פרשת משפטים תשפ"ה
האחרונים
לא! דיברו על מקרה שאכל מזונות ושתה יין ובירך על אחד מהם, אלא על מקרה ששתה רק יין ובירך עליו על המחיה, האם יצא או לא.
כה"ח:
[טף] שם. אבל ביין ברכת שלש פוטרתו וכו'. וכן אם אמר על היין או על התמרים על המחיה יצא. לבוש, לחם רב, עטרת זקנים אות ט', אליה רבה אות כ"ו, מחזיק ברכה אות ז', וכתב וכן עיקר, מאמר מרדכי אות ל"ה, וכתב וזה פשוט. אבל אם בירך על התאנים על המחיה לא יצא דתאנים לא זייני. ברכי יוסף אות י"ד בשם מהר"י מולכו, שערי תשובה אות כ"ג ע"כ.
במקרה שאכל מזונות וגם יין, ושכח להזכיר יין - זוהי סוגיא אחרת לגמרי, שהכה"ח באות ע"ו דימה את הדברים 'מדנפשיה'.
[עו] שם. אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר וכו'. אבל אם אכל מחמשת המינים ואכל תמרים או שתה יין ושכח ולא הזכיר לא גפן ולא פירות כי אם בירך על המחיה לחוד נראה דיצא כיון דברכת על המחיה פוטרתן כמו שנכתוב לקמן אות ט"פ יעו"ש ע"כ.
אולם הפסקי תשובות הערות סימן רח הערה 157 כתב על דברי הכה"ח:
אמנם בשו"ת הר צבי ח"א סי' ק"ה ומנחת שלמה ח"א סי' צ"א אות ו' ושו"ת חשב האפוד ח"ג סי' מ"ג האריכו בזה ומסקנתם שגם בברכה אחרונה אין נפטר הבדיעבד אא"כ כיון בהדיא לפוטרם, וכ"ה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ל"ב, ולדבריהם במי שאכל מזונות ושתה יין והזכיר בטעות במעין שלש רק 'על המחיה' יחזור ויברך מעין שלש ויזכיר 'על הגפן' עי"ש.
אמנם בחזו"ע פסק למעשה כדעת הכה"ח, אולם לשם הדיוק - האחרונים הנ"ל שהזכיר לא דיברו בזה. וצריך להעמיד את הסוגיא על אמיתתה!
