באנר תרומה

לקראת עונת הרישום: האם עולם הישיבות הספרדי קטן יותר?

לא יידע לכבד אותם או את המקום שבו הם נמצאים הוא לא יצליח במהות ובעומק לגרום להם שילכו בדרכו גמרי, גם אם יעשו שינוי בגלל ההתעמתות עם האמת....
עם זה אני מסכים
צריך לכבד
כדי להנחיל חינוך
 
אם אתה מתכווין לזו של הילקו"י, כמדומני שגם אתה מבין שעם כל הכבוד יש חילוק עצום בינו לבין דגה"ת. (על מעמדו של ראש ישיבה בחיי תלמידו, למשל)
עובדתית ומספרית זה לא נכון, אלו הרואים את עצמם כתלמידיו של מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א חיים אותו, תורתו, השקפתו בכל הוויתם יותר מכל או רוב ראשי הישיבות האחרים לכה"פ ביחס לבני גילו..
אם אתה מתכוין לזו של הגרא"ס, הרי בפיו הצהיר שהוא כפוף להוראותיהם של הגרמ"ה והגרד"ל, אז למה לא ללכת למקור?
סוגית העיר אלעד, ולא רק...
כשמרן הגרא"ס שליט"א אומר מנהיג הוא מתכוון שמרן הגרד"ל מנהיג מרכזי הוא לא מתכוון לבלעדי, או שהוא כפוף להוראותיהם.... (למרן הגר"ג אדלשטיין זי"ע ולמעלה, הוא היה כפוף, למרן הגרד"ל לא ראיתי ...)
 
נערך לאחרונה:
לישיבה לבעלי תשובה מגיעים החוזרים בדיוק בשביל זה לשנות את העיוות בדרך החיים, לעומת זאת לישיבה רגילה הבחורים לא מגיעים להתנגד ולהתכחש למוצא/מגזר... אלא לגדול בתורה, ביראה....
דרך אגב גם בישיבה לחוזרים בתשובה אם הרב המחזיר בתשובה לא יידע לכבד אותם או את המקום שבו הם נמצאים הוא לא יצליח במהות ובעומק לגרום להם שילכו בדרכו גמרי, גם אם יעשו שינוי בגלל ההתעמתות עם האמת....

נ"ב: כתבתי מפורש שהרב אינו צריך להיות כסגנון ותרבות תלמידיו כדי להשפיע עליהם.... אבל רק שלא יבוז לסגנון שלהם/יידע לקבל אותם עמוק בתוך הלב בלב...
אמת דברת.
ויש כאן שתי שאלות נפרדות, האחת - מקומה של ה"ספרדיות" או [היותר מדויק] השייכות החברתית בהקשר העדתי, בחייו של בחור ישיבה, כמה היא מרכזית וכמה היא דרמטית בבואנו להגדיר את זהותו, להתרשמותי זה אכן קיים אבל נוכח ומשמעותי הרבה פחות ממה שזה נמצא בשיח על הנושא, לבד מערב בחירות ממש בסמוך, או כשיש איזה מחלוקת בין מנהיגי המחנות שהיא באמת ברמה גבוהה.
השנית - מה מוצאים מאות ורבבות תלמידי החמד היקרים השייכים חברתית בהקשר העדתי - לקבוצה שכת"ר מייצג כאן בכבוד, בישיבות שמניפות דגל שונה באופן מסוים ?
וכדי לא להישאר תיאורטי אתן דוגמא פשוטה ---
בישיבה מסוימת בירושלים שבה לומד בחור שאני בקשר עימו, [אמנם אני עצמי לא נמצא שם אז יתכן שהסיפור לא מדויק - אם כי המסר בהחלט כן], התעורר ויכוח עצום בין מספר בחורים לבין הנהלת הישיבה בנוגע לנסיעה להלוייתו של הגר"ש בעדני, אשר מועצת חכמי התורה פסקה בסכינא חריפא לצאת גם בישיבות קטנות בירושלים להלוייה שהיתה בבני ברק, ואילו הגרי"ג אדלשטיין פסק שבירושלים לא יבטלו תורה ביום זה.
ובעצם היה כאן מבחן פשוט מי המנהיג שלנו, והבחורים כפי שהם משייכים את עצמם למפלגה שהנהגת הישיבה [אז, היום איני יודע] לא שייכת אליה, וכפי שבהלכה הם נוהגים כפי שאומר חכם יצחק ולא כפי שהנהגת הישיבה היתה רוצה שיראו את עולם ההלכה, כך גם כאן הבחורים טענו חכמי התורה הם המנהיגים שלנו ועלינו ללכת, ואז ראש הישיבה אתגר אותו עם מבחן לוגי פשוט, והוא אם אני לא "הרב" שלך, והשיעורים שאתה כל כך אוהב הם רק בשביל להתחדד [מה שאפשר לעשות גם בסיכומי השיעורים או בשמיעת ההקלטה], האם אני יכול לסגור איתך מעכשיו ישיבה גדולה ששייכת להנהגת הקבוצה שאתה רואה את עצמך חלק ממנה ??
או שבימי הקיץ תלך כסהרורי ותצווח מדוע לפלוני נתנו ישיבה אשכנזית ולך לא ?!
ואחרי שנניח לא יתנו לך תרצה ישיבה ספרדית שמונהגת בדיוק כמו הקו של הנהגת הישיבה קטנה שלך ?!
[אגב זה בדיוק מה שקרה עם אותו בחור ועם רבים מחבריו באותו קיץ - אפרופו נושא האשכול].
אז אולי ראשי הישיבות בקו ""הלא נכון"" עושים משהו ממש נכון, ורק הם יודעים איך לעשות אותו ?!
ואולי זה קשור אחד לשני ?
 
