"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

[אור יעקב]

לית לך עדות שבטלה מקצתה וכו'?

מה עם דברי הרב יצחק 'שמא'? אתה מוכיח שוב ושוב שאתה מודה שזה בעיה, רק קשה לך לומר את זה.

נכון שהרב יצחק טען "שמא".
אבל לרב דוד יש עדות ברורה על כך. (ואדרבה העיד שכ"כ הרב יצחק יוסף שליט"א בשמו, נכון שהמילים "בשמו" לא כ"כ מדוייקים אבל העדות שלו קמה ועומדת)

 

[כהן]

נכון שהרב יצחק טען "שמא".
אבל לרב דוד יש עדות ברורה על כך. (ואדרבה העיד שכ"כ הרב יצחק יוסף שליט"א בשמו, נכון שהמילים "בשמו" לא כ"כ מדוייקים אבל העדות שלה קמה ועומדת)

משעשע.

 

[אור יעקב]

ועוד פעם אני יחזור!
אתה מאמין לעדות של הרב דוד יוסף שליט"א או לא?

 

[נחום]

כאן כתבו בזה, וכדאי שיעבירו לשם ההודעות:

כ

'מדוע מרן היביע אומר לא היה שם טלית על הראש'

2/5/25

חידה שיש בידי ואשמח עם מישהו יוכל לפתור לי אותה.

הנושא הוא- טלית על הראש, למה הרב עובדיה לא שם טלית על הראש.

בילקוט יוסף או"ח מהדו' תשס"ד עמ' ס"ט- מביא שכנראה עשה זאת מטעמי נוחות.

וכן בילקוט יוסף ימים נוראים מהדו' תשע"ה עמ' תשע"ה- כתב אותו דבר.

והנה בשנת תש'"פ- בשיעור השבועי, הוסיף עוד טעם חדש, שכנראה אביו רצה להראות שטלית על הראש זה לא עיקר הדין אלא זה מידת חסידות.

​

והנה בשנת תשפ"ד- בשיעור השבועי, כותב להדיא, דשאל את אביו מדוע לא שם טלית על הראש וענה לו אביו, שכיון שאני מדריך את הציבור, לכן אני רוצה להראות להם שזה לא חובה.

ולא זכיתי להבין -...

• כאחד העם
• תגובות: 14
• פורום: תורת רבי יצחק יוסף שליט"א

• 

 

[כהן]

ועוד פעם אני יחזור!
אתה מאמין לעדות של הרב דוד יוסף שליט"א או לא?

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד, אלא האם הרב עובדיה אמר לרב יצחק או לא! לרב יצחק אפשר לומר בבירור, מתוך דברי הרב יצחק עצמו, שהוא לא אמר 'בחייו', ולכן מה שטען בשנים האחרונות, לאחר פטירתו 'שאמר לי' וכו' - אינו נכון כלל!

 

[אור יעקב]

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד,

אז לרב דוד אתה מודה שהוא אמר לו שזה מטעמי נוחות??

הנידון הוא לא מה עם הרב דוד, אלא האם הרב עובדיה אמר לרב יצחק או לא! לרב יצחק אפשר לומר בבירור, מתוך דברי הרב יצחק עצמו, שהוא לא אמר 'בחייו', ולכן מה שטען בשנים האחרונות, לאחר פטירתו 'שאמר לי' וכו' - אינו נכון כלל!

אין שום עדות ברורה, מה שנכתב בילקו"י אפי' החדש, זה העתקה מלפני עשרות שנים שמרן זצוק"ל היה חי.
והגיוני מאוד שהרב יצחק שאל אותו אחרי שכתב את הילקו"י וזה מה שאמר בשיעור.

אם הרב יצחק יוסף (והרב אלקנה שליט"א) אמר שמרן זצוק"ל אמר לברך על במבה האדמה מאמינים לו!!! (וגם העדות של הרב דוד יוסף שליט"א אמינה, ולכן בגלל זה שהרב יצחק שליט"א והרב אלקנה שליט"א נכנסו למרן זצוק"ל ושאלו אותו על כך, ענה להם שעם הרב דוד יוסף הסכים רק על "חטיפי תירס" ולא על במבה... וכמו שרואים במכתב.)

 

[כאחד העם]

אין שום עדות ברורה, מה שנכתב בילקו"י אפי' החדש, זה העתקה מלפני עשרות שנים שמרן זצוק"ל היה חי.
והגיוני מאוד שהרב יצחק שאל אותו אחרי שכתב את הילקו"י וזה מה שאמר בשיעור.

איני יודע מה אתה סח! ומסיח [לא לפי תומו]

כי אני הבאתי [באשכול מיוחד בנושא זה] מהשיעור פרשת יתרו תש"פ להדיא שהר' יצחק אמר את הטעם הזה "מעצמו", דהיינו- שכלל לא שאל את אביו אלא מהשערה דיליה

ופתאום כמה שנים אח"כ "הוא שאל את אביו"??

