היתר ממזרים

[כהנא דמסייע]

ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד

 

[כהנא דמסייע]

ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:

 

[כאחד העם]

ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:
הצג קובץ מצורף 19152

כמדומני שכבר עוררו על זה כבר בעבר כאן בפורום

באשכול כאן

 

[פלוריש (אריאל)]

ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

אתה בטוח?
הרי הרב חטאב בקונטרס שלו מציין בשלב השני לתשובות ביבי"א כרכים ט-י, ובשלב השלישי מציין להסכמת הגרע"י על תשובה של הרי"מ יונה בקובץ בית הלל

 

[אד יעלה]

ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד

א. אינני בענין כלל
עברתי על תחילת הקונטרס
ולא הבנתי מדוע פוסקים את המרדכי דס''ל שאף במיוחדת לפי הרמב''ם יש להסתפק
הלא יש את שיטת הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה שאוסר אפילו לא במיוחדת
וביותר שבמיוחדת ס''ל שאפילו לרמב''ם אסור
ואע''פ שהרמ''א פסק את המרדכי
אבל לפי כללי הפסק של הב''י לכאורה צריך לפסוק כהרא''ש [עכ''פ ברמב''ם]
אינני בענין כלל רק כיון שהביאו הקונטרס עברתי על הדפים הראשונים.
ב.
מביא מהאחרונים שכל דברי הרמב''ם דוקא בדדימא לאחרים שהיא חשודה מאחרים אבל אם לא חשודה תולים בבועל,לא הבנתי מה שייך לא חשודה הלא גם לבועל הזה זה ביאת מיתה ומאי שנא הוא מאחרים ואולי הכוונה שאיננה זונה שהולכת עם הרבה אנשים אבל עם אחד אע''פ שהביאה בכרת לא אכפ''ל.
ג.
בשלב ב' הביא דברי היבי''א שס''ל שבס''ס [לאיסורא] בממזר מקילים ושאר דין ממזר רק בא''י שיש רוב ישראל ,ולכאורה יש להעיר בזה שהלא ס''ס עדיף מרוב כמש''כ הרשב''א בתשובה תא שס''ס כרוב ועדיף מרוב ואם ס''ס לא אוסר מדוע שרוב יאסור [וכידוע שהתוס' בכתובות לחד תירוצא ס''ל שס''ס אלים להוציא ממון ולא עיינתי].
ד.
דברי הרי''מ יונה עפ''י הפנ''י המפורסם שכל ס''ס נהפך לספק דרבנן לקולא כיון שבספק הראשון זה ספק דרבנן לקולא וכבר מזמן שמעתי שהגרע''י מסר ע''ז שיעור והקשה לו הגרש''א שאין דברי הפנ''י מובנים שהלא הוי שני ספיקות בדאורייתא ולא הוי ספק דרבנן ועיין בזה כי נכון הוא.
ה.
יפה הקשה הרב הכותב שבשני המיעוטים הדר למחצה ועכ''פ אין כאן רוב לקולא ,וביותר יש להקשות שהלא הוי מח' גדולה בכלל האם ספק שיש כנגדו רוב האם הוא ספק כלל עין ש''ש ש''א פי''ח והלאה וא''כ יש שיטות שכלל לא הוי ספק כלל והוי תלת ספיקי לחומרא וא''כ הדרינן דהוי רוב לחומרא ואף להפנ''י עכ''פ מדרבנן אסור.

 

[כהנא דמסייע]

א.
עברתי על תחילת הקונטרס
ולא הבנתי מדוע פוסקים את המרדכי דס''ל שאף במיוחדת לפי הרמב''ם יש להסתפק
הלא יש את שיטת הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה שאוסר אפילו לא במיוחדת
וביותר שבמיוחדת ס''ל שאפילו לרמב''ם אסור
ואע''פ שהרמ''א פסק את המרדכי
אבל לפי כללי הפסק של הב''י לכאורה צריך לפסוק כהרא''ש [עכ''פ ברמב''ם]
אינני בענין כלל רק כיון שהביאו הקונטרס עברתי על הדפים הראשונים.
ב.
מביא מהאחרונים שכל דברי הרמב''ם דוקא בדדימא לאחרים שהיא חשודה מאחרים אבל אם לא חשודה תולים בבועל,לא הבנתי מה שייך לא חשודה הלא גם לבועל הזה זה ביאת מיתה ומאי שנא הוא מאחרים ואולי הכוונה שאיננה זונה שהולכת עם הרבה אנשים אבל עם אחד אע''פ שהביאה בכרת לא אכפ''ל.

עיינתי בזה קצת יותר כעת

ואכן הערתך על ההיתר הראשון יש בה ממש, ונראה שגם הוא מסתייג שאין פירכא מוחלטת על זה

עיקר קושיותיו

היא על מה שהתירו בלי ספק נוסף גם בעיר שרובה ישראל, וסמכו על תרי מיעוטי. וגם בחו''ל בלי הצטרף ספק נוסף.

