אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
לפי מה שהבנתי [ויתכן בהחלט שאני טועה], זוהי גם דעת הגר"י יוסף
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (2)
- יוזם האשכול גולתא דדהבא
- תאריך התחלה
- סטטוס
השיעור השבועי בהעלתך תשפה - עמ' 2
הדברים אינן מדויקים, כיון שבבית אפרים לא כתב להקל מחמת שלא דמי לדגלי מדבר אלא מחמת שההולכים בתוך עגלות וכדו', הרי הם הולכים למעלה מי' טפחים, והוי מקום פטור, והילוך כזה אינו מבטל מחיצות.
(אמנם המהרש"ם הביא כן בשם הבית אפרים, אולם כאמור, כל מעיין יראה שאין לזה איזכור בבית אפרים).
והנפק"מ בזה גדולה ועצומה, שהרי כל מה שמיירי הבי"א הוא רק בעגלות אשר פתוחות מלמעלה, ואין להם גג, ובכה"ג שפיר הוי רשות לעצמה כל שהיא גבוהה מי' טפחים, או ברוכב על סוס, שמקומו של הרוכב הוא למעלה מי' טפחים. אולם במכוניות (פרטית - לא משפחתית) של זמנינו, הרי תחתית המכונית איננה גבוהה מקרקע רה"ר י"ט, וגם בתוכה קשה למצוא מקום שהוא ד' על ד' טפחים בגובה י' טפחים, וא"כ אין המכונית נידונית כרשות לעצמה, אלא הרי הוא הולך ברה"ר, ושפיר חשיב בקיעה לבטל המחיצות.
וביותר, שהבי"א לאחר שהביא את סברתו זו, כתב בזה"ל 'ואף שעדיין לא נתחוור לי כל הצורך רק בהשקפה ראשונה מכל מקום יש לי בזה כדי לצרף לשאר התירים' עכ"ל, והיינו בעיקר סמך שם על השיטות שצריך ס"ר בכל יום, ושיהיה מסור לכל העולם, ובסופו של דבר לא סמך על סברא זו להקל.
הדברים אינן מדויקים, כיון שבבית אפרים לא כתב להקל מחמת שלא דמי לדגלי מדבר אלא מחמת שההולכים בתוך עגלות וכדו', הרי הם הולכים למעלה מי' טפחים, והוי מקום פטור, והילוך כזה אינו מבטל מחיצות.
(אמנם המהרש"ם הביא כן בשם הבית אפרים, אולם כאמור, כל מעיין יראה שאין לזה איזכור בבית אפרים).
והנפק"מ בזה גדולה ועצומה, שהרי כל מה שמיירי הבי"א הוא רק בעגלות אשר פתוחות מלמעלה, ואין להם גג, ובכה"ג שפיר הוי רשות לעצמה כל שהיא גבוהה מי' טפחים, או ברוכב על סוס, שמקומו של הרוכב הוא למעלה מי' טפחים. אולם במכוניות (פרטית - לא משפחתית) של זמנינו, הרי תחתית המכונית איננה גבוהה מקרקע רה"ר י"ט, וגם בתוכה קשה למצוא מקום שהוא ד' על ד' טפחים בגובה י' טפחים, וא"כ אין המכונית נידונית כרשות לעצמה, אלא הרי הוא הולך ברה"ר, ושפיר חשיב בקיעה לבטל המחיצות.
וביותר, שהבי"א לאחר שהביא את סברתו זו, כתב בזה"ל 'ואף שעדיין לא נתחוור לי כל הצורך רק בהשקפה ראשונה מכל מקום יש לי בזה כדי לצרף לשאר התירים' עכ"ל, והיינו בעיקר סמך שם על השיטות שצריך ס"ר בכל יום, ושיהיה מסור לכל העולם, ובסופו של דבר לא סמך על סברא זו להקל.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 755
בעלון השיעור השבועי [מוצ"ש נשא תשפ"ה - גליון 499 - אותיות י"ט-כ"ב], על רב אחד שדרש בקרית ספר על ענין מצוה דרבים אי מותרת אמירה לנכרי, ופסק נגד דעת מרן הגרע"י זצ"ל.
ושם כתב להוכיח שמותר נגד אותו רב, והביא מעשה שהיה בזמן מרן זצ"ל ברחביה בליל יום הכיפורים.
וכבר דיבר על כך בקצרה לפני כשנה בשיעורו [מוצ"ש כי תשא - גליון 435 - אותיות ח'-ט'].
ושמע'תי באומרים לי שמדובר על מרן הגרש"י זעפראני שליט"א, ולפי"ז מובן אמאי השתנה הניסוח בין השיעור של לפני כשנה וחצי, שם יש דברים קשין כגידין על אותו רב, ואילו בשיעור האחרון הנוסח הוא הרבה יותר פושר.
ושם כתב להוכיח שמותר נגד אותו רב, והביא מעשה שהיה בזמן מרן זצ"ל ברחביה בליל יום הכיפורים.
וכבר דיבר על כך בקצרה לפני כשנה בשיעורו [מוצ"ש כי תשא - גליון 435 - אותיות ח'-ט'].
ושמע'תי באומרים לי שמדובר על מרן הגרש"י זעפראני שליט"א, ולפי"ז מובן אמאי השתנה הניסוח בין השיעור של לפני כשנה וחצי, שם יש דברים קשין כגידין על אותו רב, ואילו בשיעור האחרון הנוסח הוא הרבה יותר פושר.