להדיא- "או" בגלל שמרן וכו', מסתפק מדיליה ואומר עוד טעם שנראה לו, ושמא מטעם זה

 

[שמעון טרבלסי]

פורום זה לא מקום להביא תשובות ארוכות. עברתי על כל תשו' היבי''א על כל פרטיה. אעלה נושא אחד שהעלית "לא תחנם". ממה שכתוב אצלי.

סימן ב'

איסור לא תחנם במכירת קרקע לישמעאלי​

א] במכירת הקרקעות לנכרי הנה יש איסור תורה "לא תחנם" שלא לתת להם חניה בקרקע, וכתב הרמב''ם הלכות עבודה זרה (פ''י ה''ג-ו') "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל וכו', ואין משכירין להם שדות, ובסוריא משכירין להם שדות, ומפני מה "החמירו בשדה" מפני שיש בה שתים, מפקיעה מן המעשרות, ונותן להם חנייה בקרקע, ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ, מפני שאינה ארצנו וכו'. ומפני מה אין מוכרין להן שנאמר "ולא תחנם" לא תתן להם חנייה בקרקע, שאם לא יהיה להם קרקע ישיבתן ישיבת עראי היא. אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים, או שיד עכו"ם תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו ואפילו  יושב ישיבת עראי, או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו".

מדברי הרמב''ם אנו למדים כמה הלכות הנוגעות לנדון דידן, א) אסור למכור בתים לגוי, אבל לשכור שהיא ישיבת עראי מותר. ב) להשכיר שדות אסור בכל גוונא מפני שמפקיעה מן
 המצוות. ג) בזמן שידינו תקיפה אסור לתת לו אפילו ישיבת עראי, או העברה בעלמא.

ואמנם הראב"ד השיג על הרמב''ם שכתב שאסור אפילו ישיבת עראי והעברה בעלמא וכתב על דבריו "זאת לא מצאנו ולא שמענו מעולם, והפסוק שהוא מביא בז' אומות הוא, ואפילו לדבריו ישיבה כתיב בהו ולא העברה". ומכל מקום משמע דפליג בהעברה בעלמא ממקום  למקום, אבל בקביעות אפילו זמנית י''ל ד''כ לא פליגי, דאפושי פלוגתא לא מפשינן.

דברי הרמב''ם דבעינן שיקבל ז' מצוות ב''נ להיות 'גר תושב'​

ב] ועוד כתב רבינו הרמב''ם ז''ל שהצורה היחידה שמותר לתת לגוי לחנות בארץ הוא "שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר "לא ישבו בארצך" אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל שלא בזמן
 היובל אין מקבלין אלא "גר צדק" בלבד".

ואמנם אף בזה השיג הראב"ד "איני משוה לו בישיבת הארץ", וביאר הכס''מ את השגתו
 שאם קיבל ז' מצוות ה''ז מותר לישב בארץ שהרי אין חשש שיחטיא אותנו.

אך מכל מקום לכל הדברות אסור לתת לגוי דבר כל עוד שלא קיבל ז' מצוות בני נח אין
 היתר למכור להם קרקע כלל.

סברת המזבח אדמה והתמיהות באחרונים עליו​

ג] והנה האחרונים הביאו סברת מזבח האדמה שהתיר למכור לישמעאלים קרקע מפני שאינם עובדים ע''ז, וכבר תמהו בזה גדולי האחרונים שזה נגד המבואר ברמב''ם ובראב''ד
 בפירוש. וכבר כתב בזה הגרב''צ א''ש זצ''ל במבוא לשביעית.

יישוב הגר''מ לוי ותמיהות בדבריו​

אמנם ראיתי להגאון המפורסם מוהר''מ לוי זצ''ל שכתב בספר "דבר השמטה" שאע''פ שטעמו של המזבח אדמה שדייק מסהמ''צ אינו מכריע שהרי מדברי הרמב''ם בספר היד מבואר שיש איסור בדבר, מכל מקום מכיון שהעיד המזבח אדמה שכן נהגו שנים "מגדולי הדור" חייבים אנו למשכוני נפשין ליישבם, וכתב ליישב ע''פ מה שכתב הרמב''ם בהלכות מאכלות אסורות (פי''א ה''ז) "גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין, וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים אבל
 אותם העובדים עכו"ם סתם יינם אסור בהנייה", ודימה הדינים אחד לשני.

אמנם לפי קוצר דעתי הדברים מוקשים מאד, דמה דמות תערוך לו, הרי התם הרמב''ם בהלכות יין נסך האריך לבאר זאת בבירור ובפירוש דיין הישמעאלים מותר ולא רק של גר תושב, ואילו בדין לא תחנם אזיל בתר איפכא והחמיר טובא עד שכתב "שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר "לא ישבו בארצך" אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא "גר צדק" בלבד". ואף הכס''מ שכתב בדעת הרמב''ם שאם יקבל מעצמו ז' מצוות שרי, ואף בזה רבו להקשות על דבריו שפשט הרמב''ם לא משמע כן (וע' הלכות איסורי ביאה פי''ד ה''ח), אבל מכל מקום גם מרן הכס''מ מודה שכל שלא קיבל ז' מצוות אסור, ולא
 מיבעיא בדעת הרמב''ם אלא גם לדעת הראב''ד.

