למה הספרדים הם רק נישה?

מחילה כבוגר ישיבות ליטאיות אומר לך בכנות יש פערים עצומים בין דרכי הלימוד בישיבות. ואכמ''ל.
ראה בפורל''ת הויכוח בין יוצאי חברון לפונוביז', ואכמ''ל.
ואכן שהכל פתוח וסגור זה צמצום שאין כדוגמתו.
אומר בכנות, תתן לי קו חינוכי ברור
לימודי ברור,
של הישיבות הספרדיות השונות.

כשבאים לבחור ישיבה לבחור, אומרים הוא אוהב סברא, השני חשבון, השלישי בקיאות בדגש על הבנה יסודית,
וזה לא ברור די צרכו בישיבות שלנו, לצערי.

תמחל לי גם במקומות טובים לבני אברכים, המדד נמדד שלא מקבלים פלוני וכו'. ובחיצוניות בעיקר, וחבל מאד מאד שזה המדד.
גם אני הקטן בוגר ישיבות ליטאיות ולענ"ד אין פערים עצומים בין דרכי הלימוד, שוב יש הבדלי סגנון בין ישיבות כמו פוניבז' או חברון, לדוגמא האם המיקוד הוא ה"רייד" החשבון והמהירות [פוניבז'], או יותר הסברא האישית [חברון]. אבל בסוף בכמויות הבחורים שיש היום בכל ועד זה לא מה שהיה פעם והכל יותר מעורבב ופחות משמעותי. אבל בשאר הישיבות אתה יכול להגדיר דרך לימוד? [חוץ מבית מתתיהו שאוחזים שיש להם איזה דרך לימוד....] אני בכולל לא הייתי מזהה מי מאור ישראל או קפלן או וולפסון או מירפלד וכו'.
ואין לי כל כך מושג מה קורה בשיבות ספרדיות, אבל אני משער שיש הבדלים, מה כל הרה"י הספרדים אותו דבר? אלא מה לא הבדלים מהותיים שתראה אותם על בוגרי הישיבות, ה"ה בישיבות ליטאיות.
בקשר לשיטת חינוכית, אני באמת ישמח לדעת באיזה ישיבה היום יש דרך חינוכית, מה שאני ראיתי בעולם הישיבות זה הבדלים איך לתפוס את הבחורים, כמו משטר ובלי, וסגנון הבחורים כמו פרום, מודרני, פתוח, סגור וכו'. הבדלים אמיתיים בחינוך לעבודת השם וכו', איפה זה קיים בכלל בעולם הישיבות? [אני לא מדבר על שיחה מוסרית כזאת הוא אחרת.... אלא משהו מהותי יותר]
אגב מה ששמתי לב ואולי זה מתקשר לדברים שלכם, שעולם הישיבות הספרדי הישיבתי הצמיח רה"י חשובים ות"ח, אבל בתחום המשגיחים בעלי מחשבה ומוסר, פחות יש איזה מישהו או דמות שתוכל להצביע עליה, ואולי בזה באו דבריכם.
 
