חיוב מזוזה במקלט

[שאינו יודע לשאול]

יצא לי להיות בשלושה מקלטים שונים ביממה האחרונה שלא היתה בהם מזוזה.
האם יש להם על מה לסמוך ?

 

[אלישמע]

ראיתי בשם הגר"נ קרליץ, שאם הוא משמש רק למחסה א"צ,
ואם גם למחסן צריך (הלכתא מבי דינא, הל' מזוזה עמ' רפא).

 

[שאינו יודע לשאול]

ראיתי בשם הגר"נ קרליץ, שאם הוא משמש רק למחסה א"צ,
ואם גם למחסן צריך (הלכתא מבי דינא, הל' מזוזה עמ' רפא).

מעניין מדוע פסק כך, כי בדירת עראי פוסקים לקבוע בלי ברכה.

 

[אברימי]

ר' עמרם פריד כתב:
שאלה: האם מקלט חייב במזוזה.
תשובה: אם לא נכנסים אליו במשך השנה, אלא רק לעיתים רחוקות, כגון לאחסן בו את הסכך של סוכות וכדו' ועוד פעמים בודדות – פטור ממזוזה, אף שכעת נכנסים אליו בזמן האזעקה (כמבואר בש"ך דלהלן). ומה שמשתמשים במקלט בזמן האזעקות, אינו מחייב וכדין דירת עראי (עי' יומא יא ומאירי שם, ורמב"ם פ"ו ממזוזה ה"א).
אך אם נכנסים אליו ומשתמשים בו במשך השנה מידי פעם – יש לקבוע בו מזוזה בברכה, כדין בית האוצר (יומא יא, יו"ד סי' רפו ס"א, ובש"ך שם ס"ק ב, ולא חוששים לשיטת הרמב"ם, עי' שו"ת רעק"א מהדו"ק סי' סו, אך עיין קיצוש"ע סי' יא סי"ז וערוה"ש סי' רפו ס"ט).

 

[אברימי]

אני מעתיק לכאן מאמר בעניין:
יש לדון, האם מקלט המשמש להגנה מפני טילים ופצצות, חייב במזוזה או לא.

והנה, בספר בית הילל (יו"ד סי' רפ"ו ס"ק ב') כתב, שבית האסורים אינו חייב במזוזה, ואף שביומא (י' א') נחלקו רבי יהודה וחכמים האם לשכת פרהדרין חייבת במזוזה או לא, ולמסקנת הסוגיה שם (י' ב') יסוד מחלוקתם הוא מצד דירה בעל כרחה, שלרבי יהודה דירה בעל כרחה לא שמה דירה ולרבנן דירה בעל כרחה שמה דירה, ואם כן לדידן דקיימא לן כרבנן אם כן בית האסורים יתחייב במזוזה, כתב על זה הבית הילל, שכל מה שנחלקו הוא רק לגבי לשכת פרהדרין אבל בית האסורים אין זה דירה של כבוד ולכו"ע פטורה מן המזוזה, והביא ראיה לדבריו מלשון הגמרא שם.

ואם כן יש מקום לדון, שגם מקלט שכל הסיבה שנמצאים שם היא כדי להיות מוגנים מהפצצות, אין זה דירה של כבוד ופטורה.

וכעין זה מובא בשם מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני מזוזה עמ' ס"ג) לגבי בית חולים, שכיון שהחולה לא היה רוצה להיות בבית החולים, אע"פ שבמצב שהוא כרגע הוא מעוניין להיות בבית החולים ולא לצאת משם, מ"מ אין זה דירה של כבוד. ולפי זה, גם בנד"ד אף שכעת הוא מעוניין לשהות במקלט כדי להיות מוגן, מ"מ כיון שלולי הפצצות לא היה נמצא שם, אין זה דירה של כבוד ופטור מן המזוזה.

ט) אמנם בשו"ת שער אפרים (סי' פ"ג) כתב, שבית האסורים חייב במזוזה, וכדעת חכמים שדירה בעל כרחו שמה דירה.

ובחידושי רעק"א (יו"ד סי' רפ"ו סעיף א') כתב בזה"ל, "בית אסורים חייב במזוזה דדירה בע"כ שמיה דירה תשו' שער אפרים (סי' פ"ג) ובבית הלל כתב לפטור", עכ"ל [ונראה קצת שצידד יותר כהשער אפרים].

והברכי יוסף (שם ס"ק ג') פסק כדעת השער אפרים, וכתב שאין לנטות מפשטות דברי הגמרא שנראה שלדעת חכמים חייב, וכן כתב בספרו שו"ת חיים שאל (סי' כ"ב)[א].