וגם הסברא נותנת לחלק בין הדבקים, דהתם הוי גזירה דרבנן בעלמא על סתם יינם של עכו''ם, וכל שאינו עובד עכו''ם אין בזה חשש. אבל ב"לא תחנם" הוא איסור תורה ולא דרשינן ביה טעמא דקרא אלא לחומרא, ואף אם דרשינן, יש לבאר דברי הרמב''ם שכל גוי שאינו שומר ז' מצוות בני נח הרי שמעשיו גרועים ומקולקלים ואסור לו לדור בינותינו שלא נלמד
 ממעשיו הרעים, וכמו שכתב כן מרן הכס''מ להדיא שהחשש שמא יחטיא אותנו.

ובגמרא עבודה זרה (סד ע''א) איתא "איזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח", באופן שנראה שפסק המזבח אדמה כדעת רבי מאיר, נגד חכמים, וזה גם כן
 תמוה דיחיד ורבים הלכה כרבים, וכמו שפסק הרמב''ם (איסו''ב פי''ד ה''ז).

ואף אי בעינן למשכוני נפשין ליישב דברי "גדולי הדור" שבזמן הרב מזבח האדמה, יש ליישבם באופן אחר, והוא שאף הרב מזבח האדמה לא מיירי אלא בזמנו, וזה מתרי טעמי, שהישמעאלים דאז היו נוהגים בדרכי שלום עם ישראל, וכמו שכתבו כמה פוסקים בזמנו שהם היו מלכות של חסד בארץ ישראל, וייתכן אף שהיו זהירים כולם בכל ז' מצוות של בני נח, לא כן עתה שהם מרצחים בישראל, וכל היושבים בינותינו חשודים בזה, ואם בזה הם לא חשודים בגזל בודאי כולהו חשודים. ועוד טעם יש לומר שאז המלכות הייתה של ישמעאל שהטורקים היו שולטים בא''י ואפשר לומר בזה תרי טעמי להקל, או מצד שהקרקע תמיד חשיבא בבעלות הגוי, או משום שהיה בזה משום "איבה" וסכנה אם יתגרו בהם ולא יסכימו למכור לישמעאלי קרקעות, ועל כן אין ראיה מעדות המזבח אדמה על כמה מגדולי הדור  שמכרו קרקעותיהם לישמעאלים לנדון דידן.

דעת הב''י שאין לחלק בין ישמאעלי לשאר גוי​

ד] והנה הטור כתב (סימן רמט) "אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבדה זרה אבל מותר ליתן  לגר תושב שהרי מצוה להחיותו".

וכתב על זה הבית יוסף שדברי הטור באמרו "עבודה זרה" "לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקיבל שבע מצוות בני נח, וזהו שאנו מצווים להחיותו, אבל שאר גויים כולם דין אחד להם", והדברים מוכרחים מעצם דברי הטור שסיים שגר תושב מותר משום דמצוה להחיותו, ואם כל שאינו עובד ע''ז שרי א''צ לומר הטעם דמצוה להחיותו, שלא נאמר אלא בגר תושב. ובב''ח שם תמה אמאי נקט לשון "עובד עבודה זרה", והשיב שהטעם לפי שהמלכויות מקפידות אם יזכירו שם גוי בספרינו במקום שאיננו לכבוד לכן הסירו מלת "גוי" וכתבו במקומו לעובדי עבודה זרה, אבל עיקר הנוסחא בספרי רבינו היא אסור ליתן מתנת חנם לגוי, וכדאיתא בסוף ע''ז" עכ''ד, הרי שהב''ח גם כן הסכים לדינו של מרן הבית יוסף שאיסור לא תחנם נאמר גם בישמעאלים, וכן מבואר בדברי הגאון בעל מנחת חינוך  (מצוה צד אות ב').

כיום מוכרים לגר תושב.

 

[שמעון טרבלסי]

הראשונים עליהם הסתמכו הם רשב''א ומאירי. הסברנו היטב ביחס אליהם. וכוונת דבריהם.
נגד רמב''ם ראב''ד, ופסק הב''י, זה בקושי הו''א.

למה זה לא מצטרף לס"ס?
אתה כותב חריף שרשב"א ומאירי זה בקושי הוו"א...

 

[שמעון טרבלסי]

אולם, מהר"י קורקוס והכסף משנה עצמו (במקומות אחרים, וכן משנתו האחרונה בפירוש הרמב"ם) סברו ש"מדבריהם" מתייחס רק לשמיטת כספים, ואילו שמיטת קרקע נותרת דאורייתא לפי הרמב"ם.

מנין לך שהכס"מ היא משנה אחרונה?
הרי כידוע נשתברו קולמוסים מה נכתב אחרי מה. שהרי בשניהם מזכיר מחיבורו השני.
רק ידוע מה נדפס אחרי מה.

