כל מקרה וכל תלמיד לגופו.
בחישוב הסיכוי מול הסיכון
הבעיה היא שאתה לוקח רק את כל "המובילים" ושוכח שיש בעולם הספרדי כמות הרבה יותר גדולה של ישיבות מאשר בעולם האשכנזי.
א. גם בעולם התורה האשכנזי כתבתי רק את המובילים ובכ"ז הגענו לפער עצום.
מהישיבות היותר קטנות שאני מכיר אני לא מכיר הרבה אשכנזיות - ויבואו המבינים בעניין ויחוו דעתם.
התכוונתי שהיום סה"כ יש כ400 ישיבות קטנות בכל הארץ (ב2018 היה 350) ולדעתי רובם הם ספרדיות.
אולי דבריי לא הובנו כהלכה כי השתדלתי לחסוך בפירוט על מנת שלא להיכשל בלשון הרע ורכילות שלא לתועלת, אבל הכוונה היא שישנם דברים ששייכים לאותם טענות ענייניות, שישיבות שיוקמו על טהרת הדור החדש הן מבחינת הצוות והן מבחינת הבחורים, בהגדרה יהיו משוללות מאותן חסרונות.
המספרים בישיבות האשכנזיות גבוהות בהרבה מהמופיע כאן
א"כ כ"ש דכ"ש הוא.
הציבור הוא יותר ולא עולם הישיבות הספרדי (כי הישיבות שלנו הם נטו מהציבור שלנו, משא"כ אצלם לפחות 30 אחוז הוא ספרדי, וככל שתמצא כמות יותר
הרעה החולה הזאת שמתייחסים לבחורים כחפצים עם אחריות יתר והתערבות בתחומים שלא קשורים למושג ישיבה של חלק מצוות בישיבות הספרדיות (ההתעסקות יתר כמי פוסקים 'הלכה' או יותר נכון כמי לא פוסקים... וירידה לפריטי פרטים של לבוש) היא אחת הטענות הכי ענייניות שצריך לדון בהם....
ברור שיש יהלומים אפי' מלוטשים בישיבות החשובות הללו ורבים הם, רק אני חושב שהרבה מהמיתוג והיוקרה שם לא בהכרח בגלל היהלומים המלטושים שיש שם אלא יותר מהפלסטיקים הבוהקים ודי בזה...
לא בכל מקום חייבים להכניס את האלמנטים הקטנוניים של אשכנזים / ספרדים.
יסוד החינוך הוא "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" המשמעות העמוקה של זה "היחס הרגשי זהו עיקר הכח של החינוך ,היחס והערכה שאתה מקרין עליו" (עיין בהרחבה בספרי המחנך הרב שלמה הופמן זצ"ל "יסודות החינוך" ו"כמים")