"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

[כהנא דמסייע]

ה] ואמנם רבינו המאירי על מסכת עבודה זרה (דף כ ע''א) כתב "וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע כדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו. וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חנם שלא לגזלה למי שאנו חייבים לה ביותר - כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי", ומ"מ פי' בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום, אבל אם היה שכנו או חברו מותר שהוא כמוכרן לו. הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות  אין ספק שאף בשאין מכירו מותר וראוי וכבר אמרו "שולח אדם ירך לנכרי".

הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.
בהמשך דין שנאמר לגבי "מתנת חינם" שנותן לשכנו כי הוא מכירו, מותר "מפני שהוא כמוכרן לו" מה הפירוש? זה לא מתנת חינם!
ומעתה ההמשך "כל שהוא מן האמות הגדורות וכו' אף בשאין מכירו", לאיזה קריטוריון זה מתאים?
א] מכירו שהוא שומר שבע מצוות בני נח? הרי זה לא נכון לפחות לגבי נוצרים וישמעאלים בזמנינו
ב] אם מצד הברייתא שכשמכירו הרי הוא "כמוכרן לו" היינו מפני שמחזיקים טובה זה לזה. ומחזיר לו הנאה על זה. ולא הוי מתנת חינם. מה הקשר כשאינו מכירו בגלל שגדור בדרכי הדתות?
ומה גם שלא מובן מאומה מה הקשר בין ענין "מתנת חינם" שהותר במכירו בגלל החזקת טובה, לבין "חנית קרקע" שהוא גין אחר שלא ילמד ממעשיהם, ואם לא שומרים ז' מצוות החשש קיים בדיוק כמו בכל גוי אחר. והדבר ברור ופשוט.

 

[נוריאל עזרא]

הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.
בהמשך דין שנאמר לגבי "מתנת חינם" שנותן לשכנו כי הוא מכירו, מותר "מפני שהוא כמוכרן לו" מה הפירוש? זה לא מתנת חינם!
ומעתה ההמשך "כל שהוא מן האמות הגדורות וכו' אף בשאין מכירו", לאיזה קריטוריון זה מתאים?
א] מכירו שהוא שומר שבע מצוות בני נח? הרי זה לא נכון לפחות לגבי נוצרים וישמעאלים בזמנינו
ב] אם מצד הברייתא שכשמכירו הרי הוא "כמוכרן לו" היינו מפני שמחזיקים טובה זה לזה. ומחזיר לו הנאה על זה. ולא הוי מתנת חינם. מה הקשר כשאינו מכירו בגלל שגדור בדרכי הדתות?
ומה גם שלא מובן מאומה מה הקשר בין ענין "מתנת חינם" שהותר במכירו בגלל החזקת טובה, לבין "חנית קרקע" שהוא גין אחר שלא ילמד ממעשיהם, ואם לא שומרים ז' מצוות החשש קיים בדיוק כמו בכל גוי אחר. והדבר ברור ופשוט.

עכשיו הבנתי אותך.
עיינתי שוב בדברים. וחוזרני בי קצת מדבריי הקודמים אבל אחר העיון שוב עדיין דבריו מבוארים באופן אחר.
וז"ל של המאירי:

כבר ידעת כמה החמירה תורה להרחיק עובדי האלילים מארצנו ומגבולנו ומבינותינו ובכמה מקומות האריכה להזהירנו להתרחק ממעשיהם מכאן אמרו לא תחנם לא תתן להם חן ר"ל לשבח ענינם ומעשיהם ואפילו יפי צורתם ותבניתם וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע בכדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חינם שלא לגזלה למי שאנו היורים לה ביותר כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ומכל מקום פרשוה בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום אבל אם היה שכנו או חברו אז מותר שהוא כמוכרן לו הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות אין ספק שאף כשאינו מכירו מותר וראוי וכבר אמרו שולח אדם ירך לנכרי.

כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.
לעניין איסור מתנת חינם מסייג מהתוספתא כאמור.
אלא שעדיין קשה מה עם חניה בקרקע?
אלא שבהכרח שכל האיסורים הנ"ל דוקא בעע"ז ובשכנו המכירו הכוונה התירו מדין כמוכרן לו בגלל שבנוסף להחזקת טובה כיוון שמכירו יודע בו שלא עע"ז ומזה יש ללמוד גם למי שבידוע שלא עע"ז כי כך דתו.

מה כבודו אומר?

נ.ב. למה אתה כותב שנוצרים וישמעלים בזמננו לא שומרים 7 מצוות?לא כל הזרמים של הנוצרים מאמינים שהנביא שלהם הוא הבורא יש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח. וגם כמדומה שזה לא מוסכם שגם המאמינים בשילוש הוא ע"ז לגוי רק עבורנו. והישמעלים גם יש כתות כתות לא כולם רוצחים . [ויש עוד עמים ביננו] ועכ"פ בגוי חסיד אומות העולם שמכירים אישית שלא עע"ז יקויים בודאי.