 

[כאחד העם]

בעניין היתר היביע אומר בהיתר מכירה יש לי ב' הערות

הערה א. מה שמציין היביע אומר לבעל "שמן המור".​

ישנם ג' הבדלים עצומים ומהותיים בין היתר של שמן המור למה שלוקחים אותו להאידנא.

א. שמה מודגש בשאלה, שאם לא יעבוד גוי בשנה הזו של השמיטה כל הגויים ישחיתו את הזמורות והנטיעות ויפסידו את השדה, ולכן צריך שתמיד יהיה גוי בקרקע זו בשנת השמיטה דאז לא ישחיתו מאחר שהגוי משתכר מזה.

ב. ותו- דהמקרה המובא שם בשאלה הוא, דהקרקע מושכרת לגוי תמיד ולא רק בשמיטה, והיינו שהקרקע של הישראל, והגוי חוכר ממנו את הקרקע, תמיד, בלא קשר לשמיטה, אלא שנשאל מה יהא הדין כעת בשמיטה,

(וזה עוד בלא קשר לסבה לעיל דגם בלא זה עדיין יש לנו שינוי עצום בין המקרה שדובר שם לבין האידנא).

ג. ולאחר שמאריך בעניין אי שמיטה האידנא דאו' או דרבנן ואי קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא או לא וכו'.

מ"מ- גם באריכותו מה דהתיר הוא אך ורק מכירה גמורה שממש הקרקע תהיה ביד הגוי "לשתי שנים" ובבעלותו,

אלא שיסכמו בשטר שאחר שתי שנים יוחזר הקרקע ליהודי והכסף לגוי.

הערה ב. מה שמציין להיתר של "המבי"ט"​

דברי המבי"ט ח"ב סי' סד'- והמקרה שדובר שם, שהיהודי שכר מגוי קרקע לעשר שנים, ובכל זמן זה, יש לו גויים אריסים בשדה באופן שהם יורדים לשם לבד לעבוד השדה כבכול שנה שרגיל בה, האם כיון שהגוי יורד מאליו כבכול שנה אין איסור בהאי גוונא או שמא כיון שהקרקע של הישראל אומנם בשכירות אבל כרגע שלו א"כ יש עליו חובת שמיטת הקרקע ושביתתה.

אלא שמהתשובה להדיא אינו מחלק בזה אלא מתיר אף קרקע של ישראל גמורה להשכירה לגוי שיעבוד.

אלא דישנם ב' הבדלים מהותיים בין היתר המבי"ט ולבין האידנא

א. ההבדל העצום הוא- דשם כל מה שמועיל זה בתנאי שיהא לכמה שנים ולא סגי רק לשנה השביעית,

ואפי' לפני שביעית אם זה לצורך השביעית ג"כ אסור, מצד שביתת הקרקע.

ב. ותו- דשם כל הנושא הוא בהשכרה, שהיה משכיר לו השדה במציאות המעשית והטכנית ולא רק בשביל כביכול בגלל השמיטה, אלא שהשאלה שם היא, האם זה מותר, דהא הבעלות היא של ישראל, וא"כ צריכה הקרקע של הישראל לשבות ושלא יעשו בה מלאכה.

ואיפכא- שם מוכח דאם זה רק בשביל השמיטה, לא מועיל, וכמו שכותב שם שאם זה להשכיר בשביעית אסור דהקרקע מחוייבת בשביתה

 

[כהנא דמסייע]

למה זה לא מצטרף לס"ס?
אתה כותב חריף שרשב"א ומאירי זה בקושי הוו"א...

כתבתי שהסברנו היטב. ביארנו היטב למה המאירי הלזה לא יכול לשנות דין שנפסק ברמבם ובמרן. בהרחבה.ואם לא הבנת מההודעות ראה ההתכתבות עם הרב @נוריאל עזרא

מנין לך שהכס"מ היא משנה אחרונה?
הרי כידוע נשתברו קולמוסים מה נכתב אחרי מה. שהרי בשניהם מזכיר מחיבורו השני.
רק ידוע מה נדפס אחרי מה.

כי בבית יוסף בהלכות שמיטה כותב ששנת השמיטה עכשיו היא רצט ואילו בכסמ בהלכות שמיטה עצמן כותב ששנת השמיטה הסמוכה היא שכז. הבדל של 28 שנה.
נ.ב. פירשתי זאת בהרחבה בהודעותי למעלה. ואני מתפלא על שאלותיך שמראות שכנראה לא קראת את דברי ואתה מגיב עליהם.

 

[שמעון טרבלסי]

כתבתי שהסברנו היטב. ביארנו היטב למה המאירי הלזה לא יכול לשנות דין שנפסק ברמבם ובמרן. בהרחבה.ואם לא הבנת מההודעות ראה ההתכתבות עם הרב @נוריאל עזרא

כי בבית יוסף בהלכות שמיטה כותב ששנת השמיטה עכשיו היא רצט ואילו בכסמ בהלכות שמיטה עצמן כותב ששנת השמיטה הסמוכה היא שכז. הבדל של 28 שנה.
נ.ב. פירשתי זאת בהרחבה בהודעותי למעלה. ואני מתפלא על שאלותיך שמראות שכנראה לא קראת את דברי ואתה מגיב עליהם.

