תרומה לעזרא

למה הספרדים הם רק נישה?

זקני דרום

חבר חדש
הצטרף
30/1/25
הודעות
12
הספרדים כיום הם בערך מחצית מעולם התורה,
ולעולם הם יישארו כנישה,
יהיה להם פורום בנפרד,
העלון על "גזירת הגיוס" הוא זעקה "ממזרח" כלומר יש את העולם ויש את הזעקה ממזרח.
יהיה מכתב של הרבנים הספרדים. [לעולם לא יהיה מכתב שהוא רשמית מהרבנים האשכנזים.. כלומר יהיה לפעמים עם איזה רב שניים ספרדים.]
יהיה מורשת "תרבות מן המזרח" ולעולם לא יהיה תרבות מן המערב. כי הכל זה הם.
כשכותבים סיפור לעולם יהיה את המרכיב שזה מהמזרח.
וכו' וכו'
כמו שלאתיופים הח"כ הם תמיד מייצגים את המגזר ולא משהו בזכות עצמם.
דייייי
 
הספרדים כיום הם בערך מחצית מעולם התורה,
ולעולם הם יישארו כנישה,
יהיה להם פורום בנפרד,
העלון על "גזירת הגיוס" הוא זעקה "ממזרח" כלומר יש את העולם ויש את הזעקה ממזרח.
יהיה מכתב של הרבנים הספרדים. [לעולם לא יהיה מכתב שהוא רשמית מהרבנים האשכנזים.. כלומר יהיה לפעמים עם איזה רב שניים ספרדים.]
יהיה מורשת "תרבות מן המזרח" ולעולם לא יהיה תרבות מן המערב. כי הכל זה הם.
כשכותבים סיפור לעולם יהיה את המרכיב שזה מהמזרח.
וכו' וכו'
כמו שלאתיופים הח"כ הם תמיד מייצגים את המגזר ולא משהו בזכות עצמם.
דייייי
אמת.
 
בחוברת אריות קשורים בחוט כתבו על זה פעם, שצריך להפסיק באמת לומר "ישיבת ... הספרדית" כפי שיש מקומות, וכן הלשון "אני ספרדי גאה" זהו דבר שצריך להימחק, כמו שלעולם לא נשמע ליטאי שאומר "אני ליטאי גאה", וודאי שדבר זה נובע מנחיתות
 
כבודו מציץ מחור מנעול, רואה פרט אחד ותמה.
כדאי להרחיב את הפרספקטיבה, ולהבין את תמונת המאקרו הרחבה.
התמונה שאתה רואה היא חלק מסיפור גדול.

הציבור הספרדי הוא חדש, בתוככי הסיפור שנקרא 'חרדיוּת'.
הוא נבנה בצורה אחרת, וממקומות אחרים.

אי אפשר להכחיש את החי, ולטעון שלא היה תלוי בציבורים אחרים, קרי בציבור הליטאי, תלות שעודנה קיימת במידה רבה, או שלא ינק ממנו ערכים מהותיים ומרכזיים מאוד בבניינו (כולם! גם החלקים שסבורים שהם אינם 'משוכנזים'...).

מאידך, אי אפשר גם לטעון שעליו להמשיך עם התלות בציבור הליטאי, להיות דבק בכוח בציבור שכרע מלשאת אותו, והלוא גדל המשא, וקטן הנושא, וכפי שהאריכו במקומות אחרים.

כיום, הספרדים כיום בשיאו של תהליך של בנייה ציבורית, באופן עצמאי ובלתי תלוי, בתנופה אדירה שאין לה מקבילה בציבור יראי ה' בארה"ק.
זאת על ידי הקמת קהילות אברכים, תלמודי תורה, בתי ספר, ישיבות וגופים ציבוריים.