 

[אור יעקב]

אתה חוזר שוב ולא מתבונן באבסורד שיש כאן.
בספריו כתב טעם 'מעצמו' בתור 'ושמא'. אם היה שואל אותו ואומר לו - נראה לך שהיה אומר כן??? מה אתה עונה על זה? בלי להתחמק!

גם בשנת תשע"ו כתב כן, כלומר בינתיים לא השתנה כלום, אז מהיכן הגיע 'עדות' זו ששאלו ואמר לו??

- אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.
זאת אומרת שאת הטעם של "נוחות" זה ברור שזה נכון.
בילקו"י כתב "שמא" כי כנראה שמע כך ממישהו או באופן אחר, אבל אחר הנ"ל יש לנו עדות ברורה על כך.

ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.

"להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)

 

[דברי מלך]

"להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)

שוב, המודגש זה המצאה שלך.

 

[כהן]

אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.
זאת אומרת שאת הטעם של "נוחות" זה ברור שזה נכון.

הרב דוד שם כתב: וכ"כ 'בשמו' ידידי אחי הרב יצחק וכו'. דבר זה הוכחתי שאינו נכון, כיון שהרב יצחק שם לא כתב 'בשמו' אלא 'מעצמו'. וא"כ איך נסמוך על דברים אלו.

בילקו"י כתב "שמא" כי כנראה שמע כך ממישהו או באופן אחר, אבל אחר הנ"ל יש לנו עדות ברורה על כך.

אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.
בא תהיה כנה, ותגיד פעם אחת: צודק, יש כאן בעיה חמורה של אי אמינות. תהיה הוגן.

 

[כהנא דמסייע]

כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.
לעניין איסור מתנת חינם מסייג מהתוספתא כאמור.
אלא שעדיין קשה מה עם חניה בקרקע?
אלא שבהכרח שכל האיסורים הנ"ל דוקא בעע"ז ובשכנו המכירו הכוונה התירו מדין כמוכרן לו בגלל שבנוסף להחזקת טובה כיוון שמכירו יודע בו שלא עע"ז ומזה יש ללמוד גם למי שבידוע שלא עע"ז כי כך דתו.

אבל מה זה עוזר לי אם נפסק כמ''ד שבעינן ז' מצוות בני נח, ולא סגי בלא עובד ע''ז, שזה מח' תנאים ובה פסק דבעינן כל ז' מצוות בני נח.
אא''כ תאמר שמדובר שמכירו שהוא מאומה ששומרת כל שבע מצוות ב''נ. ולזה אפשר אכן להסכים.

מה כבודו אומר?

נ.ב. למה אתה כותב שנוצרים וישמעלים בזמננו לא שומרים 7 מצוות?לא כל הזרמים של הנוצרים מאמינים שהנביא שלהם הוא הבורא יש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח. וגם כמדומה שזה לא מוסכם שגם המאמינים בשילוש הוא ע"ז לגוי רק עבורנו.

לנוצרים היחס ברמב''ם ושו''ע מוחלט כעובדי ע''ז.

והישמעלים גם יש כתות כתות לא כולם רוצחים .

אבל אין כאן אומה ידועה, כי ידועים יותר בהיפך. ואיה''נ אם יש אחד ששומר כל ז' מצוות אין בו איסור לא תחנם. אך ההיתר הגורף דישמעאלים לא א''ש.

[ויש עוד עמים ביננו] ועכ"פ בגוי חסיד אומות העולם שמכירים אישית שלא עע"ז יקויים בודאי.

איה''נ אני מסכים שאם יודעים בו ששומר ז' מצוות ב''נ, לא עובר על לא תחנם דאורייתא.

רק יהיה איסור מצד אחר מדרבנן של הפקעת המצוות. ועיין היטב בשו''ת הסבא קדישא יו''ד סי' כב בסופו,

 

[אור יעקב]

שוב, המודגש זה המצאה שלך.

אז בא תסביר לי מה זה "להראות בני תיירה"!? ולא מה!?

אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.
בא תהיה כנה, ותגיד פעם אחת: צודק, יש כאן בעיה חמורה של אי אמינות. תהיה הוגן.

אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"

 

[אור יעקב]

 

[דברי מלך]

אז בא תסביר לי מה זה "להראות בני תיירה"!? ולא מה!?

עולם הישיבות בא"י פורח ברובו מכח הישיבות הליטאיות ולזה רוצים להדמות.

 

[כהן]

אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"

לית לך עדות שבטלה מקצתה וכו'?

מה עם דברי הרב יצחק 'שמא'? אתה מוכיח שוב ושוב שאתה מודה שזה בעיה, רק קשה לך לומר את זה.

