השיעור השבועי - העלון, הערות והארות (1)

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אפשר לומר כמעט בבטחה שלא היה גדול אחד בעל שיעור קומה שהלך אחריו.

ממה נפשך אתה צודק, כי גדול בעל שיעור קומה לא מבטל דעתו לאף אחד (כמו שהגר"ע בעצמו לא התבטל לאף אחד), וממילא אם יש מאן דהו שביטל דעתו ומקבל את כל דבריו כתורה מסיני ללא שום הלכה אחת שנטה מדעתו, הרי גילה בזה שאין לו שיעור ואין לו קומה.

וזכה הגר"ע שיצאו ממנו לפחות שני בנים בעלי שיעור קומה, שבכמה מקומות נטו מדעת אביהם, והם הגאון רבי דוד והגאון רבי יעקב.
 
ובכ"ז מרן השו"ע הוא המורה דרך לכל הפוסקים וגם לחולקים עליו

כיצד הוא "מורה דרך" לחולקים עליו?

כל ניסיון להשוות בין הגר"ע יוסף למרן השו"ע שהתקבלו הוראותיו הוא דמגוגיה צרופה.
 
ובכלל, על מרן השו"ע חלקו בפרטים, וכולם קיבלו הוראותיו ושיטתו.
משא"כ בדורינו זה לא הלך.
עושים החתמות לרבנים וכו'.
 
אבל גדולי דור אחרים (הגרש''ז ועוד) אמרו שצריך לעמוד בעשרת הדיברות
 
כיצד הוא "מורה דרך" לחולקים עליו?

כל ניסיון להשוות בין הגר"ע יוסף למרן השו"ע שהתקבלו הוראותיו הוא דמגוגיה צרופה.
עצם זה שצריכים להוכיח ולהביא ראיות שלא כדבריו, מוכח שהוא המאן דאמר, שצריך להתחשב בדבריו, ומי שלא פוסק כמוהו צריך להוכיח זאת, משא"כ אם אתה או מישהו אחר פוסק איזה הלכה, זה לא אמור לעניין אף אחד, ולא צריך להתנצל ולומר 'אחר המחילה או לולי דמיסתפינא' וכיו"ב. ודוק מינה ואוקי לאתרין.
 
עצם זה שצריכים להוכיח ולהביא ראיות שלא כדבריו, מוכח שהוא המאן דאמר, שצריך להתחשב בדבריו, ומי שלא פוסק כמוהו צריך להוכיח זאת, משא"כ אם אתה או מישהו אחר פוסק איזה הלכה, זה לא אמור לעניין אף אחד, ולא צריך להתנצל ולומר 'אחר המחילה או לולי דמיסתפינא' וכיו"ב. ודוק מינה ואוקי לאתרין.
כמובן, אתה מעמיד אוקימתא, ואז מקשה קושיא...
 
אז תסביר בבקשה, למה כל גדולי הפוסקים נשאו ונתנו וכתבו את החיבורים שלהם סביב שולחנו של מרן השו"ע. אם לא שהתחשבו בדעתו וכו'...
חשבתי שאתה מתכוין לרב עובדיה או לרב יצחק
השלחן ערוך, ללא ספק הוא המאן דאמר בכל התורה כולה
 
כל ניסיון להשוות בין הגר"ע יוסף למרן השו"ע שהתקבלו הוראותיו הוא דמגוגיה צרופה.
לפני שאתה מגיב בצורה כזו, היה לך לראות את השקו"ט .

לא היה נסיון להשוות, רק היה מי שכתב שלא נמצא מי שחלקו עליו כ"כ מחברי ספרים אלא על הגרע"י, ונומתי לו שגם על השו"ע רבו כמו רבו גדולי עולם כהב"ח ומג"א וט"ז וש"ך ועוד מאות פוסקים שחלקו עליו.
 
עצם זה שצריכים להוכיח ולהביא ראיות שלא כדבריו, מוכח שהוא המאן דאמר, שצריך להתחשב בדבריו, ומי שלא פוסק כמוהו צריך להוכיח זאת, משא"כ אם אתה או מישהו אחר פוסק איזה הלכה, זה לא אמור לעניין אף אחד, ולא צריך להתנצל ולומר 'אחר המחילה או לולי דמיסתפינא' וכיו"ב. ודוק מינה ואוקי לאתרין.

