הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
הוא בעצמו כתב בילקוט יוסף החדש את השם של חכם שלום.
אא"כ הספר מהתלמידים...
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (2)
- יוזם הנושא גולתא דדהבא
- תאריך התחלה
אא"כ הספר מהתלמידים...
היכן בדיוק?
אחר המחילה
אבל מה שדימה החכם הנ"ל פתיחת קופסאות שימורים וכד' "לחותלות", זה טעות הגדרתית
דיש ג' טעמים שנאמרו באחרונים גבי היתר "חותלות", ונראה שנדו"ד לא דומה לאף טעם
א. של המ"א פמ"ג תוספת שבת וא"ר- דהיתר של חותלות היות שהתמרים מתבשלים שם הוו להו החותלות "שומר הפרי" וכקליפה של הפרי שמשמרתו, ובכה"ג שזה שומר הפרי שרי
ובנדו"ד- אף קופסא או קרטון לא נעשה לשומר הפרי שיתבשל שם וכד', אלא אך ורק לאיחסון, ולכן לא דומה וא"א לדמות את היתר חותלות לדידן.
ב. של כנה"ג דהסיבה דשרי חותלות כיון שהם עשויים מנצרים מחוברים הוה ליה כ"מוסתקי" שהיא חבית שבורה שמדובקים החלקים והשברים, הה"נ בחותלות שהם חלקים מחוברים.
ובנדו"ד- אף כלי שימורים וכד' אינו שבור ואינו מדובק מחלקים אלא הוא כלי שלם, ואינו "מוסתקי".
ג. של המאמ"ר שהסיבה דשרי בחותלות כי זה חיבור חלש, ולכן אין בזה בעיה לא של סותר ולא בונה דהחיבור בעצמו גרוע
ובנדו"ד- כל כלי שימורים הוא מחובר איתן וחזק מאוד כגוש אחד ואם פותחו הוה לן איסור "בונה" של פתח נאה, בכלי שאינו מוסתקי
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
אין לידי את הספר, זה ספר שיצא בחודשים האחרונים, ראיתי אותו בכולל.
אני לא זוכר איזה עמוד אבל תראה בסימן שי"ד בענין בקבוקים.
ושם בסוף ההערה הוא הביא שהביאו תלמידים של חכם שלום את המעשה הנ"ל,
וכתב על דבריהם שחבל שלא ראה את ר' חיים פלאג'י, וחבל שמפרסמים הלכות בשמו שהרי לא היה בקי בפוסקים כמו מרן זצ"ל (אני לא כותב מילה במילה, אלא את הרעיון, ודי בזה)
תעבור עוד פעם על טעם א' וג' בספר ותראה איך מסביר זאת.
עיי"ש באות ג' מה שכמה אחרונים הסבירו את דברי המג"א. (תהילה לדוד ס"ק יב ועוד עיי"ש)
בטעם זה יש לדון כמו שדן שם בשקית חלב אם זה נקרא "חומר גרוע" עיי"ש באות ז'
לא דימה, הוא כתב שלפי טעם התהילה לדוד ודעימיה אפשר להקל בקופסאות שימורים, ולטעם שזה "חומר גרוע" יש לדון.
דוגמא אחת שעולה לי עכשיו, משרשור אחר. שאתה כתבת שאסור לעשות מלאכה לפני שהתפלל ואמר אתה חוננתנו, והבאתי לך שו"ע מפורש שמותר,
אתה לא ידעת להודות על האמת. פשוט ברחת. (כי אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עינך)
הנה לשון השו"ע סימן רצט סעיף י' ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל (בין קודש לחול) בלא ברכה ועושה מלאכה עכ"ל.
אתה לא ידעת להודות על האמת. פשוט ברחת. (כי אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עינך)
הנה לשון השו"ע סימן רצט סעיף י' ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל (בין קודש לחול) בלא ברכה ועושה מלאכה עכ"ל.
ממש קושיא.
ממש חוסר הבנה משווע. ממש לא ידעתי את מה שכל אשה יודעת שאם אומרים ברוך המבדיל מותר לעשות מלאכה....
בודאי שהשו"ע כשדיבר לאחר את ערבית הוצרך לאפוקי ממי שאומר ברוך המבדיל לפני שאמר אתה חוננתנו. פשוט וברור שזו הסוגיא שם.
ספיר ויהלום
חבר חדש
- הצטרף
- 8/5/25
- הודעות
- 56
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 444
איפה אתה רואה פה שאהבת שלום הוציאו רב פעלים והשמיטו את התשובה על הזקן?
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 300
מה הנפק"מ אם אהבת שלום הוציאו רב פעלים, או אם הגאון העומד בראש של אהבת שלום הורה למדפיסים אחרים להשמיטו?