אכן, לא עברתי על הכל.
הגעתי להיכן שהגבתי.

אבל לגבי המאירי איני מבין למה דעה שלא פסקה אינה מצטרפת לס"ס. לא אמרתי לפסוק כהמאירי, אלא לצרפו לס"ס.

אשתדל לעבו על הכל לפני התגובה הבאה (אם תהיה), למרות שזה אשכול ארוך מאוד.

 

[כהנא דמסייע]

אכן, לא עברתי על הכל.
הגעתי להיכן שהגבתי.

אבל לגבי המאירי איני מבין למה דעה שלא פסקה אינה מצטרפת לס"ס. לא אמרתי לפסוק כהמאירי, אלא לצרפו לס"ס.

ידיד אולי תקרא במיתון. ותגיב. במטותא מינך.

אשתדל לעבו על הכל לפני התגובה הבאה (אם תהיה), למרות שזה אשכול ארוך מאוד.

 

[שמעון טרבלסי]

ידיד אולי תקרא במיתון. ותגיב. במטותא מינך.

רוצה.
אבל מכיון שזה אשכול ארוך, ואיני רוצה להתפס על דברים שכבר השיבו בהמשך, זה קשה.

 

[נוריאל עזרא]

אבל מה זה עוזר לי אם נפסק כמ''ד שבעינן ז' מצוות בני נח, ולא סגי בלא עובד ע''ז, שזה מח' תנאים ובה פסק דבעינן כל ז' מצוות בני נח.
אא''כ תאמר שמדובר שמכירו שהוא מאומה ששומרת כל שבע מצוות ב''נ. ולזה אפשר אכן להסכים.

אפשר שמדובר במכירו ששומר 7 מצוות אם כי במאירי יש גם הבנה אחרת.

לנוצרים היחס ברמב''ם ושו''ע מוחלט כעובדי ע''ז.

לא אמרתי שלא, רק אמרתי שלא מוסכם, וזו דעת ר"ת בהמובא בתוס' סנהדרין סג: ד"ה אסור וז"ל:
"אסור לאדם שיעשה שותפות. אמר ר' שמואל כ"ש שבועה עצמה דאין לקבל הימנו ור"ת אומר מותר לקבל הימנו השבועה קודם שיפסיד כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג (דף ו:) דמלוה ע"פ נפרעין ממנו מפני שהוא כמציל מידם ולא חיישינן דילמא אזיל ומודה ואע"ג דהתם ספק והכא ודאי מ"מ בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים שלהן ואין תופסין בהם אלהות ואע"פ שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לדבר אחר מ"מ אין זה שם עבודת כוכבים גם דעתם לעושה שמים ואע"פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר לא אשכחן דאסור לגרום לאחרים לשתף ולפני עור ליכא דבני נח לא הוזהרו על כך:
ואולי המאירי בשיטתו. מה גם שבימינו צצו קמו כתות חדשות בנצרות שלא מאמינות בשיתוף רק שהוא משיח וגם בזה עפ"ל ואולי לא בזה דיבר הרמב"ם.

אבל אין כאן אומה ידועה, כי ידועים יותר בהיפך. ואיה''נ אם יש אחד ששומר כל ז' מצוות אין בו איסור לא תחנם. אך ההיתר הגורף דישמעאלים לא א''ש.

לעניין הנוצרים נאחזת בדברי הרמב"ם מדוע לא תאחז בדבריו כשזה נוגע לישמעלים? וז"ל:
"אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי... " (תשובות הרמב"ם, פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, התרצ"ד, סימן שסט)

איה''נ אני מסכים שאם יודעים בו ששומר ז' מצוות ב''נ, לא עובר על לא תחנם דאורייתא.

רק יהיה איסור מצד אחר מדרבנן של הפקעת המצוות. ועיין היטב בשו''ת הסבא קדישא יו''ד סי' כב בסופו,

באמת כתבו שלאחרונה הרבנות דאגה שיהיה בתנאים הנ"ל. עדיין לא עיינתי בשו"ת הנ"ל בע"ה עוד חזון למועד.

 

[כהנא דמסייע]

אפשר שמדובר במכירו ששומר 7 מצוות אם כי במאירי יש גם הבנה אחרת.