כי קיבלו הוראותיו, להבדיל מהנדון דידן (שאולי יש כמה רבנים שקיבלו הוראותיו כדי להתקדם בתפקידם).
 
אני לא רומז על הגרש"מ עמאר, אני מדבר על המציאות הפשוטה של כל מו"צ וכל רב שרוצה להתקדם בתפקידו, וזה ידוע ומפורסם, ואני דיברתי בעצמי עם רבנים ואמרו לי כן מבלי להתבייש, שאינם יכולים להביע דעתם בענין פלוני (נגד דעת הגר"ע יוסף) פן יבולע להם.
 
אני לא רומז על הגרש"מ עמאר, אני מדבר על המציאות הפשוטה של כל מו"צ וכל רב שרוצה להתקדם בתפקידו, וזה ידוע ומפורסם, ואני דיברתי בעצמי עם רבנים ואמרו לי כן מבלי להתבייש, שאינם יכולים להביע דעתם בענין פלוני (נגד דעת הגר"ע יוסף) פן יבולע להם.
לצערי, השבוע נתוודע לי על מקרה די דומה לזה, והייתי מזועזע...
לא האמנתי שיכולים להיות דברים כאלו בעולם
 
כי קיבלו הוראותיו, להבדיל מהנדון דידן (שאולי יש כמה רבנים שקיבלו הוראותיו כדי להתקדם בתפקידם).
לשיטתך, הרי העיקר הוא המנהג, ואם העם נוהג כמרן הגרע"י, מה איכפת לן אם הרבנים לא נוהגים כמותו.
הרי גם אם ביבי"א יביא עשרות פוסקים ושותי"ם שכותבים ההלכה שלא כהמנהג, יבוא משיב כהלכה, ויאמר העיקר הוא המנהג.

אני מדבר על המציאות הפשוטה של כל מו"צ וכל רב שרוצה להתקדם בתפקידו, וזה ידוע ומפורסם, ואני דיברתי בעצמי עם רבנים ואמרו לי כן מבלי להתבייש, שאינם יכולים להביע דעתם בענין פלוני (נגד דעת הגר"ע יוסף) פן יבולע להם
אתה יכול לומר כן, על כל נושא וענין, אולי יש רבנים ליטאים שיש להם דעה נגד הגיוס והם כובשים דעתם מחמת שיבולע להם, אולי ואולי.

מרן הגרע"י הביא את הגר"ש משאש להיות רבה של ירושלים ונלחם כדי שיבחר, על אף שידע שהוא חולק עליו בהרבה דברים, ודוק ותשכח בעוד ועוד רבנים שזה לא היה המודד, אלא לגופו של אדם אם הוא ת"ח וחשוב.
 
מרן הגרע"י הביא את הגר"ש משאש להיות רבה של ירושלים ונלחם כדי שיבחר, על אף שידע שהוא חולק עליו בהרבה דברים
הביקורת היא על הדרך בה נוהגים היום, לא על מה שנהג הגרע"י.
 
לשיטתך, הרי העיקר הוא המנהג, ואם העם נוהג כמרן הגרע"י, מה איכפת לן אם הרבנים לא נוהגים כמותו.

יש אשכול שעוסק בזה, כמה אחוזים הולכים כהגר"ע. ולמעשה הרבה לא פוסקים כהגר"ע בכל ההלכות.
 
אתה יכול לומר כן, על כל נושא וענין, אולי יש רבנים ליטאים שיש להם דעה נגד הגיוס והם כובשים דעתם מחמת שיבולע להם, אולי ואולי

לא כתבתי "אולי", כתבתי ששמעתי מהם במו אוזניי.

מגמה זו החלה מזמנו של הגר"ע יוסף, לפני עידן ועידנים, מאז שש"ס קיבלה כח להמליך מלכים.

הרבנים הד"לים זכו לייצוג פוליטי שדאג להם, אבל הרבנים החרדים שלא הצהירו בריש גלי על הליכה בשיטתו של הגר"ע וביטול דעתם מכל וכל, נפלו בין הכסאות.