ראשית, לא הוא 'המציא' את ההשמטה. הסדר היה שבתחלה הושמט וחזר ונדפס והוא הורה להחזיר את ההשמטה.
שנית, הוא לא 'הורה' למדפיסים. הוא גילה דעתו שכך צריך לעשות והם שמעו לו.
זה כמו שהרב עובדיה לא 'הורה' לסידור 'עבודת השם' לכתוב מכניע 'זדים' אלא הוא כתב בספרו שכך צריך להיות ומי ששומע לו עושה כן.
רואים שכת"ר לא עבר לא על התשובה של מרן זצוק"ל ולא על התשובה של חכם שלום זצוק"ל.
איפה חכם שלום זצוק"ל מזכיר בכלל את מרן הגרע"י זצוק"ל??
איפה מזכיר את ההיתר של "עומד להיזרק" וההיתר של "להגיע למאכל"??
איפה מזכיר שכל הנידון פה הוא דרבנן ויש כמה וכמה ספיקות להקל??
- אני מעריך מאוד את חכם שלום זצוק"ל שהוא ת"ח עצום!
אבל שאתה רואה שבכלל לא הזכיר את תשובת מרן זצוק"ל ולא את ההיתרים שלו נראה שלא ראה את תשובתו, ואם היה רואה היה וודאי מזכיר אותה או את ההיתרים שלה... (וזה כוונת מרן הרב יצחק יוסף שליט"א - ופשוט.)
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 882
רוב הפוסקים בדור קודם אמרו דבריהם לאחר ששמעו דעת כולם. אך לא ציינו שהם חולקים על פלוני ואלמוני. חבריהם. אלא דנו בסברותיו. והטעמים מובנים, בזה פחות מתרבה המח' האישית. דנים לגופו ש''ע. ולא לגופו של אדם
אני מסכים עם זה שיכול להיות שראה דבריו ולא ציין אליהם.
אבל אם לא ציין את הסברות העיקריות שמרן זצוק"ל ופוסקי זמנינו התירו (שזה "עומד להזרק" ופותח "להגיע לאוכל" ועוד.)
יש צד גדול לומר שלא ראה אותם ואם היה רואה היה חוזר בו.
ספיר ויהלום
חבר חדש
- הצטרף
- 8/5/25
- הודעות
- 56
כדאי שתעיין בכל התשובה ולא רק במה שהעתקתי. מתוך דבריו תשובה לכל היחו"ד, וגם לילקו"י בסי' שיד שהובאה שם תשובת מרן.
חכם שלום מסר נפשו על ענין זה, וטרח ע"ז שנים רבות.
יש כמה וכמה שיעורים מזה, ועוד יודפס בעזה"י.
למה לחשוב שמרן חכם שלום הורה הוראה בלי לבדוק מה פוסק הדור דיבר מזה? ועוד שכולם יודעים שהוא דיבר בסוגיא זו? שערוריה.
אגב, יש לו כמה מהלך שלו לסתור דברי האור לציון בסוגיא זו.
בכל אופן, דרכו של מרן חכם שלום כמו החכמים הקדמונים שלא להזכיר מי שחולק, בפרט שלא ראה את עצמו מורה הוראה ממש
עכ"פ הכיר כל דברי רבנו ועסק בהם.
כך ראינו גם שכאב לו מאוד ההוראה של מרן שלא לחזור ש"צ שטעה בהמלך הקדוש, חכם שלום אחז שזה ממש ממש ממש לא יתכן
ואמר שיעורים ע"ז לדחות ד' היבי"א,
אבל לא הציב את הענין כנגדו, רק במימלא. וכו'.
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
תסתכל באשכול לגבי פתיחת בקבוקים (אני לא יודע איך עושים קישור לשם- מי שיכול שיעשה) ובהודעות האחרונות ביארתי למה אין היתר לעשות תיקון גם בדבר העשוי לזריקה (וכמו שפסק השו"ע שאסור לתקן קיסם לשיניו- אע"פ שעומד לזריקה). ולכן לא שייך לומר סיסמה שהתירו בגלל שעומד להיזרק (שטעם זה אולי שייך בשימורים אבל לא בפקק ע"ש מה שהתוכחתי עם ת"ח מהפורום בפרט זה).
ולכן למסקנא צריך ללמוד את הסוגיא בעיון, לפני שמעירים על גדול הדור חכם שלום שלא ידע מושגים פשוטים, ועוד לומר שלא ידע דברי הרב עובדיה.
כל הדיבור הזה לא קשור בכלל לנושא.
מציאות שחכם שלום זצוק"ל לא התייחס להיתרים של מרן הגרע"י זצוק"ל...
אין כאן שום זלזול כמש"כ כלפי חכם שלום זצוק"ל.