לבישת טלית ותפילין בברית

אבני הכותל

חבר קבוע
הצטרף
18/12/24
הודעות
780


המאור הגדול

עדכונים מבית מרן רבינו ראש הישיבה הגר"א סלים שליט"א
פרשת תולדות תשפ"ו


***

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א שימש כסנדק בברית לבן הרב נתנאל פרץ שליט"א - יו"ר איגוד 'עמלים'
העומד בנשיאות מרן רבינו רה"י שליט"א

הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט"א שימש כמוהל

image

image

image





 
ש"ך יור"ד רס"ה כד.
מג"א או"ח כה ס"ק כ"ח.
חסד לאלפים סימן כה אות יג [וזה לשונו : וביום שיש מילה לא יחלוץ עד לאחר המילה ויש סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג, גם מי שאינו יודע הטעם כי מצות האל יתברך שמו פועלת בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשית בלתי הכונה הפרטית רק שיכוין בכללות שעושה המעשה הזה רק לקיים מצות אלוהיו ולעשות נחת רוח לפניו].
עוד יוסף חי חיי שרה אות א [הביא דברי החס"ל].
 
ש"ך יור"ד רס"ה כד.
מג"א או"ח כה ס"ק כ"ח.
חסד לאלפים סימן כה אות יג [וזה לשונו : וביום שיש מילה לא יחלוץ עד לאחר המילה ויש סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג, גם מי שאינו יודע הטעם כי מצות האל יתברך שמו פועלת בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשית בלתי הכונה הפרטית רק שיכוין בכללות שעושה המעשה הזה רק לקיים מצות אלוהיו ולעשות נחת רוח לפניו].
עוד יוסף חי חיי שרה אות א [הביא דברי החס"ל].
משמע שרק ישאר אחרי התפילה, אבל לא ישים מחדש לקראת הברית
 
ש"ך יור"ד רס"ה כד.
מג"א או"ח כה ס"ק כ"ח.
חסד לאלפים סימן כה אות יג [וזה לשונו : וביום שיש מילה לא יחלוץ עד לאחר המילה ויש סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג, גם מי שאינו יודע הטעם כי מצות האל יתברך שמו פועלת בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשית בלתי הכונה הפרטית רק שיכוין בכללות שעושה המעשה הזה רק לקיים מצות אלוהיו ולעשות נחת רוח לפניו].
עוד יוסף חי חיי שרה אות א [הביא דברי החס"ל].
זה לא אומר שכך היה המנהג.
אלא מציינים מקורות למנהג שנהג הרב.

מעניין מאד אם היו עוד רבנים שנהגו כן.
לא ראינו לא אצל רבני משפחת יוסף ולא רבני אביחצירא.
 
ש"ך יור"ד רס"ה כד.
מג"א או"ח כה ס"ק כ"ח.
חסד לאלפים סימן כה אות יג [וזה לשונו : וביום שיש מילה לא יחלוץ עד לאחר המילה ויש סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג, גם מי שאינו יודע הטעם כי מצות האל יתברך שמו פועלת בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשית בלתי הכונה הפרטית רק שיכוין בכללות שעושה המעשה הזה רק לקיים מצות אלוהיו ולעשות נחת רוח לפניו].
עוד יוסף חי חיי שרה אות א [הביא דברי החס"ל].
המתפלל לא יחלוץ.
אבל לא הסנדק
.
1764017240336.png
 
לסיכום: אם הברית מתקיימת אחרי התפילה יש מנהג וגם עניין על פי הסוד שלא לחלוץ התפילין.
ולא רק הסנדק והמוהל אלא כל המתפללים.
אבל אם זה לא אחרי התפילה ממש אין צורך להישאר עם טו"ת.
 