לדוגמא, הרב ממן הוא מאלה שביטלו דעתם לגר"ע יוסף והשתדלו לפסוק כמותו בכל דבר, ויתירה מכך, הפך עצמו לבר פלוגתא מובהק של הגר"ש משאש (הרב משאש נזף בו בחריפות בלתי מצויה, אולי זו הפעם היחידה שהוא נזף במישהו).

ושכרו בצידו - הרב ממן היה רב ראשי לנהריה, היכן שהוא בקצה העולם, והוקפץ משם ישירות לעיר הקודש, לכהן כדיין בבית הדין הרבני העליון (לתקופה קצרה), דבר שהקפיד לציין בכל ספריו... כמו כן, בכל פרסומי תנועת ש"ס הוא הוכתר כ"זקן רבני מרוקו" ונקשרו כתרים לראשו, על מנת להראות לציבור המרוקאי ש"הנה אפילו גדול הפוסקים שלכם מסכים עם הרב עובדיה".
 
ושכרו בצידו - הרב ממן היה רב ראשי לנהריה, היכן שהוא בקצה העולם, והוקפץ משם ישירות לעיר הקודש, לכהן כדיין בבית הדין הרבני העליון (לתקופה קצרה), דבר שהקפיד לציין בכל ספריו... כמו כן, בכל פרסומי תנועת ש"ס הוא הוכתר כ"זקן רבני מרוקו" ונקשרו כתרים לראשו, על מנת להראות לציבור המרוקאי ש"הנה אפילו גדול הפוסקים שלכם מסכים עם הרב עובדיה".
האמת ההסיטורית שהרב מאמן נבחר לרה"ר לנהריה קודם שש"ס באה לעולם
בשנת ה'תשכ"ח (1968) החל לשמש כרב העיר הספרדי וחבר לשכת הרבנות בנהריה<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהושע_מאמאן#cite_note-7">[7]</a>. בשנת ה'תשל"ח (1978) עבר לשמש כדיין, ובהמשך כאב בית הדין הרבני האזורי בעיר באר שבע עד שנת 1988. בשנת ה'תשמ"ח התמנה לדיין בפועל בבית הדין הרבני הגדול לערעורים<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהושע_מאמאן#cite_note-8">[8]</a>, תפקיד בו כיהן עד שנת ה'תשס"ט. הוא חזר להתגורר בירושלים בשכונת מקור ברוך, ובמקביל לתפקידו שימש כראש כולל לפנסיונרים בשכונתו ומחנה יהודה<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהושע_מאמאן#cite_note-הערה_מספר_20180124063727:0-6">[6]</a>.
 
מרן הגרע"י הביא את הגר"ש משאש להיות רבה של ירושלים ונלחם כדי שיבחר, על אף שידע שהוא חולק עליו בהרבה דברים, ודוק ותשכח בעוד ועוד רבנים שזה לא היה המודד, אלא לגופו של אדם אם הוא ת"ח וחשוב.

ענין בחירתו של הגר"ש משאש, המיוחס בטעות אל הגר"ע יוסף, הוא ענין בפני עצמו... והמחלוקת הגדולה עם הגר"ע ועמידתו בתוקף על המנהגים (סדרת שו"ת שמש ומגן, וגם תבואות שמש נדפס וחלקו נכתב בא"י), החלה בשהותו בארץ. עם כל זה הוא נותר ידידו הטוב ביותר של הגר"ע יוסף, מחמת הענווה העצומה שלו, והשבחים שהמטיר על הגר"ע בכל הזדמנות, למרות היותו מבוגר ממנו ב15 שנה, ולמרות היותו מלך (כפשוטו) במרוקו.

ואמנם הגר"ע יוסף הפציר בו לבוא לירושלים, רק אין לך מושג מה היה קודם לכן, ומדוע הגר"ע יוסף היה מעוניין בו, כי הסיפור האמיתי אינו ידוע, ודאגו לשכתב את ההסטוריה בכל מקום, כולל ויקיפדיה...

ובכן, מי שהגה את הרעיון להביא את מרן הגר"ש משאש לירושלים בשנת התשל"ח, היה שר הדתות בתקופה ההיא מטעם המפד"ל, אהרן אבוחצירא (שהוא בעצמו אינו משתייך לציבור הכיפות הסרוגות), וסייע בעדו הרב שלמה גורן, שהיה הרב הראשי דאז, שהרעיון מצא חן בעיניו.

