כעת כשנרגעו הרוחות אנסה שנית, בל"נ פעם אחרונה.
לא הגבתי "על הטענה שלך"
כי אני יודע שזה לא הסיבה האמיתית שמסתובבים בין הבחורים ומונעים בכח לקרוא את התיקון.
הגבתי מה הטענה האמיתית "שמונעים בכח" את הקריאה של התיקון.
שוב, אתה ועוד מתחמקים מתשובות אמיתיות. במקום לענות על טענות (שבכלל אין לי בן שמתקרב לגיל של עולם הישיבות וזה לא קשור) מסיימים ב"אתה רשאי לא לשלוח את הבן"...
- זה כמו שאני יטען על הלכה מסויימת שפסק מרן הגרע"י זצוק"ל. וכי בגלל שאני הולך כמו מרן זצוק"ל ברוב ככל ההלכות יהיה אסור לי לטעון טענה כנגד!?
וכ"ש טענה על "מנהג" של עולם הישיבות שאין לו מקור.
וחבל שאתה מגדיר כאילו אנחנו חושבים ככה על ראשי הישיבה...
זה בדיוק מה שכתבתי לעיל, שמעירים על כמה הנהגות בעולם הישיבות (אפי' גדולי ישראל) אנשים נפגעים מזה כאילו זה "הלכה למשה מסיני"...
- וגם פה מקצינים כאילו אנחנו חושבים שראשי הישיבות הם... ה' ישמור.
שים לב שכל טענותיך נובעות ממקור אחד,
והיא, שהסיבה שראשי הישיבות לא מרשים לקרא תיקון כי - יש להם בעייה עם ספרדים וספרדיוּת.
ואני לעומת זאת חולק עליך, ומנסה כל הזמן להסביר לך ולחבריך, שהסיבה היא ההשלכות.
ככל ותהיה סבור שהסיבה היא הראשונה, אתה תמשיך לטעון שהם לא בסדר, ולאידך אני אטען ההיפך.
כך שאין ענין לנהל את הוויכוח. אתה יודע כך, ואני יודע אחרת.
אבל מה שכן, ככל שאתה תדבק בעמדתך, אתה תתלה בזה גם את הסיבה למה הם לא מרשים לפסוק כמו הרב עובדיה, ולמה לא מרשים ללכת ללויין, ולמה לא מרשים להסתופף בהוד קדומים של שירת הבקשות, ולמה לא מסכימים לנגן בתפילה כמנהג הספרדים ועוד אלף טענות נוספות, וגם למה לא מרשים לקרא את התיקון.
ובקיצור אתה טוען שראשי הישיבות שלך לא בסדר.
אבל מאחר שכל הנז' אינם הלכות ודינים, כי מותר להתפלל בניגון אשכנזי/ישיבתי או איך שתקרא לזה, ומותר לא ללכת לבקשות, ומותר לפסוק כמו פלוני ולא כמו אלמוני (לא פחות ממה שמותר ההיפך), ומותר גם ללמוד בלילה ולא לקרא תיקון, כי אינו דין אלא מנהג (נשגב ביותר, אבל עדיין אינו דין, ויחי ההבדל הקטן), ממילא כשיש צורך מותר לשנות (לא פחות ממה שהרב יצחק מורה לבחור בישיבה להוציא ציציות נגד המנהג, ועוד אלף ואחד מנהגים אחרים שביטלו)...
אין בעייה שתבקר את ראשי הישיבות, מותר כמו שמותר לבקר כל אחד אחר.
השאלה האם אתה מוכן בכלל להתחיל לחשוב שיש כיוון נוסף לכל הלך החשיבה של עולם הישיבות הספרדי שהולך בדרך הליטאית, או שאתה מחליט שזו שנאה עצמית.
הנפק"מ, שאם הסיבה הראשונה היא הנכונה, אז גם אם החלטת שאתה כן דוגל בקריאת התיקון, הרי שבהיותך בישיבה אתה תעשה מה שהרב שלך אומר תוך ידיעה ברורה ש-
א' אתה לא עובר שום איסור.
ב' יכול גם להיות שאתה טועה.
ג' שאם תעשה במרד נגד הישיבה והעומד בראשה ותקרא את התיקון, מלבד מה שאתה נוהג בחוצפה, והורס את המשמעת (ה ה ר ס של החינוך), הרי שאתה מזלזל בת"ח בתוך בית מדרשו שלו. (כי הרי אתה מסכים שהוא ת"ח וצדיק, רק שאתה לא מסכים איתו).
אבל ככל ותחליט שזה נובע אצלו משנאה עצמית, הרי שגם אתה תשנא אותו תרצה או לא תרצה, (חברך יקרא לו קאפו, וחברך אחר יכנהו בעל גאווה ועוד ועוד). וממילא יהיה מאד לגיטימי לבוא ולחנך אותו ולהראות לו מה זה.
עכשיו נחשוב טוב ממה נובעת ההתנגדות, לא שלו לתיקון, אלא של התלמידים להתנגדותו. וד"ל.