תרומה לעזרא

מה דין חלב נכרי, ואבקת חלב נכרי?

בעיה צדדית שקיימת בהכשרי מהדרין מחו"ל היא 'אבקת חלב נכרי'. בארץ, הבד"צים אינם צריכים להזדקק לזה כי יש אבקת חלב ישראל בשפע, אבל בחו"ל זאת בעיה, ולכן גם הכשרי המהדרין מעניקים כשרות מהדרין למוצר המכיל אבקת חלב נכרי.

ולמעשה הקהל הרחב (אפילו החילוני מסורתי) נבהל מאוד מהמילה "נכרי", ושמעתי שני מקרים הזויים באברכים שקנו מוצרים המכילים אבקת חלב נכרי. אחד סיפר לי שחילונית אחת רדפה אחריו עד מחוץ לחנות, כדי להזהיר אותו מהאיסור החמור של אבקת חלב נכרי (ואמרה לו "זה חלב נכרי" כי אינם מבדילים בין חלב לאבקת חלב), והשני סיפר לי שעמד לידו בחור שנראה חילוני גמור, וכאשר קנה מוצר המכיל אבקת חלב נכרי, העיר לו שזה "חלב נכרי" (וכנ"ל).

אבל להלכה רבו המתירים לאכול מוצרים המכילים אבקת חלב נכרי.

המקור להיתר אבקת חלב נכרי הובא ע"י הגאון רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים (ח"ג סי' א'שצ"ב). וכתב שהחלב מורכב מחלק מיימי ומחלק שומני, וע"י מכונות מפרידים את החלק המיימי ומייבשים את השומני ועושים ממנו אבקה. וקיימא לן שחלב בהמה טמאה אינו נקפא, כי כולו מיימי ואין בו שמנונית, וממילא לא שייך. ועוד, שחזקה על אומן שלא מרע אומנותיה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך ומענישה.

וכן התיר הגרצ"פ פרנק בשו"ת הר צבי (יו"ד סימן ק"ג), וטעמו שלא גזרו על אבקת חלב, כי פנים חדשות באו לכאן, ובפרט שהממשלה מקפידה על זה, וכן קשה יותר להפוך חלב טמא לאבקת חלב, ודורש הוצאות מרובות.

וכן התיר הגר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה, יו"ד סי' ט').

וכן התיר הגר"א וואלקין בשו"ת זקן אהרן (ח"ב סי' מ"ד), שאבקה לא היתה בכלל הגזירה, ולא שייך חשש דבר טמא בבית חרושת גדול.

וכן הגר"א וואלינברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ז סי' כ"ה).

והגר"מ אפשטיין בשו"ת לבושי מרדכי (סי' כ"ב).

וכן החזו"א הורה לישיבות להשתמש באבקת חלב נכרי כאשר היה קשה להשיג חלב (אורחות רבינו ח"ג עמ' ע"ז).

וכן הגר"מ קליין בשו"ת משנה הלכות (חלק י"ג סי' ק"ד).

וכן פסק הראש"ל רבי יצחק יוסף בילקוט יוסף יורה דעה סי' פ"א: "אבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה [עם הכשר מהרבנות], מעיקר הדין אין בזה איסור משום חלב עכו"ם, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות" (וסיים שראוי להחמיר, ולהקל רק לקטנים).

בחו"ל בהרבה מקומות נהגו הרוב להקל גם בחלב נכרי, כך במרוקו בתוניס ובאלג'יר, וגם בארה"ב בעקבות פסק הגר"מ פיינשטיין, עד שהגיעו למצב שהיה אפשר להשיג בנקל חלב ישראל, ולא נזקקו להיתרים.

ההיתר הובא ע"י הגאון רבי יוסף משאש בשו"ת מים חיים חלק ב' (או"ח סי' צ"ב), וביאר שטעם האיסור בגמ' ע"ז (לה:) וברמב"ם (מאכלות אסורות פ"ג הי"ג) מחשש שמא יערב הגוי חלב טמא, וא"כ היכן שלא נמצא חלב טמא אין לאסור, והגמלים אינם בנמצא בערי המערב אלא במדברות, וגם חלב גמלים יקר מאוד. וכן חלב אתונות וסוסות אינו מצוי אפי' לרפואה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך, וכמה עברו ונענשו.

