תרומה לעזרא

"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

למה אתה שולף מה שנוח לך
נכדו של מרן הר' יצחק יוסף בנו של ר' אברהם שלח מכתב לרב עובדיה
והשיב לו "רק בנחת"
ע"ז נאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
דברתי איתך על המגבונים שזה עדות בע"פ?
יש עדות בכתב על הבמבה מה יש להתווכח??
 
כשיש 'ספק' מאירי או 'סתירה' במאירי זה נקרא ש'אין מאירי'. זה בדיוק.
'ספק דעה לא חשיב דעה'!
אין סתירה במאירי וכאמור בדברי לעיל. וגם לעצם דברי המאירי כבר הסברתי לעיל וגם החת"ס רק חרה לו על סגנון הלשון ולא על עצם הלימוד. וגם אם מחוק ימחק המוחק המשפט הנ"ל הרי המאירי הביא תוספתא שלפיה כל הנאמר הוא באינו מכירו אבל במכירו אין צריך ועל זה לא העיר החת"ס ולא אף אדם כלום. דעת המאירי ברורה.
 
אין סתירה במאירי וכאמור בדברי לעיל.
הבהרה: הרב @כהן מדבר על המאירי לגבי שמיטה מד''ס, חסידות או דאורייתא. אתה מדבר על לא תחנם. זה שני נושאים.
וגם לעצם דברי המאירי כבר הסברתי לעיל וגם החת"ס רק חרה לו על סגנון הלשון ולא על עצם הלימוד.
ידידי יקירי אנא בא ונחשוב שלב אחר שלב.
האם נסכים שהנושא האם יש התבססות על מאירי להתיר לא תחנם לישמעאלים כי אינם עובדי ע''ז.
האם נסכים שכו''ע מודו שלעובדי עבודה זרה אין היתר, זה פסוק מפורש אתה מסכים עם זה?
האם תסכים שהמושג "גדור בדרכי הדתות" כולל גם את הנוצרים? שהם עובדי ע''ז לכו''ע. ולא פליגי רק בישמעאלים.
האם תסכים שיש עוד עשר מקומות שבהם המאירי נקט לשון כזו, לגבי אדם שהתנצר שיש עליו דין אחוה כיהודי, כי הוא נמצא ב"אומות הגדורות בדרכי הדתות", ועוד, מלא מקומות.
ההסבר שנותן הבית יוסף לנוסח הרבה פחות של הטור בסימן רמט שכותב שאין דין לא תחנם רק בעובדי ע''ז, שלא בא הטור לאפוקי ישמעאלים אלא ודאי שגם ישמעאלים בכלל האיסור לדעת הטור, אלא שכתב כן מפני פחד הגויים בארצו.
וממילא כל הדינים כפי שהראיתי בכל הש''ס המאירי כותב בצורה שלא תפגע בנוצרים, גם כשהדין מוסכם וברור.
האם מכח המאירי הזה, תוכל לומר שדין הבית יוסף שישמעאלים בכלל לא תחנם, ישתנה? האם זה יותר חזק מהטור? שהב''י ביאר בו בפשטות שזה הסיבה?
וכל שכן כאן שזה נגד כל הכללים כי כאן כלולים גם עובדי ע''ז, שזה הטור לא עשה, האם זה ייתכן לסמוך על זה נגד מרן שמתבסס על רמב''ם ועוד? זה משקל?
 
נערך לאחרונה:
הבהרה: הרב @כהן מדבר על המאירי לגבי שמיטה מד''ס, חסידות או דאורייתא. אתה מדבר על לא תחנם. זה שני נושאים.
מחילה מהרה"ג @כהן בלבול שלי.
ידידי יקירי אנא בא ונחשוב שלב אחר שלב.
האם נסכים שהנושא האם יש התבססות על מאירי להתיר לא תחנם לישמעאלים כי אינם עובדי ע''ז.
האם נסכים שכו''ע מודו שלעובדי עבודה זרה אין היתר, זה פסוק מפורש אתה מסכים עם זה?
האם תסכים שהמושג "גדור בדרכי הדתות" כולל גם את הנוצרים? שהם עובדי ע''ז לכו''ע. ולא פליגי רק בישמעאלים.
האם תסכים שיש עוד עשר מקומות שבהם המאירי נקט לשון כזו, לגבי אדם שהתנצר שיש עליו דין אחוה כיהודי, כי הוא נמצא ב"אומות הגדורות בדרכי הדתות", ועוד, מלא מקומות.
ההסבר שנותן הבית יוסף לנוסח הרבה פחות של הטור בסימן רמט שכותב שאין דין לא תחנם רק בעובדי ע''ז, שלא בא הטור לאפוקי ישמעאלים אלא ודאי שגם ישמעאלים בכלל האיסור לדעת הטור, אלא שכתב כן מפני פחד הגויים בארצו.
וממילא כל הדינים כפי שהראיתי בכל הש''ס המאירי כותב בצורה שלא תפגע בנוצרים, גם כשהדין מוסכם וברור.
האם מככח המאירי הזה, תוכל לומר שדין הבית יוסף שישמעאלים בכלל לא תחנם, ישתנה? האם זה יותר חזק מהטור? שהב''י ביאר בו בפשטות שזה הסיבה?
וכל שכן כאן שזה נגד כל הכללים כי כאן כלולים גם עובדי ע''ז, שזה הטור לא עשה, האם זה ייתכן לסמוך על זה נגד מרן שמתבסס על רמב''ם ועוד? זה משקל?
אני צריך לעיין בזה.
 