וזה אכן חידוש וקשה מאד.

 

[אד יעלה]

עיינתי בזה קצת יותר כעת

ואכן הערתך על ההיתר הראשון יש בה ממש, ונראה שגם הוא מסתייג שאין פירכא מוחלטת על זה

עיקר קושיותיו

היא על מה שהתירו בלי ספק נוסף גם בעיר שרובה ישראל, וסמכו על תרי מיעוטי. וגם בחו''ל בלי הצטרף ספק נוסף.

וזה אכן חידוש וקשה מאד.

אבל נראה שפשוט לכולם שהלכה כהמרדכי ולא ידעתי למה.

 

[שמעון טרבלסי]

ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:
הצג קובץ מצורף 19152

כוונת הרב יצחק אכן לתשובה זו, אבל לנקודה של תרי רובי, כי בענין תרי רובי אכן ס"ל להקל, וכמו שכתב בקובץ משנת יוסף גליון א.
הענין שם שכתוב שבעלי הדבר סיפרו לו שהתיר אותם, ועפ"ז כתוב להתירם, בלי דרישה וחקירה, אלא רק עפ"ז שאם אומרים שהתרתי מם הסתם אז היתה דרישה וחקירה. וזה תמוה ביותר, והרב יעקב עדס כתב קונ' ע"ז.

 

[שמעון טרבלסי]

ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד

בקונ' המצורף כמדומה שעמד על כל טענות הרב חטאב.

 

[אד יעלה]

האמת שהיום הב''ד חוגגים עם ההיתר של הפנים יפות שמלבד שהוא בעצמו מחודש מאד ורבים חולקים עליו
עוד הוסיפו על היתרו וד' יעזור

 

[שמעון טרבלסי]

ובענין טענותיו בענין חזקת כהני זמנינו, עי' במצו"ב מה שדנו עימו בזה.

 

[כהנא דמסייע]

ובענין טענותיו בענין חזקת כהני זמנינו, עי' במצו"ב מה שדנו עימו בזה.

בענין זה נכנס לסיפור אחר של משפחת חדד בטוניס

שהרב בנימין רפאל כהן רב מושב ברכיה ומח‘‘ס מלכי תרשיש חקר והעלה להקל בזה

 

[שמעון טרבלסי]

האמת שהיום הב''ד חוגגים עם ההיתר של הפנים יפות שמלבד שהוא בעצמו מחודש מאד ורבים חולקים עליו
עוד הוסיפו על היתרו וד' יעזור

כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.

 

[שמעון טרבלסי]

בענין זה נכנס לסיפור אחר של משפחת חדד בטוניס

שהרב בנימין רפאל כהן רב מושב ברכיה ומח‘‘ס מלכי תרשיש חקר והעלה להקל בזה

משפחת חדד זה סיפור אחר של חללות.

 

[אד יעלה]

כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.

א''א לקרוא כ''כ הרבה
אם כת''ר יכול לסכם את טענותיו בקצרה.

 

[שמעון טרבלסי]

א''א לקרוא כ''כ הרבה
אם כת''ר יכול לסכם את טענותיו בקצרה.

אם הטענות נגד היו כתובים בקצרה היה תשובה קצרה...

 

[כהנא דמסייע]

משפחת חדד זה סיפור אחר של חללות.

הוא כתב ע''ז בסוף הקונטרס שהבאתי

 

[אד יעלה]

בענין זה נכנס לסיפור אחר של משפחת חדד בטוניס

בג'רבה.
ובשכונה הקטנה ולא הגדולה,
כמו שהאריך בזה הרב הנאמ''ן.

 

[כהנא דמסייע]

בג'רבה.
ובשכונה הקטנה ולא הגדולה,
כמו שהאריך בזה הרב הנאמ''ן.

אכן הזהיר על זה הרב רפאל צבאן זצוק''ל בספרו.

ואילו הרב בנימין ר"ך מח''ס מלכי תרשיש (שאביו היה רב ראשי בג'רבא) הוכיח מפנקסי בית הדין ברובע הקטן שחיתנו לאחר מכן עם משפחה זו הרבה
והוצאת הפסול הכללי לא נכונה

לא נכנסתי לזה

היה על זה פולמוס ארוך באו''ת

והרב חטאב מצדד כהמחמירים בקונטרס כאן

 

[פלוריש (אריאל)]

כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.

הרב סאסי הולך באותו כיוון של הרב דוד ברדוגו (שהתכתב עם הרב דויד הנ"ל)? או שהוא מציע חילוק אחר?

 

[שמעון טרבלסי]

הרב סאסי הולך באותו כיוון של הרב דוד ברדוגו (שהתכתב עם הרב דויד הנ"ל)? או שהוא מציע חילוק אחר?

לא זוכר מה כתב הרב ברדוגו.
עברתי על הנושא הזה לפני שנים.