ומקור ההיתר בדברי הגאון רבי שלמה דוראן בספרו חוט המשולש (הטור הראשון סי' ל"ב) והעיד שכן פסק זקנו התשב"ץ, תלמידו של הר"ן.

ואע"פ שהשו"ע לא הסכים לכך, הרי היתר זה קדם למרן.

וכן התיר הגאון רבי חיים משאש בספרו נשמת חיים (יו"ד אות ח).

והגאון רבי יוסף בן נאים בספרו שארית הצאן (ח"ב סי' קצא).

והגאון רבי יצחק אסבאג זצ"ל (שם).

ומחכמי ג'רבא הגאון רבי משה שתרוג זצ"ל (ישיב משה ח"ג סי' ר"ט).

ומחכמי אלג'יר רבי יהודה עייאש זצ"ל (מנהגי ארז'יל דף קט"ו סי' סב).

וכולם העידו על המנהג הפשוט להתיר.

וכן העיד הרב יגאל עזרא בשם הגר"ש משאש, שסמכו במרוקו על התשב"ץ הנ"ל, והמלאך רפאל ברדוגו, ושתו חלב נכרי.

וכן התיר הגר"מ פיינשטיין בארה"ב במקום שלא ניתן להשיג חלב ישראל. וכל אלה חזי לאיצרופי להיתר אבקת חלב הנ"ל.
 
שני נקודות לציון
1) בספר 'כושרות' מציינים, שהמוצרים שכתוב עליהם לאוכלי חלק נכרי/אבקת חלב נכרי, הרבה פעמים מקילים בעוד הרבה דברים שהם יותר דיעבד מאשר חלב נכרי.
2) יש איזה ידיעה לאחרונה ממש שהולך להתבטל הפיקוח של המדינה בארה"ב על היצור חלב וממילא חסר את ה'אימתא דמלכותא' שלא יערבו חלב אחר שעליו מסתמך בין השאר הגר"מ פיינשטיין.
 
בספר 'כושרות' מציינים, שהמוצרים שכתוב עליהם לאוכלי חלק נכרי/אבקת חלב נכרי, הרבה פעמים מקילים בעוד הרבה דברים שהם יותר דיעבד מאשר חלב נכרי.

ברור ופשוט, ולכן צריך להקפיד על בד"צים רציניים כמו OU שרמת ההקפדה שלהם בכשרות היא מן הגבוהות וכל הבד"צים האחרים מסתמכים עליהם בחומרי גלם. רק אינם מקפידים על כל החומרות, ומקילים בכמה דברים, ואחד מהם הוא אבקת חלב נכרי.

ויש להוסיף את דברי הראשון לציון הרב יצחק יוסף שבממתקים לא מצוי איסורים:

"היום הממתקים שמגיעים מחו"ל יש עליהם הכשרים טובים, OU או הרב של הולנד, בממתקים לא מצוי כל כך איסורים".

"אם הולך לבית מלון או לאולם שמחות, צריך לברר שהבשר ע"פ חומרות בית יוסף, וכמה שיקפיד יותר עדיף. אבל בממתקים מה יכול להיות? ביררתי בכמה כשרויות, הם היו אצלי ואני ביקרתי אצלם, וראיתי שההכשר שלהם טוב, ואפשר לאכול את הממתקים והמסטיקים שמגיעים מחו"ל".

"לא צריך להקפיד דווקא על בד"צ "העדה החרדית", הוא לא ירד מהשמים! רק שהם מחמירים בכמה דברים. למשל, יש צבעי מאכל מג'וקים, לפי הדין זה מותר, כיון שהוא נותן טעם לפגם בתערובת, אלא שהבד"צ מחמירים, אבל שאר ההכשרים עושים לפי ההלכה". עכ"ל.
 
יש איזה ידיעה לאחרונה ממש שהולך להתבטל הפיקוח של המדינה בארה"ב על היצור חלב וממילא חסר את ה'אימתא דמלכותא' שלא יערבו חלב אחר שעליו מסתמך בין השאר הגר"מ פיינשטיין.