דירת עראי

י) אך יש לפטור את המקלט מטעם אחר, שהרי ביומא (י' ב') מבואר שנחלקו רבי יהודה וחכמים אם סוכה חייבת במזוזה או לא, שלדעת רבי יהודה שסוכה דירת קבע בעינן, חייבת במזוזה, ולדעת חכמים שסוכה דירת עראי בעינן, אינה חייבת במזוזה.

ונפסק להלכה ברמב"ם (פ"ו ממזוזה ה"ט) ובשולחן ערוך (יו"ד סי' רפ"ו סעיף י"א) כדעת חכמים שסוכת החג בחג פטורה מן המזוזה.

יא) והיה מקום לומר, שכל זה דווקא לגבי סוכת החג, שהתורה קובעת שהיא דירת עראי, אך דירה אחרת, אף אם האדם עצמו אינו גר שם בקביעות, אין זה חיסרון בדירה עצמה, ואין היא נחשבת לדירת עראי.

אך הנה הרמב"ם והשו"ע שם כתב שבית שבספינה גם כן פטור ממזוזה, ונראה שהטעם הוא משום דהוה דירת עראי, ואמנם האחרונים האריכו לדון מה מקורו של הרמב"ם[ב], אך עכ"פ מבואר שכל דירת עראי פטורה ממזוזה.

ועדיין יש מקום לדון, אולי כל זה בדירה שמצד עצמה היא דירת עראי, כיון שדירה שבספינה אינה דירה שראויה כל כך למגורים[ג], אך מקלט שמצד עצמו ראוי למגורים, מי יימר שזה שהוא שם דר שם דירת עראי יועיל לפוטרו ממזוזה.

אך השולחן ערוך כתב שם עוד, שהחנויות שבשווקים פטורים מן המזוזה. ומבואר בט"ז (ס"ק י') ובש"ך (ס"ק כ"א) שזה משום שהם דירת עראי. והרי החנות מצד עצמה אפשר להופכה לבית הראוי למגורים, ומ"מ כיון שכעת היא בצורה של דירת עראי היא פטורה ממזוזה, ממילא גם מקלט אף אם אפשר להופכו לבית ולדור בו, מ"מ כעת זה דירת עראי.

והגר"צ ובר שליט"א הוסיף על כך את דברי המאירי (יומא י"א ב') שכתב וז"ל, "פונדקאות העשויות בכרכים ללון שם עוברי דרכים לפעמים באקראי כשאין יכולין להגיע לעיר, פטורים מהמזוזה משום דירת עראי". ואמר שרואים מדבריו שאף מקום הראוי לדירה גמורה, כיון שאינו מיועד כדי לדור שם אלא רק לשהות שם זמן מועט, הרי זה נחשב דירת עראי, ואף מקלט בשעת מלחמה דומה לזה.

יב) ומורינו הגר"ז שטרנגר שליט"א הוסיף על כך, שכאן זה אף יותר קל מדירת עראי, כי דירת עראי זה מקום שכעת הוא ממש דר שם, אך באופן עראי, מה שאין כן מקלט שנכנסים בו בשעת האזעקה, שאין זה דיורים כלל, והרי זה דומה לתחנת אוטובוס שאנשים נכנסים לשם כדי להגן מפני החמה, שפשוט שאינה חייבת במזוזה ואינה אפילו דירת עראי. אמנם אם ישנים במקלט כל הלילה [כדי שלא יצטרכו לרדת בשעת האזעקה], אז זה כן צורת דיורין, ומ"מ יש לפטור מצד דירת עראי.

מקלט המשמש כמחסן

יג) וכל זה אם המקלט אינו משמש כמחסן, אך אם הוא משמש כמחסן דינו כבית האוצר שחייב במזוזה אם נכנסים ויוצאים בו, ונתבאר במק"א מהו גדר נכנסים ויוצאים בו.

ואף שייעוד מקום זה הוא למקלט ולא למחסן, מ"מ מכיוון שלמעשה השימוש בו כעת הוא למחסן דינו כבית האוצר.

ואף אם מבחינה חוקית אסור לאחסן דברים במקלט, נשאל בזה מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה בשו"ת דעת נוטה (מזוזה סי' ק"י), מקלט שמשתמשים בו כבית האוצר בניגוד לחוקי המדינה, האם נימא דכיון שהשלטון יכול למונעו משימוש זה לא חשיב תשמיש, והשיב "תלוי לפי הנהוג בו עתה", והוסיף (שם הע' 136) דאין מתחשבים במה שיכולים למונעו, וכל זמן שמשתמש שם חשיב שימוש ומיחייב במזוזה.

