כשיוסף גלה מבית אביו נעשו לו שני עוולות נוראות:
א. הפירוד הנורא מבית אביו, ילד בלי אבא ואמא.
ב. הפירוד הנורא, הבגידה וההתרחקות הפיתאומית מכל אחיו, ילד בלי אחים בלי אחווה ובלי משפחה תומכת.
יוסף יכל ללכת לאביו, והוא אכן היה מנצח את אחיו בקרב הגדול של מי ימשיך את אבא שלו אבל כמו שאמר אדם יקר "כשאח נגד אח המנצח תמיד מפסיד" - הוא היה מנצח אותם ואז מה? אחים לא היה לו, עם ישראל לא היה עם ישראל, הוא היה עם יוסף, האם הנזק הזה יכול ליתאר?
רק באופן בו נעשו הדברים, כשהעמיד יוסף את האחים בברירה האכזרית שוב, כשהם עמדו לבחור בין האחווה (כלפי בנימין) לבין טובתם האישית (כולנו לך לעבדים) ובחרו באחווה - אז תוקן החטא, אז יכלה האחווה לחזור ולשכון, אז יכל עם ישראל לקום.
זה תשובה שנראית לי הגיונית, אבל מכיל המסר חשוב מאוד לימינו אנו.