לא אמרתי שלא, רק אמרתי שלא מוסכם, וזו דעת ר"ת בהמובא בתוס' סנהדרין סג: ד"ה אסור וז"ל:
"אסור לאדם שיעשה שותפות. אמר ר' שמואל כ"ש שבועה עצמה דאין לקבל הימנו ור"ת אומר מותר לקבל הימנו השבועה קודם שיפסיד כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג (דף ו:) דמלוה ע"פ נפרעין ממנו מפני שהוא כמציל מידם ולא חיישינן דילמא אזיל ומודה ואע"ג דהתם ספק והכא ודאי מ"מ בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים שלהן ואין תופסין בהם אלהות ואע"פ שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לדבר אחר מ"מ אין זה שם עבודת כוכבים גם דעתם לעושה שמים ואע"פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר לא אשכחן דאסור לגרום לאחרים לשתף ולפני עור ליכא דבני נח לא הוזהרו על כך:
ואולי המאירי בשיטתו. מה גם שבימינו צצו קמו כתות חדשות בנצרות שלא מאמינות בשיתוף רק שהוא משיח וגם בזה עפ"ל ואולי לא בזה דיבר הרמב"ם.


לעניין הנוצרים נאחזת בדברי הרמב"ם מדוע לא תאחז בדבריו כשזה נוגע לישמעלים? וז"ל:
"אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי... " (תשובות הרמב"ם, פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, התרצ"ד, סימן שסט)

דבר ידוע. אבל לא תחנם מפורש בגמרא ונפסק ברמבם ראבד ובית יוסף שישמעאלים בכלל. דבעינן ז מצוות. וזו ההלכה.
אז מה ההיתר למכור להם?

באמת כתבו שלאחרונה הרבנות דאגה שיהיה בתנאים הנ"ל. עדיין לא עיינתי בשו"ת הנ"ל בע"ה עוד חזון למועד.

 

[נוריאל עזרא]

דבר ידוע. אבל לא תחנם מפורש בגמרא ונפסק ברמבם ראבד ובית יוסף שישמעאלים בכלל. דבעינן ז מצוות. וזו ההלכה.
אז מה ההיתר למכור להם?

כאמור לעיל אני מבין במאירי שאפשר להבין בדבריו שלא צריך 7 מצוות כיוון שכל ההרחקות הנ"ל הם נגד העע"ז מה שלא שייך בישמעאלים. [ויתכן וכך נראה שלשיטתו גם הנוצרים הם לא עע"ז וכדעת ר"ת] ההיתר מצרף כל מיני סניפים ובכלל זה גם דעות שלא סומכים עליהם לגמרי בהלכה כדרכם של סניפים, קשה עלי להיכנס בהרחבה לנושא שאני לא עוסק בו כרגע. [ובעיקר חשוב היה לי ליישב המאירי] עכ"פ זכורני שהחזון איש אמר בחזון איש שביעית פרק י' (סעיף ו' או י' ?) שאף אם עברו על לא תחנם המכירה תופסת. כך שאם המוכרים עושים כרבותיהם שאין בזה איסור שפיר עבדי ואף לחולקים עכ"פ תופס. ועכ"פ צריך לי עוד עיון בכל זה ואני רוצה לעיין בשו"ת הנ"ל וכאמור עוד חזון למועד.

 

[כאחד העם]

"אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי... " (תשובות הרמב"ם, פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, התרצ"ד, סימן שסט)

בתשובות הרמב"ם יש הרבה נוסחאות "משובשות"
תבדוק במהדרות "בלאו" איך זה כתוב [אם בכלל זה כתוב] המהדורה שלו יותר אמינה מאלה שציינת
ואם לא מופיע שם אז זה כנראה תשובה משובשת או שהיא לא תשו' הרמב"ם כלל

 

[כהנא דמסייע]

כאמור לעיל אני מבין במאירי שאפשר להבין בדבריו שלא צריך 7 מצוות כיוון שכל ההרחקות הנ"ל הם נגד העע"ז מה שלא שייך בישמעאלים.

זה נגד גמרא והלכה ברורה גם בדעת המאירי

[ויתכן וכך נראה שלשיטתו גם הנוצרים הם לא עע"ז וכדעת ר"ת] ההיתר מצרף כל מיני סניפים ובכלל זה גם דעות שלא סומכים עליהם לגמרי בהלכה כדרכם של סניפים, קשה עלי להיכנס בהרחבה לנושא שאני לא עוסק בו כרגע.

האמת לי קשה שבעתיים לבאר דברים שברורים למי שנכנס לסוגיא כמושכלות ראשונים. וכך אני מרגיש בצורת ההסברה במאירי שכתבת.

[ובעיקר חשוב היה לי ליישב המאירי]

אינני רואה הסבר אם הוא לא בן נח

עכ"פ זכורני שהחזון איש אמר בחזון איש שביעית פרק י' (סעיף ו' או י' ?) שאף אם עברו על לא תחנם המכירה תופסת.

זה מחלוקת נוספת ועיין באבי עזרי מה שהוכיח בזה

כך שאם המוכרים עושים כרבותיהם שאין בזה איסור שפיר עבדי ואף לחולקים עכ"פ תופס. ועכ"פ צריך לי עוד עיון בכל זה ואני רוצה לעיין בשו"ת הנ"ל וכאמור עוד חזון למועד.