גם אני הקטן בגור ישיבות ליטאיות ולענ"ד אין פערים עצומים בין דרכי הלימוד, שוב יש הבדלי סגנון בין ישיבות כמו פונביז' או חברון לדוגמא האם המיקוד הוא ה"ריי"ד" החשבון והמהירות [פונביז'] או יותר הסברא האישית [חברון]. אבל בסוף בכמויות הבחורים שיש היום בכל ועד זה לא מה שהיה פעם והכל יותר מעורבב ופחות משמעותי. אבל בשאר הישיבות אתה יכול להגדיר דרך לימוד? [חוץ מבית מתתיהו שאוחזים שיש להם איזה דרך לימוד....] אני בכולל לא הייתי מזהה מי מאור ישראל או קפלן או וולפסון או מירפלד וכו'.
ואין לי כל כך מושג מה קורה בשיבות ספרדיות, אבל אני משער שיש הבדלים, מה כל הרה"י הספרדים אותו דבר? אלא מה לא הבדלים מהותים שתראה אותם על בוגרי הישיבות ה"ה בישיבות ליטאיות.
ודאי שלא.
אבל יש כאן ת''ח שמעביר תורה.
קו מוגדר.
שימשוך את הסגנון אליו הוא נמשך יותר. הוא יודע לקראת מה הוא הולך זה לא מוגדר. כ''כ.
בקשר לשיטת חינוכית אני באמת ישמח לדעת באיזה ישיבה היום יש דרך חינוכית, מה שאני ראיתי בעולם הישיבות זה הבדלים אייך לתפוס את הבחורים כמו משטר ובלי וסגנון הבחורים כמו פרום מדורני, פתוח סגור וכו' הבדלים אמיתים בחינוך לעבדות השם וכו' איפה זה קיים בכלל בעולם הישיבות ? [אני לא מדבר על שיחה מוסרית כזאת הוא אחרת.... אלא משהו מהותי יותר]
אגב מה ששמתי לב ואולי זה מתקשר לדברים שלכם שעולם הישיבות הספרדי הישיבתי הצמיח רה"י חשובים ות"ח אבל בתחום המשגיחים בעלי מחשבה ומוסר פחות יש איזה מישהו או דמות שתוכל להצביע אליה, ואולי בזה באו דבריכם.
אני לא רוצה לומר דבר שאינני בטוח במאה אחוז
אבל ת''ח מקוריים פחות מצאנו שצמחו, מעבירי תורה וכו' יש. ודו''ק.
בשונה מכל זה ישיבת קול יעקב כן הצמיחה ת''ח עצמאיים בלימוד כדוגמת שבו''י, הרב זעפרני ועוד.

אני הפניתי קריאה למי שכן למד בישיבות ספרדיות שיגדיר את הסגנון ודרכי הלימוד אדרבה נשמח להחכים.
 
ברשותכם, אסתכל על ה'נישה' הזו מעוד כיוון,

חיפשתי בסופר אורז לפסח,
עמד לידי אברך ליטאי, שאלתי אותו,
מה אתה אומר 'כיטוב' עדיף או 'וואקום של ..' מה יותר נקי?
הוא הסתכל עלי כאילו הצעתי לו לקנות ביגלה לליל הסדר ...

גאוות היחידה הזו, שיש לנו מהלך משלנו, ואנחנו עושים אותו הכי טוב שיכול להיות, זו סיבה להרים ראש.

לגבי דרך הלימוד, האמת, שמעולם, לא חשבתי איך להגדיר את צורת הלימוד, התאמצתי להבין את השיעורים ואח"כ גם להעמיד סוגיא, מה עוד?.
 
עלה באשכול כאן השאלה הנצחית: מדוע הבחורים הספרדים רוצים ישיבות אשכנזיות?

והתשובה הפשוטה היא: כי הם יותר טובות.

ודן מינה ומינה.
 
לדעתי, יש לך הרבה לאן להתקדם
איני יודע באיזה גיל אתה, אבל המצב היום שונה בהרבה מהתיאור העגום שלך.
ומעצם התיאור שלך היורד לרזולוציות, דווקא נשמע שלמדת ביש"ק אשכנזית וביש"ג ספרדית חונקת.
לא הבנתי מה אתה אומר
 
לא רוצה לקטוע את הרצף,
אבל אמרתי אשיחה וירווח לי.
לצד העליה החדה בציבור הספרדי ב"ה, ולאידך הירידה התלולה שישנה בציבור הליטאי.
אני מזהה הבדל אחד קטנטן שלדעתי אומר (כמעט) הכל. מקווה שאני טועה.
בואו נתפוס את לילות השבת הארוכים בחורף, ואת צהרי השבת בקיץ,
(ואני בכוונה לא מדבר על בין המזנים שמשלמים כסף, או אבות ובנים שיש תמלוג ללומד, אלא סתם זמן חפשי - אפי' בבין הזמנים).
הסתובבו נא בבתי המדרש המלאים, תראו אברכים, בחורים, נערים, וילדים. - כמה מהם ספרדים וכמה אשכנזים ?
ובכלל כמה בתי מדרש פתוחים 24/7 עם ספרי לימוד + תאורה חפשית, יש בבעלות ספרדית, וכמה יושבים בהם ?
וכמה כאלו יש בציבור הליטאי, וכמה יושבים בהם, ומי ?
 