נערך לאחרונה:
ולא זו בלבד, אלא שרבני ירושלים האשכנזים כ''ג במספר, כולם חתומים על כך שהדבר אסור באיסור גמור לסמוך על דברי המתירים, וביניהם הגאון רבי יהושע ליב דיסקין, ורבי שמואל סלנט, ורבי יוסף חיים זוננפלד. והרי אף הרבנים המתירים התנו  היתרם רק בהסכמת רבני ירושלים.
למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדיים
[ויצויין שרבני ירושלים הנ"ל גם כתבו להגרי"א מקאוונא שאין שום סכנה וכו', ואעפ"כ לא חזר בו]
וכמו כן יש שם מכתב מהגאון מהרש''ם מברעזן שאסר באיסור חמור היתר המכירה.
יצויין שיש מכתב מנכדו [בעל נכדתו] הג"ר צבי הירש קלינגבערג זצ"ל אב"ד לאנטשין שנכתב להראי"ה קוק זצ"ל, ובו כתב "כשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל [- המהרש"ם] בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא".
אתה הראת לדעת שרבו האוסרים, והרבנים המתירים בזה''ז כוונתם לשמים להציל אנשים רחוקים מאיסורים גמורים, אמנם כל מי שיראת ה' בלבבו לא יסתמך בזה על היתרים דחוקים, ויהיה מגבורי כח עושי דברו, ויקנה מוצרים אשר אין בהם  חשש ספיחין לדעת פוסקים רבים.
דפח"ח
בפרט שפתח ברבים "נהגו" וסיים ביחיד "אינו נוהג"
?
הרישא מדבר מה היה המנהג בזמן בית שני, והסיפא מדבר מהו הדין עכשיו [בלי להתייחס להמנהג]
מה דעתו על היתר מכירה בשאר השנים?
 
מאי נפק"מ?
כותב שסביו לא התיר מה שהולך היום.
נפק"מ גדולה יש אם הוא רק אומר "בשנה זו גם סבא היה מסכים עימי"
[וכמו במחלוקת על העירוב בברוקלין, שכידוע הגר"מ פיינשטיין אסר בתוקף גדול, ואמר פעם הגר"ר פיינשטיין שליט"א "המתירים טוענים שאם היה רכב א' פחות באושן פרקוויי (הרחוב הראשי שם) בודאי היה אבי חוזר בו...."]
 
למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדיים
[ויצויין שרבני ירושלים הנ"ל גם כתבו להגרי"א מקאוונא שאין שום סכנה וכו', ואעפ"כ לא חזר בו]

יצויין שיש מכתב מנכדו [בעל נכדתו] הג"ר צבי הירש קלינגבערג זצ"ל אב"ד לאנטשין שנכתב להראי"ה קוק זצ"ל, ובו כתב "כשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל [- המהרש"ם] בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא".
לא שמעתי זכרו של חתן נכדתו זה רק כהיום. ואינני מכירו. אבל גדולי ישראל שאנו הולכים אחריהם ולומדים תורתם תדיר מעידים להיפך הגמור.
הבעלי מריבה ומחלוקת והפחדות מהיכן היו עיין כאן - מספר בית רידב''ז דמאריה דכולא אורייתא המפרש הנודע על הירושלמי.
1746749721865.png

ואם רצונו לומר שהרידב"ז שפרסם מכתבו היה גברא אלימא ובלע מריבה, אז אין רפואה למכתו. שהיה מרא דכולא תלמודא. והדפיסו בריש חיבורו בית רידב"ז
וזה לשון המהרש''ם
1746749845004.png
1746749873425.png
וידידי היקר, דע לך שבדברים כאלה, צריך לבדוק, מקור הדברים באמת הכי מדויק שאפשר, שרב בזה הבלבול.