מבואר בדברי הפוסקים שישנה שייכות בין ברית למילה לפי ששניהם נקראות אות.
על כן יש יסוד למנהג שיהיו עם תפילין בעת המילה, אלא שלא הנהיגו להטריח את כולם להניח כאשר אין עליהם תפילין וכגון בברית שאיננה סמוכה לתפילה.
שהרי אין מסתבר כלל לומר שיש שני מיני בריתות זו שאחרי התפלה ששם יש עניין להיות עטור בתפילין, וזו שאיננה אחרי התפלה ששם אין ענין כלל...
ומכיון שכתב החסד לאלפים שיש בדבר סוד נשגב, הדעת נותנת שלכל הפחות אלו אשר עוסקים במעשה המילה עצמו יהיו עטורים בתפילין באותה שעה, לזו היתה כוונתי.
 
מבואר בדברי הפוסקים שישנה שייכות בין ברית למילה לפי ששניהם נקראות אות.
על כן יש יסוד למנהג שיהיו עם תפילין בעת המילה, אלא שלא הנהיגו להטריח את כולם להניח כאשר אין עליהם תפילין וכגון בברית שאיננה סמוכה לתפילה.
שהרי אין מסתבר כלל לומר שיש שני מיני בריתות זו שאחרי התפלה ששם יש עניין להיות עטור בתפילין, וזו שאיננה אחרי התפלה ששם אין ענין כלל...
ומכיון שכתב החסד לאלפים שיש בדבר סוד נשגב, הדעת נותנת שלכל הפחות אלו אשר עוסקים במעשה המילה עצמו יהיו עטורים בתפילין באותה שעה, לזו היתה כוונתי.
דעתך (אולי) חשובה, אבל אין לזה מקור שצריך ללבוש במיוחד, אדרבה אשמח למקור.
גם האשכנזים לא נהגו ללבוש
 
מבואר בדברי הפוסקים שישנה שייכות בין ברית למילה לפי ששניהם נקראות אות.
על כן יש יסוד למנהג שיהיו עם תפילין בעת המילה, אלא שלא הנהיגו להטריח את כולם להניח כאשר אין עליהם תפילין וכגון בברית שאיננה סמוכה לתפילה.
שהרי אין מסתבר כלל לומר שיש שני מיני בריתות זו שאחרי התפלה ששם יש עניין להיות עטור בתפילין, וזו שאיננה אחרי התפלה ששם אין ענין כלל...
ומכיון שכתב החסד לאלפים שיש בדבר סוד נשגב, הדעת נותנת שלכל הפחות אלו אשר עוסקים במעשה המילה עצמו יהיו עטורים בתפילין באותה שעה, לזו היתה כוונתי.
החסד לאלפים דיבר על המתפללים ולא רק על הסנדק והמוהל.
והיום אף אחד לא נוהג כך.
לא ספרדים ולא אשכנזים.
 
דעתך (אולי) חשובה, אבל אין לזה מקור שצריך ללבוש במיוחד, אדרבה אשמח למקור.
גם האשכנזים לא נהגו ללבוש
דעתי איננה חשובה כלל ועיקר.
אין מקור שצריך ללבוש - יש יסוד וטעם הגון במנהג ללבוש וכפי שניסיתי לפרש לעיל
 