לפיכך;
  • למה יש עלון/ארגון ספציפי על גיוס ספרדים? היות והציבור לא מגובש והומוגני מספיק, ברור שהוא בסיכון גדול יותר ליפול קרבן לדילים פוליטיים, ויש מקום לחשש שמא הספרדים יהיו הראשונים להינזק מדילים כאלו, בהקשר של גיוס צבאי (עוד קודם ומבלי להיכנס לנושא מהי דרך הפעולה הראויה לאור זאת, והאם העלון/ארגון הזה מועיל או מזיק).
  • למה יש אתר חדשות ספרדי? כי לכל ציבור ישנה חשיבות עצומה ביצירת כלי ביטוי. ובעוד בציבור הליטאי יש את יתד נאמן (נישתי?...) וכלי ביטוי נוספים, בציבור הספרדי אין כלי ביטוי מהימנים דיי ואכמ"ל.
  • למה יש תקציב עירוני ספרדי? כי בימי הפנתרים השחורים - פוליטיקאים הצליחו לשכנע מקבלי החלטות בימים עברו שזהו ציבור מוחלש, שראוי לתקצוב עודף בצורת מורשת המזרח וכדו', והטענה התקבלה. ביום מן הימים זה כנראה יבוטל לחלוטין, אך כבר כיום קבוצות פוליטיות אחרות דורשות כנגד הטבה 'ספרדית' זו - הטבות אחרות שוות ערך, גם אם לא קוראים להם מורשת סלאבית או בלטית.
  • למה כותבים סיפורים עם מרכיב מזרחי? לא בטוח שהבנתי את השאלה, אך תלוי איפה אתה צורך סיפורת. אם הכותב מזרחי, יהיו מקרים שהוא יתאר את מורשת אבותיו, ארצות מגוריו וכדו', וזה טבעי לחלוטין, וקיים בכל ציבור. אם הכותב הוא אירופאי, זה רק יעיד על כך שהוא רואה במזרחיות נישה, ומוכן להתכופף ולתאר אותה בנחמדותו ובטוב ליבו ומתק שפתיו.

ומה הלאה?
לציבור הליטאי, כציבור הומוגני, מבוסס מאוד ומוביל - הייתה הפריווילגיה לנכס את המרכזיוּת במשך שנים רבות.
החסידים מסוגרים ומקובצים מעצם טבעם,
קבוצות אחרות הן נעולות מגזרית (חב"ד, ברסלב ועוד)
והספרדים כציבור - בהחלט היו חלשים בפרמטרים רבים, ונשענו על הציבור הליטאי במידה רבה.

ככל שהציבור הספרדי ייבנה כציבור חזק ועצמאי העומד באמת בפני עצמו, והוא עודנו רחוק - אך בהחלט בדרך לשם, הרי שהוא יהפוך למרכזי מאוד.
לכן כפי שציין @מייבין - תוכל לראות כיום קהילות רבות מאוד, בפרט בקהילות הישבתיות בנשיאות הגרש"י זעפראני, שלא יתייגו את עצמם כ'ספרדיות', אלא כ'אזוריות', ויופיעו בהם גם סידורי אשכנז, ויתפללו בהן גם אברכים ליטאים.

כך נראית מרכזיוּת.
היא לא נבנית ביום אחד.
אבל כן, היא נבנית בין היתר על ידי יוזמות נישתיות.

כמו למשל כותל המזרח.
 
הספרדים כיום הם בערך מחצית מעולם התורה,
ולעולם הם יישארו כנישה,
יהיה להם פורום בנפרד,
העלון על "גזירת הגיוס" הוא זעקה "ממזרח" כלומר יש את העולם ויש את הזעקה ממזרח.
יהיה מכתב של הרבנים הספרדים. [לעולם לא יהיה מכתב שהוא רשמית מהרבנים האשכנזים.. כלומר יהיה לפעמים עם איזה רב שניים ספרדים.]
יהיה מורשת "תרבות מן המזרח" ולעולם לא יהיה תרבות מן המערב. כי הכל זה הם.
כשכותבים סיפור לעולם יהיה את המרכיב שזה מהמזרח.
וכו' וכו'
כמו שלאתיופים הח"כ הם תמיד מייצגים את המגזר ולא משהו בזכות עצמם.
דייייי
לא רוצה ליכנס לפוליטיקה, אבל
למה הבנות (וההורים) רוצות רק סמינר אשכנזי ?
ולמה הבחורים (וההורים) רוצים קודם כל ישיבה אשכנזית ?
ולמה הבנות (וההורים) רוצות חתן קודם כל מישיבה אשכנזית ?
ולמה החתנים (וההורים) רוצים קודם כל מסמינר אשכנזי ?
אחד מהשנים, או שאנחנו עדיין באמת נישה (מה זה?, סוג ב' כזה?) ויש לנו עדיין הרבה מה ללמוד, או שאנחנו פשוט לא מאמינים בעצמנו.
ועל גזרת הגיוס אני לא כ"כ מסכים איתך.
לציבור הספרדי באמת יש בעיה.
יש הרבה שגרים בערי הספר הרחוקים, ויש הרבה בעלי תשובה, כאלו שאין להם גיבוי קהילתי/משפחתי וכדו',
וההורים שלהם לא כ"כ חזקים, והם עלולים לפחד מאד מסנקציות וכלא, והם עלולים להגיד לבנים, אז מה גם אני עשיתי צבא, גם בני דודים שלך עושים צבא וכולם דתיים.
וזה יכול לשבור, ולכן יש שם יותר פחד.
יש עוד כמה סיבות ונקודות, אבל עזוב, תחיה ככה וזהו.
 
