מה מנהג הספרדים הקדום, לגבי תספורת בספירת העומר, כהשו"ע או כהאר"י

כהנא דמסייע

חבר בכיר
הצטרף
27/3/25
הודעות
804
ידוע דעת מרן השו"ע שמסתפרין בל''ד, ואילו דעת האר''י עד שבועות.
מי שידוע לו מה היה המנהג הותיק. ולא המנהג שהתחדש בחמישים שנה האחרונות, מפי ספרים או סופרים אשמח לשמוע. תודה
 
כף החיים
סי' תצג ס"ק יב
אבל בני ספרד אין נוהגין להסתפר ולא לישא רק עד ל"ג ומשם ואילך כדעת הש"ע ורק בתספורת יש נוהגין להחמיר כדברי האר"י ז"ל שלא לספר עד העצרת וכאשר יבואר לקמן.

ס"ק כה
אבל מנהג הספרדים כדברי הש"ע שאין מסתפרים מפסח עד ל"ד ומל"ד ואילך מסתפרים ואנשי מעשה אין מסתפרים מפסח עד ערב שבועות כדברי האר"י ז"ל
 
הרב @המעורר
מועד לכל חי - סימן ו
(ה) מי שנהג להסתפר ערב עצרת ועתה רוצה לחזור צריך שיעשה התרה בפני שלשה, כתונת יוסף סימן י"ט, ועיין מה שכתבתי בעניותי בקונטרס רחמים לחיים סימן ער"א, להמצטער דמכביד עליו שער עיין שם בתשובות הרשב"א חלק ה' דף ס"ה ע"ד:
(ו) הגם דבתספורת ליכא יוהרא ולא משום לא תתגודדו, כמו שכתב הרב נאמן שמואל, והפרי חדש, ומחצית השקל, מכל מקום לא יראה לאחרים שהכביד עליו השער דמחזי כיוהרא בגלוי, והוא מן הראוי לקיים והוי צנוע:
(ז) אף על גב דהפרי חדש והא"ר, הקלו להסתפר בליל ל"ג לאשכנזים וליל ל"ד לספרדים, מלבד דמורינו הרב שיירי כנסת הגדולה והבית דוד כתבו דלא אמרינן מקצת לילה כלילה, עוד הן בה דאעיקרא בקושי התירו להסתפר קודם ערב שבועות דהם ימי דין, ואיך יתכן דיסתפר גם בלילה, דאפילו אחר חצות אין להסתפר כאמור למעלה, ואפילו באשמורת כל שלא האיר היום לא טוב להסתפר בכל ימות השנה, כל שכן בימי העומר, ועיין שם להבית דוד סימן ר"פ, דהתיר למי שיש לו אונס ליום ערב שבת היכא דחל ל"ג בערב שבת דיסתפר בלילה, ועיין זכור לאברהם:

משמע מדבריו דהיו מסתפרים בל''ד בבקר
 
ואמנם לאחר מכן הביא דברי החיד''א
מועד לכל חי - סימן ו
(ט) כתב הרב המאיר עיני הגולה בספר המורה אות אר"ך וזה לשונו, מנהג שלא לגלח בימי העומר, ולפי דעת רבינו האר"י אינו מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים, רק יש סוד בדבר דצריך שלא לגלח מערב פסח עד ערב חג השבועות, וכל מאי דשרו האחרונים לגלח בראש חדש או אם הוא חתן וכיוצא, וביום ל"ג או ל"ד לעומר, לפי דעתו הכל אסור, גם מה שכתבו קצת דביום מ"ח לעומר שרי ליתא, דרבינו האר"י לא היה מגלח אלא בערב החג דוקא, וכשחל יום מ"ט לעומר בשבת ראיתי להחסיד המקובל המופלא מורינו הרב שלום שרעבי בכתב יד וזה לשונו, ואם חל יום מ"ט בשבת דנתי שלא לגלח בערב שבת, אך הכריחוני לגלח, וחתן אינו מותר לגלח קודם יום מ"ט, עכ"ל. וגם אני הצעיר דעתי הקצרה שיגלח בערב שבת אם מ"ט בשבת, כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן עיקר, אמנם בענין זה של גילוח בימי העומר יש כמה מנהגים חלוקים כפי הפשט הנח להם לישראל, עכ"ל. ובספרו מראית העין בליקוטים סימן ז' דף ע"ח ע"ד השיב על מה שכתב בספר אפי זוטרי משם רבו עיין שם, נועם שיח שרפי קודש:
 
הרב @משיב כהלכה הייתי שמח לדעת ע''פ מקורות ברורים מה היה מנהג מרוקו.

הרוב כתבו שהמנהג הפשוט הוא להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר, וכשחל ל"ג בעומר ביום שבת או ראשון, נהגו להסתפר ולהתגלח ביום שישי, ורק מקצת חסידים ואנשי מעשה נהגו להמתין עד שבועות.