אמת דברת.
ויש כאן שתי שאלות נפרדות, האחת - מקומה של ה"ספרדיות" או [היותר מדויק] השייכות החברתית בהקשר העדתי, בחייו של בחור ישיבה, כמה היא מרכזית וכמה היא דרמטית בבואנו להגדיר את זהותו, להתרשמותי זה אכן קיים אבל נוכח ומשמעותי הרבה פחות ממה שזה נמצא בשיח על הנושא, לבד מערב בחירות ממש בסמוך, או כשיש איזה מחלוקת בין מנהיגי המחנות שהיא באמת ברמה גבוהה.
השנית - מה מוצאים מאות ורבבות תלמידי החמד היקרים השייכים חברתית בהקשר העדתי - לקבוצה שכת"ר מייצג כאן בכבוד, בישיבות שמניפות דגל שונה באופן מסוים ?
וכדי לא להישאר תיאורטי אתן דוגמא פשוטה ---
בישיבה מסוימת בירושלים שבה לומד בחור שאני בקשר עימו, [אמנם אני עצמי לא נמצא שם אז יתכן שהסיפור לא מדויק - אם כי המסר בהחלט כן], התעורר ויכוח עצום בין מספר בחורים לבין הנהלת הישיבה בנוגע לנסיעה להלוייתו של הגר"ש בעדני, אשר מועצת חכמי התורה פסקה בסכינא חריפא לצאת גם בישיבות קטנות בירושלים להלוייה שהיתה בבני ברק, ואילו הגרי"ג אדלשטיין פסק שבירושלים לא יבטלו תורה ביום זה.
ובעצם היה כאן מבחן פשוט מי המנהיג שלנו, והבחורים כפי שהם משייכים את עצמם למפלגה שהנהגת הישיבה [אז, היום איני יודע] לא שייכת אליה, וכפי שבהלכה הם נוהגים כפי שאומר חכם יצחק ולא כפי שהנהגת הישיבה היתה רוצה שיראו את עולם ההלכה, כך גם כאן הבחורים טענו חכמי התורה הם המנהיגים שלנו ועלינו ללכת, ואז ראש הישיבה אתגר אותו עם מבחן לוגי פשוט, והוא אם אני לא "הרב" שלך, והשיעורים שאתה כל כך אוהב הם רק בשביל להתחדד [מה שאפשר לעשות גם בסיכומי השיעורים או בשמיעת ההקלטה], האם אני יכול לסגור איתך מעכשיו ישיבה גדולה ששייכת להנהגת הקבוצה שאתה רואה את עצמך חלק ממנה ??
או שבימי הקיץ תלך כסהרורי ותצווח מדוע לפלוני נתנו ישיבה אשכנזית ולך לא ?!
ואחרי שנניח לא יתנו לך תרצה ישיבה ספרדית שמונהגת בדיוק כמו הקו של הנהגת הישיבה קטנה שלך ?!
[אגב זה בדיוק מה שקרה עם אותו בחור ועם רבים מחבריו באותו קיץ - אפרופו נושא האשכול].
אז אולי ראשי הישיבות בקו ""הלא נכון"" עושים משהו ממש נכון, ורק הם יודעים איך לעשות אותו ?!
ואולי זה קשור אחד לשני ?
אולי בגלל שבישיבה האשכנזית אף אחד לא ידבר ויתעסק איתו כל הזמן על הנהגה והשקפה והצוות יידע להעלים עין אם הוא יילך להלוויות של 'גדולים ספרדים' עדיף לאותו בחור ללכת לשם???..
המציאות היא ששם בישיבות הליטאיות (לא מדבר על בני ברקיות קצה) הספרדים כיום יותר משוחררים בנושא הספרדי מאזורים משתכנזים, הגענו למצב שכיום שם יש יותר לגיטימציה לפסקי הרב עובדיה, יותר הכרה בעשייה של הנציגים הספרדים, מהישיבות עם הצוות המשוכנז שרוצים להוכיח שהם כמותם....
כי כשצריכים 'להוכיח למיינסטרים/למגזר שלם שאנחנו לא מ"ההם"....צריך לסלוד ולהתרחק בצורה קיצונית ברוב הפעמים לא עניינית.... כדי שמישהו מ'הם' 'לא יטעה' בדיוק כמו היהודים כשהתבוללו והתרחקו מהאורתודוקסים והדגישו את המרחק כמה שיותר...

בינינו זאת מניפולציה של ראשי ישיבה הקטנה (חוץ מהעובדה שהם החדירו כל הזמן את היוקרה של ישיבות ליטאיות...) הרי בחור רוצה מצד עצמו מיתוג ויוקרה הוא רוצה שחרור ושפשוף, הוא רוצה גם לגדול בתורה בדיוק בצד הזה, אבל כן הוא רוצה גם לכבד את רבותיו זה אפי' לא "השקופה" והנהגה אז מצאו דרך חדשה להוריד מהעומס והלחץ של בחורים מסוימים ללכת דוקא לישיבה ליטאית?

(חוץ מהתייפייפות של ראשי הישיבה הקטנה הרי גאון המוסר הזה מרן הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל נתן הוראה כללית לכלל בני הישיבות אבל אם היו שואלים אותו על תלמידים בישי"ק בירושלים שמרגישים קשר ובכל מקרה רוצים ללכת הוא גם היה מתנגד? או היה אומר ודאי שילכו...נראה לי התשובה ברורה...) ,
 
עם זה אני מסכים
צריך לכבד
כדי להנחיל חינוך
זה שצריך לכבד זה ברור, החידוש שלא מספיק לומר כבוד בפה, אלא צריך להרגיש את הכבוד בלב כדי להצליח באמת בחינוך וזה הפשט ב"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
זה צריך שיאמר רב משם.
ממש אין צורך שיאמר רב משם, הרב בעדני גדול דור (בלי יח"צ) איש אמת וענוותן, אני טיפה יותר ממאמין שרואה את הדברים בצורה נקייה וללא נגיעות, נמאס מהצורך באישורים מאחרים.....
אם הוא היה אומר את זה בסימפוזיון של ישיבת חברון, הייתי מאמין.
טבע המתארח לפרגן למארח, וע"ע הרב המקדים בשיעור השבועי.
חושב שזה איוולת וזלזול בת"ח להפוך אותם לקבוצת חנפנים ולקקנים....
 
שלום וברכה, כחבר חדש בפורום, כואב לי לראות את הדיון הזה, הדיון על המספרים הוא הסחת דעת. הבעיה היא לא הכמות, אלא הניהול והחזון. בעוד שבעולם הליטאי בנו שיטה ודרך, כור היתוך, אצלנו עדיין עסוקים בלהיות 'העתק מוצלח'. הצלחה בחינוך היא בניית תלמיד חכם ספרדי ריבוני שלא צריך את האישור של פוניבז' וחברון כדי להרגיש איכותי. חיקוי הוא תמיד מדרגה שנייה.

ואולי אוסיף, כשלמדתי בצעירותי בישיבה לא גדולה כמותית, אמר לי - ייעץ לי, אחד מהמופרסמים שברבני ש"ס כיום, שטוב אעשה כדוגמתו, שהדרים בתחילת ישיבתו ולבסוף הלך להיגאל, וכך אם אלך לחברון או פוניבז', אפילו לחצי שנה, כשאגדל אוכל לומר שלמדתי בחברון/פוניבז'.
 
שלום וברכה, כחבר חדש בפורום, כואב לי לראות את הדיון הזה, הדיון על המספרים הוא הסחת דעת. הבעיה היא לא הכמות, אלא הניהול והחזון. בעוד שבעולם הליטאי בנו שיטה ודרך, כור היתוך, אצלנו עדיין עסוקים בלהיות 'העתק מוצלח'. הצלחה בחינוך היא בניית תלמיד חכם ספרדי ריבוני שלא צריך את האישור של פוניבז' וחברון כדי להרגיש איכותי. חיקוי הוא תמיד מדרגה שנייה.