 
למען הדיוק ההיסטורי: הגר"י מקוטנא והגרי"א מקאוונא ידעו מזה, ואעפ"כ הורו למכור אצל רבני ירושלים הספרדיים
[ויצויין שרבני ירושלים הנ"ל גם כתבו להגרי"א מקאוונא שאין שום סכנה וכו', ואעפ"כ לא חזר בו]
בנוסח ההיתר זה לא כתוב. אשמח למקור מדויק.
ומ''מ לא נפקא מידי גם גאוני ירושלים לא התירו אלא מצד חורבן המקום, ולא הפסידא שלא יזרעו. בגלל הערבים שהיו כאן בקום המדינה. כמבואר בתשובתם. וציטטתי את המסקנא לעיל. כך שבכל מקרה נפלא פיתא בבירא.
 
לא שמעתי זכרו של חתן נכדתו זה רק כהיום. ואינני מכירו.
גם אני לא, אבל עצם זה שהיה חתנו וממלא מקומו של הג"ר שלום רובינשטיין זצ"ל [חתנו של המהרש"ם] כבר אומר עליו משהו
[על הגרש"ר הנ"ל, יצויין לשון חמיו המהרש"ם בסוף תשובתו אליו (ח"ג סי' ק"ח): "ובכ"ז נא לשום עיונך בזה, ואם גם אתה תסכים, גם אני מצטרף"]
תשובה אליו נמצא בספר אמרי דוד (סי' ע')
1746759113989.png
ומצאתי עוד ב' אזכורים שכנר' מכוונים עליו -
1746759632263.png
155643_31.jpg
אבל גדולי ישראל שאנו הולכים אחריהם ולומדים תורתם תדיר מעידים להיפך הגמור.
הבעלי מריבה ומחלוקת והפחדות מהיכן היו עיין כאן - מספר בית רידב''ז דמאריה דכולא אורייתא המפרש הנודע על הירושלמי.
הצג קובץ מצורף 4484

ואם רצונו לומר שהרידב"ז שפרסם מכתבו היה גברא אלימא ובלע מריבה, אז אין רפואה למכתו. שהיה מרא דכולא תלמודא. והדפיסו בריש חיבורו בית רידב"ז
וזה לשון המהרש''ם
הצג קובץ מצורף 4485
הצג קובץ מצורף 4486
א. הדבר ברור שבעלי מריבה ומחלוקת היו נמצאים בב' הצדדים, וכמו בכל מחלוקת
ב. למעשה המהרש"ם לא "יצא לאסור כל היינות ואתרוגים מארה"ק", הלא דבר הוא
וידידי היקר, דע לך שבדברים כאלה, צריך לבדוק, מקור הדברים באמת הכי מדויק שאפשר, שרב בזה הבלבול.
ברור
הנה צילום הכת"י:
 
גם אני לא, אבל עצם זה שהיה חתנו וממלא מקומו של הג"ר שלום רובינשטיין זצ"ל [חתנו של המהרש"ם] כבר אומר עליו משהו
[על הגרש"ר הנ"ל, יצויין לשון חמיו המהרש"ם בסוף תשובתו אליו (ח"ג סי' ק"ח): "ובכ"ז נא לשום עיונך בזה, ואם גם אתה תסכים, גם אני מצטרף"]
לא יודע אם אומר הרבה, בדור ההוא רוב כלל ישראל לא היו בחו''ל. ומ''מ אף אם היה ת''ח. דברי המהרש''ם בעצמו ששלח לרב דיפו נגד ההיתר מובאים ע''י הרידב''ז. ומכתב כזה של 'בעל נכדתו', לא מספיק לערער זאת.
א. הדבר ברור שבעלי מריבה ומחלוקת היו נמצאים בב' הצדדים, וכמו בכל מחלוקת
איה''נ. אבל כאן יש עדויות ברורת מגדו''י מפורסמים שלאורם נלך וניסע על מסע הכפייה. על בכיית הרב קוק שהיה רוצה להשמט מהדבר.
ב. למעשה המהרש"ם לא "יצא לאסור כל היינות ואתרוגים מארה"ק", הלא דבר הוא
כתב מה שכתב בתשו' רידב''ז.
 
נפק"מ גדולה יש אם הוא רק אומר "בשנה זו גם סבא היה מסכים עימי"
[וכמו במחלוקת על העירוב בברוקלין, שכידוע הגר"מ פיינשטיין אסר בתוקף גדול, ואמר פעם הגר"ר פיינשטיין שליט"א "המתירים טוענים שאם היה רכב א' פחות באושן פרקוויי (הרחוב הראשי שם) בודאי היה אבי חוזר בו...."]
בא תבדוק את המציאות של מה שאומר.
תבדוק את הטענות, לא לגופו של איש.
 
ה''מגוחך ביותר''
הוא שבשמיטה האחרונה הומצאה מצוה חדשה לאכול דוקא מההיתר
כדרך שבשנים האחרונות הומצאה מצוה לאכול פפשודו בפסח
וזאת למודעי, שעברתי פעמים רבות על ספר המצוות להרמב''ם וספר החינוך, ולא מצאתי מצוות כאלו
וה' יאיר ענינו ...
 
ראשי תחתית