חיוב מזוזה במקלט

היכן כתבתי שיש לחייב מקלט במזוזה?

ובעיקר הדבר הבאתי מהגרח"ק שביאר שהמצוה מחשיבתה לדירת קבע.
אכן לא כתבת, אבל זה מה שיוצא מהדברים, כי אם הסוכה היא דירת עראי וחייבת ולרבנן היא פטורה רק בגלל שהיא יותר עראי, נמצא שאם היתה קצת יותר קבע כמו לר' יהודה היתה חייבת במזוזה גם לרבנן.
ומה שהביא כת"ר בשם הגרח"ק אין לי אפשרות לראות את הספר כי אין לי אוצר החכמה וכיו"ב לצערי, אבל ברור שזה רק חלק מההסבר, כי עדיין מדוע בסוכה מעל כ' אמה ר' יהודה מכשיר ? ובתוס' שם הלא מבואר שזה קבע מצד גובה הסכך.
 
לא מכיר מישהו שגר באולם שמחות.
לגבי מלון אה"נ גרים בו, אלא שיש לדון האם נקרא דירה שחייבת או פונדק שפטור.
בפונדק פטור מי שגר, אבל הערוך השולחן טוען שהבעלים חייב וכנ"ל.
לגבי דיורי אורחים זה סוג דיורים שבהגדרה הוא לזמן קצוב, שהרי הם רק אורחים ולא קבועים.
ולכן זה ממש כדין מלון, ואם נאמר שמלון לא נקרא דירה [וכמובן גם פונדק - והיינו לחייב את הבעלים במזוזה ולא את האורח] יהיה קשה מאוד לחלק מדוע בבית כנסת של כפרים חייב במזוזה אך ורק מפני דיורי האורחים.
ומה שכ' כת"ר שאולם שמחות לא נקרא דיורין זה נכנס לשאלה האחרת, שכבר דנו בה כאן האם "מחסה" נקרא דיור, ולא מצד "עראי" אלא מצד שאין לו חשיבות, וה"ה שיש לדון [נידון אחר אבל מאותו שורש] באולם שמחות, ועל כתבתי שקצת קשה לי מאי שנא מבית האוצר, אבל הסברא עצמה אפשר לקבל, רק אמרתי שאם באנו לפטור מצד עצם העראיות, הרי שגם אולם שמחות פטור [אפילו אם נניח שהוא נחשב דיורין, שהרי זה עראי וזמני], ולא כן היתה דעת הגרי"ש אלישיב וכנ"ל.
 
אכן לא כתבת, אבל זה מה שיוצא מהדברים, כי אם הסוכה היא דירת עראי וחייבת ולרבנן היא פטורה רק בגלל שהיא יותר עראי, נמצא שאם היתה קצת יותר קבע כמו לר' יהודה היתה חייבת במזוזה גם לרבנן.
ממש לא יוצא כך מהדברים.
כי חוץ מזה שצריך דירת קבע יש עוד תנאים, ואחד מהם שיהיה בה דיורים.
מה שהביא כת"ר בשם הגרח"ק אין לי אפשרות לראות את הספר כי אין לי אוצר החכמה וכיו"ב לצערי, אבל ברור שזה רק חלק מההסבר, כי עדיין מדוע בסוכה מעל כ' אמה ר' יהודה מכשיר ? ובתוס' שם הלא מבואר שזה קבע מצד גובה הסכך.
מצורפים דבריו:
1772700152265.png