וכן מבואר בחשוקי חמד (גיטין נ"ו ב') בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמקלט המשמש כבית האוצר חייב במזוזה.

יד) ויש לדון, אם פינו את הדברים מהמקלט, האם כעת הוא נפטר ממזוזה או לא.

וראיתי בספר חשוקי חמד (גיטין נ"ו ב') שדן בזה, וכיון שלא ברור האופן עליו דיבר, אעתיק את לשונו:

להוריד מזוזות ממקלט שאין בו שימוש יותר

שאלה. דיירים בבית משותף הכניסו חפצים למקלט וגם קבעו שם מזוזה, העיריה הזהירה אותם להוציא את החפצים מהמקלט, והדיירים צייתו ועשו כדבריהם. נשאלה השאלה האם מותר להסיר את המזוזה מהמקלט שהרי כידוע אסור להוריד מזוזה מהבית?

תשובה. מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א השיב מקלט ריק מעיקר הדין פטור מזוזה, אלא שבהיותו משמש בית אוצר חייב במזוזה, וכעת לאחר שפינו ממנו את החפצים פקע החיוב, והמזוזה כעת לא נחשבת כקבועה במקום מצוה, אלא כמונחת במגירה. והמקלט דומה לחדר שקבעו בו מזוזה והורידו ממנו את הגג, האם נאמר שאסור להוריד את המזוזה פשיטא דמותר, כיון שבטל ממנה שם בית, כך גם מקלט זה כשיפנוהו בטל ממנו שם של בית החייב במזוזה ולכן אפשר להוריד את המזוזה.

עד כאן דברי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בחשוקי חמד.

ויש להסתפק, האם דבריו נאמרו גם באופן שפינו את הדברים לזמן המלחמה, ומיד לאחר מכן יחזירו את הדברים, שבזמן זה המקלט פטור ממזוזה[ד], או שדבריו נאמרו באופן שהעירייה הזהירה אותם להוציא את הדברים מהמקלט, והם מוציאים את הדברים משם לצמיתות, שכיון שמכאן ולהבא אין בו שימוש יותר, לכן הוא פטור ממזוזה, אך אם מוציאים את הדברים בזמן המלחמה, ומיד לאחריה מחזירים את הדברים, יתכן שלא פקע מבית זה שם בית האוצר, והוא חייב במזוזה.

והגרמ"מ לובין שליט"א אמר לי, שגם אם לא הוציאו את הדברים מהמקלט לעולם, אלא רק לזמן המלחמה, גם כן בזמן זה המקלט פטור ממזוזה, כיון שלמעשה בזמן זה אין בו דיורין.

---

[א] אך כתב (ברכי יוסף שם, חיים שאל שם), שמ"מ יש לפטור מטעם אחר, דהוה דירת עראי, וכפי שיתבאר להלן.
[ב] יעויין בכסף משנה (פ"ו ממזוזה ה"ט), והב"ח (יו"ד סי' רפ"ו) כתב "ומצאתי כתוב דתוספתא היא" [ולפנינו ליתא], ובביאור הגר"א (שם ס"ק י"ב) כתב "ברייתא הביאו הרי"ף ושאר פוסקים" [ולפנינו ליתא כן ברי"ף, ויתכן שהוט ט"ס וצ"ל הרי"ו שהוא רבינו ירוחם], ובמרכבת המשנה כתב שמקורו של הרמב"ם מעירובין (נ"ה ב') שהבית שבספינה אינו מתעבר עם העיר, ובהגהות בן אריה (לרבי זאב וולף ליפקין, אביו של רבי ישראל מסלנט) על הרמב"ם כתב שמקורו מדברי הירושלמי (מגילה פרק ד' הי"ב) שתפילין קודמים כיון שהם נוהגים במפרשי ימים ובהולכי מדברים, ומבואר שמזוזה אינה נוהגת במפרשי ימים, וכן כתבו בצפנת פענח ובהגהות בני בנימין (להאדר"ת) על הרמב"ם.
[ג] ובספר שבות יצחק (נר חנוכה פ"ח הע' ה') הביא על כך בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שטעם הפטור במזוזה בבית שבספינה, על פי מה שאמרו בתמיד (ל"ב א') שאחד מן הדברים ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב, בימא יאי למידר, או ביבשתא יאי למידר, אמרו ליה ביבשתא יאי למידר, דהא כל נחותי ימא לא מיתבא דעתיהון עד דסלקין ליבשתא. והובאו דבריו גם בספר חשוקי חמד (סנהדרין קי"ג א').
[ד] ולאחר מכן, כאשר מחזירים את הדברים למקלט, אין צריך להוריד את המזוזה ולקובעה שנית, כיון שכמעט כל הפוסקים סוברים שאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, כיון שבשעת קביעתה היתה חייבת, ויעויין בשו"ת דעת נוטה (מזוזה סי' רצ"ד) מה שהאריך בזה מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה. עוד אמר לי הגרמ"מ לובין שליט"א, שאף לדעת הסוברים שיש פסול של תעשה ולא מן העשוי אף כשנעשה בכשרות ואח"כ נפסל וחזר והוכשר, בנד"ד אין צריך לקבוע את המזוזה מחדש, כדי מכיון שכאן לא היה כלל חיסרון בעצם הבית, וסיבת הפטור היתה סיבה חיצונית שלא דרו בבית.