אבל בשאר הישיבות אתה יכול להגדיר דרך לימוד? [חוץ מבית מתתיהו שאוחזים שיש להם איזה דרך לימוד....]
וזה ניכר על סגנונם
אני בכולל לא הייתי מזהה מי מאור ישראל או קפלן או וולפסון או מירפלד וכו'.
יש הבדלים אני מזהה.
אתה יכול לומר כשאברכים זה מטשטש ומגלים שיש מה למכור לכולם, ויש מכנה משותף רחב.
אבל עדיין יש אמירה מה אני כר''י רוצה למכור לך.
 
הסתובבו נא בבתי המדרש המלאים, תראו אברכים, בחורים, נערים, וילדים. - כמה מהם ספרדים וכמה אשכנזים ?
ובכלל כמה בתי מדרש פתוחים 24/7 עם ספרי לימוד + תאורה חפשית, יש בבעלות ספרדית, וכמה יושבים בהם ?
וכמה כאלו יש בציבור הליטאי, וכמה יושבים בהם, ומי ?
בקטנותי אכן אתה צודק
לדעתי היום אכשר דרא
 
לא רוצה לקטוע את הרצף,
אבל אמרתי אשיחה וירווח לי.
לצד העליה החדה בציבור הספרדי ב"ה, ולאידך הירידה התלולה שישנה בציבור הליטאי.
אני מזהה הבדל אחד קטנטן שלדעתי אומר (כמעט) הכל. מקווה שאני טועה.
בואו נתפוס את לילות השבת הארוכים בחורף, ואת צהרי השבת בקיץ,
(ואני בכוונה לא מדבר על בין המזנים שמשלמים כסף, או אבות ובנים שיש תמלוג ללומד, אלא סתם זמן חפשי - אפי' בבין הזמנים).
הסתובבו נא בבתי המדרש המלאים, תראו אברכים, בחורים, נערים, וילדים. - כמה מהם ספרדים וכמה אשכנזים ?
ובכלל כמה בתי מדרש פתוחים 24/7 עם ספרי לימוד + תאורה חפשית, יש בבעלות ספרדית, וכמה יושבים בהם ?
וכמה כאלו יש בציבור הליטאי, וכמה יושבים בהם, ומי ?
אתה מטגן את כל הספרדים יחד על אותה המחבת.
בקהילות האברכים, אתה מוזמן להגיע ולראות קהילות רבות בלילות שבת שהתחדש בהם סדרי לימוד ביתר שאת.
לא פחות ממקומות ליטאים ואף יותר, ובלי שום מלגה.

בבעלי הבתים ברור שזה שונה (בדקת גם בתי כנסת של צא"יניקים זקנים?..), אבל דווקא שם תמצא בשבת בצהריים שיעורי תורה לאורך צהרי השבת, ודאי יותר מאצל הליטאים.
 
בבעלי הבתים ברור שזה שונה (בדקת גם בתי כנסת של צא"יניקים זקנים?..),
בירושלים עיה"ק שנים רבות שיש הרבה בתי כנסת ספרדיים של בעלי בתים עם שיעורי תורה תמידים כסדרן בשעות הצהרים והערב ויש כאלה גם בבוקר. שיעורי הלכה, חק, מדרש ואגדה ועין יעקב, אור החיים, גמרא. יש בעלי בתים שאפשר להתקנא בהם בידיעה בחומשי תורה ובהלכות המצויות.
 
אבל בקשר לסגנון לימוד נו נו ... גם בציבור הליטאי אין הבדלים משמעותים בין הישיבות מזמן הכל מעורבב, ודאי שיש עדין קצת סגנונות שונים אבל לא הבדלים מהותים, ולא משהו שאפשר כמעט להגדיר מה ה"דרך לימוד" של כל אחד. בגדול עולם הישיבות מתחלק ל2 [בסגנון הלימוד] השמרנים והמקדמים וזהו.
ודאי וודאי וודאי שיש א"א חילוקים בין בתי מדרש שונים, אמנם הדבר נכון שיש כמה בתי מדרש שאין להם קו מאפיין מסויים, אך יש כמה וכמה בתי מדרש עם סגנון לימוד מסויים.
 
