אחד ממשפטי היסוד בפגישות עסקים, ובעצם כמעט בכל דבר, הוא: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
הרושם הראשוני שנוצר מונח בתת מודע,
מבעט ומבעט, למרות שבדרך - המודע יכול להתהפך כמה וכמה פעמים...
כל אחד שיתבונן בעצמו, יכיר בזה.
לענ"ד הספרדים הם 'נישה', כי הם פשוט שניים בעולם התורני - חרדי.
בעוד האשכנזים כבר יצקו תוכן למושג 'חרדי',
יצרו מוסדות 'חרדיים', תרבות 'חרדית', פוליטיקה 'חרדית' וכו',
אנחנו הספרדים היינו עסוקים בלעלות לארץ, להתמקם כאן, ובעיקר לחיות.
בעוד האשכנזים כבר באירופה, בנו את 'עולם הישיבות' שלהם למול ההשכלה, אם במבנה הארגוני של 'ישיבה' ואם בדרך הלימוד של ה'ישיבה',
אפילו היתה התארגנות של כלל הישיבות שהיו קיימות אז - 'ועד הישיבות' קוראים לו עד היום...
אנחנו היינו עדיין תפוסים באותה מתכונת שלמדו בה לפני 400 שנה. אותה מתכונת ארגונית, אותה דרך הלימוד.
כאשר אנחנו הספרדים התחלנו לבנות את עולם הישיבות הספרדיות כאן בארץ, את הסמינרים ושאר המוסדות הספרדיים,
להתארגן על מקומינו כאן כ'חרדים', לבנות את הפוליטיקה החרדית - ספרדית,
אחינו האשכנזים כבר היו על המסלול המהיר, הרחק הרחק מבני הע"מ, הם היו עסוקים רק בלהתפתח, בלהעמיק את אחיזתם בחיים התורניים כאן בארץ
זה לא סתם שגם הטרמינולוגיה העיתונאית מחזיקה בזה [יש את 'עולם הישיבות' ויש את ה'ישיבות הספרדיות', יש את ה'סמינרים' ויש 'סמינר ספרדי' וכן הלאה], זה פשוט לשון העם, בהתחלה היה 'עולם ישיבות' אחד, שהורכב מהישיבות הליטאיות-חסידיות בלבד, לאחר מכן נוספו עוד כמה ספרדיים [למרות שכידוע גודלם עולה על של הליטאיים והחסידים יחד...]
אנחנו יכולים לנסות לשנות את תחושת השפלות והנחיתות של בני התורה הספרדים, שכולנו מכירים בכך שאריות הם, וכוחם ועוצמתם רק עולה משנה לשנה, אבל התפיסה הקדמונית, הרושם הראשוני הוא, שהאשכנזים הם תוצרת האיכות של היהדות, והספרדים הם רק נישה...
אני לא בא לייאש, אני גם לא בא להחליש כח, אני בא רק להעמיד את הדברים כמות שהם, הנקודה היא לא האיכות או הכמות, בזה ככל הנראה הגענו ליעד, ואולי יותר מזה.
הנקודה היא בתפיסה הציבורית, לא קל לשנות תפיסה ציבורית מקובעת.
אבל חכמת ההמונים, שלנו בני התורה הספרדים בכוחה לשנות את המגמה, ובעז"ה לשנות את המציאות שהתרגלנו אליה שנים כה רבות.