האם מקלט חייב במזוזה

ח) יש לדון, האם מקלט המשמש להגנה מפני טילים ופצצות, חייב במזוזה או לא. והנה, בספר בית הילל (יו"ד סי' רפ"ו ס"ק ב') כתב, שבית האסורים אינו חייב במזוזה, ואף שביומא (י' א') נחלקו רבי יהודה וחכמים האם לשכת פרהדרין חייבת במזוזה או לא, ולמסקנת הסוגיה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אברימי]

מצורף תשובה נוספת בעניין.

 

[שמעון טרבלסי]

מעניין מדוע פסק כך, כי בדירת עראי פוסקים לקבוע בלי ברכה.

היכן כתוב שלדירת עראי צריך לקבוע מזוזה?
בסוכה שלך אתה קובע מזוזה?
בשו"ע סי' רפו סי"א מבואר שפטור.

 

[אלישמע]

מעניין מדוע פסק כך, כי בדירת עראי פוסקים לקבוע בלי ברכה.

כי אם זה רק למחסה אינו נחשב מגורים כלל (אפי' לא עראי).

 

[שאינו יודע לשאול]

היכן כתוב שלדירת עראי צריך לקבוע מזוזה?
בסוכה שלך אתה קובע מזוזה?
בשו"ע סי' רפו סי"א מבואר שפטור.

סוכה ??
כל לשבעת ימים לאו קבע מיקרי כמבואר בסוגיא ביומא - ואדרבה משם ראיה דלר' יהודה שהסוכה היא קבע מצד בניינה, אע"פ שהיא עראי מצד הדיורין שבה, הרי היא חייבת...
ולהיפך, מבואר בערוך השולחן (רפו איני זוכר מיקום מדויק אם תרצה אעתיק) שהדר בפונדק אע"פ שהאורח פטור ממזוזה [מנחות מד] מ"מ בעל הבית חייב, וכך נוהגים כל בעלי המלונות היום לקבוע מזוזה בחדרים אע"פ שהתשמיש עראי, האם ראה כבודו מי שנוהג אחרת ?
ומה זה שונה ממקלט, קשה לי להבין.
זולת אם נקבל מה שחידש הרב @אלישמע שמחסה אינו מגורים, וגרע טפי מבית האוצר ובית שער, אבל זה חידוש עצום לקולא.

 

[שאינו יודע לשאול]

ר' עמרם פריד כתב:
שאלה: האם מקלט חייב במזוזה.
תשובה: אם לא נכנסים אליו במשך השנה, אלא רק לעיתים רחוקות, כגון לאחסן בו את הסכך של סוכות וכדו' ועוד פעמים בודדות – פטור ממזוזה, אף שכעת נכנסים אליו בזמן האזעקה (כמבואר בש"ך דלהלן). ומה שמשתמשים במקלט בזמן האזעקות, אינו מחייב וכדין דירת עראי (עי' יומא יא ומאירי שם, ורמב"ם פ"ו ממזוזה ה"א).
אך אם נכנסים אליו ומשתמשים בו במשך השנה מידי פעם – יש לקבוע בו מזוזה בברכה, כדין בית האוצר (יומא יא, יו"ד סי' רפו ס"א, ובש"ך שם ס"ק ב, ולא חוששים לשיטת הרמב"ם, עי' שו"ת רעק"א מהדו"ק סי' סו, אך עיין קיצוש"ע סי' יא סי"ז וערוה"ש סי' רפו ס"ט).

גם כאן דבריו ק"ק להבין, דהדירה היא קבע רק התשמישים עראי, אטו יפטור בעל אולם שמחות ? בעל מלון ?

