דברתי איתך על המגבונים שזה עדות בע"פ?למה אתה שולף מה שנוח לך
נכדו של מרן הר' יצחק יוסף בנו של ר' אברהם שלח מכתב לרב עובדיה
והשיב לו "רק בנחת"
ע"ז נאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
יש עדות בכתב על הבמבה מה יש להתווכח??
דברתי איתך על המגבונים שזה עדות בע"פ?למה אתה שולף מה שנוח לך
נכדו של מרן הר' יצחק יוסף בנו של ר' אברהם שלח מכתב לרב עובדיה
והשיב לו "רק בנחת"
ע"ז נאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
על הבמבה זה לא מעניין מה הרב עובדיה בירךיש עדות בכתה על הבמבה מה יש להתווכח??
אין סתירה במאירי וכאמור בדברי לעיל. וגם לעצם דברי המאירי כבר הסברתי לעיל וגם החת"ס רק חרה לו על סגנון הלשון ולא על עצם הלימוד. וגם אם מחוק ימחק המוחק המשפט הנ"ל הרי המאירי הביא תוספתא שלפיה כל הנאמר הוא באינו מכירו אבל במכירו אין צריך ועל זה לא העיר החת"ס ולא אף אדם כלום. דעת המאירי ברורה.כשיש 'ספק' מאירי או 'סתירה' במאירי זה נקרא ש'אין מאירי'. זה בדיוק.
'ספק דעה לא חשיב דעה'!
הבהרה: הרב @כהן מדבר על המאירי לגבי שמיטה מד''ס, חסידות או דאורייתא. אתה מדבר על לא תחנם. זה שני נושאים.אין סתירה במאירי וכאמור בדברי לעיל.
ידידי יקירי אנא בא ונחשוב שלב אחר שלב.וגם לעצם דברי המאירי כבר הסברתי לעיל וגם החת"ס רק חרה לו על סגנון הלשון ולא על עצם הלימוד.
מחילה מהרה"ג @כהן בלבול שלי.הבהרה: הרב @כהן מדבר על המאירי לגבי שמיטה מד''ס, חסידות או דאורייתא. אתה מדבר על לא תחנם. זה שני נושאים.
אני צריך לעיין בזה.ידידי יקירי אנא בא ונחשוב שלב אחר שלב.
האם נסכים שהנושא האם יש התבססות על מאירי להתיר לא תחנם לישמעאלים כי אינם עובדי ע''ז.
האם נסכים שכו''ע מודו שלעובדי עבודה זרה אין היתר, זה פסוק מפורש אתה מסכים עם זה?
האם תסכים שהמושג "גדור בדרכי הדתות" כולל גם את הנוצרים? שהם עובדי ע''ז לכו''ע. ולא פליגי רק בישמעאלים.
האם תסכים שיש עוד עשר מקומות שבהם המאירי נקט לשון כזו, לגבי אדם שהתנצר שיש עליו דין אחוה כיהודי, כי הוא נמצא ב"אומות הגדורות בדרכי הדתות", ועוד, מלא מקומות.
ההסבר שנותן הבית יוסף לנוסח הרבה פחות של הטור בסימן רמט שכותב שאין דין לא תחנם רק בעובדי ע''ז, שלא בא הטור לאפוקי ישמעאלים אלא ודאי שגם ישמעאלים בכלל האיסור לדעת הטור, אלא שכתב כן מפני פחד הגויים בארצו.
וממילא כל הדינים כפי שהראיתי בכל הש''ס המאירי כותב בצורה שלא תפגע בנוצרים, גם כשהדין מוסכם וברור.
האם מככח המאירי הזה, תוכל לומר שדין הבית יוסף שישמעאלים בכלל לא תחנם, ישתנה? האם זה יותר חזק מהטור? שהב''י ביאר בו בפשטות שזה הסיבה?
וכל שכן כאן שזה נגד כל הכללים כי כאן כלולים גם עובדי ע''ז, שזה הטור לא עשה, האם זה ייתכן לסמוך על זה נגד מרן שמתבסס על רמב''ם ועוד? זה משקל?
למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדייםולא זו בלבד, אלא שרבני ירושלים האשכנזים כ''ג במספר, כולם חתומים על כך שהדבר אסור באיסור גמור לסמוך על דברי המתירים, וביניהם הגאון רבי יהושע ליב דיסקין, ורבי שמואל סלנט, ורבי יוסף חיים זוננפלד. והרי אף הרבנים המתירים התנו היתרם רק בהסכמת רבני ירושלים.
יצויין שיש מכתב מנכדו [בעל נכדתו] הג"ר צבי הירש קלינגבערג זצ"ל אב"ד לאנטשין שנכתב להראי"ה קוק זצ"ל, ובו כתב "כשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל [- המהרש"ם] בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא".וכמו כן יש שם מכתב מהגאון מהרש''ם מברעזן שאסר באיסור חמור היתר המכירה.
דפח"חאתה הראת לדעת שרבו האוסרים, והרבנים המתירים בזה''ז כוונתם לשמים להציל אנשים רחוקים מאיסורים גמורים, אמנם כל מי שיראת ה' בלבבו לא יסתמך בזה על היתרים דחוקים, ויהיה מגבורי כח עושי דברו, ויקנה מוצרים אשר אין בהם חשש ספיחין לדעת פוסקים רבים.