ידידי תעיין היטב בסוגיא מהגמרא. תראה רמבם בית יוסף שוע. אור לציון יביע אומר דבר השמיטה. אחרכך תקרא דברי ואז תראה למה התייחסתי. אם אתה רוצה באמת להגיע לחקר האמת.
על סוגיא זו ישבתי כמה שבועות בעיון. לא מקופיא. בשורות טובות.

 

[נוריאל עזרא]

בתשובות הרמב"ם יש הרבה נוסחאות "משובשות"
תבדוק במהדרות "בלאו" איך זה כתוב [אם בכלל זה כתוב] המהדורה שלו יותר אמינה מאלה שציינת
ואם לא מופיע שם אז זה כנראה תשובה משובשת או שהיא לא תשו' הרמב"ם כלל

מחיפוש באוצר ראיתי מציינים גם למהדורת בלאו ב, תמח. (ולא ראיתי עדיין בפנים) ונמצא גם באגרות הרמב"ם. ובמאמר על ישמעאל מהרשב"א נכתב ממש כעין דברי הרמב"ם (שם ציינו להשוות עם הרמב"ם מהדורת בלאו הנ"ל)

 

[נוריאל עזרא]

זה נגד גמרא והלכה ברורה גם בדעת המאירי

האמת לי קשה שבעתיים לבאר דברים שברורים למי שנכנס לסוגיא כמושכלות ראשונים. וכך אני מרגיש בצורת ההסברה במאירי שכתבת.

אינני רואה הסבר אם הוא לא בן נח

בסדר הצעתי דבריי ואתה דבריך והבוחר יבחר. כמובן לכשעצמי אניח הדבר לעיון מחודש בעתיד בע"ה.

זה מחלוקת נוספת ועיין באבי עזרי מה שהוכיח בזה

כמעט בכל דבר יש מחלוקת ואי אפשר לכאורה לשלול ההיתר מכל וכל לענ"ד אבל כאמור יש עוד לעיין.

ידידי תעיין היטב בסוגיא מהגמרא. תראה רמבם בית יוסף שוע. אור לציון יביע אומר דבר השמיטה. אחרכך תקרא דברי ואז תראה למה התייחסתי. אם אתה רוצה באמת להגיע לחקר האמת.
על סוגיא זו ישבתי כמה שבועות בעיון. לא מקופיא. בשורות טובות.

אין ספק שכבודו בעניינים (ופי כמה ממני הקטן) ובע"ה.

 

[אור יעקב]

איני יודע מה אתה סח! ומסיח [לא לפי תומו]

כי אני הבאתי [באשכול מיוחד בנושא זה] מהשיעור פרשת יתרו תש"פ להדיא שהר' יצחק אמר את הטעם הזה "מעצמו", דהיינו- שכלל לא שאל את אביו אלא מהשערה דיליה

ופתאום כמה שנים אח"כ "הוא שאל את אביו"??

זה בדיוק מה שכתבתי פה לפני...
שדיברתי עם מרן שליט"א והוא אמר לי שפעמים מרן זצוק"ל אמר לו כך ופעמים אמר לו כך.
איפה אתה רואה שאמר זאת מעצמו??

 

[בית ועד לחכמים]

מצורף בזה מאמר נפלא ממרא דכולא תלמודא הרב אוירבעך מטבריא בענין היתר מכירה בשביעית

 

[כאחד העם]

לעניין הנוצרים נאחזת בדברי הרמב"ם מדוע לא תאחז בדבריו כשזה נוגע לישמעלים? וז"ל:
"אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי... "

ראיתי גם בהמדורת בלאו והדברים שם כדכתבת

אבל עדיין אין זה קשור לעניינינו, כי הגם שאינם עובדי ע"ז
עדיין יש בהם איסור "לא תחנם"

וכדכתב להדיא בספר המצוות בנוסחאות המקוריות [עיין במהד' מוסד הרב קוק ומהדורת פרנקל], שגם בישמעאלים שאינם עובדי ע"ז יש בהם איסור לא תחנם
כי לאיסור לא תחנם צריך שיהיה "גר תושב", והיינו ששומר 7 מצוות בני נח, ולא סגי ליה בזה שאינו עובד ע"ז [וזה לצערינו לא מצוי היום גוי שאינו גונב או ח"ו נואף וכד',]

ומה שכתב בתשובה שם- שאינם עובדי ע"ז, זה נפק"מ להלכות אחרות וכגון הנאה מיין נסך, שבכה"ג כיון שאינו נחשב כעובד ע"ז, אע"פ שיינו יין נסך, מ"מ להנות מהיין שרי, אבל לא קשור ללאו דלא תחנם

 

[נוריאל עזרא]

ראיתי גם בהמדורת בלאו והדברים שם כדכתבת

אבל עדיין אין זה קשור לעניינינו, כי הגם שאינם עובדי ע"ז
עדיין יש בהם איסור "לא תחנם"

