היסח הדעת בברכת הריח

אגודות בשמים שמונחים על השלחן להריח בהם אם נוטלו פעם אחד להריח בו ומברך עליו וחוזר ומניחו על השלחן אם היה דעתו לחזור ולהריח בו א"צ לברך עליהם כשחוזר ומריח בהם ואפילו יצא מביתו ודעתו לחזור מיד א"צ לברך עליהם כיון שהיה דעתו מתחלה להריח בהם בכל שעה ואם הלך לעסקיו או להתפלל בבהכ"נ הוי הפסק וצריך לברך שנית:
לשון משנה ברורה ריז ו.
ומה שכתבת שאין שינוי מקום הפסק, עיין שם במאמר מרדכי באריכות, והוא נוקט שיש בזה דין שינוי מקום, ואיני יודע הכרעת פוסקי דורנו.
ועיין שם עוד בשער הציון שכתב דאם מעלה ריח כל שעה, אין בזה היסח הדעת.
 
עוד בראשו' מובא בשם מהר"ם מרוטנבורג שאין שינוי מקום היסח הדעת [לענין ריח] אא"כ לא חזר מיד. ע"כ. ופ' האחרו' דמיד היינו חצי שעה [וכמו לענין בורר כידוע]. ויע"ע במג"א בסו"ס רט"ז כמדומה, שכתב שם ב' תירוצים אמאי אין שינוי מקום הסיח הדעת לענין ריח כמו בברכות הנהנין.
 
ראשי תחתית