בפונדק פטור מי שגר, אבל הערוך השולחן טוען שהבעלים חייב וכנ"ל.
אה"נ, לערוה"ש יהיה חייב, אבל לחולקים יהיה פטור. אבל כ"ז רק בגלל שיש בו מגורים, משא"כ אולם.
ומה שכ' כת"ר שאולם שמחות לא נקרא דיורין זה נכנס לשאלה האחרת, שכבר דנו בה כאן האם "מחסה" נקרא דיור, ולא מצד "עראי" אלא מצד שאין לו חשיבות, וה"ה שיש לדון [נידון אחר אבל מאותו שורש] באולם שמחות, ועל כתבתי שקצת קשה לי מאי שנא מבית האוצר, אבל הסברא עצמה אפשר לקבל, רק אמרתי שאם באנו לפטור מצד עצם העראיות, הרי שגם אולם שמחות פטור [אפילו אם נניח שהוא נחשב דיורין, שהרי זה עראי וזמני], ולא כן היתה דעת הגרי"ש אלישיב וכנ"ל.
מי כתב שמקלט פטור בגלל שהוא עראי?
כתבו בגלל שאינו חשוב דיורים.
 
ממש לא יוצא כך מהדברים.
כי חוץ מזה שצריך דירת קבע יש עוד תנאים, ואחד מהם שיהיה בה דיורים.
מי כתב שמקלט פטור בגלל שהוא עראי?
כתבו בגלל שאינו חשוב דיורים.
אני במשא ומתן עם כת"ר כבר כמה הודעות, על שכתב להעיר על טענתי שבדירת עראי מחייבים מזוזה, והקשה עליי מדין סוכה שהיא דירת עראי ופטורה ממזוזה, ועל זה באתי והשבתי שסוכה פטורה מצד שהיא בנין עראי, וכאן הוא בנין קבע ואין זה שייך לפטור של סוכה, ובבנין קבע העשוי לדיורי עראי, הדר עראי פטור כמבואר בדינא דפונדק, והבעלים לכאורה חייב אם כי אין הוכחה.
וטענתי חזור וטעון שכל זה משפיע על דין מזוזה במקלט רק אם נניח [מה שלדעתי הוא הפשטות] שמחסה חשיב דיורי עראי כמו אורח במלון, ואם מצד שאינו דר בו, לא גרע מאוצר, אך בהחלט אני מבין את מה שהורו כמה מהמורים שמחסה גרע טפי וכמו שנתבאר.
ואחד הראיות הוא מדברי ר' יהודה שעיקר מחלוקתו בריש סוכה היא על סוכה דירת קבע, ולא דירת עראי, וזה גופא הטעם שהוא מחייב סוכה במזוזה, אם כן אף על פי שהיא דיורי ז' ימים בלבד, הוא מחייב, רק מצד שיש דין קבע יהיה איך שיהיה ההסבר, וזה מפורש בגמרא שזה הטעם שהוא מחייב סוכה במזוזה [ביומא שם], ואם כן הא קמן שבעל דירת קבע המיועדת לדיורי עראי [ז' ימים בלבד] חייב ליתן בה מזוזה.
 
קודם כל יישר כוח על העתקת הדברים, מפני שאין לי אפשרות לראות במקו"א וכנ"ל.
בדבריו מבואר חידוש עצום בעניין חיוב ר' יהודה במזוזה בסוכה, והוא שאע"פ שבגמ' כתוב שר' יהודה מחייב סוכה במזוזה מחמת שהיא דירת קבע, ור' יהודה הוא זה שמכשיר סוכה מעל כ' אמה, ולרבא הפסול לרבנן שם מטעם קבע, [ורבא הוא בעל השמועה ביומא], אפ"ה לא הרי הקבע כאן כהרי הקבע שם, שהקבע בסוכה ב ע"א הוא מצד גובה הסכך, ואילו ביומא התחדשה מחלוקת חדשה האם מצוה קובעת או לאו.
[ואולי כוונתו שהמחלוקת האם מצווה קובעת היא שורש המחלוקת האם להכשיר סכך מעל כ' אמה, שכיון שהמצווה קובעת תו לא אכפת לן שיהיה מעל כ' אמה, וגם זה מחודש].
וגם לדבריו, הא מיהא הסוכה היא קבע, אם מצד המצוה ואם מצד הבנין, והיא מיועדת לדיורי עראי, [לשבעה ימים בלבד], ורבנן היו מודים לו שהיא חייבת במזוזה, ומה שחולקים עליו זה אך ורק מצד שלית להו מצוה קובעת, אם כן בכל מקום שיש בנין של קבע גמור, ומשמש לדיורי עראי לית מאן דפליג שחייב במזוזה, ואם כן בוודאי שנכון לחייב בדירת עראי [דיורי עראי] במזוזה, ובעל מלון לכאורה יהיה חייב אפילו בברכה, וכפסק הערוך השולחן והגריש"א, וזה ראיה ניצחת מהגמרא.
 