לתועלת הרבים המקור מהחסד לאלפים. שמקורו מהמגן אברהם.
הצג קובץ מצורף 13339
העתקתי לשונו לעיל.
כעת ראיתי שבחיד"א במראית העין [ליקוטים ב] מבואר דאין להניח, [ומציינים שם גם למחב"ר בסימן כה אבל אין לפני כעת], משום דאיקרי אות, וכשם שאין מניחים בשבת משום שנקראת אות, כך אין מניחים בעת המילה שנקראת אות.
אם כן בדברי הש"ך והמג"א והחס"ל והעוד יוסף חי מבואר דלא ס"ל כהחיד"א ויש כאן פלוגתא דרבוותא.
מה שכתבו לא להוריד אחרי התפלה שהוא באמת תמוה וכפי שהעיר כת"ר ואחרים כאן, ויש להתבונן מאי שנא, אם יש ענין להניח תפילין אחרי הברית היה להם להורות להניח, ואם לאו מאי שנא אחרי התפלה.
וחשבתי כעת שהרי ידוע שהיה מנהג לעשות את הברית מיד אחרי התפלה, משום זריזין מקדימין, ובאשכנז ידוע שהיו עושים קודם עלינו לשבח, אם כן באו לומר שאף שמותר להסיר התפילין קודם עלינו לשבח מיד אחר קדיש תתקבל, כשיש ברית יש להמנע מלהסיר, וא"כ לא באו לאפוקי ברית בצהריים כי זה דבר שכלל לא היה קיים בימיהם, אלא באו לאפוקי מדין הסרת תפילין בכל יום.
וכהיום הזה כיון שכבר כתב החסל"א שיש בדבר סוד גדול, מי שרוצה להרוויח העניין, יוכל עכ"פ שהמוהל והסנדק ואבי הבן יעשו כן. ולעניין הציבור כיון שאינם לובשים טלית, אם ילבשו תפילין אולי יש בזה קצת חשש יוהרא ואולי לא ויש לעיין.
עכ"פ מה שרוב גדולי הרבנים אינם נוהגים בטלית, הוא מחמת מה שכתב הרב חיד"א, או מחמת שאין הברית נעשית בסמוך לתפלה ושוב אין מנהג ברור להטריח לשוב ולהניח תפילין.
 
פסקי תשובות אורח חיים סימן כה
כט. תפילין בעת ברית מילה
מ"ב סקנ"ה: וביום שיש בו מילה ראוי שלא לחלוץ עד אחר המילה, כי מילה הוא אות ותפילין הם אות. ועל 221 פי שניים עדים יקום דבר, בימות החול - אות מילה ואות תפילין, ובשבתות וימים טובים - אות מילה ואות שבת. ובראש חודש - נכון לחשוש לדיעות המקובלים223 הסוברים שממוסף ואילך יש בו הארת יום טוב ואין להניח שוב תפילין גם לא לצורך ברית מילה.
ומצינו דיעה בין המקובלים שגם בעת ברית מילה יש התגלות הארת הכתר כעין מוספין דמועדים ור"ח ואין להיות אז בתפילין, ויש שנהגו שאם חלצו התפילין לא הניחו שוב קודם הברית (לחשוש לסברא זו), אמנם המנהג הפשוט על פי המקובלים והפוסקים226 שאבי הבן לבוש בתפילין בעת מילת בנו, וגם הסנדק227 והמוהל וכן שאר הציבור ראוי שלא יחלצו התפילין כשהברית סמוך התפילה.

הערות סימן כה הערה 221
221. לבוש סי' כ"ט, פמ"ג מ"ז סי' ל"א סק"ב, וכ"ה בפסקי תרוה"ד סי' ק"ה בשם הסמ"ג ובמהרש"א (ברכות י"ד. ד"ה כל הקורא), ובזה סרה תמיהת כמה ספרים דבלבישת תפילין בברי"מ פוגע כביכול באות הברית, דאינו, דבעינן ב' אותות, החיד"א בס' מראית עין ליקוטים בסוה"ס סי' מ', וע"ע שו"ת אג"מ ח"ד סי' ק"א.

הערות סימן כה הערה 223
223. דלעיל הערה 211, ובקונטרס עטרת משה (להגר"י הלל) שיש נוהגים להניח תפילין אם הברי"מ לאחר שהגיע עת מנחה גם בר"ח, וכדיעות הסוברים שכבר עת תפילין אז (וכדלעיל הערה 211).

