באנר תרומה

"חתן מעונה" על מה ולמה?

אתה מערבב בין תקנת חז"ל למנהג,
המנהג הוא לעלות ז' עולים (ששי הוא חתן תורה).
ואם מחלקים העולים לששה, אז מעונה הוא ששי.
זאת עובדא.
המנהג הוא להעלות את כל בית הכנסת, איפה יש מנהג לחלק לשבע?
האם אתה תחייב או תצריך לכתחילה בית הכנסת שרוצים לקצר ולא להעלות את כולם לחלק דוקא לשבע? יש לך מקור לזה, חוץ מהחלוקה בחומש שיתכן שהיא בנויה על שבתות?
 
מה שאני כתבתי תחילה, שמה שהשישי מתחיל מפסוקים נוספים אינו הופך אותו לשישי, מאחר דקיימא לן שמותר לכתחילה לחזור על פסוקים ולהחשיב את זה לעלייה נוספת, כמו שכתב מרן בסימן רפב, ולכן אין זה הגדרה לשישי אלא כמנין שכבר קראו.
טעות חמורה
השו"ע כלל לא אומר שזה עולה למניין שבעה אלא סה"כ שמותר לחזור על הקריאה

והפוך- במשנה ברורה שם להדיא כתב שאינו עולה למניין שבעה אלא א"כ הוא הוסיף עוד פסוקים שלא קראו.

וכאן בשמחת תורה כל מי שעולה על מה שקראו הוא מוסיף גרידא בלא מנין שבעה

ואגב גם לעיל הובא כה"ח שאומר כך
 
טעות חמורה
השו"ע כלל לא אומר שזה עולה למניין שבעה אלא סה"כ שמותר לחזור על הקריאה

והפוך- במשנה ברורה שם להדיא כתב שאינו עולה למניין שבעה אלא א"כ הוא הוסיף עוד פסוקים שלא קראו.

וכאן בשמחת תורה כל מי שעולה על מה שקראו הוא מוסיף גרידא בלא מנין שבעה

ואגב גם לעיל הובא כה"ח שאומר כך
צודק.
 
המנהג הוא להעלות את כל בית הכנסת, איפה יש מנהג לחלק לשבע?
האם אתה תחייב או תצריך לכתחילה בית הכנסת שרוצים לקצר ולא להעלות את כולם לחלק דוקא לשבע? יש לך מקור לזה, חוץ מהחלוקה בחומש שיתכן שהיא בנויה על שבתות?

יש מנהג בעמ"י כבר כמה מאות שנים, שעולים בשמח"ת: א. כהן, ב. לוי, ג. ישראל, ד. רביעי, ה. חמישי, ו. חתן בראשית ז. וחתן תורה.
כן, או לא ?
 
יש מנהג בעמ"י כבר כמה מאות שנים, שעולים בשמח"ת א. כהן, ב. לוי, ג. ישראל, ד. רביעי, ה. חמישי, ו. חתן בראשית ז. וחתן תורה.
כן, או לא ?
איני יודע.
ואני מבין שלך זה ברור, שכן, ולפי זה זה מחייב.
אכן?!
 
המנהג הרווח הוא שכולם קוראים. ומנהג רווח אינו מחייב. כך גם משמעות דבריך.
בקיצור, מה שבאתי לומר שכיון שאין לנו ראיה שהמנהג בא לרמוז למנין שבעה יש מקום לדון על הרעיון שיש לדון בו מעלת שישי.
 
המנהג הרווח הוא שכולם קוראים. ומנהג רווח אינו מחייב. כך גם משמעות דבריך.
בקיצור, מה שבאתי לומר שכיון שאין לנו ראיה שהמנהג בא לרמוז למנין שבעה יש מקום לדון על הרעיון שיש לדון בו מעלת שישי.

"כולם עולים" זה מוספין, וזה לא בכלל העולים. וכמו בכל שבת.
 
יש מנהג בעמ"י כבר כמה מאות שנים, שעולים בשמח"ת: א. כהן, ב. לוי, ג. ישראל, ד. רביעי, ה. חמישי, ו. חתן בראשית ז. וחתן תורה.
כן, או לא ?
כמדומה שראיתי בכנה"ג שחתן בראשית אינו מן המנין והוא ממנהגא בעלמא כדי שלא יהיה קטרוג וכו'. ודל חתן בראשית והוסף "חתן" מעונה.
 
כמדומה שראיתי בכנה"ג שחתן בראשית אינו מן המנין והוא ממנהגא בעלמא כדי שלא יהיה קטרוג וכו'. ודל חתן בראשית והוסף "חתן" מעונה.

נא הראה לי מקור.
עכ"פ במקור אין חתן מעונה, זו המצאה מאוחרת.
 
הרב מוצפי:

שאלה:

לכבוד הרבמה מיוחד בחתן מעונה יותר משאר העליות לתורה?

תשובה:

כמה מעלות טובות יש בו,א, הוא סמוך לחתן תורה. בדומה לעליית שישי בשבת אפילו שאינו העולה השישי אבל הוא ״סמוך״, ב, הסוד הוא שהקריאה מרמזת ויותר על המרכבה העליונה וההיכלות ברקיע אתם יורד הקדוש ברוך הוא אלינו לקבל את הקריאות של פרשות השבוע. ג, יש סוד בשלש חתנים כנגד סגול וכנגד כתר חכמה בינה.

וכתב בעוד תשובות: עיין סוכת ציון.

מישהו יכול להעלות ?
 