קודם כל יישר כוח על העתקת הדברים, מפני שאין לי אפשרות לראות במקו"א וכנ"ל.
בדבריו מבואר חידוש עצום בעניין חיוב ר' יהודה במזוזה בסוכה, והוא שאע"פ שבגמ' כתוב שר' יהודה מחייב סוכה במזוזה מחמת שהיא דירת קבע, ור' יהודה הוא זה שמכשיר סוכה מעל כ' אמה, ולרבא הפסול לרבנן שם מטעם קבע, [ורבא הוא בעל השמועה ביומא], אפ"ה לא הרי הקבע כאן כהרי הקבע שם, שהקבע בסוכה ב ע"א הוא מצד גובה הסכך, ואילו ביומא התחדשה מחלוקת חדשה האם מצוה קובעת או לאו.
[ואולי כוונתו שהמחלוקת האם מצווה קובעת היא שורש המחלוקת האם להכשיר סכך מעל כ' אמה, שכיון שהמצווה קובעת תו לא אכפת לן שיהיה מעל כ' אמה, וגם זה מחודש].
וגם לדבריו, הא מיהא הסוכה היא קבע, אם מצד המצוה ואם מצד הבנין, והיא מיועדת לדיורי עראי, [לשבעה ימים בלבד], ורבנן היו מודים לו שהיא חייבת במזוזה, ומה שחולקים עליו זה אך ורק מצד שלית להו מצוה קובעת, אם כן בכל מקום שיש בנין של קבע גמור, ומשמש לדיורי עראי לית מאן דפליג שחייב במזוזה, ואם כן בוודאי שנכון לחייב בדירת עראי [דיורי עראי] במזוזה, ובעל מלון לכאורה יהיה חייב אפילו בברכה, וכפסק הערוך השולחן והגריש"א, וזה ראיה ניצחת מהגמרא.
אכן אם מיועדת לדיורין ז' ימים בשנה, מבואר להדיא בגמ' יומא דף י שחייבת, וכמש"כ שם התוס' (ד"ה חוץ) בתי' השני אמאי לשכת בית האבן פטורה ממזוזה שכ' "כיון דלא הוה בכל שתא אלא אחת לכמה שנים לא חשיב דירה". וכתי' זה תי' התוס' רא"ש. ומבואר דכל שיש לו זמן קבוע בשנה, ועכ"פ ז' ימים, חייב במזוזה.

אלא שלכאו' מבואר מדבריהם, שכל שאין לו זמן קבוע כל שנה פטורות. (אלא שיש לדון האם מספיק שימוש ליום אחד פעם בשנה או דבעי' דוקא ז' ימים. ולשון התוס' ישנים "ואומר רבינו הזקן דהואיל וליתה בכולה שתא לא קחשיב". וצ"ל דכוונתו כאמור, דמש"כ בכולא שתא היינו בכל שנה, ולא בכל השנה).

ולפי"ז מקלט יהיה פטור.

וביתר ביאור מבואר כן בד' המאירי (ד"ה אין) שכ' "הא למדת שכל שיש שם דירה חול, אע"פ שאין אותה דירה עשויה לכל השנה, הואיל ועשויה לדירה ז' ימים בשנה חייבת במזוזה בזמן דירתו".

ולפי"ז מקלט פטור ממזוזה כל ימות השנה. אלא שיש לדון לחייבו רק בזמן השהייה בו, אם נגדיר אותה כדיורין.
 
