לאחר פטירת מרן, שהאריך בענין זה, לא כתב עובדא זו, וגם לא הביא כלל את דברי אורחותיך למדני בענין זה??
 
אם סיפור זה היה כפי שסיפר - הייתכן שבספרו שכתב בשנת תשע"ו, לאחר פטירת מרן, שהאריך בענין זה, לא כתב עובדא זו, וגם לא הביא כלל את דברי אורחותיך למדני בענין זה??
מאי קשיא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

פעם פרסמתי מאמר, ואח"כ נוספו לו עוד דברים, וגם נזכרתי שכבר דברתי בזה עם א' מגדולי הדור זצ"ל.

אז מה קרה, בגלל שלא הזכרתי זאת באותו מאמר, אז זה לא נכון....
 
מאי קשיא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
אם זה היה מקרה חד פעמי - ודאי שהיינו אומרים כדכתבת, אבל מכיון שזה נשנה שוב ושוב וכפי שהעלנו [עיין לעיל עם הרב משאש ועוד] - זה מראה שלא זהו התירוץ האמיתי.
 
אורחותיך למדני
מתי בכלל יצא לאור ספר אורחותיך למדני?
לפי החשבון זה אמור להיות לפני עשרות שנים, שכן בשיעור כתוב "יום אחד מרן מתקשר אלי: תגמור את הכולל ותבוא אלי" וכו'.
 
הכרך הראשון תשס"ג כמצ"ב, נד' שם סי' קה, והתכתבות עם הרב יונה בח"ד סי' עד
1739209542688.png
 
מתי בכלל יצא לאור ספר אורחותיך למדני?
לפי החשבון זה אמור להיות לפני עשרות שנים, שכן בשיעור כתוב "יום אחד מרן מתקשר אלי: תגמור את הכולל ותבוא אלי" וכו'.

יכול להיות שמרן אמר תגמור את הכולל, או שאמר תגמור את הישיבה והגר"י התבלבל בלשונו ואמר תגמור את הכולל.
 
מאי קשיא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

פעם פרסמתי מאמר, ואח"כ נוספו לו עוד דברים, וגם נזכרתי שכבר דברתי בזה עם א' מגדולי הדור זצ"ל.

אז מה קרה, בגלל שלא הזכרתי זאת באותו מאמר, אז זה לא נכון....
עוד דקדוקי עניות ''תגמור את הכולל, או תגמור בישיבה'', יכול להיות שמרן אמר תגמור את הכולל, או שאמר תגמור את הישיבה והגר"י התבלבל בלשונו ואמר תגמור את הכולל.
אשריכם בני חדא בקתא ותורה אמת כתיב בה ואינה נדבקת אלא לחותר באמת לאמת!
 
פרשת יתרו תשפ"ה
1739353674425.png


אין דבריו מובנים. בא להשיג על חכם אחר שהביא מקורות ודימוי חזק לדבריו, מדברי האחרונים שכתבו שאפילו תענית ממש [שלא בזמנה] שהיא חובה - נדחית מפני פדיון הבן משום שיו"ט שלו, ש"מ שהחשיבו פדיון הבן כמו ברית מילה ממש, וא"כ כמו שבברית מילה לא אומרים וידוי בשחרית אפילו כשהברית אחר הצהרים [לפי חלק מהפוסקים, וכפי שנקט הרב יצחק לעיל מיניה ושכך אביו היה עושה מעשה] - כך גם בפדיון הבן.

ומה שכתב 'יש לחלק' - העיקר חסר מן הספר. מה החילוק. ואם יש חילוק מדוע העלימו מעינינו?


1739353694882.png

1739353705423.png

דברינו עושים פירות ב"ה. בעלון של חיי שרה כתב הרב הנזכר שלא נמצא שום מקור לזה, והערנו עליו כאן ווכאן ובמה שצויין שם. ובעקבות זה הוסיף כעת את המקורות שהבאנו, ואעפ"כ לא חזר בו אלא כתב שיש חילוק בין ספרדים לאשכנזים.
ודבריו צע"ג, שהרי ספר התקנות ושער המפקד - ספרדים הם, ומה 'אצלנו הספרדים לא נהגו בזה'? לאחר שרואים ששער המפקד טרח טובא להעמיד המנהג ולכתוב כמה טעמים ולחזקו - ודאי שכך צריך לעשות, ומי שלא עושה - מחוסר ידיעה אינו עושה כן, ואין שם 'מנהג' עליו.
ובפרט שהרב הנ"ל הוכיח ברבים רב אחר שכן נהג כן כמנהג הקדום ללא ידיעת הפוסקים הנ"ל, וכן לא יעשה.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית