יש חילוק מהותי בין ספרדים לאשכנזים.
הספרדים במהותם מצד טבעם, קשה להם להסתגל עם הגבלות ומסגרות, בשונה מהאשכנזים שמצד טבעם מסתדרים מצוין עם הגבלה ומסגרת.
כמובן שזו הכללה, ויש יוצא מן הכלל, אבל על פי רוב ספרדים פחות מסתדרים עם ההגבלה, וצריכים את השקט הנפשי, העצמאות והשחרור.
[יש בזה מעלות ובזה מעלות, ואכמ"ל].
לענ"ד, אשכנזי שיורד מהדרך, הסיבה המרכזית היא בגלל יצה"ר ותאוות, אבל אין לו באמת בעיה עם המסגרת שהוא חי בה, ולכן שווה לו לשמור על הלבוש כדי שהוא עדיין יהיה מקובל בחברה. אבל ספרדי שיורד מהדרך, כל מה שגרם לו לרדת זה ההגבלה שבמסגרת, אז פשוט שמיד הוא יחליף לבושו.
זה אגב הסיבה, שגם אם לא יורד מהדרך לגמרי, אצל בני הנוער הספרדים אפשר למצוא הרבה שמורידים את הכובע וחליפה, שמי כיפה לבנה, ואפי' תכלת [כאילו שלמדו את הסוגיא והכריעו... נא לא להיגרר לדיון]. כל זה הוא מכיון שהם רוצים לפרוץ את המסגרת שאוזקת את הנפש שלהם, והרבה פעמים זה לא מראה על חיסרון כלל בירא"ש!
אני מכיר כמה בני נוער כאלו, ששינו חזותם כלפי חוץ לחסידי ברסלב, והם מדברים בפתיחות, ומפצחים פיצוחים ברחוב, וכל זה הוא כדי לפרוץ את המסגרת שאזקה אותם. רואים עליהם שהם יראי שמים באמת, הם מקפידים על כל תפילה, אפי' אפשר לומר מדקדקים בלהכה, אבל רואים בבירור [מי שמכיר אותם] ששינו לבושם מחמת הנ"ל.