הגר"ע יוסף תמך ברעיון לאחר מכן, מתוך אילוצים, והגר"ש משאש היה נבחר גם לולא עזרתו.

ומעשה שהיה כך היה: הגר"ש משאש היה צריך אישור ממלך מרוקו כדי לעלות ארצה. ולכן הוא עצמו לא התכוון לעלות ארצה, וגם בארץ ישראל לא חשבו עליו כלל.

כשאהרן אבוחצירא נבחר לתפקיד שר הדתות, הוא הוציא תקנה שצריך לאייש את כל משרות הרבנים החסרים בכל עיר ועיר, ואז הגיעו לירושלים.

הרב זולטי היה הרב הראשי דאז בירושלים, והיה לו ענין שלא יבחר רב ספרדי. הוא היה מאלה שדאגו לבחירתו של הגר"ע יוסף לרב הראשי לישראל, והגר"ע יוסף לא היה עושה דבר נגדו. בכל דבר שאהרן אבוחצירא היה מדבר עמו, הוא היה חושש לעשות נגד דעת הרב זולטי והרב אליעזר גולדשמיט שהיה חבר מועצת הרבנות הראשית ודיין בביה"ד הגדול (שגם הוא הביא לבחירתו באותה תקופה שמפאי והמזרחי שלטו ללא עוררין). שלושתם, הרב זולטי והרב גולדשמיט והרב עובדיה, היו חברים יחד בבית הדין הגדול.

למרות זאת, דאג אהרן אבוחצירא שיהיה רב ראשי לירושלים. כיוון שבחירת רבנים ראשיים בכל ערי הארץ היתה עבודה רבה, הוא חילק את העבודה בין אנשים שונים, ואת ענין רבה של ירושלים הוא הטיל על הרב גורן.

הרב דוד שלוש, רבה הראשי של נתניה, שנפטר לא מזמן, רצה באותה תקופה לכהן כרבה של ירושלים, ומשפחתו עבדו חזק על מנת שהדבר יצא לפועל. הרב גורן שיתף פעולה, אך כאמור לעיל, הרב זולטי וחבריו לא רצו בבחירת רב ראשי לירושלים, והפכו את הענין למסובך.

הרב גורן ואהרן אבוחצירא לא ידעו מה לעשות, ואז אהרן אבוחצירא הגה את הרעיון להביא את הגר"ש משאש ממרוקו. הוא העריך שהדבר יגרום מבוכה לרב זולטי וחבריו, והם לא יוכלו להתנגד לרב בעל שיעור קומה כהגר"ש משאש, כפי שאכן היה.

אהרן אבוחצירא ביקש מהרב שלוש שלא יתמודד, כדי שלא יהיו מועמדים חוץ מרבי שלום משאש, אבל הוא לא הסכים, בטענה שלו משפט הבכורה, כיוון שהוא כבר דורות בירושלים. ואז נוצר מצב שהרב שלוש מתמודד מול הרב משאש למשרת הרב הראשי לירושלים.

כאשר הרב זולטי וחבריו (הרב גולדשמיט והרב עובדיה) ראו שהרב דוד שלוש מתמודד מול הגר"ש משאש, ויש סיכוי שלבסוף הוא יבחר, הם העדיפו את הגר"ש משאש, ומכאן מה שידוע על הגר"ע יוסף שהפציר בו, שזה אכן נכון... אבל גם לולא עזרתם היה הגר"ש משאש נבחר, כי אהרן אבוחצירא והרב שלמה גורן היו דואגים לכך שהוא יבחר, ולא היו מביאים אותו לארץ כדי להתבזות.

להבנת הענין אציין כי הרב שלוש היה בר פלוגתא חריף לרב עובדיה, אף יותר מהרב משאש. בספריו "חמדה גנוזה" הוא התווכח עמו בחריפות על מה שרצה לשנות את מנהגי בני מרוקו. בשו"ת חמדה גנוזה (ח"א סי' כג, ס"ק ס"א) הוא אף כתב שת"ח יכול לחלוק על השו"ע, וזהו קו אדום עבור הגר"ע יוסף (ראה ערך הרב יצחק ברדא).
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית