תשובות והנהגות כרך ג סימן שכו (מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א)
שאלה: איסור מחיקת השם במחשב דס"ת (קמפיוטר)
לדברי השואל יש מחשב עם מסך זכוכית משוח, ומראה שם השם ית"ש, ובפעולה נוספת מוחקים אותו, ולדבריו ראוי לחשוש לאיסור מחיקת השם, ומביא מדברי החזו"א זצ"ל (ביו"ד קס"ד) שמצדד להקל כשנדפס בכח אחר או כשנכתב לאבד, אבל מסיים שאם יש הזכרות ודאי קשה להקל באיסור לאו, וכן הקמפיוטר שמשתמשים בו לבדוק ס"ת בארץ ישראל ראוי לחשוש לאיסור תורה, ומביא שכמה גדולי תורה הסכימו לאסור, ע"כ תוכן דבריו.
והנה כבודו כתב באריכות אופן פעולת המחשב, ואודה ולא אבוש שאין אני מבין כל הצורך, אבל אכתוב לו כמה טעמים שלדעתי אין בו איסור, ואילו באמת אסור כה"ג כדבריו, הנה כל החומשים וסידורים היום בדפוס נעשים בקמפיוטר ולדבריו נדפסים כולם באיסור מחיקת השם.
וליישב המנהג נראה. ראשית דבר, האותיות כאן אינם קיימים ואין בהם ממש, ואין כאן כתב, אלא שלדבריו יש באותיות ממש על המסך, ונראה דאף אם האמת כדבריו, הלוא בעצמו טוען שאינו ניכר לבני אדם אלא הוי כאין בו ממש. ונראה שאם כפי ראות בני אדם אין בו ממש, אף שלחכמי טכנולוגיה ידוע שיש בו ממש חשיב אין בו ממש, דיסוד האיסור הוא משום בזיון דכתב, ובבזיון אזלינן לפי מראית בני אדם (עיין רמב"ם ספ"ה דשבועות) ולכן לא אסרה תורה בזה מחיקה. ונראה עוד שכאן אף אם נחשבו לכתב ממש מחמת המשוח, מ"מ כיון שאין זה כתב העומד בעצמו, אלא האלקטרי מעמידו כל רגע ורגע, שבכיבוי אלקטרי מתכבים מיד, י"ל דהתורה אסרה רק בקודש שעומד מצד עצמו, או השם הקדוש כשעומד מצד עצמו ולא בדבר שכפי הראות אין בו ממש. ואף מה שע"פ חכמי הטכנולוגיה יש בו ממשות, מ"מ הואיל ותלוי באלקטרי ועומד להתחלף מיד, לא חשוב ליהוי בזה איסור דמחיקה, שמתחילת יצירתו קלוש ולא כדבר קדוש דאותיות השם.
עוד נראה שכאן נכתב ע"מ למחוק מיד, ואף שלא שרינן באותיות השם כתב ע"מ למחוק, היינו דוקא בכתב גמור דכוונתו למחוק, אבל במכונה זאת שכל יצירתו היא קלישא, ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שלמחיקה קאי, אין זה השחתה כשמסלקו, ולא אסרה תורה כה"ג, וגם בחז"ל לא מצינו שאסרו כן כשמוכח שעיקרו למחיקה מיד ולכן אין זה בזיון לקודש.
עוד נראה דשם שנכתב שלא בקדושה אין בו איסור תורה דמחיקה, ואף להפוסקים שגם שלא בקדושה יש איסור תורה דמחיקה, מ"מ היינו דוקא בכתב גמור שמוחק שלא לצורך, אבל שם שכל עיקרו קלוש אזי ניכר שהמחיקה היא לצורך קודש, כמו בנידון דידן שכל הפעולה היא לצורך קודש, לבדוק אם יש קדושת ס"ת בהנבדק לתקנו, ורק לאחר תיקון יחול בו קדושה גמורה, אם כן הכא דהמחיקה דשם שלא בקדושה היא לצורך קדושה, יש לומר דלא אסור כשניכר ומוכח שכן.
עוד נראה דמה דאסרנו בכל מקום למחוק שם אף שלא קידש, היינו משום שאפילו אם השם לא נתקדש, מ"מ המקום שנמצא השם קדוש בזה גופא שנכתב שם שמו ית"ש, ואף שנכתב שלא בקדושה מ"מ נתקדש בקדושת כתבי קודש, וכן פירש מרן הגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל דברי התוס' בערכין (ו. ד"ה יגוד) שאפילו חותך השם מכלי מ"מ יש על מקום השם קדושה ופירש דהיינו קדושת כתבי קודש שהשם קדוש, ואף אם אין בו קדושת השם ממש, מ"מ יש במקום קדושה, והקלף בקדושת כתבי קודש, שאפילו נכתב שלא בקדושה ולא חל ביה קדושת האזכרות מ"מ יש קדושת כתבי הקודש לקדש הקלף או כלי, ולפי"ז י"ל דכשאין מקום לקדש אזי מעיקרא אין בו איסור, ואין דין מחיקה.
והנה ממכתבו נראה דבא לפקפק לא רק על הקמפיוטר לבדיקת ס"ת, אלא גם על כל הדפוסים דחומשים ותנ"ך שנעשים היום בכל העולם דרך קמפיוטר, ונראה דהנח להם לישראל וחלילה מלפסול להדפיס כל הסידורים והחומשים כהיום, ולע"ד מהצדדי היתר שביארתי ייראה דעכ"פ בצירוף כל צדדי ההיתר אין לאסור מדינא, וכיון שע"י המחשב לבדיקת ס"ת הצילו אלפים ורבבות מס"ת שהיו פסולין, הלוא חומרא בזה יהא סופו להקל לכן לא אורה בזה איסור, והנלע"ד כתבתי והקב"ה יצילנו משגיאות, והמחמיר לעצמו קדוש ייאמר לו.
ומיהו אין להסתפק בבדיקת מחשב אלא דוקא אחרי בדיקת שני מגיהים שמן הדין חשוב בזה מוגה, ומ"מ ראוי לבדוק גם בקמפיוטר שמצוי טובא שאחרי המגיהים מוצא כמה טעויות שהם לא ראו, והדבר פלא. אבל אולי ההסבר לתופעה זאת הוא שהיום המגיהים בודקים מהר מדאי, או העין של בני זמננו אינה יכולה לשלוט במהירות כמו אצלם, והעידו לי המתעסקים בקמפיוטר, שבס"ת חדשים שנכתבו בחזקת מהודרים ביותר מוצאים כמה טעויות, ובס"ת מלפני כשבעים שנה אין מצוי כ"כ הרבה טעויות, וכנראה שאז לא היו המגיהים רדופים לגמור כמו היום, ועכ"פ הוכח באלפי ס"ת שהבדיקה בקמפיוטר מביא תועלת רב מאד.