כבודו מציץ מחור מנעול, רואה פרט אחד ותמה.
כדאי להרחיב את הפרספקטיבה, ולהבין את תמונת המאקרו הרחבה.
התמונה שאתה רואה היא חלק מסיפור גדול.

הציבור הספרדי הוא חדש, בתוככי הסיפור שנקרא 'חרדיוּת'.
הוא נבנה בצורה אחרת, וממקומות אחרים.

אי אפשר להכחיש את החי, ולטעון שלא היה תלוי בציבורים אחרים, קרי בציבור הליטאי, תלות שעודנה קיימת במידה רבה, או שלא ינק ממנו ערכים מהותיים ומרכזיים מאוד בבניינו (כולם! גם החלקים שסבורים שהם אינם 'משוכנזים'...).

מאידך, אי אפשר גם לטעון שעליו להמשיך עם התלות בציבור הליטאי, להיות דבק בכוח בציבור שכרע מלשאת אותו, והלוא גדל המשא, וקטן הנושא, וכפי שהאריכו במקומות אחרים.

כיום, הספרדים כיום בשיאו של תהליך של בנייה ציבורית, באופן עצמאי ובלתי תלוי, בתנופה אדירה שאין לה מקבילה בציבור יראי ה' בארה"ק.
זאת על ידי הקמת קהילות אברכים, תלמודי תורה, בתי ספר, ישיבות וגופים ציבוריים.

לפיכך;
  • למה יש עלון/ארגון ספציפי על גיוס ספרדים? היות והציבור לא מגובש והומוגני מספיק, ברור שהוא בסיכון גדול יותר ליפול קרבן לדילים פוליטיים, ויש מקום לחשש שמא הספרדים יהיו הראשונים להינזק מדילים כאלו, בהקשר של גיוס צבאי (עוד קודם ומבלי להיכנס לנושא מהי דרך הפעולה הראויה לאור זאת, והאם העלון/ארגון הזה מועיל או מזיק).
  • למה יש אתר חדשות ספרדי? כי לכל ציבור ישנה חשיבות עצומה ביצירת כלי ביטוי. ובעוד בציבור הליטאי יש את יתד נאמן (נישתי?...) וכלי ביטוי נוספים, בציבור הספרדי אין כלי ביטוי מהימנים דיי ואכמ"ל.
  • למה יש תקציב עירוני ספרדי? כי בימי הפנתרים השחורים - פוליטיקאים הצליחו לשכנע מקבלי החלטות בימים עברו שזהו ציבור מוחלש, שראוי לתקצוב עודף בצורת מורשת המזרח וכדו', והטענה התקבלה. ביום מן הימים זה כנראה יבוטל לחלוטין, אך כבר כיום קבוצות פוליטיות אחרות דורשות כנגד הטבה 'ספרדית' זו - הטבות אחרות שוות ערך, גם אם לא קוראים להם מורשת סלאבית או בלטית.
  • למה כותבים סיפורים עם מרכיב מזרחי? לא בטוח שהבנתי את השאלה, אך תלוי איפה אתה צורך סיפורת. אם הכותב מזרחי, יהיו מקרים שהוא יתאר את מורשת אבותיו, ארצות מגוריו וכדו', וזה טבעי לחלוטין, וקיים בכל ציבור. אם הכותב הוא אירופאי, זה רק יעיד על כך שהוא רואה במזרחיות נישה, ומוכן להתכופף ולתאר אותה בנחמדותו ובטוב ליבו ומתק שפתיו.