מרנן ורבנן
חבר קבוע
לא מצאתי "נוסח פושר" מצאתי שני לשונות בלתי ראויים כלפי תלמידי חכמים. ואם הדברים באמת אמורים על מרן הגרש"י - אז מה נאמר ומה נדבר.. אין מילים. עצוב. (כלפי כל ת"ח אסור לדבר כך, אבל כשמדובר בת"ח עצום כ"כ, הן בתורה הן במידות והן בעשיה לה' ולתורתו - זה חמור יותר).
באמת ?!
תעשה טובה לכולנו תברר שוב ...
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 755
ניסתי לברר אצל תלמידי הגרשי"ז, אך הם לא הסכימו לדבר על הנושא, אבל כמדומני שכך הבנתי בזמנו.
אפשר לנסות להקשיב כאן אולי יש תוספת קצת.
מסתופף בחצרות
חבר חדש
ודאי כונתו על מורנו הגרש"י זעפראני שליט"א
אני זוכר את השיעור שהתקיים בבית מדרשנו.
לא מיניה ולא מקצתיה.
כנראה אחד מתלמידיו של הראש"ל הרב יצחק ה"בקי בהטיה" סיפר לו בסילוף גמור ומאז הראש"ל "חוגג" על העניין.
מי שמכיר את סגנון התבטאויותיו של רבנו הגרש"י זעפראני שליט"א לא צריך הסברים מדוע הסיפור לא היה ולא נברא כפי שהוא מתואר.
לגופו של עניין שמעתי מהראש"ל הרב דוד שג"כ הסכים שאין לנטות מפסק מרן ולסמוך על בעל העיטור.
אני זוכר את השיעור שהתקיים בבית מדרשנו.
לא מיניה ולא מקצתיה.
כנראה אחד מתלמידיו של הראש"ל הרב יצחק ה"בקי בהטיה" סיפר לו בסילוף גמור ומאז הראש"ל "חוגג" על העניין.
מי שמכיר את סגנון התבטאויותיו של רבנו הגרש"י זעפראני שליט"א לא צריך הסברים מדוע הסיפור לא היה ולא נברא כפי שהוא מתואר.
לגופו של עניין שמעתי מהראש"ל הרב דוד שג"כ הסכים שאין לנטות מפסק מרן ולסמוך על בעל העיטור.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,203
אדרבה, תספר לנו מה בדיוק היה שם.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 755
בשיעור מלפני שנה וחצי כתוב שהוא הרב אלמוג כהן.
אולי מישהו שמכיר אותו יוכל לשאול אותו מה בדיוק היה שם.
וגם לשאול אותו האם נכון הדבר ש:
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,203
עד שנפנה אליו, יש לנו כאן עד שהיה נוכח במקום:
יעלה ויבוא, וישמיע עדותו.
עיפרון מחודד
חבר חדש
- הצטרף
- 3/4/25
- הודעות
- 70
אפשר שהסיפור היה באמת, וסה"כ רצה לעודדו והר"ר יצחק לקח זאת יותר ברצינות. או אפשר שבאמת התכוין, ושיבחו שעקף את החכם הנז' בבקיאות והקפת סוגיות, וזה באמת שמרן הגרע"י עשה עבודה רבה ומקיפה שלא ראינו בדורות האחרו', ולא ששיבחו שעקפו בכל תכונותיו - ביראת שמים ועיון התורה וכו', אלא סה"כ שיבחו שעקף במעלה מסויימת.
עיפרון מחודד
חבר חדש
- הצטרף
- 3/4/25
- הודעות
- 70
נ"ל שנשמט ממך הקדמתו של מרן הבא"ח ברב פעלים, ואני אזכיר לך שכתב שם הרב שהיום הדורות התמעטו ובאחרו' ישנם לפעמים טעיות מחפירות וכמ"ש הוא שם על חכם אחרו' אחד לפני כ350 שנה יעו"ש.
לא אמרתי שמרן הבא"ח טעה, רק שאמרתי שמרן הבא"ח עצמו כתב ברב פעלים שפעמים שחכם גדול יכתוב סברא, וקטן יוכל לחלק בזה, ואין זה כלל זלזול שבחור ביש"ק חילק והסביר אחרת, וכי אצלך לא מצוי לחלק ולהסביר את הסוגיא אחרת מדברי המג"א לדוגמא? כי אם לא אז הלימוד ממש יבש, וזה אותו יחס פחות או יותר.
זו לא השאלה אם הבא"ח טעה או לא
זו השאלה כיצד מתייחסים לבא"ח,
האם כמו טיפש שילד קטן עדיף ממנו (כמו שנשמע מצורת הדברים - ולא רק מתוכנם)
או כענק שבענקים, שאישתמיט מיניה סברא
אם כדבריך, מדוע הדברים הועלמו מהעלון?
13 דקות שלימות - שרק 2 דקות מהם כתובות בחצאי מילים!
לשיטתו ולשיטתך בחור ביש"ק יכול לחלק ולחלוק בסברא על יביע אומר?
זה ודאי שלא!
כבר דובר על כך שיש גבול עד היכן מותר לחלוק
ואם על דורות קודמים מותר לחלוק ולומר שלא הבינו היטב את ההלכה וכדו'
הרי שיש אנשים שחיים בדורנו שאסור לומר עליהם כך
מה הגבול וכיצד הוא נקבע?
נמסר לא' ומיוחד מחכמי הדור להכריע בזה
למי מותר לחלוק ומתי מותר לחלוק
מתי נקרא לחלוק מסברא נכונה, ומתי נקרא סברא לא נכונה
מהו לימוד בעיון ומהו לימוד בשטחיות
ועוד חילוקים רבים ועדינים אשר נשגבו מאת כל יודעי ח-ן
וכנראה נמסרו בגלוי או בחלום לאותו אחד יחיד ומיוחד ממוסרי התורה
- סטטוס