שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,083
לא מכיר מישהו שגר באולם שמחות.דיורי אורחים הם דירת עראי כי אורח בא והולך, וזה ממש כמו מלון ואולם שמחות.
לגבי מלון אה"נ גרים בו, אלא שיש לדון האם נקרא דירה שחייבת או פונדק שפטור.
לא מכיר מישהו שגר באולם שמחות.דיורי אורחים הם דירת עראי כי אורח בא והולך, וזה ממש כמו מלון ואולם שמחות.
אכן לא כתבת, אבל זה מה שיוצא מהדברים, כי אם הסוכה היא דירת עראי וחייבת ולרבנן היא פטורה רק בגלל שהיא יותר עראי, נמצא שאם היתה קצת יותר קבע כמו לר' יהודה היתה חייבת במזוזה גם לרבנן.היכן כתבתי שיש לחייב מקלט במזוזה?
ובעיקר הדבר הבאתי מהגרח"ק שביאר שהמצוה מחשיבתה לדירת קבע.
בפונדק פטור מי שגר, אבל הערוך השולחן טוען שהבעלים חייב וכנ"ל.לא מכיר מישהו שגר באולם שמחות.
לגבי מלון אה"נ גרים בו, אלא שיש לדון האם נקרא דירה שחייבת או פונדק שפטור.
ממש לא יוצא כך מהדברים.אכן לא כתבת, אבל זה מה שיוצא מהדברים, כי אם הסוכה היא דירת עראי וחייבת ולרבנן היא פטורה רק בגלל שהיא יותר עראי, נמצא שאם היתה קצת יותר קבע כמו לר' יהודה היתה חייבת במזוזה גם לרבנן.
מצורפים דבריו:מה שהביא כת"ר בשם הגרח"ק אין לי אפשרות לראות את הספר כי אין לי אוצר החכמה וכיו"ב לצערי, אבל ברור שזה רק חלק מההסבר, כי עדיין מדוע בסוכה מעל כ' אמה ר' יהודה מכשיר ? ובתוס' שם הלא מבואר שזה קבע מצד גובה הסכך.
אה"נ, לערוה"ש יהיה חייב, אבל לחולקים יהיה פטור. אבל כ"ז רק בגלל שיש בו מגורים, משא"כ אולם.בפונדק פטור מי שגר, אבל הערוך השולחן טוען שהבעלים חייב וכנ"ל.
מי כתב שמקלט פטור בגלל שהוא עראי?ומה שכ' כת"ר שאולם שמחות לא נקרא דיורין זה נכנס לשאלה האחרת, שכבר דנו בה כאן האם "מחסה" נקרא דיור, ולא מצד "עראי" אלא מצד שאין לו חשיבות, וה"ה שיש לדון [נידון אחר אבל מאותו שורש] באולם שמחות, ועל כתבתי שקצת קשה לי מאי שנא מבית האוצר, אבל הסברא עצמה אפשר לקבל, רק אמרתי שאם באנו לפטור מצד עצם העראיות, הרי שגם אולם שמחות פטור [אפילו אם נניח שהוא נחשב דיורין, שהרי זה עראי וזמני], ולא כן היתה דעת הגרי"ש אלישיב וכנ"ל.
אני במשא ומתן עם כת"ר כבר כמה הודעות, על שכתב להעיר על טענתי שבדירת עראי מחייבים מזוזה, והקשה עליי מדין סוכה שהיא דירת עראי ופטורה ממזוזה, ועל זה באתי והשבתי שסוכה פטורה מצד שהיא בנין עראי, וכאן הוא בנין קבע ואין זה שייך לפטור של סוכה, ובבנין קבע העשוי לדיורי עראי, הדר עראי פטור כמבואר בדינא דפונדק, והבעלים לכאורה חייב אם כי אין הוכחה.ממש לא יוצא כך מהדברים.
כי חוץ מזה שצריך דירת קבע יש עוד תנאים, ואחד מהם שיהיה בה דיורים.
מי כתב שמקלט פטור בגלל שהוא עראי?
כתבו בגלל שאינו חשוב דיורים.
קודם כל יישר כוח על העתקת הדברים, מפני שאין לי אפשרות לראות במקו"א וכנ"ל.מצורפים דבריו:
הצג קובץ מצורף 18007
אכן אם מיועדת לדיורין ז' ימים בשנה, מבואר להדיא בגמ' יומא דף י שחייבת, וכמש"כ שם התוס' (ד"ה חוץ) בתי' השני אמאי לשכת בית האבן פטורה ממזוזה שכ' "כיון דלא הוה בכל שתא אלא אחת לכמה שנים לא חשיב דירה". וכתי' זה תי' התוס' רא"ש. ומבואר דכל שיש לו זמן קבוע בשנה, ועכ"פ ז' ימים, חייב במזוזה.קודם כל יישר כוח על העתקת הדברים, מפני שאין לי אפשרות לראות במקו"א וכנ"ל.