ומה הלאה?
לציבור הליטאי, כציבור הומוגני, מבוסס מאוד ומוביל - הייתה הפריווילגיה לנכס את המרכזיוּת במשך שנים רבות.
החסידים מסוגרים ומקובצים מעצם טבעם,
קבוצות אחרות הן נעולות מגזרית (חב"ד, ברסלב ועוד)
והספרדים כציבור - בהחלט היו חלשים בפרמטרים רבים, ונשענו על הציבור הליטאי במידה רבה.

ככל שהציבור הספרדי ייבנה כציבור חזק ועצמאי העומד באמת בפני עצמו, והוא עודנו רחוק - אך בהחלט בדרך לשם, הרי שהוא יהפוך למרכזי מאוד.
לכן כפי שציין @מייבין - תוכל לראות כיום קהילות רבות מאוד, בפרט בקהילות הישבתיות בנשיאות הגרש"י זעפראני, שלא יתייגו את עצמם כ'ספרדיות', אלא כ'אזוריות', ויופיעו בהם גם סידורי אשכנז, ויתפללו בהן גם אברכים ליטאים.

כך נראית מרכזיוּת.
היא לא נבנית ביום אחד.
אבל כן, היא נבנית בין היתר על ידי יוזמות נישתיות.

כמו למשל כותל המזרח.

כל מילה!

ויש להוסיף:
בבית כנסת ספרדי אף פעם לא הוציאו ליטאים החוצה.
בבית כנסת ליטאי אף פעם לא הוציאו ספרדים החוצה.

אבל הספרדי הולך לליטאים, עושה שם הוראת קבע, ונהיה "חלק".
הליטאי לא הולך לספרדים, לא עושה הוראת קבע, ולא נהיה חלק.

או אז, ויקם הספרדי וישאל: למה אצלם כולם נמצאים, ואצלנו יש רק אותנו?
 
לא רוצה ליכנס לפוליטיקה, אבל
למה הבנות (וההורים) רוצות רק סמינר אשכנזי ?
ולמה הבחורים (וההורים) רוצים קודם כל ישיבה אשכנזית ?
ולמה הבנות (וההורים) רוצות חתן קודם כל מישיבה אשכנזית ?
ולמה החתנים (וההורים) רוצים קודם כל מסמינר אשכנזי ?
אחד מהשנים, או שאנחנו עדיין באמת נישה (מה זה?, סוג ב' כזה?) ויש לנו עדיין הרבה מה ללמוד, או שאנחנו פשוט לא מאמינים בעצמנו.
ועל גזרת הגיוס אני לא כ"כ מסכים איתך.
לציבור הספרדי באמת יש בעיה.
יש הרבה שגרים בערי הספר הרחוקים, ויש הרבה בעלי תשובה, כאלו שאין להם גיבוי קהילתי/משפחתי וכדו',
וההורים שלהם לא כ"כ חזקים, והם עלולים לפחד מאד מסנקציות וכלא, והם עלולים להגיד לבנים, אז מה גם אני עשיתי צבא, גם בני דודים שלך עושים צבא וכולם דתיים.
וזה יכול לשבור, ולכן יש שם יותר פחד.
יש עוד כמה סיבות ונקודות, אבל עזוב, תחיה ככה וזהו.
היום המצב מאד מאד השתנה, ודאי שעדיין יש שרוצים רק ישיבות אשכנזיות, אבל המון מבחורי הישיבות וגם מההורים לא מעוניינים שבנם יכנס לישיבות אשכנזיות, [אלא אם כן הם באמת יותר טובות בנושא סגנון הבחור], וכך היא גם המציאות ששמם של הישיבות הספרדיות לא נופל מהישיבות האשכנזיות, כי באמת יש בהם בחורים מופלאים שלומדים יומם ולילה, וכשתגיד להם ללכת לישיבה אשכנזית זה לא ימצמץ להם, (אומר זאת בידיעה מזמן שהייתי בישיבה ספרדית חשובה!)
 