 

[שמעון טרבלסי]

סוכה ??
כל לשבעת ימים לאו קבע מיקרי כמבואר בסוגיא ביומא - ואדרבה משם ראיה דלר' יהודה שהסוכה היא קבע מצד בניינה, אע"פ שהיא עראי מצד הדיורין שבה, הרי היא חייבת...
ולהיפך, מבואר בערוך השולחן (רפו איני זוכר מיקום מדויק אם תרצה אעתיק) שהדר בפונדק אע"פ שהאורח פטור ממזוזה [מנחות מד] מ"מ בעל הבית חייב, וכך נוהגים כל בעלי המלונות היום לקבוע מזוזה בחדרים אע"פ שהתשמיש עראי, האם ראה כבודו מי שנוהג אחרת ?
ומה זה שונה ממקלט, קשה לי להבין.
זולת אם נקבל מה שחידש הרב @אלישמע שמחסה אינו מגורים, וגרע טפי מבית האוצר ובית שער, אבל זה חידוש עצום לקולא.

אתה כתבת:

כי בדירת עראי פוסקים לקבוע בלי ברכה.

וע"ז שאלתי.
אתה טוען כעת שאינה דירת עראי, לחיי.
בוא נדון בזה.
אבל קודם בוא נסכם האם אתה מודה שבדירת עראי א"צ לקבוע מזוזה.

 

[שאינו יודע לשאול]

אתה כתבת:

וע"ז שאלתי.
אתה טוען כעת שאינה דירת עראי, לחיי.
בוא נדון בזה.
אבל קודם בוא נסכם האם אתה מודה שבדירת עראי א"צ לקבוע מזוזה.

השתדלתי לבאר, ואפרש יותר
דירה שנבנתה לצורך יותר משבעה ימים איננה קשורה כלל לפטור של סוכה, והראיה מסוגיא דסוכה עצמה ביומא, דר' יהודה מחייב סוכה במזוזה, כיון שצריך שיהיה מבנה הראוי לקבע [היינו ליותר מז' ימים], אע"פ שבפועל משתמש שימושי עראי, לשבעה ימים בלבד !!!
בערוך השולחן רפו מח מפורש שבעל הפונדק חייב לקבוע עבור מי שבא באופן עראי לפונדק.
האם זה סתירה לדין סוכה פטורה ממזוזה ??
כל המלונות [הלא רבים....] שביקרתי בהם וכן הצימרים היתה בהם מזוזה, כנ"ל אולמות שמחות, וכך הורה הגרי"ש אלישיב, לא שמעתי שחלקו עליו בזה, שם זה דירת עראי מוחלטת, אדם בא לשמחה ועוזב...
אלא מאי ? הדירה בנויה לזמן רב ולא דמיא כלל לסוכה, אלא כמו סוכה לר' יהודה והדבר פשוט.
[אלא שהבעלים של האולם או המלון חייב ולא המתארח]
מה שכן כאן השימוש הוא עראי וזה שייך לסוגיא של בית האוצר ובית שער, ובזה יש חידוש עצום מסברא שרוב הפוסקים שהובאו כאן לא טענו אותו , מלבד הגר"נ קרליץ שמקום שמיועד רק למחסה גרע טפי.
ובאמת שבדרך כלל מקלט בימינו מיועד לעוד דברים.

 

[שמעון טרבלסי]

דירה שנבנתה לצורך יותר משבעה ימים איננה קשורה כלל לפטור של סוכה, והראיה מסוגיא דסוכה עצמה ביומא, דר' יהודה מחייב סוכה במזוזה, כיון שצריך שיהיה מבנה הראוי לקבע [היינו ליותר מז' ימים], אע"פ שבפועל משתמש שימושי עראי, לשבעה ימים בלבד !!!

היכן ר"י כתב זאת?
לענ"ד זו המצאה שלך.

בערוך השולחן רפו מח מפורש שבעל הפונדק חייב לקבוע עבור מי שבא באופן עראי לפונדק.
האם זה סתירה לדין סוכה פטורה ממזוזה ??
כל המלונות [הלא רבים....] שביקרתי בהם וכן הצימרים היתה בהם מזוזה, כנ"ל אולמות שמחות, וכך הורה הגרי"ש אלישיב, לא שמעתי שחלקו עליו בזה, שם זה דירת עראי מוחלטת, אדם בא לשמחה ועוזב...

היכן הורה הגריש"א לחייב אולמות וצימרים?
לכאו' צימר הוא פונדק שפטור (שו"ע שם סעי' כב. ועי' שבט הלוי ח"ב ס"ס קנו).

מה שכן כאן השימוש הוא עראי וזה שייך לסוגיא של בית האוצר ובית שער, ובזה יש חידוש עצום מסברא שרוב הפוסקים שהובאו כאן לא טענו אותו , מלבד הגר"נ קרליץ שמקום שמיועד רק למחסה גרע טפי.
ובאמת שבדרך כלל מקלט בימינו מיועד לעוד דברים.