אין חשש, להלן הכתבה:

גל של פניות מודאגות הציף השבוע את מוקד הפניות של ארגון ה-OU, הגוף המוביל להענקת תעודות כשרות בארצות הברית, בעקבות הודעת מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) על השעיית בדיקות פדרליות של חלב מסחרי. "היינו מוצפים בשיחות, הודעות ואימיילים," מספר הרב אברהם גורדימר, יו"ר ועדת מוצרי החלב בארגון.

מאז 1954, רוב היהודים שומרי הכשרות בארה"ב מסתמכים על פסיקתו של הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים במאה ה-20, שקבע כי הפיקוח הממשלתי על ייצור חלב מספיק כדי להכשיר חלב מסחרי. פסיקה זו התבססה על שני נדבכים: החוק האמריקאי אוסר לקרוא "חלב" למוצר שאינו מפרות כשרות, ומפקחים נשלחים באופן קבוע למתקני ייצור חלב כדי לוודא שכל הדרישות החוקיות מתקיימות.

למרות החשש הראשוני, ה-OU מבהיר כי אין סיבה לדאגה בשלב זה. "לשינוי זה אין כל השפעה על מעמד הכשרות של 'חלב סתם' שהתיר הרב פיינשטיין בארה"ב, מכיוון שהפיקוח העיקרי על חוות ומפעלי חלב מבוצע על ידי ממשלות המדינות; ה-FDA הוא גוף משני בלבד למטרה זו," הסביר הרב גורדימר.

הוא הוסיף כי הבדיקות שהושעו על ידי מזכיר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור נועדו רק לגלות מזהמים ותוספים אסורים מסוימים, בעוד שהביקורות הפיזיות, שהן המרכיב המרכזי בפסיקת הרב פיינשטיין, ממשיכות ללא הפרעה. בנוסף, החוק האוסר על מכירת כל דבר שאינו חלב פרה כ"חלב" נותר בתוקף.

עם זאת, צמצום בדיקות החלב מהווה סימן מוקדם לכך שמשגיחי הכשרות יצטרכו לשים לב לשינויים מרחיקי לכת המתרחשים תחת ממשל טראמפ. קנדי, בעל השקפות לא שגרתיות בנושאים רבים, הבטיח לשנות הכל, מפלואורידציה במים ועד חיסונים ותוספי מזון.

השבוע, הוא הודיע על תוכניות לאסור צבעי מאכל סינתטיים. דאגה גוברת לגבי צבעים סינתטיים גרמה ליצרנים לפנות לחלופות טבעיות, כמו תמצית כושין (carmine), נגזרת של חרקים טפיליים שאינה כשרה. משמעות הדבר היא שמשגיחי כשרות עשויים להידרש לבטל תעודות כשרות למוצרים מסוימים אם יצרניהם יחליטו להחליף צבעים סינתטיים בתמצית זו.

עם זאת, ייתכן שיצרנים ישמרו על לקוחות שומרי כשרות בעת התאמת מוצריהם להנחיות החדשות, כפי שעשתה חברת Paulaur, המייצרת סוכריות צבעוניות ותוספי מזון אחרים, שעברה לשימוש במיץ סלק ובטטות סגולות כחומרי צבע כדי להמשיך למכור מוצרים כשרים.
 
בנוסף לכך כפי שהרחבתי לעיל יש הבדל בין חלב נכרי לבין אבקת חלב נכרי, ראה לעיל בנימוקי הפוסקים: גזירת חז"ל לא היתה על אבקה, פנים חדשות באו לכאן, יש קושי להפוך חלב טמא לאבקה, וכו'.

בנוסף יש להדגיש את המציאות של זמננו, המהפכה התעשייתית ושינוי דפוסי הצריכה והשיווק. מקור החלב כבר אינו המשק הקטן והמעורב בבהמות שונות, אלא רפתות גדולות ומקצועיות, בהן לא יעלה על הדעת לערב חלב של בעל חיים אחר. מעבר לכך, חלב כיום אינו נקנה ישירות מהמשק, גם אם הוא יהיה המודרני ביותר אלא מחברת שיווק גדולה, המרכזת את תנובת החלב מרפתות רבות, מתאימה את התוצר לסטנדרטים שלה ומשווקת תחת המותג שלה את החלב לצרכנים.
 
ראשי תחתית