וכדכתב להדיא בספר המצוות בנוסחאות המקוריות [עיין במהד' מוסד הרב קוק ומהדורת פרנקל], שגם בישמעאלים שאינם עובדי ע"ז יש בהם איסור לא תחנם
כי לאיסור לא תחנם צריך שיהיה "גר תושב", והיינו ששומר 7 מצוות בני נח, ולא סגי ליה בזה שאינו עובד ע"ז [וזה לצערינו לא מצוי היום גוי שאינו גונב או ח"ו נואף וכד',]

ומה שכתב בתשובה שם- שאינם עובדי ע"ז, זה נפק"מ להלכות אחרות וכגון הנאה מיין נסך, שבכה"ג כיון שאינו נחשב כעובד ע"ז, אע"פ שיינו יין נסך, מ"מ להנות מהיין שרי, אבל לא קשור ללאו דלא תחנם

ייש"כ, כל כוונתי לעניין שהם לא עע"ז שזו עדות מהרמב"ם שהכירם ולא כמו שהוצג כאן. וזה בעיקר נפק"מ לסוברים שדי שאומה שלא עע"ז שלא יהיה בה איסור זה.

 

[כאחד העם]

וזה בעיקר נפק"מ לסוברים שדי שאומה שלא עע"ז שלא יהיה בה איסור זה.

השאלה מי הם הסוברים הכי
בפרט שזה נגד רמב"ם, זה משקל אחר

 

[נוריאל עזרא]

השאלה מי הם הסוברים הכי
בפרט שזה נגד רמב"ם, זה משקל אחר

כמובן. השאלה למי מתירים ולמה בשעת הדחק בצרפים כל מיני סניפים וספקות ודעות שונות וכיוון שהגר"ע זצ"ל טוען שלחקלאים זה שעת הדחק גדולה ששנה תפגע פרנסתם מה גם שאם לא יתאפשר לחקלאים החילונים לעשות כן יעבדו רגיל ויפיצו מרכולת לכולם ויכשילו רבבות באיסורים וכו' וכו' כדכתב ביביע אומר ולכן התיר. [בפרט שסובר שהוא איסור דרבנן בזמננו] (אולי מעוד סיבות אינו מונח לפני).

 

[כאחד העם]

וכיוון שהגר"ע זצ"ל טוען שלחקלאים זה שעת הדחק גדולה ששנה תפגע פרנסתם מה גם שאם לא יתאפשר לחקלאים החילונים לעשות כן יעבדו רגיל ויפיצו מרכולת לכולם ויכשילו רבבות באיסורים וכו' וכו'

א. ע"ז כבר הבאתי לעיל מהמבי"ט להדיא שעליו הסתמך הין הייתר הר' עובדיה [וכן על השמן המור], שלא מועיל המכירה אם עושים רק בשביל שיוכל לעבוד בשמיטה, ולכן צריך למכור לכמה שנים.

ב. באף מקום לא דובר "עד הרב עובדיה" [בערך] שזה שיעבדו החילונים זה נקרא שעת הדחק, זו המצאה שלו [ודעימיה] שזה נחשב שעת הדחק
אך בכל המקורות שהוא עצמו הביא דובר על שעת הדחק שאין מה לאכול, וכד', ולא סגנון כזה שאם לא נמכור אזאי הוא יעבור איסור ע"ז נאמר מצוה הבאה בעבירה, כי אותו לא מעניין בכלל המכירה והראיה שגם בלי מכירה הוא עובד כרגיל, ואתה כביכול עושה בשבילו מכירה והוא עובד בין כה, ומכשיל אחרים בספיחים ובאיסור נעבד, לכן כל הסברות האלו לא מובנות לשום צד

 

[נוריאל עזרא]

א. ע"ז כבר הבאתי לעיל מהמבי"ט להדיא שעליו הסתמך הין הייתר הר' עובדיה [וכן על השמן המור], שלא מועיל המכירה אם עושים רק בשביל שיוכל לעבוד בשמיטה, ולכן צריך למכור לכמה שנים.

ב. באף מקום לא דובר "עד הרב עובדיה" [בערך] שזה שיעבדו החילונים זה נקרא שעת הדחק, זו המצאה שלו [ודעימיה] שזה נחשב שעת הדחק
אך בכל המקורות שהוא עצמו הביא דובר על שעת הדחק שאין מה לאכול, וכד', ולא סגנון כזה שאם לא נמכור אזאי הוא יעבור איסור ע"ז נאמר מצוה הבאה בעבירה, כי אותו לא מעניין בכלל המכירה והראיה שגם בלי מכירה הוא עובד כרגיל, ואתה כביכול עושה בשבילו מכירה והוא עובד בין כה, ומכשיל אחרים בספיחים ובאיסור נעבד, לכן כל הסברות האלו לא מובנות לשום צד

א. באמת מוכרים לכמה שנים בלבד [כן ראיתי בספר של הר אופיר שליט"א].
ב. שעת הדחק היא לחקלאים שלא תהיה להם פרנסה בשבילם זה שעת הדחק. כמו כן הוסיף שבזה אתה מציל רבים כי חקלאים חילונים יכשילו את הרבים כשיפיצו מרכולתם בכל מקום.