היום המצב מאד מאד השתנה, ודאי שעדיין יש שרוצים רק ישיבות אשכנזיות, אבל המון מבחורי הישיבות וגם מההורים לא מעוניינים שבנם יכנס לישיבות אשכנזיות, [אלא אם כן הם באמת יותר טובות בנושא סגנון הבחור], וכך היא גם המציאות ששמם של הישיבות הספרדיות לא נופל מהישיבות האשכנזיות, כי באמת יש בהם בחורים מופלאים שלומדים יומם ולילה, וכשתגיד להם ללכת לישיבה אשכנזית זה לא ימצמץ להם, (אומר זאת בידיעה מזמן שהייתי בישיבה ספרדית חשובה!)
המצב לא לגמרי השתנה,
א' יש ה..מו...ן שעוד רוצים.
ב' אלו שלא רוצים, הרבה מהם או שיודעים שלא ילך להם. או כי הם "ספרדים גאים", או למצעַר "כי הם לא אשכנזים" (וזו לכשעצמה אותה הבעייה בדיוק).
חבר'ה אמצעיים ממש כמו שאתה כותב, עדיין חסרים (הדבר ניתן לבדיקה יומיומית לפי מעשיהם של אותם חבר'ה, וד"ל).
אני לא אומר שהמצב בישיבות הספרדיות נופל במשהו, אבל הלך הרוח הכללי, עדיין יש בזה.
ועצם זה שהנושא מפריע ומצריך פתיחת אשכול, אומר הרבה!!!
 
הספרדים כיום הם בערך מחצית מעולם התורה,
יש לך נתונים מדוייקים?
למיטב ידעתי איננו עולים על 20% [בעולם כולו, ולאו דווקא בציבור התורני]
לפני השואה - היינו פחות מ 5% [800,000 מתוך 18,000,000]
 
אני לא אומר שהמצב בישיבות הספרדיות נופל במשהו, אבל הלך הרוח הכללי, עדיין יש בזה.
בואו נהיה כנים.
יש כאן שתי נקודות

א. היכולת של הציבור הספרדי להכיל גישות שונות, הן בחינוך, והן בדרך לימוד, עדיין לא בשל. הוא מאד טוטלי לצערנו.
בציבור הליטאי, חברון ופונוביז' מאד שונות בדרך הלימוד. אבל יש חיבור למרות כל השוני.

ב. הייתי שמח לשמוע מה החילוק בסגנון הלימוד בין ישיבות גדולות מובילות, של ראשי הישיבות הספרדים ששם. ולא פתוח סגור בלבד.

הדבר הזה גורם שלא יהיה מרחב בחירה ומחיה, לסגנונות השונים, וצמיחה אישית. דבר שגורם לפזול למקומות שכן מגדירים את הייחודיות שלהם בגאוה. בלי להרגיש מצד אחר פסול. ודו''ק.

ד.
 
יש לך נתונים מדוייקים?
למיטב ידעתי איננו עולים על 20% [בעולם כולו, ולאו דווקא בציבור התורני]
לפני השואה - היינו פחות מ 5% [800,000 מתוך 18,000,000]
שמעתי לפני כשנה שלמעלה ממחצית הבחורים בישיבות הקטנות (כולל במוסדות הלטאיים) הם בחורים ספרדיים!
 
לפני השואה - 10% או אפי' מעט פחות מיהודי העולם היו ספרדים
היום - באזור 20-25%
אבל בציבור הישיבתי (לא כולל חסידים) אחוז הספרדים הרבה יותר גבוה, לא חושב ש-50%, אבל לא ממש רחוק ...
 
אז למה אומרים עולם התורה הספרדי יש כזה דבר או אין.
השאלה היא גם אחרת למה הספרדים כפופים לכל מיני רבנים ליטאים?
 
