לחצו כאן – תרומה לשמואל

מדוע גדו"י לא מורים לרה"י לצמצם את גודלם של הוועדים?

לאיזה ישיבה מתכוין פותח הדיון? חברון??? פוניבז'???? אם כן זה לא שאילה לפורום הזה אלא לזה.
קודם כל אני מרגיש לפי הרוח כאן שכבר הציבור מרגיש מספיק עצמאי וא''צ לשלוח לישיבות אשכנזיות.
 
לכל הפחות שישיבה שמקבלת 500 בחורים ש"א, שתחלק את השיעור לעשר רמי"ם, כל ר"מ ימסור לחמישים בחורים, ואולי יש סיכוי שהמושג 'רב ותלמיד' ישרוד גם בדור הזה.
ר"מ אחד או שני רמי"ם על 500 בחורים, זה מצב לא הגיוני.
ברכסים מקבלים לשנה הבאה 180 שיחולקו ל6 שיעורים, 30 בשיעור.
 
ההיפך הוא הנכון. ברגע שיש כ"כ הרבה בחורים במקום אחד ואין התייחסות ליחידים, אזי הסיכוי שבחורים טובים נאבדים שם ולא ממצים את היכולות שלהם. כאשר יהיו ישיבות קטנות ויחס אישי אין ספק שיגדלו לתפארת
ומאידך הרבה בחורים מתפתחים יותר בשיעור גדול, כשאין להם ר"מ על הראש...
 
אבל זה לא שייך במציאות,
המצב כרגע נתון, יש ישיבות גדולות עם שם, ויש להן ביקוש ותחרות,
אף ישיבה לא תלך להתפצל ולאבד את מה שיש לה ביד רק כדי שיהיו ישיבות חדשות טובות יותר.
וגדו"י לא יכולים להורות שום דבר בענין חוץ מלברך.
כך שהמצב לא הולך להשתנות בינתיים.
אז בעצם אתה מסכים לבעיה רק שאתה טוען שאין פתרון... חבל....
 
אני חושב שזה תלוי סיגנון מאוד, ישיבה בהחלט יכולה להחליט שחלק מהסיגנון שלה הוא גודל לא פופורציונלי ומספר ר"מים מועט
וכמו שראיתי בכתבת יח"צ לאחרונה שיש ישיבות שלא מחזיקות משגיח כשיטה (!) בהחלט מותר לישיבה לעשות דבר דומה.
אני חושב, ושיסקלו אותי חברי הפורום, שבאופן כללי זה שיטה שמותאמת לעולם הישיבות האשכנזי בימינו, שמבחינתו די סיים את הבניה העצמית שלו לפני עשור וחצי ועיקר הכוונה להוציא בחורים שיהיו דומים לאבות שלהם, עולם הישיבות הספרדי, חלקים נכבדים מעלם התורה החסידי עדיין במצב של עולם התורה האשכנזי בעשורים הקודמים - עדיין בשלבי הצמיחה שלו. במצב כזה יש צורך להחזיק בכמות אנשי צוות גדולה, כי בניה וחידוש דורשים הרבה כוח אדם והרבה מאמץ.

אגב, כאחד שגדל בישיבה גדולה יחסית - זו חוויה בלתי נשכחת, מאוד מאוד התגעגעתי לזה אחרי החתונה, והיה לי (ולהרבה מחברי) קושי התאקלמות גדול ומשמעותי בכוללים קטנים וקומפקטייים.
זה שיטה שיש מאחוריה רעיון - והיא בהחלט לא מתאימה לכל אחד ולכל מצב.
 
ובאמת אולי מישהו יתן את מפת הרישום לישיבות הספרדיות השנה.

סקירה קצרה על כל ישיבה, סגנון ייחודי, חינוכי, ולימודי.
 
בישיבות כמו חברון ופוניבז' לדעתי אין שום בעיה שיהיו 300 או 400 בחורים בשיעור
אגב, בזמני בפוניבז' היינו בקושי 100-120 בשיעור (סביבות תשנ"ד)
 
ובאמת אולי מישהו יתן את מפת הרישום לישיבות הספרדיות השנה.

סקירה קצרה על כל ישיבה, סגנון ייחודי, חינוכי, ולימודי.
נשמע לי רעיון די חסר סיכוי, למדתי בכמה ישיבות ולא מצאתי ישיבה שיש לה קו מובהק מספיק, המקרה היחיד שאני יודע על ישיבה עם קו מובהק זה עטרת ישראל של הגרב"מ אזרחי וזה באמת מקרה קיצון. מישהו יכול להסביר מה ההבדל בין וולפסון לחברון? בין חברון לתפרח? בין תפרח לפוניבז? ואני יודע שהכי קל לומר יותר פתוח ויותר סגור, יותר משוחרר ויותר שמור, אבל זה פשוט לא עובד כך, כל ישיבה היא קצת מזה וקצת מזה, ולמעט מקרי קיצון מאוד מיוחדים אין הגדרות ברורות.
 