ואולי אוסיף, כשלמדתי בצעירותי בישיבה לא גדולה כמותית, אמר לי - ייעץ לי, אחד מהמופרסמים שברבני ש"ס כיום, שטוב אעשה כדוגמתו, שהדרים בתחילת ישיבתו ולבסוף הלך להיגאל, וכך אם אלך לחברון או פוניבז', אפילו לחצי שנה, כשאגדל אוכל לומר שלמדתי בחברון/פוניבז'.
למה תלמיד חכם צריך להיות 'ספרדי ריבוני' או 'אשכנזי'?
מה העדתיות קשורה לכך?
 
ממש אין צורך שיאמר רב משם, הרב בעדני גדול דור (בלי יח"צ) איש אמת וענוותן, אני טיפה יותר ממאמין שרואה את הדברים בצורה נקייה וללא נגיעות, נמאס מהצורך באישורים מאחרים.....

לא צריך אישורים מאף אחד,
אבל כשאתה (כלומר כותב ההודעה) אומר הרב בעדני אמר שהיום אנחנו כמותם,
אז יש פה הודאת בע"ד שאתה זה שמתקדם אליהם ולא הם אליך, וזה צריך לשמוע מהם ולא ממך.
 
למה תלמיד חכם צריך להיות 'ספרדי ריבוני' או 'אשכנזי'?
מה העדתיות קשורה לכך?


כי תלמיד חכם בלי זהות עצמית הוא תלמיד מצטיין בבית מדרש של אחרים, לא מנהיג. ריבונות היא לא פוליטיקה של עדות, היא עמוד שדרה תורני. מי שבורח מהשורשים שלו תחת אצטלה של "חתירה לאמת", גוזר על עצמו להיות עותק דהוי לנצח, במקום להיות מקור חי ויוצר.

אבל, השאלה כואבת וחדה יותר מכל תשובה שאפשר לענות עליה!
 
שלום וברכה, כחבר חדש בפורום, כואב לי לראות את הדיון הזה, הדיון על המספרים הוא הסחת דעת. הבעיה היא לא הכמות, אלא הניהול והחזון. בעוד שבעולם הליטאי בנו שיטה ודרך, כור היתוך, אצלנו עדיין עסוקים בלהיות 'העתק מוצלח'. הצלחה בחינוך היא בניית תלמיד חכם ספרדי ריבוני שלא צריך את האישור של פוניבז' וחברון כדי להרגיש איכותי. חיקוי הוא תמיד מדרגה שנייה.

ואולי אוסיף, כשלמדתי בצעירותי בישיבה לא גדולה כמותית, אמר לי - ייעץ לי, אחד מהמופרסמים שברבני ש"ס כיום, שטוב אעשה כדוגמתו, שהדרים בתחילת ישיבתו ולבסוף הלך להיגאל, וכך אם אלך לחברון או פוניבז', אפילו לחצי שנה, כשאגדל אוכל לומר שלמדתי בחברון/פוניבז'.

מעשה לסתור?!
 
המציאות היא ששם בישיבות הליטאיות (לא מדבר על בני ברקיות קצה) הספרדים כיום יותר משוחררים בנושא הספרדי מאזורים משתכנזים, הגענו למצב שכיום שם יש יותר לגיטימציה לפסקי הרב עובדיה, יותר הכרה בעשייה של הנציגים הספרדים, מהישיבות עם הצוות המשוכנז שרוצים להוכיח שהם כמותם....
אתה מתאר מציאות שאין לתת לה לגיטימציה - אבל בהחלט עדיף ללכת למקור מאשר לנסות, להיות חיקוי דהוי.
 
שלום וברכה, כחבר חדש בפורום, כואב לי לראות את הדיון הזה, הדיון על המספרים הוא הסחת דעת. הבעיה היא לא הכמות, אלא הניהול והחזון. בעוד שבעולם הליטאי בנו שיטה ודרך, כור היתוך, אצלנו עדיין עסוקים בלהיות 'העתק מוצלח'. הצלחה בחינוך היא בניית תלמיד חכם ספרדי ריבוני שלא צריך את האישור של פוניבז' וחברון כדי להרגיש איכותי. חיקוי הוא תמיד מדרגה שנייה.