אם משמש לאיחסון דברים ודאי שצריך מזוזה מדין בית האוצר, אם לא משמש לאיחסון מה החידוש שפטור, מאיזה דין יהיה חייב?
הרמב"ם מנה 10 תנאים לחיוב מזוזה, לא הסתפק בכך שזה מבנה קבע...

 

[אלישמע]

סוכה ??
כל לשבעת ימים לאו קבע מיקרי כמבואר בסוגיא ביומא - ואדרבה משם ראיה דלר' יהודה שהסוכה היא קבע מצד בניינה, אע"פ שהיא עראי מצד הדיורין שבה, הרי היא חייבת...
ולהיפך, מבואר בערוך השולחן (רפו איני זוכר מיקום מדויק אם תרצה אעתיק) שהדר בפונדק אע"פ שהאורח פטור ממזוזה [מנחות מד] מ"מ בעל הבית חייב, וכך נוהגים כל בעלי המלונות היום לקבוע מזוזה בחדרים אע"פ שהתשמיש עראי, האם ראה כבודו מי שנוהג אחרת ?
ומה זה שונה ממקלט, קשה לי להבין.
זולת אם נקבל מה שחידש הרב @אלישמע שמחסה אינו מגורים, וגרע טפי מבית האוצר ובית שער, אבל זה חידוש עצום לקולא.

קודם כל זה לא חידוש שלי, אלא של הגר"נ קרליץ (ונראה לי של עוד),
אבל בעיקר הדברים מאד הגיוניים.
כי מתי יתחייב במזוזה ?
משנת תשנ"ה עד תשפ"ה שהמקלט עמד שומם ואפי' שועלים לא הלכו בו, נחייב לשים מזוזה רק בגלל שאולי בתשפ"ה ירדו למקלט ל- 1/4 שעה ?
או אולי בעת שבתם במקלט ?
זה לא בית, זה מחסה רגעי זמני חד פעמי, ותו לא.

 

[שאינו יודע לשאול]

קודם כל זה לא חידוש שלי, אלא של הגר"נ קרליץ (ונראה לי של עוד),

ההסבר שלך.

אבל בעיקר הדברים מאד הגיוניים.
כי מתי יתחייב במזוזה ?
משנת תשנ"ה

צ"ל תשנ"א [מלחמת המפרץ]...

או אולי בעת שבתם במקלט ?
זה לא בית, זה מחסה רגעי זמני חד פעמי, ותו לא.

בבית קבוע העומד לשימוש עראי מחויב בעת עשייתו, והחיוב על הבעלים ולא על הדר בו, לו יצויר שאדם בנה בית מלון ולא הצליח להשיג לקוחות תקופה ארוכה האם זה נידון לפטור אותו מזוזה ?
אם המחסה גופא הוא דיור עראי, אין סיבה לפטור בגלל עצם זה שלא יודעים מתי יזדקקו לו, כנלע"ד.
אני הבנתי שהמכוון בדברים הוא שעצם המחסה הוא לא שימוש חשוב, ואין בו אלא כמו אדם העומד תחת תחנת אוטובוס מפני הגשמים.
ובאמת זה סברא ישרה, רק הערתי מ"ש מאוצר.

 

[שאינו יודע לשאול]

היכן ר"י כתב זאת?
לענ"ד זו המצאה שלך.

אך קדם לי בזה משה רבינו עליו השלום... שכתב בתורתו בסוכות תשבו שבעת ימים, ולא הצריך יותר, ושמא יש לומר דר' יהודה נמי מודה בזה...
לא זכיתי להבין למה כאן צריך ראיה, הסוכה היא דיורי עראי, לשבעה ימים בלבד, ולר' יהודה היא בנין קבע הראוי ועשוי ליותר משבעה, ולכן מעל עשרים אמה כשרה לרבא אליבא דר' יהודה, והוא מחייב סוכה במזוזה כמפורש בגמרא, אף שהוא דירת עראי לשבעה ימים בלבד.
ואם כוונת מר מנין שר' יהודה מצריך בנין קבע, אני לא רואה טעם לפרוס כאן את הסוגיא בסוכה ב ע"א, הדברים שם ברורים, אבל גם אם יש לכת"ר מהלך אחר שם, ויוצא שר' יהודה מודה שסוכה היא בנין עראי, ואפילו הכי הוא מחייב סוכה במזוזה ?! כלומר גם בנין עראי וגם דיורי עראי ואפ"ה חייב במזוזה ?