נא הראה לי מקור.
עכ"פ במקור אין חתן מעונה, זו המצאה מאוחרת.
1761055127512.png

1761055028422.png
 
מה שהביא הר' @ידידיה מהכנסת הגדולה

אני אתן כאן עוד מקורות שהעלה "יערי" וקיבץ ואסף מקורות לעניין זה

ושם הביא שנהגו בזה הרבה מקהילות יוצאי "אר"צ" וכן יוצאי "צפון אפריקה" ובצפת ובירושליים כבר מאות שנים כפי שיעויין בקובץ שאעלה
 

קבצים מצורפים


מה שהביא הר' @ידידיה מהכנסת הגדולה

אני אתן כאן עוד מקורות שהעלה "יערי" וקיבץ ואסף מקורות לעניין זה

ושם הביא שנהגו בזה הרבה מקהילות יוצאי "אר"צ" וכן יוצאי "צפון אפריקה" ובצפת ובירושליים כבר מאות שנים כפי שיעויין בקובץ שאעלה

רק להזכיר, הנושא עליו דובר ובקשתי מקור, הוא לא למנהג של חתן מעונה, אלא לכך שחתן בראשית "אינו מן המנין - אלא ממנהגא בעלמא". ואמנם בכנה"ג כתוב שאינו "חובת היום אלא מנהגא בעלמא" והוא דבר פשוט, שהרי חז"ל לא תקנו לקרא ששה עולים ביו"ט, ולא תקנו לקרא בבראשית באותו יום.
וכוונתי בשאלתי, דהשתא שנתפשט המנהג לקרא חתן בראשית, והוא אינו חוזר על מה שקראו קודם לכן (ואינו מוסף) אלא קורא משהו חדש, למה א"א לומר שכעת לפי המנהג הוא ממניין הקרואים, להחשיב קריאתו במנין שבע עולים (לפי המנהג).
עכ"פ ייש"כ לרבנים הגאונים על המ"מ החשובים בלא"ה.

אמנם מה שכתבתי, שעכ"פ חתן מעונה הוא המצאה מאוחרת, אכן אני רואה שהתיקן יששכר כותב שאצלם הוא ששי ממש כנהוג אצלינו. ייש"כ.
 
למה א"א לומר שכעת לפי המנהג הוא ממניין הקרואים, להחשיב קריאתו במנין שבע עולים (לפי המנהג).
כי אין תקנת חכמים לקרוא ביום שמחת תורה פרשת בראשית אלא רק מנהג כדי לסתום פיו של השטן, אז איך יספר במנין העולים?
 
כי אין תקנת חכמים לקרוא ביום שמחת תורה פרשת בראשית אלא רק מנהג כדי לסתום פיו של השטן, אז איך יספר במנין העולים?
היום שיש מנהג כזה,
אז הוא בנמין העולם (לא מדרבנן אלא ממנהגא).
 
אמנם מה שכתבתי, שעכ"פ חתן מעונה הוא המצאה מאוחרת, אכן אני רואה שהתיקן יששכר כותב שאצלם הוא ששי ממש כנהוג אצלינו. ייש"כ.

ורק על זה היה שווה להביא את המקורות הנ"ל

משום- שמתחילת האשכול עד הלום, כל מי שיעלעל בנכתב , עלול לחשוב שחתן מעונה זה המצאה עכשוית

אך לא כן הן פני הדברים - אלא זה מנהג כבר מאות שנים , ומבוסס , וכדכתב כבר הכי כנה"ג , וכן התיקון יששכר שהיה מלפני 500 שנה הביא מנהג זה
 
ורק על זה היה שווה להביא את המקורות הנ"ל

משום- שמתחילת האשכול עד הלום, כל מי שיעלעל בנכתב , עלול לחשוב שחתן מעונה זה המצאה עכשוית

אך לא כן הן פני הדברים - אלא זה מנהג כבר מאות שנים , ומבוסס , וכדכתב כבר הכי כנה"ג , וכן התיקון יששכר שהיה מלפני 500 שנה הביא מנהג זה

תיקון קל, הכנה"ג מביא זאת משם התיקון ישכר.
 
נ"ל שנפלה לך טעות
כי "מעונה" זה עליית שישי , וידועים דברי שער הכוונות על מעלת עליית ששי
הוא השישי שקוראים בעלייתו פסוקים חדשים, כל שאר המוסיפים באמצע חוזרים להם על פסוקים.
סתם מוסיף הוא לא חוזר על פסוקים.
טעות מרה
כל ה- 80 עולים זה חוזרים על עליית חמישי והם מוסיפים גרידא
ומעונה זה המשך של העולים הראשונים והוא ששי
כמדומה לי שראיתי שהגרב"צ מוצפי כותב שעניינו של חתן מעונה רב ומסוגל לתיקון הברית
זה רק בהנחה שהוא עולה ששי, שאז הוא מכוון כנגד היסוד.
אבל אז לכאו' זה בכל שבת.
לשון רבינו יוסף חיים (בא"ח ש"ש תולדות יז) וביום טוב חמשה: הראשון כנגד נצח דחכמה, והשני נגד נצח דבינה, והשלישי - הוד דחכמה, והרביעי - הוד דבינה, והחמישי - יסוד דחכמה, וכנזכר בשער-הכוונות. ולפי זה, ביום טוב - החמישי גדול מכולם.
משמע שכל עניין של שישי יסוד וכו' לא שייך כלל ביום טוב.
 
לכאורה מדבריו מתבאר דמצד עיקר העניין אכן סגי בה' עולים, ולא שייך כאן ענין של היסוד בעליית שישי, וכל מה שמוסיפים הוא מצד השמחה בסיום התורה ומנהג בעלמא, אם כן חתן תורה מעלתו שמסיים, חתן בראשית שמתחיל, כל השאר עולים לכבוד שמחת היום, אבל מעלת שישי לא שייך לפי הסוד כך עולה מדבריו, א"כ הק"ל מאי מעלת חתן מעונה
 
ראשי תחתית