אז למה אומרים עולם התורה הספרדי יש כזה דבר או אין.
השאלה היא גם אחרת למה הספרדים כפופים לכל מיני רבנים ליטאים?
עצם השאלה היא הבעיה ...
אם ספרדים ישמעו רק לרבנים ספרדים וכו' הבעיה רק תלך ותתעצם
אם ספרדים ישמעו רק לרבנים ליטאים וכו' הבעיה רק תלך ותתעצם
הפיתרון הוא דרך האמצע
 
אני למדתי בישיבה קטנה ספרדית בפרפריה
ובישיבה גדולה ליטאית ידועה
אומר את האמת לדעתי עולם הישיבות הספרדי עדיין אינו בשל מספקי ויש לו הרבה דברים חשובים שצריך לתקן
צמצום הדעת והמח בדרך הלימוד במחשבה ובמוסר ובהשקפה
בישיבות הספרדיות חשוב מאוד איך הבחור נראה, חברי שהלכו לישיבות ספרדיות סבלו מהמקקי"ם, על שחרית בישיבה, עד כדי העפה מהישיבה מה שאצלי לא היה נושא
רבו איתם על לבוש, על בלורית כזאת וכזאת, מה שאצלנו לא היה בכלל נושא לדיון
כשעברתי מישיבה קטנה לגדולה נשמתי לרווחה
בישיבה הגדולה התחילו לפרגן לי על איך שאני מדבר בלימוד, ולא על איך אני נמצא מתשע עד אחד, וכך גם הלימוד התאהב, וגם הרצון לשמור את הסדרים הגיע מעצמי ולא ממק"ק
בישיבה קטנה אם יצאתי בלי רשות מהישיבה קיבלתי על הראש טענות ומענות ושאני לא "בן תורה"
אפ' הצוות בישיבות הספרדיות לא מאמין שהציבור מהפריפריה הוא בן תורה מספיק, ותמיד צריכים לקדם אותו ולעשות אותו יותר ישיבישער, להפוך לו את כל המנטליות להוציא לו את החשק הטבעי לשירים ומוזיקה מזרחית, וכל המנטליות.
הבחורים בקטנותם אוהבים את זה אך כשגודלים הם רואים שאין בזה אמת ומואסים בזה וחוזרים להיות "פרענקים" עוד יותר מאבא שלהם
ב"ה אני לא נמצא בקהילות של הליטאים ומתפלל עם ספרדים פשוטים (אפ' לא של בני התורה) אבל אני רואה את עולם הישיבות הספרדי ואומר לעצמי יש לו הרבה לאן להתקדם
 
בואו נהיה כנים.
יש כאן שתי נקודות

א. היכולת של הציבור הספרדי להכיל גישות שונות, הן בחינוך, והן בדרך לימוד, עדיין לא בשל. הוא מאד טוטלי לצערנו.
בציבור הליטאי, חברון ופונוביז' מאד שונות בדרך הלימוד. אבל יש חיבור למרות כל השוני.

ב. הייתי שמח לשמוע מה החילוק בסגנון הלימוד בין ישיבות גדולות מובילות, של ראשי הישיבות הספרדים ששם. ולא פתוח סגור בלבד.

הדבר הזה גורם שלא יהיה מרחב בחירה ומחיה, לסגנונות השונים, וצמיחה אישית. דבר שגורם לפזול למקומות שכן מגדירים את הייחודיות שלהם בגאוה. בלי להרגיש מצד אחר פסול. ודו''ק.
מסכים באופן כללי שיש צימצום קצת, אבל אי אפשר להתכחש לכך שיש מגוון סגננות של ישיבות שונות גם אצל הספרדים יותר פתוח או סגור וכו', רק יש פחות עצמאות וזה משהו משותף.
אבל בקשר לסגנון לימוד נו נו ... גם בציבור הליטאי אין הבדלים משמעותים בין הישיבות מזמן הכל מעורבב, ודאי שיש עדין קצת סגנונות שונים אבל לא הבדלים מהותים, ולא משהו שאפשר כמעט להגדיר מה ה"דרך לימוד" של כל אחד. בגדול עולם הישיבות מתחלק ל2 [בסגנון הלימוד] השמרנים והמקדמים וזהו.
 