וכן כתב בשו"ת עמק יהושע ח"ד יור"ד סימן ב': "הלכה רווחת אצלינו להסתפר ביום ל"ג לעומר בבוקר כדעת הרמ"א ע"ה (באור"ח סי' תצ"ג ס"ב), זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין, ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות, כדעת רבנו האר"י ע"ה" וכו', ע"ש.

וכן בסוף ספר מגן אבות (עמוד תל"א), כתב הרה"ג שלמה אבן דאנן מלפנים דיין בעיר פאס, שמנהג עירם להסתפר בל"ג בעומר.

וכן כתב בחוברת זכר דוד (עמוד כ"ט), שהמנהג להסתפר ביום ל"ג בעומר דלא כמרן שמתיר רק בל"ד בבוקר.

וכן ובספר וזאת ליהודה (סימן צ"ט) כתב שיש שנהגו להסתפר ביום ל"ג, כי דבר זה מתורת מנהג הוא והכי קבלו עליהם שיסתפרו ביום ל"ג.

וכן כתב הגר"י בן נאים בספר נוהג בחכמה (עמ' מ"ט אות מ'), וכן כתב בספר ערך לחם, וכן כתב בספר מגן אבות עמ' רס"ג.

וכן כתב הגר"ד עובדיה בספר נהגו העם (הלכות פסח אות ל"ח): "בימי הספירה אנשי מעשה לא היו מסתפרים עד ערב שבועות. ושאר העם היו מסתפרים ביום ל"ג בעומר עצמו וכסברת הרמ"א בהג"ה (סימן תצ"ג ס"ב)".

וכן כתב בספר עטרת אבות: "הלכה רווחת אצל יהודי מרוקו להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר, ואם חל בשבת, או אפילו ביום ראשון, המון העם מקילים ומסתפרים ביום שישי, אך יש חסידים ואנשי מעשה אשר הסתפרו רק בערב חג השבועות כדעת האריז"ל".

ולא רק במרוקו נהגו כך אלא בעוד מדינות צפ"א כגון תוניס ולוב, וגם בתימן נהגו כן.

וכן בספר עטרת אבות (ח"ב עמוד שי"א), הביא בשם שו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו), דלפי הנשמע בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים.

וכן כתב הגאון רבי רחמים חי חוויתה בספר שמחת כהן (סימן תצ"ג), שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר.

וכן כתב בספר שולחן ערוך המקוצר (ח"ג סימן צב אות ו) שיש מבני תימן שנהגו שלא להסתפר עד ערב חג השבועות, ויש עד ל"ג בעומר כמו שכתב הרמ"א ודעת מרן בזה לא נתפשט אצלם וכו'.

וכן כתב בספר נחלת אבות (מנהגי הספירה אות יא), שמנהג יהודי לוב להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר.

וכן בספר עלי הדס (מנהגי תוניס, הוצאה חדשה עמ' 598) הביא שיש מרבני תוניס שכתבו שהמנהג להסתפר בל"ג בעומר, ויש שכתבו שכשחל במוצאי שבת להקל להסתפר בערב שבת.
 
כמדומני שגם במנהגי אלג'יר למהר"י עייאש ג"כ כותב שנהגו עד ל"ג, וכ"כ הרבה אחרונים ספרדים, דלא כשו"ע.
 
בקיצור זה נראה, כי במרוקו, איזמיר, ובבל, המנהג היה שת''ח ומדקדקים מחמירים כהאר''י, ואילו שאר העם, ל''ג או ל''ד. ואילו בארץ ישראל, ובג'רבא נהגו כהאר''י באופן כללי.
 
ידוע דעת מרן השו"ע שמסתפרין בל''ד, ואילו דעת האר''י עד שבועות.
ולא זו בלבד
אלא גם לפי השו"ע באותו יום אומרים תחנון ונופלין על פניהם, ומה שהאשכנזים לא נופלים על פניהם כי ס"ל שכבר פסקו מלמות [יעויין בדרכי משה]

ומנהג הספרדים הוא מרפסין איגרא ותרתי דסתרי- כי מחד, לא מסתפרין מהטעם שבאותו יום מתו וכהשו"ע, ומאידך לא אומרים תחנון כהרמ"א כי פסקו מלמות
 
ובמקומו כותב שנהגו כמרן.
מדבר שם על ש''צ שמגלח בעומר שלא כמנהג מקומו לא לגלח עד ל''ד. האם מעבירין אותו. מביא תשובת ר''ע הדאיה. תשובה מענינת.
 

קבצים מצורפים

בקיצור זה נראה, כי במרוקו, איזמיר, ובבל, המנהג היה שת''ח ומדקדקים מחמירים כהאר''י, ואילו שאר העם, ל''ג או ל''ד

לפי מה שהבאתי נראה שהמנהג הפשוט בכל ארצות אמ"ת (מרוקו, אלג'יר, תוניס) וכן בתימן ובלוב להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר (ולא ל"ד), ורק מקצת מהת"ח, בודדים ממש, החמירו על עצמם להמתין עד שבועות כאר"י.
 
ראשי תחתית