ודאי וודאי וודאי שיש א"א חילוקים בין בתי מדרש שונים, אמנם הדבר נכון שיש כמה בתי מדרש שאין להם קו מאפיין מסויים, אך יש כמה וכמה בתי מדרש עם סגנון לימוד מסויים.
שוב, ודאי שיש הבדלים אבל לא "מהותים" ובודאי בכל הישיבות היותר חדשות אין שום הבדלים, לכל ר"מ סגנון אחר וכו', וגם בישיבות הספרדיות ברור לי שיש הבדלים כאלו, רק הכל יותר חדש וצעיר ופחות מהותי, אבל באותו שכבת גיל גם ברה"י אשכנזים לא תמצא הבדלי דרכי לימוד.
בסוף כולם פחות או יותר תלמיד הגרש"ר או תלמידי תלמידיו, המתקדמים הושפעו מהגרח"י שרייבר כל א' לפום חורפיה, יש כאלו שהשפעו מהגרנ"פ, קצת בריסק וזהו. הכל סביב זה, והראיה מעולם הכוללים ששם אין הבדלים משמעותיים.
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
ממה שכתבתי במקום אחר:
יש משהו נכון שהשילוב הוא הכי טוב.
ואומר דעתי.
הגר''מ מזוז, היה בעל סברא ישרה, אף שלא הורגל בסגנון ההבעה והאריכות בהגדרת סברא.
והגר''מ לוי שמע בצעירותו בסגנון זה.
והדייקנות בכוונת הראשונים יחד עם הסברא הישרה הוציאה ת''ח מופלגים מאד. בעיון להלכה.

אולם לענ''ד אני חש כי מתוך ה"לאפוקי" מצד הדגש על הסברא, בורחים לפעמים מהסברא הישרה, והולכים אחר הלשון גם נגד הסברא.
או דוחים קדמונים כמו הנודע ביהודה או זרע אמת בגלל דקדוק לשוני לא מוכרח.
ראיתי זאת בהרבה מהמחברים שם. ולא אנקוב בשמות.

והגר''מ מזוז היה בעד שילוב. כך שמעתי מהרבה. כי בדור שלנו אכן נצרך לפרק סברא, כדי לאפוקי מהמוטעית, השכל אינו ישר בטבעו, כמו בדורות קדמונים, וד''ב.
 
ממה שכתבתי במקום אחר:
יש משהו נכון שהשילוב הוא הכי טוב.
ואומר דעתי.
הגר''מ מזוז, היה בעל סברא ישרה, אף שלא הורגל בסגנון ההבעה והאריכות בהגדרת סברא.
והגר''מ לוי שמע בצעירותו בסגנון זה.
והדייקנות בכוונת הראשונים יחד עם הסברא הישרה הוציאה ת''ח מופלגים מאד. בעיון להלכה.

אולם לענ''ד אני חש כי מתוך ה"לאפוקי" מצד הדגש על הסברא, בורחים לפעמים מהסברא הישרה, והולכים אחר הלשון גם נגד הסברא.
או דוחים קדמונים כמו הנודע ביהודה או זרע אמת בגלל דקדוק לשוני לא מוכרח.
ראיתי זאת בהרבה מהמחברים שם. ולא אנקוב בשמות.

והגר''מ מזוז היה בעד שילוב. כך שמעתי מהרבה. כי בדור שלנו אכן נצרך לפרק סברא, כדי לאפוקי מהמוטעית, השכל אינו ישר בטבעו, כמו בדורות קדמונים, וד''ב.
הרב מאזוז באופן כללי היה שונא אריכות יתר.
והיה אוהב סברות ממוקדות וברורות.
לפעמים היה דוחה פוסקים בגלל דקדוקי לשון בראשונים.
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
חשוב מאוד!
בהצלחה
 
ולעולם הם יישארו כנישה,
בגלל הכותרת,
איך שתסתכל על עצמך כך יסתכלו עליך, אתה האחראי היחידי לדימוי שיחושו הסובבים סביבך ע"י מה שתשדר (דרך העברה רגשית...)
תבדוק במוסדות הליטאים את ההתייחסות כלפי הספרדים שלומדים שם במי בזים, מזלזלים, מקטינים, ומי נערץ על ידם...
 