מה ההבדל בין וולפסון לחברון?
שומע שאלה - באמת וולפסון מנסה להוות חיקוי לחברון.למרות שראשה פוניבז'אי.
בין חברון לתפרח? בין תפרח לפוניבז'?
יש פערים עצומים בגישה החינוכית והלימודית.
ואני יודע שהכי קל לומר יותר פתוח ויותר סגור, יותר משוחרר ויותר שמור, אבל זה פשוט לא עובד כך, כל ישיבה היא קצת מזה וקצת מזה, ולמעט מקרי קיצון מאוד מיוחדים אין הגדרות ברורות.
זה לא רק זה, זה בכל פרט. גם בגישה המוסרית, גם בגישה החינוכית, וגם הסגנון הלימודי.

אבל עזוב מי שכן יודע בציבור שלנו שינסה אשמח לדעת.
 
שומע שאלה - באמת וולפסון מנסה להוות חיקוי לחברון.למרות שראשה פוניבז'אי.

יש פערים עצומים בגישה החינוכית והלימודית.

זה לא רק זה, זה בכל פרט. גם בגישה המוסרית, גם בגישה החינוכית, וגם הסגנון הלימודי.

אבל עזוב מי שכן יודע בציבור שלנו שינסה אשמח לדעת.
לא היה צד אפילו לא זניח, שאין הבדלים בין הישיבות הללו, השאלות האלו לא נכתבו מתוך חוסר הבנה - אלא מתוך עודף הבנה. ברור שיש פער, יש מי שיצליח להגדיר אותו? אין יותר משלושה-ארבעה הגדרות בסיס שכולם רוצים לשחק על כולם יחד (ישיבה עם ראש פתוח אבל הרבה יר"ש / בחורים שמורים למרות שהצוות לא לוחץ / דרך הלימוד החברונאית עם הכרות עמוקה של הגר"ש רוזובסקי) וכהנה וכהנה בדיחות...

אין ספק שיש הבדלים, ואפילו הבדלים עצומים, אבל אין בשפה ובשיח הציבורי שלנו אפשרות להגדיר אותם, ברור שיש הבדלים עצומים בין תפרח לחברון, אבל ההבדל הוא הפתיחות והסגירות? האם זה הנקודה? האם זה העיקר? ספק גדול.

אפילו בין הישיבות השונות בזמן התלמוד יש הבדלי מאקרו גדולים, (סורא יותר התמקדו באגדה, למשל) אבל מכאן ועד לתת הגדרות ברורות ונורמליות, כמו ההבדל בין בשרי לחלבי, או בין סקודה לקדילק - אין, מה לעשות. אין!
 
לא פתוח לי, ובכל מקרה מתוך הנחת העבודה הסבירה שההגדרה שלו חצתה את רף ששת המשפטים אז זה כבר לא 'הגדרה' אלא 'מאמר'.
וכמובן שאין שום סיכוי שמישהו יצליח למפות את עולם הישיבות בצורה הזו...
 
לא פתוח לי, ובכל מקרה מתוך הנחת העבודה הסבירה שההגדרה שלו חצתה את רף ששת המשפטים אז זה כבר לא 'הגדרה' אלא 'מאמר'.
וכמובן שאין שום סיכוי שמישהו יצליח למפות את עולם הישיבות בצורה הזו...
למה זה פתוח בנטפרי...
 
קודם כל אני מרגיש לפי הרוח כאן שכבר הציבור מרגיש מספיק עצמאי וא''צ לשלוח לישיבות אשכנזיות.
שמעתי אתמול על ישיבה ספרדית בירושלים שקיבלו יותר מ200 שיעור א'. מדובר בישיבה חדשה שנפתחה לפני כ5 שנים, אינני זוכר את שמה ...
 
שמעתי אתמול על ישיבה ספרדית בירושלים שקיבלו יותר מ200 שיעור א'. מדובר בישיבה חדשה שנפתחה לפני כ5 שנים, אינני זוכר את שמה ...
מסתבר ששמעת על זה כאן
בישיבת אהל תורה של הגר"ש מועלם ברמת שלמה
ישיבה די חדשה שמונה כיום 250 בחורים
התקבלו לשנה"ל הבאה מעל 200 בחורים לשיעור א'
ויתחלקו ל-4 שיעורים, עם תוספת של 16 אנשי צוות חדשים.
בכל מקרה למיטב ידיעתי קיבלו 150 בחורים, ומתוכם הורידו 10, שעדיין זה מכובד ביותר לישיבה די חדשה.
וחשוב לציין שמהיכרות של למעלה מ- 10 בחורים שהולכים ללמוד שם, מדובר על בחורים בני עליה וירא"ש [אמנם לא השפיצים של עולם הישיבות, אבל בהחלט יש במה להתפאר בהם].
 
ראשי תחתית