ואולי אוסיף, כשלמדתי בצעירותי בישיבה לא גדולה כמותית, אמר לי - ייעץ לי, אחד מהמופרסמים שברבני ש"ס כיום, שטוב אעשה כדוגמתו, שהדרים בתחילת ישיבתו ולבסוף הלך להיגאל, וכך אם אלך לחברון או פוניבז', אפילו לחצי שנה, כשאגדל אוכל לומר שלמדתי בחברון/פוניבז'.
בעולם הליטאי, השיטה והדרך נוצרו כמענה למציאות הבעייתית שהיתה אז.
כיום, שהכל לכל הפחות נראה ורוד מבחינת עולם הישיבות, אתה יכול להמציא שיטה ודרך?! הרי זה נועד לכישלון חרוץ!
אדרבא,
רוב מחנכי עולם הישיבות הספרדיות הם חניכי הישיבות הליטאיות, שם הם ספגו בעצמות, את שיטת הישיבות הליטאיות, אם הישיבות, הם לא יכולים לשמוע על היכי תמצי אחרת בשופ"א.

לך תנסה ללמד אותם 'שיטה חדשה' טובה וברורה ככל שתהיה.
 
בעולם הליטאי, השיטה והדרך נוצרו כמענה למציאות הבעייתית שהיתה אז.
כיום, שהכל לכל הפחות נראה ורוד מבחינת עולם הישיבות, אתה יכול להמציא שיטה ודרך?! הרי זה נועד לכישלון חרוץ!
אדרבא,
רוב מחנכי עולם הישיבות הספרדיות הם חניכי הישיבות הליטאיות, שם הם ספגו בעצמות, את שיטת הישיבות הליטאיות, אם הישיבות, הם לא יכולים לשמוע על היכי תמצי אחרת בשופ"א.

לך תנסה ללמד אותם 'שיטה חדשה' טובה וברורה ככל שתהיה.
ממש מה שחשבתי לכתוב, וזה מציאות עובדתית לא פרשנות.
 
כי תלמיד חכם בלי זהות עצמית הוא תלמיד מצטיין בבית מדרש של אחרים, לא מנהיג. ריבונות היא לא פוליטיקה של עדות, היא עמוד שדרה תורני. מי שבורח מהשורשים שלו תחת אצטלה של "חתירה לאמת", גוזר על עצמו להיות עותק דהוי לנצח, במקום להיות מקור חי ויוצר.

אבל, השאלה כואבת וחדה יותר מכל תשובה שאפשר לענות עליה!
מה הזהות העצמית של ת''ח? המקום בו הסבתא רבא שלו נולדה?
משה קיבל תורה מסיני ומסרה וכו' וכו' וכו' עד לדורנו אנו בכל גווניו בכל דרך מעתיקי השמועה.
 
בעולם הליטאי, השיטה והדרך נוצרו כמענה למציאות הבעייתית שהיתה אז.
כיום, שהכל לכל הפחות נראה ורוד מבחינת עולם הישיבות, אתה יכול להמציא שיטה ודרך?! הרי זה נועד לכישלון חרוץ!
אדרבא,
רוב מחנכי עולם הישיבות הספרדיות הם חניכי הישיבות הליטאיות, שם הם ספגו בעצמות, את שיטת הישיבות הליטאיות, אם הישיבות, הם לא יכולים לשמוע על היכי תמצי אחרת בשופ"א.

לך תנסה ללמד אותם 'שיטה חדשה' טובה וברורה ככל שתהיה.
הקביעה שהמציאות כיום "ורודה" היא בדיוק האשליה שמשמרת את ההעתק הדהוי, שמעלימה לבלי שוב את "העטרה" כמות אינה תחליף לזהות, ופריחה מספרית אינה מעידה על בריאות מערכתית. כסא רחמים היא ההוכחה החיה לכך שלא מדובר בהמצאת שיטה יש מאין, אלא בבניית מערכת ריבונית עם עמוד שדרה לימודי והשקפתי שלא זקוק לאישור מאף 'אם ישיבות' חיצונית.

הטרגדיה אינה שהמחנכים גדלו בישיבות ליטאיות, אלא שהם אימצו את תודעת הנספח כגזירת גורל שאין בלתה. מי שטוען שאי אפשר לשנות את הקיים רק כי "ככה כולם רגילים", מוותר מראש על מושג המצוינות והעצמאות התורנית. חזון אמיתי לא מחכה למשבר היסטורי כדי לפעול, הוא פשוט מסרב להשלים עם מצב שבו עולם שלם מתנהל כהעתק דהוי, במקום להוביל ככוח יוצר וריבוני.

אולי נשאל - האם עולם הישיבות הליטאי במגמת פריחה איכותית?
 
ראשי תחתית