אבל אי פסיקה כהג"ר עובדיה היא תעודת כבוד כל עוד מתמודדים היטב עם טענותיו - ואי אפשר להתעלם מפעולותיו התורניות הענקיות שהגיעו אל, ולעיתים אף נכפו על כלל הספרדים-מזרחיים בישראל ובעולם - ולטמון את הראש בחול עם אזכור של רשימה של שמות - אף שלא פסקה ממשפחתם תורה (ופסיקה בעיקר לפי ספר בן איש חי הלכות...).ושוב - אין זה סתירה להערכתם הרבה והעצומה לגדלותו, שקידתו בתורה, חידושיו הכבירים, זיכוי הרבים לאין שיעור, הקמת וזקיפת הדור ועוד, אולם אין הערכה זו מחייבת לקבל את פסקיו נגד המנהגים ודרכי הפסיקה הקדומים
כמו למשל הגרב"צ אבא שאול שהציע פסיקה מעמיקה ומקורית כאלטרנטיבה מכובדת לפסקיו (ואגב, שיטתו רחוקה יותר מדרך הספרדים מאשר דרכו של הרב עובדיה. לא בגלל העיון, אלא בגלל החידושים שלה). הגרי"ח סופר שביקר את יסודות שיטתו והראה מקורות למסורות מזרחיות שהרב עובדיה דחק. הגר"ש משאש שפירק את טענותיו אחת לאחת מתוך הפוסקים המקובלים והראה שמנהגי אבותיו מיוסדים גם הם על יסודות הסוגיה (נדמה לי שהספר שמפרק ודן בצורה יסודית ביותר על פסיקת הג"ר עובדיה עד שכמעט לא לא משאיר בה אבן על אבן, ככל שהיא מנוגדת למנהגי מרוקו ורוב הספרדים, הוא "דברי שלום ואמת" לר"ש טולדנו - למרות שהוא מבוסס על ילקוט יוסף).
אבל לפעמים נראה שהגר"ע היה גדול ממתנגדיו ותומכיו גם יחד, ואני לא יודע אם לפעמים לא...
עם כל הכבוד... לא היו הרבה, אם בכלל, שיכלו להתחרות איתו בהנהגה ובפסיקה המעוגנת היטב על אדני הש"ס והפוסקים ראשונים ואחרונים מכל סוג... והרבה מתורת מתנגדיו יושבת על תורתו ופרי עמלו... (כמה מהחכמים הנזכרים כתבו על מאות נושאים שבכל אחד מהם יש מחקר מקיף המתבסס על עשרות ראשונים ואחרונים - הקשים ביותר ללימוד - ומכל פינה וזווית בתורה?)
לא היו הרבה שהיו ברוכי כשרונות כמוהו, כאלו שידעו או יכלו להביא את דבר ההלכה וההשקפה היהודית אל העם, בכתב ובעל פה כמו שהוא יכל לעשות.
ולכן הוא נחשב למיוחד שבמנהיגי ישראל, ומנהגי מזרחי ורוחני שאין דומה לו בהיקף השפעתו ובתורתו העצומה. ברור שאם הוא היה בעירק לפני הבן איש חי לא היה מי שיתמודד איתו. אין ספק שהוא ענק במונחים של דורות... אז יש כמה משפחות שאינן בעלי תשובה שהמשיכו בלימוד בן איש חי ולא התעדכנו מספיק בספריו הנפלאים של האי גאון ובתכניהם... נו נו.
אבל עדיין לא נמצאת כזו גדלות ומנהיגות. וה' ירחם עלינו ויביא לנו תמורתו.
נערך לאחרונה: