אכילת שער אדם בהלכה

בפי ישרים

חבר חדש
הצטרף
4/7/25
הודעות
13
מסרתי שיעור הלכה, והבאתי שם שלכאורה לפי הדעות שאסור לאכול בשר אדם (עי' מנחת חינוך מצוה ג' סק"ב, ומשנה למלך פ"ח ה"א שהביאו בשם הרמב"ם), ה"ה שאסור לאכול שער אדם.
ומצאתי סמך לדבר, דבשו"ע או"ח סימן לב סע' מד כתב שיש לכרוך את הקלף של התפילין בשער, והלכה למשה מסיני בעי שיהיה מבהמה או חיה טהורים, ובביאור הסופר (שטרן) על קסת הסופר סימן כב הביא בשם ספר אמרי שפר דאם אין לו שער עגל או בהמה יכול ליקח משער זקנו , כי לא נתמעט אלא מבהמה טמאה ולא מאדם, ומה שלא לוקחים שער אדם לכתחילה הוא משום שדקים הם עי"ש. ושם הביא לחלוק עליו משום שלשיטות שבשר אדם אסור באכילה א"כ אינו מן המותר בפיך והוא הדין שער, ובאבני נזר סימן שלב ג"כ כתב ששער בהמה טמאה אסור לדעות דבשר אדם אסור.
אם יש למשהו מקורות נוספים לאיסור, או ראיות להיפך שאין בכך איסור אשמח לדעת
 
יש לעורר שהדבר מצוי הרבה אצל בעלי הנרוועין שמתעסקים בזקנם ולפעמים נכנסת איזה שערה קטנה לפיהם.
וכן מצוי במי שכוסס את ציפורניו או קצות אצבעותיו. ושם זה יותר חמור, כי זה ממש בשר אדם.
 
שאלו את זה באתר של כיסא רחמים:

אכילת שיער אדם ובעלי חיים​

מס' שאלה 13436
האם מותר לאכול שערות? כלומר, אם נמצאה שערה בתוך מאכל והוצאתי אותה, האם צריך לוודא שלא נשאר חלק ממנה במאכל? או אם נעלמה מן העין האם לחפש אחריה? (והאם יש הבדל בין שיער אדם לשל בע"ח)

הרב לירן ישי

שיער אדם אסור באכילה, וכן שיער של בעל חי טמא אסור באכילה. (כמובן שבעל חי טהור אחר שחיטה ודאי ששערותיו מותרות)
ולעניות דעתי אם הוציא את השיער אין צריך לחוש אולי נשאר עוד.

מקורות לדבר: הרמב"ם (פרק ב' מהלכות מאכלות אסורות הלכת ה') והרמב"ן.
אם בשר אדם מותר מותר באכילה:
1: דעת הרמב"ם אסור וכן הסכמת הר"ן והרב המגיד. וכן הביא ערך השולחן(יורה דעה סימן עט אות א') מדברי הרבה פוסקים.
אבל הרמב"ן סבירא ליה [=סובר] שמותר גמור וכן דעת הפרי חדש (סעיף קטן ו') למעשה.
אולם לדידן נקטינן [=אנו פוסקים] להחמיר כדעת רב הראשונים וכמו שכתב כף החיים(שם סעיף קטן ט).
וממלא כמו שבשר אדם אסור כך שיער אדם אסור וכמו שכתב לנכון בשו"ת אבני נזר(אבן העזר סימן שלב).
[ומה שנראה מדברי כף החיים(שם בעיף קטן י"א) ששיער מותר, לעניות דעתי הוא תמוה דאיך למד משיער מת לשיער חי דאין הכי נמי(=שאפילו שידוע לנו) ששיער מת אסור בהנאה ושיער חי מותר בהנאה, אבל מנין שהוא מותר גם באכילה]
וכל זה כמובן בשיער חי אבל בשיער מת השולחן ערוך(סימן שעט) פסק דאסור אף בהנאה.

ומה שכתבנו ששיער שהוציא לא צריך לחוש עוד, כיון שהוא מחלוקת הפוסקים ולהרמב"ן הוא מותר גמור ולאחזוקי איסורא לא מחזיקינן [=לא מחזיקים דבר באיסור] וכמו שכתב כיוצא בזה כף החיים(שם בעיף קטן י"א) גבי לחתוך עור בשיניו

ושיער בעלי חיים שמא אסור מדין היוצא מן הטמא טמא וכמו שמבואר באבני נזר(שם)
 
יש לעורר שהדבר מצוי הרבה אצל בעלי הנרוועין שמתעסקים בזקנם ולפעמים נכנסת איזה שערה קטנה לפיהם.
וכן מצוי במי שכוסס את ציפורניו או קצות אצבעותיו. ושם זה יותר חמור, כי זה ממש בשר אדם.
שערה קטנה לפיהם, ומה בולעים את השערה?
וגם בולעים ציפורניים?
 
ראשי תחתית