"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

עוד לא הבנתי מה החילוק בין מפעלים וחנויות גדולות שוודאי לא רוצים שגוי יבוא ויקנה את כל החמץ. (גם אם יקנה זאת בכסף מלא זה יפגע להם בשם שלא משווקים מצרכים נצרכים במוצאי פזח)
חילוק פשוט ביותר

המפעל שמייצר חמץ - התכולה "מיועדת למכירה" וממילא יש גמירות דעת, ולכן מועיל אף "בהערמה"
משא"כ- הקרקע אינה מיועדת למכירה וממילא אין גמירות דעת, ולכן לא יועיל הערמה
 
המפעל שמייצר חמץ - התכולה "מיועדת למכירה" וממילא יש גמירות דעת, ולכן מועיל אף "בהערמה"
משא"כ- הקרקע אינה מיועדת למכירה וממילא אין גמירות דעת, ולכן לא יועיל הערמה
התכולה של המפעל מיועדת למכירה לציבור ולא לגוי וכמש"כ לעיל.
 
התכולה של המפעל מיועדת למכירה לציבור ולא לגוי וכמש"כ לעיל.
לא ולא - אם הגוי ישלם טבין ותקילין לא יהיה שום בעייה למפעל למכור לו הכל, והם ייצרו עוד לשאר האנשים, כי כל מטרתם זה "ריווחי ומסחרי" ועצם זה שזה מיועד למכירה יש "גמירות דעת" וממילא כאן יועיל הערמה
משא"כ בקרקע הבעלים אינו מייעדה למכירה כלל, כי כל מטרתו זה שהקרקע תהיה שלו, ואין לו צד שהיא מיועדת למכירה
 
לא ולא - אם הגוי ישלם תבין תקילין לא יהיה שום בעייה למפעל למכור לו הכל , והם ייצרו עוד לשאר האנשים, כי כל מטרתם זה "ריווחי ומסחרי" ועצם זה שזה מיועד למכירה יש "גמירות דעת" וממילא כאן יועיל הערמה
אתה הולך סחור סחור ולא מתייחס לדברי שהם לא רוצים למכור הכל לגוי ולהשאיר את הקונים הקבועים שלהם ללא מצרכים כי הם יפסידו את הלקוחות.
משא"כ בקרקע הבעלים אינו מייעדה למכירה כלל , כי כל מטרתו זה שהקרקע תהיה שלו, ואין לו צד שהיא מיועדת למכירה
תשאל כל בעל קרקע וכולם יגידו לך שהם מסכימים למכור את הקרקע לשנתיים עבור רווח של 50000 שקל לדונם...
 
סיפורי מעשיות
אתה מתכחש למציאות.

שום בן אדם לא יוותר על רווח של חמש מליון שקל (לשדה של מאה דונם) לשנתיים.

גם ה"ישראלים הצברים" שלא ימכרו לערבים אם יודעים שהשדה תחזור אליהם עוד שנתיים ימכרו אותה.
 
אפשר תשובה עניינית?
התשובה והחילוק ברורים כשמש בצהריים

אבל יש כאלה שלא מסתפקים בתשובות ענייניות , אלא רוצים "סיפורי בדים" , אז זרמתי איתם.

[אם באמת היית מחפש תשובה עניינית היית כבר מוצא מזמן, כי חפרתי בזה באשכול כבר הלוך ושוב, והאמת כבר ברורה לכל מי שמבקש]
 
שום בן אדם לא יוותר על רווח של חמש מליון שקל (לשדה של מאה דונם) לשנתיים.

הנה דוגמא טובה של "סיפורי בדים" שאיתם זרמתי.

כי אף מוכר לא חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם לו כזה סכום לשנתיים , אלא מאי- מה שהוא כן מסכים, כי הוא יודע שזה "משחק" ואז כל ההסכמה היא בתור "פנטומימה" ותו לא.

בשונה מחמץ - שאם ישלמו למוכר סכום של מחיר הקרן הוא יסכים למכור באמת ולא בתור "משחק", א"כ אע"פ שכאן זה "הערמה" זה יועיל
 
כי אף מוכר לא חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם לו כזה סכום לשנתיים , אלא מאי- מה שהוא כן מסכים, כי הוא יודע שזה "משחק" ואז כל ההסכמה היא בתור "פנטומימה" ותו לא.

בשונה מחמץ - שאם ישלמו למוכר סכום של מחיר הקרן הוא יסכים למכור באמת ולא בתור "משחק", א"כ אע"פ שכאן זה "הערמה" זה יועיל
במקום להודות על האמת אתה מסתובב סביב עצמך ומנסה להציל את עצמך בחילוקים נואשים שאפי' לא מתחילים.
 
גם אף מוכר בפסח לא חושב באמת שהגוי יבוא לקנות כי לא קורה מקרים כאלה ויודע שהכל "משחק".

תקרא לזה "משחק" תקרא לזה "הערמה" זה אותו דבר בסוף ומגיע לאותה נקודה.

בשניהם הנקודה שהמכירה היא כדי להפקיע את עצמו מאיסור ובשניהם אף אחד לא חושב שהגוי יבוא לקחת ממנו את הקרקע/חמץ.
בשניהם המכירה נעשית ע"פ כל הקניינים ויש לה תוקף גם מחמת ההלכה וגם מחמת המדינה.
 
הנה דוגמא טובה של "סיפורי בדים" שאיתם זרמתי.

