היתר ממזרים

כהנא דמסייע

חבר בכיר
הצטרף
27/3/25
הודעות
2,669
ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד
 

קבצים מצורפים

ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:
1776149695225.png
 
ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:
הצג קובץ מצורף 19152

כמדומני שכבר עוררו על זה כבר בעבר כאן בפורום

באשכול כאן
 
ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?
אתה בטוח?
הרי הרב חטאב בקונטרס שלו מציין בשלב השני לתשובות ביבי"א כרכים ט-י, ובשלב השלישי מציין להסכמת הגרע"י על תשובה של הרי"מ יונה בקובץ בית הלל
 
נערך לאחרונה:
ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד
א. אינני בענין כלל
עברתי על תחילת הקונטרס
ולא הבנתי מדוע פוסקים את המרדכי דס''ל שאף במיוחדת לפי הרמב''ם יש להסתפק
הלא יש את שיטת הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה שאוסר אפילו לא במיוחדת
וביותר שבמיוחדת ס''ל שאפילו לרמב''ם אסור
ואע''פ שהרמ''א פסק את המרדכי
אבל לפי כללי הפסק של הב''י לכאורה צריך לפסוק כהרא''ש [עכ''פ ברמב''ם]
אינני בענין כלל רק כיון שהביאו הקונטרס עברתי על הדפים הראשונים.
ב.
מביא מהאחרונים שכל דברי הרמב''ם דוקא בדדימא לאחרים שהיא חשודה מאחרים אבל אם לא חשודה תולים בבועל,לא הבנתי מה שייך לא חשודה הלא גם לבועל הזה זה ביאת מיתה ומאי שנא הוא מאחרים ואולי הכוונה שאיננה זונה שהולכת עם הרבה אנשים אבל עם אחד אע''פ שהביאה בכרת לא אכפ''ל.
ג.
בשלב ב' הביא דברי היבי''א שס''ל שבס''ס [לאיסורא] בממזר מקילים ושאר דין ממזר רק בא''י שיש רוב ישראל ,ולכאורה יש להעיר בזה שהלא ס''ס עדיף מרוב כמש''כ הרשב''א בתשובה תא שס''ס כרוב ועדיף מרוב ואם ס''ס לא אוסר מדוע שרוב יאסור [וכידוע שהתוס' בכתובות לחד תירוצא ס''ל שס''ס אלים להוציא ממון ולא עיינתי].
ד.
דברי הרי''מ יונה עפ''י הפנ''י המפורסם שכל ס''ס נהפך לספק דרבנן לקולא כיון שבספק הראשון זה ספק דרבנן לקולא וכבר מזמן שמעתי שהגרע''י מסר ע''ז שיעור והקשה לו הגרש''א שאין דברי הפנ''י מובנים שהלא הוי שני ספיקות בדאורייתא ולא הוי ספק דרבנן ועיין בזה כי נכון הוא.
ה.
יפה הקשה הרב הכותב שבשני המיעוטים הדר למחצה ועכ''פ אין כאן רוב לקולא ,וביותר יש להקשות שהלא הוי מח' גדולה בכלל האם ספק שיש כנגדו רוב האם הוא ספק כלל עין ש''ש ש''א פי''ח והלאה וא''כ יש שיטות שכלל לא הוי ספק כלל והוי תלת ספיקי לחומרא וא''כ הדרינן דהוי רוב לחומרא ואף להפנ''י עכ''פ מדרבנן אסור.
 
נערך לאחרונה:
א.
עברתי על תחילת הקונטרס
ולא הבנתי מדוע פוסקים את המרדכי דס''ל שאף במיוחדת לפי הרמב''ם יש להסתפק
הלא יש את שיטת הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה שאוסר אפילו לא במיוחדת
וביותר שבמיוחדת ס''ל שאפילו לרמב''ם אסור
ואע''פ שהרמ''א פסק את המרדכי
אבל לפי כללי הפסק של הב''י לכאורה צריך לפסוק כהרא''ש [עכ''פ ברמב''ם]
אינני בענין כלל רק כיון שהביאו הקונטרס עברתי על הדפים הראשונים.
ב.
מביא מהאחרונים שכל דברי הרמב''ם דוקא בדדימא לאחרים שהיא חשודה מאחרים אבל אם לא חשודה תולים בבועל,לא הבנתי מה שייך לא חשודה הלא גם לבועל הזה זה ביאת מיתה ומאי שנא הוא מאחרים ואולי הכוונה שאיננה זונה שהולכת עם הרבה אנשים אבל עם אחד אע''פ שהביאה בכרת לא אכפ''ל.
עיינתי בזה קצת יותר כעת

ואכן הערתך על ההיתר הראשון יש בה ממש, ונראה שגם הוא מסתייג שאין פירכא מוחלטת על זה

עיקר קושיותיו

היא על מה שהתירו בלי ספק נוסף גם בעיר שרובה ישראל, וסמכו על תרי מיעוטי. וגם בחו''ל בלי הצטרף ספק נוסף.