?בפרט שפתח ברבים "נהגו" וסיים ביחיד "אינו נוהג"
מה דעתו על היתר מכירה בשאר השנים?
מאי נפק"מ?מה דעתו על היתר מכירה בשאר השנים?
נפק"מ גדולה יש אם הוא רק אומר "בשנה זו גם סבא היה מסכים עימי"מאי נפק"מ?
כותב שסביו לא התיר מה שהולך היום.
לא שמעתי זכרו של חתן נכדתו זה רק כהיום. ואינני מכירו. אבל גדולי ישראל שאנו הולכים אחריהם ולומדים תורתם תדיר מעידים להיפך הגמור.למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדיים
[ויצויין שרבני ירושלים הנ"ל גם כתבו להגרי"א מקאוונא שאין שום סכנה וכו', ואעפ"כ לא חזר בו]
יצויין שיש מכתב מנכדו [בעל נכדתו] הג"ר צבי הירש קלינגבערג זצ"ל אב"ד לאנטשין שנכתב להראי"ה קוק זצ"ל, ובו כתב "כשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל [- המהרש"ם] בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא".
דפח"ח
בנוסח ההיתר זה לא כתוב. אשמח למקור מדויק.למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדיים
[ויצויין שרבני ירושלים הנ"ל גם כתבו להגרי"א מקאוונא שאין שום סכנה וכו', ואעפ"כ לא חזר בו]
גם אני לא, אבל עצם זה שהיה חתנו וממלא מקומו של הג"ר שלום רובינשטיין זצ"ל [חתנו של המהרש"ם] כבר אומר עליו משהולא שמעתי זכרו של חתן נכדתו זה רק כהיום. ואינני מכירו.
א. הדבר ברור שבעלי מריבה ומחלוקת היו נמצאים בב' הצדדים, וכמו בכל מחלוקתאבל גדולי ישראל שאנו הולכים אחריהם ולומדים תורתם תדיר מעידים להיפך הגמור.
הבעלי מריבה ומחלוקת והפחדות מהיכן היו עיין כאן - מספר בית רידב''ז דמאריה דכולא אורייתא המפרש הנודע על הירושלמי.
הצג קובץ מצורף 4484
ואם רצונו לומר שהרידב"ז שפרסם מכתבו היה גברא אלימא ובלע מריבה, אז אין רפואה למכתו. שהיה מרא דכולא תלמודא. והדפיסו בריש חיבורו בית רידב"ז
וזה לשון המהרש''ם
הצג קובץ מצורף 4485
הצג קובץ מצורף 4486
ברורוידידי היקר, דע לך שבדברים כאלה, צריך לבדוק, מקור הדברים באמת הכי מדויק שאפשר, שרב בזה הבלבול.
דברי הגרי"א מקאוונא:בנוסח ההיתר זה לא כתוב. אשמח למקור מדויק.
דברי הגר"י מקוטנא:
הוה ליה למימר אינם נוהגים ברבים (פתח בשמיטת כספים ושמיטת קרקעות).הרישא מדבר מה היה המנהג בזמן בית שני, והסיפא מדבר מהו הדין עכשיו
לא יודע אם אומר הרבה, בדור ההוא רוב כלל ישראל לא היו בחו''ל. ומ''מ אף אם היה ת''ח. דברי המהרש''ם בעצמו ששלח לרב דיפו נגד ההיתר מובאים ע''י הרידב''ז. ומכתב כזה של 'בעל נכדתו', לא מספיק לערער זאת.גם אני לא, אבל עצם זה שהיה חתנו וממלא מקומו של הג"ר שלום רובינשטיין זצ"ל [חתנו של המהרש"ם] כבר אומר עליו משהו
[על הגרש"ר הנ"ל, יצויין לשון חמיו המהרש"ם בסוף תשובתו אליו (ח"ג סי' ק"ח): "ובכ"ז נא לשום עיונך בזה, ואם גם אתה תסכים, גם אני מצטרף"]
איה''נ. אבל כאן יש עדויות ברורת מגדו''י מפורסמים שלאורם נלך וניסע על מסע הכפייה. על בכיית הרב קוק שהיה רוצה להשמט מהדבר.א. הדבר ברור שבעלי מריבה ומחלוקת היו נמצאים בב' הצדדים, וכמו בכל מחלוקת
כתב מה שכתב בתשו' רידב''ז.ב. למעשה המהרש"ם לא "יצא לאסור כל היינות ואתרוגים מארה"ק", הלא דבר הוא
בא תבדוק את המציאות של מה שאומר.נפק"מ גדולה יש אם הוא רק אומר "בשנה זו גם סבא היה מסכים עימי"
[וכמו במחלוקת על העירוב בברוקלין, שכידוע הגר"מ פיינשטיין אסר בתוקף גדול, ואמר פעם הגר"ר פיינשטיין שליט"א "המתירים טוענים שאם היה רכב א' פחות באושן פרקוויי (הרחוב הראשי שם) בודאי היה אבי חוזר בו...."]
כל מחלוקת בהלכה היא כזו.נפק"מ גדולה יש אם הוא רק אומר "בשנה זו גם סבא היה מסכים עימי"