לדעתי אחת מהתשובות המרכזיות היא כמו שענה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל
"ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם".
משום מה הציבור הספרדי עדיין נחיתי, עדיין סבור שהוא פחות, מסתכל על עצמו כחגב, וכן היינו בעיניהם.
כמובן שזו טעות יסודית, וכל אברך אשכנזי שמגיע לכולל ורואה אברכים ספרדים מופלגים משתומם. [כידוע בכולללים אחוזי הספרדים גבוהים בהרבה מאוד מבישיבות]. אך מכיון שכך הספרדים חושבים על עצמם, כך גם אחרים חושבים עליהם. אפשר לקרוא לזה, ענין של ביטחון עצמי.
והאריך בכעי"ז בקונטרס אריות קשורים בחוט, עיי"ש.
 
אחד ממשפטי היסוד בפגישות עסקים, ובעצם כמעט בכל דבר, הוא: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
הרושם הראשוני שנוצר מונח בתת מודע,
מבעט ומבעט, למרות שבדרך - המודע יכול להתהפך כמה וכמה פעמים...
כל אחד שיתבונן בעצמו, יכיר בזה.

לענ"ד הספרדים הם 'נישה', כי הם פשוט שניים בעולם התורני - חרדי.
בעוד האשכנזים כבר יצקו תוכן למושג 'חרדי',
יצרו מוסדות 'חרדיים', תרבות 'חרדית', פוליטיקה 'חרדית' וכו',
אנחנו הספרדים היינו עסוקים בלעלות לארץ, להתמקם כאן, ובעיקר לחיות.
בעוד האשכנזים כבר באירופה, בנו את 'עולם הישיבות' שלהם למול ההשכלה, אם במבנה הארגוני של 'ישיבה' ואם בדרך הלימוד של ה'ישיבה',
אפילו היתה התארגנות של כלל הישיבות שהיו קיימות אז - 'ועד הישיבות' קוראים לו עד היום...
אנחנו היינו עדיין תפוסים באותה מתכונת שלמדו בה לפני 400 שנה. אותה מתכונת ארגונית, אותה דרך הלימוד.

כאשר אנחנו הספרדים התחלנו לבנות את עולם הישיבות הספרדיות כאן בארץ, את הסמינרים ושאר המוסדות הספרדיים,
להתארגן על מקומינו כאן כ'חרדים', לבנות את הפוליטיקה החרדית - ספרדית,
אחינו האשכנזים כבר היו על המסלול המהיר, הרחק הרחק מבני הע"מ, הם היו עסוקים רק בלהתפתח, בלהעמיק את אחיזתם בחיים התורניים כאן בארץ

זה לא סתם שגם הטרמינולוגיה העיתונאית מחזיקה בזה [יש את 'עולם הישיבות' ויש את ה'ישיבות הספרדיות', יש את ה'סמינרים' ויש 'סמינר ספרדי' וכן הלאה], זה פשוט לשון העם, בהתחלה היה 'עולם ישיבות' אחד, שהורכב מהישיבות הליטאיות-חסידיות בלבד, לאחר מכן נוספו עוד כמה ספרדיים [למרות שכידוע גודלם עולה על של הליטאיים והחסידים יחד...]

אנחנו יכולים לנסות לשנות את תחושת השפלות והנחיתות של בני התורה הספרדים, שכולנו מכירים בכך שאריות הם, וכוחם ועוצמתם רק עולה משנה לשנה, אבל התפיסה הקדמונית, הרושם הראשוני הוא, שהאשכנזים הם תוצרת האיכות של היהדות, והספרדים הם רק נישה...

אני לא בא לייאש, אני גם לא בא להחליש כח, אני בא רק להעמיד את הדברים כמות שהם, הנקודה היא לא האיכות או הכמות, בזה ככל הנראה הגענו ליעד, ואולי יותר מזה.
הנקודה היא בתפיסה הציבורית, לא קל לשנות תפיסה ציבורית מקובעת.
אבל חכמת ההמונים, שלנו בני התורה הספרדים בכוחה לשנות את המגמה, ובעז"ה לשנות את המציאות שהתרגלנו אליה שנים כה רבות.
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית