גם אני הקטן בוגר ישיבות ליטאיות ולענ"ד אין פערים עצומים בין דרכי הלימוד, שוב יש הבדלי סגנון בין ישיבות כמו פוניבז' או חברון, לדוגמא האם המיקוד הוא ה"רייד" החשבון והמהירות [פוניבז'], או יותר הסברא האישית [חברון]. אבל בסוף בכמויות הבחורים שיש היום בכל ועד זה לא מה שהיה פעם והכל יותר מעורבב ופחות משמעותי. אבל בשאר הישיבות אתה יכול להגדיר דרך לימוד? [חוץ מבית מתתיהו שאוחזים שיש להם איזה דרך לימוד....] אני בכולל לא הייתי מזהה מי מאור ישראל או קפלן או וולפסון או מירפלד וכו'.מחילה כבוגר ישיבות ליטאיות אומר לך בכנות יש פערים עצומים בין דרכי הלימוד בישיבות. ואכמ''ל.
ראה בפורל''ת הויכוח בין יוצאי חברון לפונוביז', ואכמ''ל.
ואכן שהכל פתוח וסגור זה צמצום שאין כדוגמתו.
אומר בכנות, תתן לי קו חינוכי ברור
לימודי ברור,
של הישיבות הספרדיות השונות.
כשבאים לבחור ישיבה לבחור, אומרים הוא אוהב סברא, השני חשבון, השלישי בקיאות בדגש על הבנה יסודית,
וזה לא ברור די צרכו בישיבות שלנו, לצערי.
תמחל לי גם במקומות טובים לבני אברכים, המדד נמדד שלא מקבלים פלוני וכו'. ובחיצוניות בעיקר, וחבל מאד מאד שזה המדד.
ואין לי כל כך מושג מה קורה בשיבות ספרדיות, אבל אני משער שיש הבדלים, מה כל הרה"י הספרדים אותו דבר? אלא מה לא הבדלים מהותיים שתראה אותם על בוגרי הישיבות, ה"ה בישיבות ליטאיות.
בקשר לשיטת חינוכית, אני באמת ישמח לדעת באיזה ישיבה היום יש דרך חינוכית, מה שאני ראיתי בעולם הישיבות זה הבדלים איך לתפוס את הבחורים, כמו משטר ובלי, וסגנון הבחורים כמו פרום, מודרני, פתוח, סגור וכו'. הבדלים אמיתיים בחינוך לעבודת השם וכו', איפה זה קיים בכלל בעולם הישיבות? [אני לא מדבר על שיחה מוסרית כזאת הוא אחרת.... אלא משהו מהותי יותר]
אגב מה ששמתי לב ואולי זה מתקשר לדברים שלכם, שעולם הישיבות הספרדי הישיבתי הצמיח רה"י חשובים ות"ח, אבל בתחום המשגיחים בעלי מחשבה ומוסר, פחות יש איזה מישהו או דמות שתוכל להצביע עליה, ואולי בזה באו דבריכם.