הערות סימן כה הערה 226
226. וכדאיתא במג"א ומשנ"ב ושאר אחרונים הכא, ובש"ך יו"ד סי' רס"ה סקכ"ד ובקיצוש"ע סי' י' סעי' י"ט וכה"ח סקצ"ב ובשם עוד הרבה אחרונים, ובאות חיים ושלום (סקי"ח) שכן נהג על פי קבלת אבותיו ובעל בני יששכר ובעל דברי חיים מצאנז זי"ע (אלא שמסיים דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד), ובס' עוד יוסף חי חיי שרה אות א' שיש סוד נסגב בזה, אלא שנחלקו המנהגים האם נכון יותר בתפילין דרש"י או בתפילין דר"ת - עיין ס' כורת הברית סי' רס"ה.

הערות סימן כה הערה 227
227. כסתימת לשון הפוסקים הנ"ל שכל הציבור לבוש בתפילין, ובמראית עין להחיד"א (שם) "מנהג ותיקין נאה למול ולהיות סנדק בתפילין", ובשו"ת באר משה ח"ח סי' נ"ה שכן היו נוהגים בקדמת דנא בכל קהילות הקודש שהיו מביאים התינוק למול מיד בגמר תפילת הציבור עוד קודם 'עלינו לשבח' וכל הקהל והמוהל והסנדק בתפילין, אלא לענין המוהל כתב באות חיים ושלום (שם) שהוא נוהג לחלוץ התפילין מפני אומנות המילה שלא תהיה היד קשורה ברצועות ויוכל למול ולפרוע כהוגן וכן נהג אביו זצ"ל, אמנם הד"ח מצאנז היה לבוש תפילין גם כשהיה מוהל (אוצר החיים אות צ"ב).
 
כעת ראיתי שבחיד"א במראית העין [ליקוטים ב] מבואר דאין להניח, [ומציינים שם גם למחב"ר בסימן כה אבל אין לפני כעת], משום דאיקרי אות, וכשם שאין מניחים בשבת משום שנקראת אות, כך אין מניחים בעת המילה שנקראת אות.
אם כן בדברי הש"ך והמג"א והחס"ל והעוד יוסף חי מבואר דלא ס"ל כהחיד"א ויש כאן פלוגתא דרבוותא.
החיד"א במראית העין (ליקוטים ב'):
חזה הייתי בספר יד נאמן אשר מילא ידו והרעיש הרעשה גדולה שאבי הבן המל מילת בנו מזלזל במילה אם יש לו תפילין, והביא ראיה מדין דאסור בשבת ויו"ט ללבוש תפילין, והביא ד' הלבוש שהאריך בטעם הדבר.
ותמהני עליו דמה דמות יערוך, דשבת ותפילין שניהם באדם עצמו, שהוא עצמו שומר שבת לטובה אות, ומה לו עוד לאות תפילין. אבל הכא הוא לבוש תפילין, ולבנו עושה אות מילה, ואין הנידון דומה.
וכבר הוא נתקשה דבכל יום אות מילה ותתפילין אצלנו, ותי' דאות מילה מוצנעת וכו' עיי"ש.
ותימה, דנעלם ממנו ד' הסמג נאה דורש שבכל יום יש לנו ב' עדי אות ברית ואות תפילין, ובשבת אות שבת ואות ברית, ובזה נסתרו דבריו.
ועוד דאין להוציא דין מכח טעמים ודרשות וכמ"ש הרב תרומת הדשן סי קח.
באופן דמנהג ותיקין נאה ויאה למול ולהיות סנדק בתפילין, ואין להאריך בדברים פשוטים.
 
באופן דמנהג ותיקין נאה ויאה למול ולהיות סנדק בתפילין, ואין להאריך בדברים פשוטים.
ובאמת דנו האחרונים לגבי ברית מילה בר"ח האם גם להניח תפילין לאחר שחלצן לתפילת מוסף, מכיון שיש דעות במקובלים לא להניח לאחר קדושת כתר. [וי"א גם בזמן מנחה לא להניח].
 
כמדומה לי שמנהג המקובלים ללבוש תפילין 'שימושא רבא'
(או שזה מחמת שהברית נערכת בד"כ בשעת המנחה?)
 
ראשי תחתית