וזה אכן חידוש וקשה מאד.
 
עיינתי בזה קצת יותר כעת

ואכן הערתך על ההיתר הראשון יש בה ממש, ונראה שגם הוא מסתייג שאין פירכא מוחלטת על זה

עיקר קושיותיו

היא על מה שהתירו בלי ספק נוסף גם בעיר שרובה ישראל, וסמכו על תרי מיעוטי. וגם בחו''ל בלי הצטרף ספק נוסף.

וזה אכן חידוש וקשה מאד.
אבל נראה שפשוט לכולם שהלכה כהמרדכי ולא ידעתי למה.
 
ביביע אומר חלק יא אבן העזר סימן יג
אבל עד חלק י"א לא השתמש מעולם בהיתר כזה (עברתי - כמדומני - על כל תשובותיו בנושא זה), ואיך אפשר לומר שלדעת הרב עובדיה "אין כזה דבר ממזרים"?

והאם לזה כיון הראש''ל הרב יצחק יוסף במכתבו כאן:
הצג קובץ מצורף 19152
כוונת הרב יצחק אכן לתשובה זו, אבל לנקודה של תרי רובי, כי בענין תרי רובי אכן ס"ל להקל, וכמו שכתב בקובץ משנת יוסף גליון א.
הענין שם שכתוב שבעלי הדבר סיפרו לו שהתיר אותם, ועפ"ז כתוב להתירם, בלי דרישה וחקירה, אלא רק עפ"ז שאם אומרים שהתרתי מם הסתם אז היתה דרישה וחקירה. וזה תמוה ביותר, והרב יעקב עדס כתב קונ' ע"ז.
 
ידיד ביקשנו להעלות
לא עברתי בעיון
אבל לכאורה
יש כאן נושא טעון ומורכב

והבה נראה

אבקש לדון כדרש‘‘ת בלבד
בקונ' המצורף כמדומה שעמד על כל טענות הרב חטאב.
 

קבצים מצורפים

האמת שהיום הב''ד חוגגים עם ההיתר של הפנים יפות שמלבד שהוא בעצמו מחודש מאד ורבים חולקים עליו
עוד הוסיפו על היתרו וד' יעזור
 
ובענין טענותיו בענין חזקת כהני זמנינו, עי' במצו"ב מה שדנו עימו בזה.
 

קבצים מצורפים

ובענין טענותיו בענין חזקת כהני זמנינו, עי' במצו"ב מה שדנו עימו בזה.
בענין זה נכנס לסיפור אחר של משפחת חדד בטוניס

שהרב בנימין רפאל כהן רב מושב ברכיה ומח‘‘ס מלכי תרשיש חקר והעלה להקל בזה
 
האמת שהיום הב''ד חוגגים עם ההיתר של הפנים יפות שמלבד שהוא בעצמו מחודש מאד ורבים חולקים עליו
עוד הוסיפו על היתרו וד' יעזור
כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.
 
כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.
א''א לקרוא כ''כ הרבה
אם כת''ר יכול לסכם את טענותיו בקצרה.
 
בג'רבה.
ובשכונה הקטנה ולא הגדולה,
כמו שהאריך בזה הרב הנאמ''ן.
אכן הזהיר על זה הרב רפאל צבאן זצוק''ל בספרו.

ואילו הרב בנימין ר"ך מח''ס מלכי תרשיש (שאביו היה רב ראשי בג'רבא) הוכיח מפנקסי בית הדין ברובע הקטן שחיתנו לאחר מכן עם משפחה זו הרבה
והוצאת הפסול הכללי לא נכונה

לא נכנסתי לזה

היה על זה פולמוס ארוך באו''ת

והרב חטאב מצדד כהמחמירים בקונטרס כאן
 
כמדומה שבקונ' מוציא אסירים בכושרות הנ"ל עמד בזה, שרבים לא הבחינו באיזה אופנים מרן הגרע"י הסתמך ע"ד הפנים יפות, ולא הרגישו שאינו תקף בכל דוכתי.
גם בספר מנחת רפאל סויד לא הרגיש בזה, ולכן העיר בזה ע"ד הרב יצחק בשו"ת הראש"ל, והעירותיו בזה והודה לדברי שטעה בהבנתו.
הרב סאסי הולך באותו כיוון של הרב דוד ברדוגו (שהתכתב עם הרב דויד הנ"ל)? או שהוא מציע חילוק אחר?
 
ראשי תחתית