משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,679
שנינו במשנה (חולין פג)
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ 'אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', 'בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל. בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִינָר, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
וברש"י שם, שזהו מנהג ישראל לערוך סעודות גדולות בימים אלה, שבהן אוכלים בשר. עד כדי כך שפשוט הוא שהמוכר בהמה בערב ר"ה מסתמא מכרה לשחיטה באותו היום. ומן הסתם עשוהו "על האש" (כדרכם בזמן ההוא), ומנהג ישראל תורה הוא.
וכן כתב רש"י בעבודה זרה דף ה (מה שלומדים היום בדף היומי): "יום טוב הוא ואוכלין בשר".
אבל בכמה וכמה תשובות של מו"צים בדורנו ראיתי שלא ראוי לעשות מנגל בראש השנה, ולדוגמא באתר הלכה יומית של הרב ששון - נכדו של הרב עובדיה:
"מעיקר הדין מותר לעשות בשר על האש בראש השנה, וכן מותר לעשן ביום טוב של ראש השנה, אולם רבותינו הזהירו שלא נכון לעשן ביום טוב של ראש השנה, וכן היה מזהיר על כך הגאון רבי חיים פלאג'י, מפני שיש בזה ענין של היסח הדעת מחרדת הדין ביום הדין הגדול והנורא. וכל שכן לגבי צליית בשר על האש, שהדבר גורם טרחה מרובה ומביא לקלות ראש ובילוי ביום שכולו כובד ראש עם שמחה של מצוה שמחת יום טוב".
וצ"ע כיצד הגיע מעישון סיגריה להכנת אוכל שאין לו שום קשר להיסח הדעת ו/או הוללות, ואמנם בימינו מצוי שבבילויים עושים "על האש" אבל הרבה אנשים יש להם מנגל בחצרם (בדרך כלל מנגל גז ולא פחמים) והם משתמשים בו לעיתים קרובות לצליית מאכלים שונים.
ואכן, אדם חרדי שיעשה מנגל בראש השנה (שלא באומן, שם זה מצוי הרבה) יתפס בעיני הציבור כקל דעת וכמזלזל בראש השנה, ודבר זה הוא פלא, שצליית בשר באופן הכי פשוט הפכה ל"הוללות" וקלות ראש.
ובשו"ע סימן תקצ"ז נפסק "אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בראש השנה", ובמשנ"ב שם איתא: "אף שהוא יום הדין, מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו, שגם הוא בכלל חג, כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם".
ולמעשה ההנהגה הראויה בראש השנה היא לא להקל ראש ח"ו ולזכור שהיום הוא יום דין ובו נגזר מה יקרה כל השנה, אבל עם זאת לאכול ולשתות ולשמוח ולהראות עצמנו כבטוחים שהקב"ה יגזור עלינו שנה טובה לאחר שחזרנו בתשובה.
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ 'אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', 'בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל. בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִינָר, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
וברש"י שם, שזהו מנהג ישראל לערוך סעודות גדולות בימים אלה, שבהן אוכלים בשר. עד כדי כך שפשוט הוא שהמוכר בהמה בערב ר"ה מסתמא מכרה לשחיטה באותו היום. ומן הסתם עשוהו "על האש" (כדרכם בזמן ההוא), ומנהג ישראל תורה הוא.
וכן כתב רש"י בעבודה זרה דף ה (מה שלומדים היום בדף היומי): "יום טוב הוא ואוכלין בשר".
אבל בכמה וכמה תשובות של מו"צים בדורנו ראיתי שלא ראוי לעשות מנגל בראש השנה, ולדוגמא באתר הלכה יומית של הרב ששון - נכדו של הרב עובדיה:
"מעיקר הדין מותר לעשות בשר על האש בראש השנה, וכן מותר לעשן ביום טוב של ראש השנה, אולם רבותינו הזהירו שלא נכון לעשן ביום טוב של ראש השנה, וכן היה מזהיר על כך הגאון רבי חיים פלאג'י, מפני שיש בזה ענין של היסח הדעת מחרדת הדין ביום הדין הגדול והנורא. וכל שכן לגבי צליית בשר על האש, שהדבר גורם טרחה מרובה ומביא לקלות ראש ובילוי ביום שכולו כובד ראש עם שמחה של מצוה שמחת יום טוב".
וצ"ע כיצד הגיע מעישון סיגריה להכנת אוכל שאין לו שום קשר להיסח הדעת ו/או הוללות, ואמנם בימינו מצוי שבבילויים עושים "על האש" אבל הרבה אנשים יש להם מנגל בחצרם (בדרך כלל מנגל גז ולא פחמים) והם משתמשים בו לעיתים קרובות לצליית מאכלים שונים.
ואכן, אדם חרדי שיעשה מנגל בראש השנה (שלא באומן, שם זה מצוי הרבה) יתפס בעיני הציבור כקל דעת וכמזלזל בראש השנה, ודבר זה הוא פלא, שצליית בשר באופן הכי פשוט הפכה ל"הוללות" וקלות ראש.
ובשו"ע סימן תקצ"ז נפסק "אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בראש השנה", ובמשנ"ב שם איתא: "אף שהוא יום הדין, מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו, שגם הוא בכלל חג, כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם".
ולמעשה ההנהגה הראויה בראש השנה היא לא להקל ראש ח"ו ולזכור שהיום הוא יום דין ובו נגזר מה יקרה כל השנה, אבל עם זאת לאכול ולשתות ולשמוח ולהראות עצמנו כבטוחים שהקב"ה יגזור עלינו שנה טובה לאחר שחזרנו בתשובה.