שים לב שבארחות מרן כתב הסביר 'לי'. כלומר הרב יצחק לא בענין כלל.

ונראה לי שהובנו פשר הדברים. לאחר שהרב יצחק ראה שהרב עובדיה אמר לרב דוד את הטעם הנ"ל - כתב כן בהמשך כאילו אמר 'לו' את הדברים [למרות שבעבר אמר את זה בתור 'שמא'], ואף הוסיף 'מדנפשיה' את הענין של 'למען ילמדו המון העם שאינו חובה', וכל זה הוספת דברים על דברים.

 

[אור יעקב]

לית לך עדות שבטלה מקצתה וכו'?

מה עם דברי הרב יצחק 'שמא'? אתה מוכיח שוב ושוב שאתה מודה שזה בעיה, רק קשה לך לומר את זה.

נכון שהרב יצחק טען "שמא".
אבל לרב דוד יש עדות ברורה על כך. (ואדרבה העיד שכ"כ הרב יצחק יוסף שליט"א בשמו, נכון שהמילים "בשמו" לא כ"כ מדוייקים אבל העדות שלו קמה ועומדת)

 

[כהן]

נכון שהרב יצחק טען "שמא".
אבל לרב דוד יש עדות ברורה על כך. (ואדרבה העיד שכ"כ הרב יצחק יוסף שליט"א בשמו, נכון שהמילים "בשמו" לא כ"כ מדוייקים אבל העדות שלה קמה ועומדת)

משעשע.

 

[אור יעקב]

ועוד פעם אני יחזור!
אתה מאמין לעדות של הרב דוד יוסף שליט"א או לא?

 

[נחום]

כאן כתבו בזה, וכדאי שיעבירו לשם ההודעות:

כ

נושא 'מדוע מרן היביע אומר לא היה שם טלית על הראש'

2/5/25

חידה שיש בידי ואשמח עם מישהו יוכל לפתור לי אותה.

הנושא הוא- טלית על הראש, למה הרב עובדיה לא שם טלית על הראש.

בילקוט יוסף או"ח מהדו' תשס"ד עמ' ס"ט- מביא שכנראה עשה זאת מטעמי נוחות.

וכן בילקוט יוסף ימים נוראים מהדו' תשע"ה עמ' תשע"ה- כתב אותו דבר.



והנה בשנת תש'"פ- בשיעור השבועי, הוסיף עוד טעם חדש, שכנראה אביו רצה להראות שטלית על הראש זה לא עיקר הדין אלא זה מידת חסידות.

​

והנה בשנת תשפ"ד- בשיעור השבועי, כותב להדיא, דשאל את אביו מדוע לא שם טלית על הראש וענה לו אביו, שכיון שאני מדריך את הציבור, לכן אני רוצה להראות להם שזה לא חובה.

ולא זכיתי להבין -...

• כאחד העם
• תגובות: 14
• פורום: תורת רבי יצחק יוסף שליט"א

• 

 

[כהן]

ועוד פעם אני יחזור!
אתה מאמין לעדות של הרב דוד יוסף שליט"א או לא?

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד, אלא האם הרב עובדיה אמר לרב יצחק או לא! לרב יצחק אפשר לומר בבירור, מתוך דברי הרב יצחק עצמו, שהוא לא אמר 'בחייו', ולכן מה שטען בשנים האחרונות, לאחר פטירתו 'שאמר לי' וכו' - אינו נכון כלל!

 

[אור יעקב]

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד,

אז לרב דוד אתה מודה שהוא אמר לו שזה מטעמי נוחות??

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד, אלא האם הרב עובדיה אמר לרב יצחק או לא! לרב יצחק אפשר לומר בבירור, מתוך דברי הרב יצחק עצמו, שהוא לא אמר 'בחייו', ולכן מה שטען בשנים האחרונות, לאחר פטירתו 'שאמר לי' וכו' - אינו נכון כלל!

אין שום עדות ברורה, מה שנכתב בילקו"י אפי' החדש, זה העתקה מלפני עשרות שנים שמרן זצוק"ל היה חי.
והגיוני מאוד שהרב יצחק שאל אותו אחרי שכתב את הילקו"י וזה מה שאמר בשיעור.

אם הרב יצחק יוסף (והרב אלקנה שליט"א) אמר שמרן זצוק"ל אמר לברך על במבה האדמה מאמינים לו!!! (וגם העדות של הרב דוד יוסף שליט"א אמינה, ולכן בגלל זה שהרב יצחק שליט"א והרב אלקנה שליט"א נכנסו למרן זצוק"ל ושאלו אותו על כך, ענה להם שעם הרב דוד יוסף הסכים רק על "חטיפי תירס" ולא על במבה... וכמו שרואים במכתב.)