חוג לקבלה באוניברסיטה העברית

[חבר]

ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'

 

[נוריאל עזרא]

אתמול אמר על החזו"א כי לא הכיר פתח הדביר, טהרת הבית...
אם היה מכיר היה חוזר בו...

צריך לקחת כל דבר בפרופורציה בקונטקסט שהדברים נאמרים אם כי לא ראיתי מדובר בהרצאה ובהרצאה נאמרים ע"י דברים בסגנון זה. האמירה של הילקוט יוסף הייתה ודאי בדיחה אין זה משנה כ"כ איזה ספר הלכה הרי הדברי יחזקאל לא היה לפניו ילקוט יוסף ואמר כן כפי הבנתו של הרב יצחק. אם כי כאן אין הכי נמי יתכן ובאמת חושב שאם החזון איש היה רואה הטענות בטהרת הבית היה חוזר בו. מעבר לכך שאינני רואה פגם בחשיבה או אמירה זו זה נאמר בהרצאה וזה הסגנון יש מי שיאהב ויש מי שלא.
פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על איזה עניין שאמר הרב קנייבסקי זצ"ל והוסיף שאם הרב קנייסבסקי היה עושה סיום גם על היביע אומר כמו שעושה על הש"ס וכו' לא היה טועה בזה.(אינני זוכר כעת העניין).

ונראה נא דברי האור החיים הקדוש (במדבר ח, ב) מה שאמר על מחלוקת בין אמוראים:
ויתיישב הענין בתת לב למה שאמרו במנחות בפרק ב' מדות דף פ"ח וזה לשונם כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן וכו' עד כאן. ולסברת החולק על סברא זו וסובר דקביעי נרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים והיה כופפם למטה עד שהיה מטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה כדמוכח שם מדברי רש"י ד"ה של פרקים וכו':

ואני אומר אילו הייתי שם הייתי מוכיח ודן לפניהם מהכתובים דלא קביעי נרות....עכ"ל

ואם כי אינני משווה בין הרב יצחק שליט"א לאור החיים הקדוש אני גם לא משווה בין האור החיים לאמוראים. וגם ההתבטאות של הרב יצחק כלל לא מתקרבת לסגנון זה.

 

[נוריאל עזרא]

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'
הצג קובץ מצורף 15282

ייש"כ על בירור כוונתו שגם אני הבנתי כך.
עכ"פ אין זה משנה איזה הלכה (ילקוט יוסף חזון עובדיה זה לעורר הקהל). העיקר לימוד הלכה למעשה ולא לימוד שלא נוגע למעשה בהכרח ויש הלומדים בו להחכים.

 

[נוריאל עזרא]

שומע, אני לא ראיתי את השיעור

יתכן, רק ליודעי היסטוריה הדברים רחוקים מלהיות מדויקים, בעת פתיחת האוניברסיטה עוד לא הייתה עלייה המונית זה הרבה לפני קום המדינה והעליה
ובכל אופן לא היו חסרים שם לצערנו סטודנטים,

ידוע כמדומה שהיה עניין לחלן את הדתיים בקום המדינה רצו מדינה חילונית היו סיפורים וטענות על גזירת פיאות וכדו' גם ידוע ההשקפה החילונית שלימודים משכילים מובילים לפתיחות ולחילון כמדומה שגם הרבנים חוששים מלימוד במקומות זרים מהשקפה לא נכונה לא מן הנמנע שגם לפני עליה המונית זה היה הכיוון לקרב הדתיים ללימודי השכלה ובתור התחלה שילמדו במקום כזה. גם יכול להיות שרק מעלה סברא יתכן ובמשפחתו סיפרו שהציעו לרב פאתל זצ"ל ולגבי הסיבות זה כבר סברא ולא ידיעה.

ובעיקר, מה המקור שחכם אברהם לימד שם קבלה? זה מתועד היכן שהוא

הצעה לחכם מסויים ללמד לפני קום המדינה צריכה להיות מפורסמת ומתועדת? האם כל מי שהציעו לו ללמד שם בהנחה שהציעו מתועד ומפורסם? כנראה סיפור שהולך במשפחה. אם יש למישהו איך לשאול מישהו נוסף ממשפחת יוסף ישאל ויעדכן אותנו.

 

[יעקבי]

מדובר בהרצאה

שיעור במוצאי שבת ביזדים זה הרצאה?

 

[משיב כהלכה]

גם על זה אתה רוצה לפתוח דיון? האם מדובר בדרשה או בהרצאה?

 

[אמת וצדק]

האדם הלז הוא שקרן רמאי ובעיקר מגמתי (תברר באלעד)
אבל בעיקר יש לו חוסר הבנה בסיסי, מי שקרא את הנאום בשלמותו מתחילה ועד סוף מבין שזה פשוט חוסר הבנה ילדותי
משום שכל עיקרו של הנאום הוא הטפה כנגד השפעות זרות
אבל גם בלי זה וכי הראי''ה שקרן???
תקרא את מכתבו לגר''י משאש ותראה בעצמך

אברהם חזן שמו, ושמו הספרותי יואל אלחנן, וכבר אתמחי גברא בשקרים הסטוריים על ימין ועל שמאל.
וכבר ידועים דברי הגרע"י על מה שכתב על הגרא"י קוק.
ות"ח נוספים אמרו בדומה.
איש שמחלל שם שמים ומבזה ת"ח על ימין ועל שמאל.

 

[כהנא דמסייע]

איש שמחלל שם שמים ומבזה ת"ח על ימין ועל שמאל.

אחר המחילה, אף שודאי הגזים, אבל לענ''ד פועל ממניעים טובים, הוא עצמו למד בבתי''ס מזרחי, והדרדר מאד, כי עירבו להם בין קדש לחול.
ואכן אף כוונת הראי''ה הייתה רצויה, מ''מ הדרך למעשה הוכיחה ואכמ''ל. וכידוע מהחזו''א דלמעלה אומרים לו "קוק" (תראה) וזה בעצמו הצער למעלה. וד''ב.

 

[תפארת]

לגוף הערת הגר''י שליט''א
יש אומרים שלימוד גמרא הכי משפיע עליהם לטובה וכך אומרים בשם הגרי''ש אלישיב
ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

מניסיון. אני מכיר צעירים מסורתיים שרוצים לימוד דף היומי ולא הלכה, כי הלכה זה מחייב, אם המגיד שיעור אומר הלכה למעשה בשיעור זה מחייב, גמרא זה לא מחייב נשארים עם מחלוקת או דברים שלא נפסקו להלכה.
הגרי"ש אלישיב זה לא ראיה כי לימוד הגמ' שלו היה אליבא דהילכתא, כמו בשיעור שלו.