הערוך השולחן חייב עוד לפני הגריש"א, והמקור שלו מדין פונדק גופא שהאורח פטור הא בעל הבית חייב, וכן מדקדק מהרמב"ם ו ו שבית כנסת של כפרים שהאורחים דרים בו חייב במזוזה, אף שהוא רק לדיורי אורחים, ולכאורה זו ראיה ברורה
אכתוב את הזכור לי ומובן בפשטות.

לגבי פונדק [וכן צימרים ומלונות], אמנם שימוש השוכר הוא עראי. אבל שימוש המשכיר ("לאכסן" שם את דייריו) הוא קבוע. וע"כ חשיב שהוא משתמש בו בקבע, ואינו עראי. ואינו נידון כלל למקלט [שאינו מחסן].

אמנם יתכן שאכן בערוה"ש כתב בכללות דפטור השוכר היינו שהחיוב על בעה"ב. וכדברי מר. רק רציתי לציין שנאמרו סיבות נוספות לחייב, אולי דלא כדבריו. ואינם שייכים במקלט.

עוד אציין שיש שכתבו לחייב במזוזה מצד איכסון הרהיטים של הצימר והפונדק. וזה ג"כ שימוש קבוע שלא משתנה עם חילוף הדייר העראי [ומצד זה גם אם עדיין אינו משכיר כלל כרגע, כבר מחוייב במזוזה וק"ל].



אגב, שאלה פשוטה שלא עיינתי. מי שיש לו 'מחסן' פלסטיק ('כתר' למשל) בחצר. ויש בו ד' על ד'. האם אכן מחוייב במזוזה למחסן זה? [נשאלתי בדיוק לאחרונה האם יש סיבה ברורה לפוטרו. ולא הוה בידי...]
 
אגב, שאלה פשוטה שלא עיינתי. מי שיש לו 'מחסן' פלסטיק ('כתר' למשל) בחצר. ויש בו ד' על ד'. האם אכן מחוייב במזוזה למחסן זה? [נשאלתי בדיוק לאחרונה האם יש סיבה ברורה לפוטרו. ולא הוה בידי...]
בטח עוד רגע יציינו לך את דברי פוסקי דורנו בנידון.
מבחינת תוכן השאלה זה לכאורה שייך לנידון ביסוד הפטור של סוכה מטעם דירת עראי, וממילא לשאלה מהו הגדר של דירת עראי בסוכה הפוסל בסכך מעל כ' אמה, שאם זה מצד חולשת הבניין שמעל כ' חייב להיות חזק, הרי שכאן במחסן כתר הוי דירת עראי, ואף שהוי שפיר בית האוצר מ"מ פטור מטעם בנין עראי, ואם זה מצד שאינו מיועד אלא לז' ימים בשנה ושאין מצוה קובעת, יתכן שאין זה שייך, אבל מסברא הצד הראשון נראה נכון יותר בסוגיא.
 
בטח עוד רגע יציינו לך את דברי פוסקי דורנו בנידון.
למה צריך לפוסקי דורינו, אחר שפוסק דורינו כבר כתב:
מבחינת תוכן השאלה זה לכאורה שייך לנידון ביסוד הפטור של סוכה מטעם דירת עראי, וממילא לשאלה מהו הגדר של דירת עראי בסוכה הפוסל בסכך מעל כ' אמה, שאם זה מצד חולשת הבניין שמעל כ' חייב להיות חזק, הרי שכאן במחסן כתר הוי דירת עראי, ואף שהוי שפיר בית האוצר מ"מ פטור מטעם בנין עראי, ואם זה מצד שאינו מיועד אלא לז' ימים בשנה ושאין מצוה קובעת, יתכן שאין זה שייך, אבל מסברא הצד הראשון נראה נכון יותר בסוגיא.
 
אין חשש שיגיע כבוד
ולא הגעתי למדרגה לפחד מהכבוד...
[הכל בצחוק, אני מוקיר מאוד את כת"ר ונהנה לא פעם מההודעות...]
אני מבין מהסוגריים שהיה צד שהחשש הוא ממני...
ממני לא תקבל כבוד, וגם לא נראה לי בזיונות, אולי הערות...
 
ראשי תחתית