 

[שאינו יודע לשאול]

היכן הורה הגריש"א לחייב אולמות וצימרים?
לכאו' צימר הוא פונדק שפטור (שו"ע שם סעי' כב. ועי' שבט הלוי ח"ב ס"ס קנו).

הערוך השולחן חייב עוד לפני הגריש"א, והמקור שלו מדין פונדק גופא שהאורח פטור הא בעל הבית חייב, וכן מדקדק מהרמב"ם ו ו שבית כנסת של כפרים שהאורחים דרים בו חייב במזוזה, אף שהוא רק לדיורי אורחים, ולכאורה זו ראיה ברורה. [לא ראיתי כעת בפנים רק בעבר הרחוק, וכעת אני מעתיק משבות יצחק וכדלהלן].
הוראת הגריש"א שמעתי מהרב יהונתן בן צור שליט"א.
וחיפשתי ומצאתי כעת בשבות יצחק של הרב דרזי על מזוזה עמוד נג שבעל פונדק ובעל מלון חייב, וה"ה בעל אולם שמחות.

 

[שאינו יודע לשאול]

אם לא משמש לאיחסון מה החידוש שפטור, מאיזה דין יהיה חייב?
הרמב"ם מנה 10 תנאים לחיוב מזוזה, לא הסתפק בכך שזה מבנה קבע...

מדין בית כנסת של כפרים שכתב הרמב"ם פרק ו הלכה ו וכנ"ל.

 

[אלישמע]

ההסבר שלך.

לא.

צ"ל תשנ"א [מלחמת המפרץ]...

לא נכנסו למקלטים.

בבית קבוע העומד לשימוש עראי מחויב בעת עשייתו, והחיוב על הבעלים ולא על הדר בו, לו יצויר שאדם בנה בית מלון ולא הצליח להשיג לקוחות תקופה ארוכה האם זה נידון לפטור אותו מזוזה ?

בפשטות כן. אא"כ יש לו שם כלים מה שמאד מסתבר שיהיה ואז הוא חייב מדין בית האוצר.

אם המחסה גופא הוא דיור עראי, אין סיבה לפטור בגלל עצם זה שלא יודעים מתי יזדקקו לו, כנלע"ד.
אני הבנתי שהמכוון בדברים הוא שעצם המחסה הוא לא שימוש חשוב, ואין בו אלא כמו אדם העומד תחת תחנת אוטובוס מפני הגשמים.
ובאמת זה סברא ישרה, רק הערתי מ"ש מאוצר.

מחסה אינו דיור עראי, אלא מחסה.
כמו שהסברת בדבריו יפה, כשם שאדם נכנס תחת הגגון מפני הגשם כך נכנס למקלט מפני הטילים, ומיד לאחר מכן הוא יוצא וחוזר לבית מגוריו.

 

[שאינו יודע לשאול]

בפשטות כן. אא"כ יש לו שם כלים מה שמאד מסתבר שיהיה ואז הוא חייב מדין בית האוצר.
מחסה אינו דיור עראי, אלא מחסה.
כמו שהסברת בדבריו יפה, כשם שאדם נכנס תחת הגגון מפני הגשם כך נכנס למקלט מפני הטילים, ומיד לאחר מכן הוא יוצא וחוזר לבית מגוריו.

השאלה מה הנקודה במחסה, האם זה מצד חוסר הוודאות כמה ישתמשו ? כי אם כן גם במלון כנ"ל, ובעצם בכל מלון אינו יודע אם יצליח ואם יבואו או כמה יבואו, וכן במקלט אינו יודע כמה יזדקק לו, ואם מצד הספק פוטרים שם יש לפטור גם במלון.
וכבר הבאתי לעיל לדקדק לשון הרמב"ם ואת מה שפסק הערוך השולחן וכן מהשבות יצחק בשם הגרי"ש אלישיב לחייב במלונות.
או שמא במחסה הנקודה היא מצד שזה לא דיור כלל, וגם לו יצויר שהיה מקום משמש למחסה קבוע דבר יום ביומו, ובשעת הבניין היה ודאי גמור שכך יהיה, גם אז היה פטור, וזה מה שאני ניסיתי לדמות לגג של תחנת אוטובוס כמשל.
וכיון שיש לפחות שני צדדים לפרש את אותו החידוש של פטור מחמת "מחסה" לכן כתבתי :

ההסבר שלך

כמובן לשבח...

 

[אלישמע]

כמובן לשבח...

