נשמע לי רעיון די חסר סיכוי, למדתי בכמה ישיבות ולא מצאתי ישיבה שיש לה קו מובהק מספיק, המקרה היחיד שאני יודע על ישיבה עם קו מובהק זה עטרת ישראל של הגרב"מ אזרחי וזה באמת מקרה קיצון. מישהו יכול להסביר מה ההבדל בין וולפסון לחברון? בין חברון לתפרח? בין תפרח לפוניבז? ואני יודע שהכי קל לומר יותר פתוח ויותר סגור, יותר משוחרר ויותר שמור, אבל זה פשוט לא עובד כך, כל ישיבה היא קצת מזה וקצת מזה, ולמעט מקרי קיצון מאוד מיוחדים אין הגדרות ברורות.
שומע שאלה - באמת וולפסון מנסה להוות חיקוי לחברון.למרות שראשה פוניבז'אי.
יש פערים עצומים בגישה החינוכית והלימודית.
זה לא רק זה, זה בכל פרט. גם בגישה המוסרית, גם בגישה החינוכית, וגם הסגנון הלימודי.
לא היה צד אפילו לא זניח, שאין הבדלים בין הישיבות הללו, השאלות האלו לא נכתבו מתוך חוסר הבנה - אלא מתוך עודף הבנה. ברור שיש פער, יש מי שיצליח להגדיר אותו? אין יותר משלושה-ארבעה הגדרות בסיס שכולם רוצים לשחק על כולם יחד (ישיבה עם ראש פתוח אבל הרבה יר"ש / בחורים שמורים למרות שהצוות לא לוחץ / דרך הלימוד החברונאית עם הכרות עמוקה של הגר"ש רוזובסקי) וכהנה וכהנה בדיחות...
לא פתוח לי, ובכל מקרה מתוך הנחת העבודה הסבירה שההגדרה שלו חצתה את רף ששת המשפטים אז זה כבר לא 'הגדרה' אלא 'מאמר'.
למה זה פתוח בנטפרי...
אבל צריך חשבון בפורום לתורה.
שמעתי אתמול על ישיבה ספרדית בירושלים שקיבלו יותר מ200 שיעור א'. מדובר בישיבה חדשה שנפתחה לפני כ5 שנים, אינני זוכר את שמה ...
אוהל תורה
מסתבר ששמעת על זה כאן
בכל מקרה למיטב ידיעתי קיבלו 150 בחורים, ומתוכם הורידו 10, שעדיין זה מכובד ביותר לישיבה די חדשה.
פורסם מודעות רחוב ענקיות בכל ירושלים, עם הגדרות למדניות לכל ישיבה...
אך ניכר היח"צנות שם לישיבות מסוימות [או יותר נכון של מספר רשמים שעוסקים במספר ישיבות בו זמנית].
זה כ''כ ברור, ואני בהלם שבשונה ממקומות אחרים, שבהם אכן ייכנסו ויגדירו החילוקים, הניכרים לעין כל. ובולטים. בנקב המחט. משנת כ''א ברורה לו.
היום יש להתפאר בכל בחור שעושה שטייגען. ובז להבלי העוה"ז ונסיונותיו.
ראיתי שהרב שמעון מועלם כתב במעלת כתיבת חידו"ת וסיכומי סוגיות, ודכירנא שבזמנו למד בכולל דיינות של רבי דוד עטיה וכתב חיבור על כל אה"ע, וכן חיבור מקיף על כללי הפסיקה, והיה מגיע רבות לרב יצחק יוסף שליט"א, והיו מתפלפלים ודנים בריתחא דאורייתא ממש, (עד שלפעמים הרבנית היתה מגיעה לבדוק אם לא קרה משהו...), ופתאום נקרא ע"י רבו הגר"ר עיני שליט"א לסייע בפתיחת ישיבתו, ואחר כמה שנים פרח לעצמו.
השאלה אם יש הבדל בין 80/100 בחור בשיעור לבין 300 בחור בשיעור.
אני רוצה להבין, כבודו רוצה שהם יקטינו את ה"שם" שלהם, בשביל שיהיו עוד ישיבות מוצלחות?
הקובץ שצירף חכם יעקבי, זה קובץ שיווקי, כידוע לכל וכמבואר לכל מתבונן, הוספת תארים וסיפורים לפי התשלום הממוני.
כתבתי זאת לעיל על החוברת שהעלה הרב @יעקבי,
ולדעתי הדברים אמורים ביתר שאת לגבי המודעות ענק שהתפרסמו בלוחות המודעות.
אכן זה קטסטרופה, כאילו לא מספיק הסבל של אותם בחורים שנבחנים לישיבות אשכנזים ונשלחים ונשלכים כדומן על פני האדמה כאשר זה לא מסתדר עם משבצת השחמט או עם תמהיל 2 סוכר 1 קפה...
למה להקטין את השם???? ברגע שכך כל הישיבות נוהגות אין שום הקטנת שם.
כמו שבכותל המזרח עשו סיקור ל'ישיבת הדגל' לבני האברכים,
אם היו סומכים על כולם שיעשו כאחד, כבר לא היית מוצא בחורים ספרדים אף בישיבות שהזכרת בשורה הבאה.
לא לעולם חוסן, עכ"פ מי שלא נמצא בפלנטה הזו הרי איהו בפחדא יתיב ומפנה ראשו ימין ושמאל מאין תבוא אליו הרעה.
נו אדרבה רק בשביל זה כדאי...
לא מצאתי היכן.
????
mizrach.co.il
משכן ידידיה - יסודות
ראיתי מודעה זו ולא חשבתי שהתכוונתם ל"ישיבה קטנה" זו, שאמנם חשובה היא עד למאוד, אבל ישיבה לצעירים לעולם לא תהא "ספינת הדגל" מקסימום קיאק...מרן הגאב"ד מסר שיעור כללי בישיבת 'שער המלך' לבני קהילות האברכים ✦ כותל המזרח
ירושלים: אחרי שטייגן עוצמתי בזמן קיץ - בישיבת העידית "שער המלך" לבני האברכים בירושלים, קיבלו הבחורים את פניו של גאב"ד עמלי תורה הגאון רבי שלמה ידידיה זעפרני שהגיע באופן מיוחד לשיעור כללי ומבחן עיוני על הסוגיות שנלמדו
אכן אליה התכוונתי. אני רואה שבמחשבה שניה זה ממש מחכך בדעתו...