כי אף מוכר לא חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם לו כזה סכום לשנתיים , אלא מאי- מה שהוא כן מסכים, כי הוא יודע שזה "משחק" ואז כל ההסכמה היא בתור "פנטומימה" ותו לא.

בשונה מחמץ - שאם ישלמו למוכר סכום של מחיר הקרן הוא יסכים למכור באמת ולא בתור "משחק", א"כ אע"פ שכאן זה "הערמה" זה יועיל
ומי חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם כאלו סכומים על חמץ?
 
ומי חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם כאלו סכומים על חמץ?
הוא לא צריך לחשוב, כי זה עומד למכירה.

בשונה מקרקע שלא מיועדת למכירה , דאז המוכר לא חושב לרגע שישלם לו כזה סכום אם לא בשביל "המשחק" ו "ההערמה"
 
אפשר תשובה עניינית?

כן,
רוב החנויות יש להם כבר מאגר כזה או אחר במחסנים.
בינתיים אפשר לייצר עוד.
כמו"כ האגדה מספרת שהשאריות עוד נכנסות לבני ברק כמה חדשים אחרי ולכן צריך לבדוק את הברקוד, כך שלא ברור שהם כ"כ יסרבו להיפטר מהסחורה הישנה.
עכ"פ, וזה העיקר. ירצו או לא ירצו, הם יודעים שאין להם ברירה אם יש להם הכשר נוסף לפסח, וגם יש מסמך חוקי שהגוי יכול לבוא ולקחת.
בצירוף הציפיה שהגוי באמת לא יקנה כ"כ הרבה, כי אין לו מאיפה לשלם, וגם אין לו מה לעשות עם זה, כי הם ימשיכן לייצר מיד, ויוציאו סחורה חדשה לשוק, והגוי יפסיד.
אז באותה שנה הם יסתדרו עם הגוי, משא"כ בקרקע בשביעית בשום פנים ואופן, מכל צד שלא תסתכל ע"ז.
הבעלים אינו כפוף לשום מערכת חוקים כי אין, ואינו כפוף לשום הכשר פרטי כי אין (אילו זה היה של הרב לנדא הייתי אומר ניחא),
והוא רוצה להמשיך לעבוד כרגיל גם בשנה ההיא, ולשם כך בדיוק הוא עשה את המכירה, ובודאי שהוא יוציא את הגוי בשעת הצורך.
וכבר מילתי אמורה, כל בעייה שתימצא בכל קנין אחר, לא תהווה אלא נזק לאותו קנין, אך בשו"א לא תהווה הכשר למכירה בשמיטה.
 
מוכרים גם את המחסנים.

נכון, אבל לא מסתבר שכל הסופרים וכל החנויות וכל המפעלים כולם מוכרים לאותו גוי.
וגם אם כן (נגיד שהכל עובר דרך הרבנות), לא מסתבר שהגוי יקח ה-כ-ל אפי' אם יהיה רוטשילד ולוייב ביחד.
זה לא מציאותי.
ואפי' אם כן, הוא הרי יצטרך לקחת הכל אליו, הוא לא יוכל להשאיר זאת בחנות בינתיים.
ואפי' אם יקנה ויקח, הסופר יגיד שבוע וחצי אין וופלים. אז מה ? עוד שבועיים תגיע סחורה טרייה.
בינתיים זו מציאות שמנסים להיפטר מסחורה בערב פסח ולצמצם, ולא לאגור במחסנים בשביל אחרי פסח, אז יחכו עוד שבוע.
זה לא נזק.
 
נכון, אבל לא מסתבר שכל הסופרים וכל החנויות וכל המפעלים כולם מוכרים לאותו גוי.
וגם אם כן (נגיד שהכל עובר דרך הרבנות), לא מסתבר שהגוי יקח ה-כ-ל אפי' אם יהיה רוטשילד ולוייב ביחד.
זה לא מציאותי.
ואפי' אם כן, הוא הרי יצטרך לקחת הכל אליו, הוא לא יוכל להשאיר זאת בחנות בינתיים.
ואפי' אם יקנה ויקח, הסופר יגיד שבוע וחצי אין וופלים. אז מה ? עוד שבועיים תגיע סחורה טרייה.
בינתיים זו מציאות שמנסים להיפטר מסחורה בערב פסח ולצמצם, ולא לאגור במחסנים בשביל אחרי פסח, אז יחכו עוד שבוע.
זה לא נזק.
אתם לא עונים מיהו האדם שלא מוכן למכור את שדהו לשנתיים בלבד!!! תמורת סכומים גבוהים מאוד.
 
אתם לא עונים מיהו האדם שלא מוכן למכור את שדהו לשנתיים בלבד!!! תמורת סכומים גבוהים מאוד.


מי מוכר את שדהו לשנתיים תמורת סכומים גדולים מאד ?
כי אף מוכר לא חושב לרגע שבאמת הגוי ישלם לו כזה סכום לשנתיים
 
גם במכירת חמץ הוא יהיה מוכן לקנות בכזה סכום אסטרונומי.
אבל שם יש "דעת מקנה" גמורה, כי המקנה אין לו בעייה להקנות את כל הסחורה במחיר הראוי, וא"כ אע"פ שהקונה לא מוכן בכזה סכום, יועיל "הערמה" וכדברי הערוך השלחן לעיל

אך בקרקע - יש בעיה מצד המקנה שאינו מוכן למכור בסכום הקרן ורק במחיר מופקע דאז הקונה כלל לא מוכן, וממילא כאן לא יועיל "הערמה"
 
ראשי תחתית