בדבריו מבואר חידוש עצום בעניין חיוב ר' יהודה במזוזה בסוכה, והוא שאע"פ שבגמ' כתוב שר' יהודה מחייב סוכה במזוזה מחמת שהיא דירת קבע, ור' יהודה הוא זה שמכשיר סוכה מעל כ' אמה, ולרבא הפסול לרבנן שם מטעם קבע, [ורבא הוא בעל השמועה ביומא], אפ"ה לא הרי הקבע כאן כהרי הקבע שם, שהקבע בסוכה ב ע"א הוא מצד גובה הסכך, ואילו ביומא התחדשה מחלוקת חדשה האם מצוה קובעת או לאו.
[ואולי כוונתו שהמחלוקת האם מצווה קובעת היא שורש המחלוקת האם להכשיר סכך מעל כ' אמה, שכיון שהמצווה קובעת תו לא אכפת לן שיהיה מעל כ' אמה, וגם זה מחודש].
וגם לדבריו, הא מיהא הסוכה היא קבע, אם מצד המצוה ואם מצד הבנין, והיא מיועדת לדיורי עראי, [לשבעה ימים בלבד], ורבנן היו מודים לו שהיא חייבת במזוזה, ומה שחולקים עליו זה אך ורק מצד שלית להו מצוה קובעת, אם כן בכל מקום שיש בנין של קבע גמור, ומשמש לדיורי עראי לית מאן דפליג שחייב במזוזה, ואם כן בוודאי שנכון לחייב בדירת עראי [דיורי עראי] במזוזה, ובעל מלון לכאורה יהיה חייב אפילו בברכה, וכפסק הערוך השולחן והגריש"א, וזה ראיה ניצחת מהגמרא.
אכתוב את הזכור לי ומובן בפשטות.הערוך השולחן חייב עוד לפני הגריש"א, והמקור שלו מדין פונדק גופא שהאורח פטור הא בעל הבית חייב, וכן מדקדק מהרמב"ם ו ו שבית כנסת של כפרים שהאורחים דרים בו חייב במזוזה, אף שהוא רק לדיורי אורחים, ולכאורה זו ראיה ברורה
בטח עוד רגע יציינו לך את דברי פוסקי דורנו בנידון.אגב, שאלה פשוטה שלא עיינתי. מי שיש לו 'מחסן' פלסטיק ('כתר' למשל) בחצר. ויש בו ד' על ד'. האם אכן מחוייב במזוזה למחסן זה? [נשאלתי בדיוק לאחרונה האם יש סיבה ברורה לפוטרו. ולא הוה בידי...]
למה צריך לפוסקי דורינו, אחר שפוסק דורינו כבר כתב:בטח עוד רגע יציינו לך את דברי פוסקי דורנו בנידון.
מבחינת תוכן השאלה זה לכאורה שייך לנידון ביסוד הפטור של סוכה מטעם דירת עראי, וממילא לשאלה מהו הגדר של דירת עראי בסוכה הפוסל בסכך מעל כ' אמה, שאם זה מצד חולשת הבניין שמעל כ' חייב להיות חזק, הרי שכאן במחסן כתר הוי דירת עראי, ואף שהוי שפיר בית האוצר מ"מ פטור מטעם בנין עראי, ואם זה מצד שאינו מיועד אלא לז' ימים בשנה ושאין מצוה קובעת, יתכן שאין זה שייך, אבל מסברא הצד הראשון נראה נכון יותר בסוגיא.
אני מת מפחד לקחת את המחמאה מחשש מה שיבוא אחריה...למה צריך לפוסקי דורינו, אחר שפוסק דורינו כבר כתב:
מהכבוד שיגיע ממנה, או לאידך גיסא מהבזיונות?אני מת מפחד לקחת את המחמאה מחשש מה שיבוא אחריה...
אין חשש שיגיע כבודמהכבוד שיגיע ממנה, או לאידך גיסא מהבזיונות?
אני מבין מהסוגריים שהיה צד שהחשש הוא ממני...אין חשש שיגיע כבוד
ולא הגעתי למדרגה לפחד מהכבוד...
[הכל בצחוק, אני מוקיר מאוד את כת"ר ונהנה לא פעם מההודעות...]