מסכים באופן כללי שיש צימצום קצת, אבל אי אפשר להתכחש לכך שיש מגוון סגננות של ישיבות שונות גם אצל הספרדים יותר פתוח או סגור וכו', רק יש פחות עצמאות וזה משהו משותף.
אבל בקשר לסגנון לימוד נו נו ... גם בציבור הליטאי אין הבדלים משמעותים בין הישיבות מזמן הכל מעורבב, ודאי שיש עדין קצת סגנונות שונים אבל לא הבדלים מהותים, ולא משהו שאפשר כמעט להגדיר מה ה"דרך לימוד" של כל אחד. בגדול עולם הישיבות מתחלק ל2 [בסגנון הלימוד] השמרנים והמקדמים וזהו.
מחילה כבוגר ישיבות ליטאיות אומר לך בכנות יש פערים עצומים בין דרכי הלימוד בישיבות. ואכמ''ל.
ראה בפורל''ת הויכוח בין יוצאי חברון לפונוביז', ואכמ''ל.
ואכן שהכל פתוח וסגור זה צמצום שאין כדוגמתו.
אומר בכנות, תתן לי קו חינוכי ברור
לימודי ברור,
של הישיבות הספרדיות השונות.

כשבאים לבחור ישיבה לבחור, אומרים הוא אוהב סברא, השני חשבון, השלישי בקיאות בדגש על הבנה יסודית,
וזה לא ברור די צרכו בישיבות שלנו, לצערי.

תמחל לי גם במקומות טובים לבני אברכים, המדד נמדד שלא מקבלים פלוני וכו'. ובחיצוניות בעיקר, וחבל מאד מאד שזה המדד.
 
אני למדתי בישיבה קטנה ספרדית בפרפריה
ובישיבה גדולה ליטאית ידועה
אומר את האמת לדעתי עולם הישיבות הספרדי עדיין אינו בשל מספקי ויש לו הרבה דברים חשובים שצריך לתקן
צמצום הדעת והמח בדרך הלימוד במחשבה ובמוסר ובהשקפה
בישיבות הספרדיות חשוב מאוד איך הבחור נראה, חברי שהלכו לישיבות ספרדיות סבלו מהמקקי,ם על שחרית בישיבה עד כדי העפה מהישיבה מה שאצלי לא היה נושא
רבו איתם על לבוש על בלורית כזאת וכזאת, מה שאצלנו לא היה בכלל נושא לדיון
שעברתי מישיבה קטנה לגדולה נשמתי לרווחה
בישיבה הגדולה התחילו לפרגן לי על איך שאני מדבר בלימוד ולא על איך אני נמצא מתשע עד אחד וכך גם הלימוד התאהב וגם הרצון לשמור את הסדרים הגיע מעצמי ולא ממק"ק
בישיבה קטנה אם יצאתי בלי רשות מהישיבה קיבלתי על הראש טענות ומענות ושאני לא "בן תורה"
אפ' הצוות בישיבות הספרדיות לא מאמין שהציבור מהפרפריה הוא בן תורה מספיק ותמיד צריכים לקדם אותו ולעשות אותו יותר ישיבשער להפוך לו את כל המנטליות להוציא לו את החשק הטבעי לשירים ומוזיקה מזרחית, וכל המנטליות
הבחורים בקטנותם אוהבים את זה אך שגודלים הם רואים שאין בזה אמת ומואסים בזה וחוזרים להיות "פרענקים" עוד יותר מאבא שלהם
ב"ה אני לא נמצא בקהילות של הליטאים ומתפלל עם ספרדים פשוטים (אפ' לא של בני התורה) אבל אני רואה את עולם הישיבות הספרדי ואומר לעצמי יש לו הרבה לאן להתקדם
לדעתי, יש לך הרבה לאן להתקדם
איני יודע באיזה גיל אתה, אבל המצב היום שונה בהרבה מהתיאור העגום שלך.
ומעצם התיאור שלך היורד לרזולוציות, דווקא נשמע שלמדת ביש"ק אשכנזית וביש"ג ספרדית חונקת.
 
תרשו לי להציג את הגישה שלי, הציבור הבן תיירה הספרדי אינו שונה מרעהו האשכנזי, החומות ישברו ביום שזה ורק זה תהיה ההגדרה. אבל זה לא הולך לשם, וחבל. כי הדמיון בתוך ציבור בני התורה הוא עצום, ואיחוד כוחות רק יועיל.
 
ראשי תחתית