חוג לקבלה באוניברסיטה העברית

[חבר]

ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'

 

[נוריאל עזרא]

אתמול אמר על החזו"א כי לא הכיר פתח הדביר, טהרת הבית...
אם היה מכיר היה חוזר בו...

צריך לקחת כל דבר בפרופורציה בקונטקסט שהדברים נאמרים אם כי לא ראיתי מדובר בהרצאה ובהרצאה נאמרים ע"י דברים בסגנון זה. האמירה של הילקוט יוסף הייתה ודאי בדיחה אין זה משנה כ"כ איזה ספר הלכה הרי הדברי יחזקאל לא היה לפניו ילקוט יוסף ואמר כן כפי הבנתו של הרב יצחק. אם כי כאן אין הכי נמי יתכן ובאמת חושב שאם החזון איש היה רואה הטענות בטהרת הבית היה חוזר בו. מעבר לכך שאינני רואה פגם בחשיבה או אמירה זו זה נאמר בהרצאה וזה הסגנון יש מי שיאהב ויש מי שלא.
פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על איזה עניין שאמר הרב קנייבסקי זצ"ל והוסיף שאם הרב קנייסבסקי היה עושה סיום גם על היביע אומר כמו שעושה על הש"ס וכו' לא היה טועה בזה.(אינני זוכר כעת העניין).

ונראה נא דברי האור החיים הקדוש (במדבר ח, ב) מה שאמר על מחלוקת בין אמוראים:
ויתיישב הענין בתת לב למה שאמרו במנחות בפרק ב' מדות דף פ"ח וזה לשונם כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן וכו' עד כאן. ולסברת החולק על סברא זו וסובר דקביעי נרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים והיה כופפם למטה עד שהיה מטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה כדמוכח שם מדברי רש"י ד"ה של פרקים וכו':

ואני אומר אילו הייתי שם הייתי מוכיח ודן לפניהם מהכתובים דלא קביעי נרות....עכ"ל

ואם כי אינני משווה בין הרב יצחק שליט"א לאור החיים הקדוש אני גם לא משווה בין האור החיים לאמוראים. וגם ההתבטאות של הרב יצחק כלל לא מתקרבת לסגנון זה.

 

[נוריאל עזרא]

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'
הצג קובץ מצורף 15282

ייש"כ על בירור כוונתו שגם אני הבנתי כך.
עכ"פ אין זה משנה איזה הלכה (ילקוט יוסף חזון עובדיה זה לעורר הקהל). העיקר לימוד הלכה למעשה ולא לימוד שלא נוגע למעשה בהכרח ויש הלומדים בו להחכים.

 

[נוריאל עזרא]

שומע, אני לא ראיתי את השיעור

יתכן, רק ליודעי היסטוריה הדברים רחוקים מלהיות מדויקים, בעת פתיחת האוניברסיטה עוד לא הייתה עלייה המונית זה הרבה לפני קום המדינה והעליה
ובכל אופן לא היו חסרים שם לצערנו סטודנטים,

ידוע כמדומה שהיה עניין לחלן את הדתיים בקום המדינה רצו מדינה חילונית היו סיפורים וטענות על גזירת פיאות וכדו' גם ידוע ההשקפה החילונית שלימודים משכילים מובילים לפתיחות ולחילון כמדומה שגם הרבנים חוששים מלימוד במקומות זרים מהשקפה לא נכונה לא מן הנמנע שגם לפני עליה המונית זה היה הכיוון לקרב הדתיים ללימודי השכלה ובתור התחלה שילמדו במקום כזה. גם יכול להיות שרק מעלה סברא יתכן ובמשפחתו סיפרו שהציעו לרב פאתל זצ"ל ולגבי הסיבות זה כבר סברא ולא ידיעה.

ובעיקר, מה המקור שחכם אברהם לימד שם קבלה? זה מתועד היכן שהוא

הצעה לחכם מסויים ללמד לפני קום המדינה צריכה להיות מפורסמת ומתועדת? האם כל מי שהציעו לו ללמד שם בהנחה שהציעו מתועד ומפורסם? כנראה סיפור שהולך במשפחה. אם יש למישהו איך לשאור מישהו נוסף ממשפחת יוסף ישאל ויעדכן אותנו.