השבח לבעל השמועה

 

[שאינו יודע לשאול]

השבח לבעל השמועה
הצג קובץ מצורף 17944

"שהות קצרה" ו"מיד יוצאים" זה לא גדר ברור.
בגלל שמיד יוצאים לכן זה לא נקרא דיורים, כי זה לא שימוש חשוב, ששימוש חשוב בהכרח מצריך זמן רב יותר.
וזה התברר כאן.
[וזה לא כמו הטענה שטען כבודו באחרונה שיש לפטור מצד שאין ידוע אם ישתמשו בו וכן שלא השתמשו בו מתשנ"ה]

 

[אלישמע]

"שהות קצרה" ו"מיד יוצאים" זה לא גדר ברור.
בגלל שמיד יוצאים לכן זה לא נקרא דיורים, כי זה לא שימוש חשוב, ששימוש חשוב בהכרח מצריך זמן רב יותר.
וזה התברר כאן.
[וזה לא כמו הטענה שטען כבודו באחרונה שיש לפטור מצד שאין ידוע אם ישתמשו בו וכן שלא השתמשו בו מתשנ"ה]

זו הודעתי

כי אם זה רק למחסה אינו נחשב מגורים כלל (אפי' לא עראי).

ולדידיה דפליג עלי קאמינא סוף סוף מתי נחייב אותו, ברגע שבנה המקלט או ברגע שיכנס, ותרווייהו לא מסתברים.

 

[שאינו יודע לשאול]

זו הודעתי


ולדידיה דפליג עלי קאמינא סוף סוף מתי נחייב אותו, ברגע שבנה המקלט או ברגע שיכנס, ותרווייהו לא מסתברים.

אי משום הא לא קשיא, דוודאי בשעה שבונה וכדין פונדקאות, ומצד שהוא הבעלים גם אם לא הוא החוסה בעת הצריך מחסה

 

[אלישמע]

אי משום הא לא קשיא, דוודאי בשעה שבונה וכדין פונדקאות, ומצד שהוא הבעלים גם אם לא הוא החוסה בעת הצריך מחסה

ע"ז הסברתי,
מלון הוא "מגורים", מקלט הוא "מחסה".

 

[שמעון טרבלסי]

אך קדם לי בזה משה רבינו עליו השלום... שכתב בתורתו בסוכות תשבו שבעת ימים, ולא הצריך יותר, ושמא יש לומר דר' יהודה נמי מודה בזה...
לא זכיתי להבין למה כאן צריך ראיה, הסוכה היא דיורי עראי, לשבעה ימים בלבד, ולר' יהודה היא בנין קבע הראוי ועשוי ליותר משבעה, ולכן מעל עשרים אמה כשרה לרבא אליבא דר' יהודה, והוא מחייב סוכה במזוזה כמפורש בגמרא, אף שהוא דירת עראי לשבעה ימים בלבד.
ואם כוונת מר מנין שר' יהודה מצריך בנין קבע, אני לא רואה טעם לפרוס כאן את הסוגיא בסוכה ב ע"א, הדברים שם ברורים, אבל גם אם יש לכת"ר מהלך אחר שם, ויוצא שר' יהודה מודה שסוכה היא בנין עראי, ואפילו הכי הוא מחייב סוכה במזוזה ?! כלומר גם בנין עראי וגם דיורי עראי ואפ"ה חייב במזוזה ?

מצורף מתוך דברים שכתבתי:
והנה לרבי יהודה מבואר שאין הכוונה בדירת קבע, שתהיה ראויה לקיץ וחורף. דהרי לא מצינו שחלק על דין צילתה מרובה מחמתה, ועל משתסרח המיקפה וכו'. ולר"י אינו יכול לעשות דירה הראויה לימות החורף, כיון שמודה שסוכה העשויה מנסרים הרחבים ד' פסולה (מדרבנן), וכ"ש בסוכה שיש עליה מעזיבה. ועוד שבעיקר מש"כ ד"בעינן" דירת קבע, אין הכוונה שצריכה להיות דירת קבע, אלא שיכולה להיות דירת קבע.
וכמבואר בד' התוס' (סוכה ז: סד"ה כולהו) שלר"י מדמכשיר למעלה מכ' אמה, "ש"מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע".
והגרח"ק בפרשה סדורה (ס"ס כט) כ' שר"י ס"ל שהמצוה מחשיבתה לדירת קבע, ושלכן גם לשכת השומרין ס"ל שהוי דירת קבע. ע"ש.
ומכל זה מבואר שלר"י אין צריך דירת קבע ממש.

 

[שמעון טרבלסי]

מדין בית כנסת של כפרים שכתב הרמב"ם פרק ו הלכה ו וכנ"ל.

ביכהנ"ס של כפרים משמש לדיורים ממש.
וכלשונו "בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו חייב במזוזה".