מחלוקת הגרמ"א והגר"ע בענין ברכת המצה לאחר פסח

באנר תרומה
ואם חשק ליבך לברר יותר את שיטת מרן בזה, עיין במאמרו של בנו הגר״ש אליהו בקובץ בדרכו ח״ב ובבדרכו ח״ד במאמר הגר״א ליאור, וכן בקונטרס בשם מרדכי במאמר תלמידו הקרוב הגר״ד זעפרני.
אני מכיר את דבריו שכתב שם הגר"ש אליהו שליט"א, ראיתי את זה מזמן כבר...
ומה שניסה להסביר שם, על פי ההלכה, אפשר לדחות שאין זה חשיבות הלכתית שמתמשך כל אותם ימים עד פסח שני, אלא היא מתחדשת בפסח שני. וזה פשוט.
ואף שהביא ראיה מהזוהר שיש "הארה" שמתמשך כל אותם שלשים יום, אין זה ענין להלכה אם יש הארה או אין הארה, והרי פשוט שאי אפשר לעשות קרבן פסח בכ"ט ניסן או בז' אייר, אלא אך ורק בפסח שני עצמו בי"ד אייר. וא"א להביא ראיה או סיוע של ממש לענין הלכה מדבר שהוא על פי הסוד והקבלה. ומי שפוסק הלכות ע"פ דברים כאלה עובר על איסור כלאים, וכמו שכתב החתם סופר בתשובותיו חאו"ח סי' נא.
 
אני מכיר את דבריו שכתב שם הגר"ש אליהו שליט"א, ראיתי את זה מזמן כבר...
ומה שניסה להסביר שם, על פי ההלכה, אפשר לדחות שאין זה חשיבות הלכתית שמתמשך כל אותם ימים עד פסח שני, אלא היא מתחדשת בפסח שני. וזה פשוט.
ואף שהביא ראיה מהזוהר שיש "הארה" שמתמשך כל אותם שלשים יום, אין זה ענין להלכה אם יש הארה או אין הארה, והרי פשוט שאי אפשר לעשות קרבן פסח בכ"ט ניסן או בז' אייר, אלא אך ורק בפסח שני עצמו בי"ד אייר. וא"א להביא ראיה או סיוע של ממש לענין הלכה מדבר שהוא על פי הסוד והקבלה. ומי שפוסק הלכות ע"פ דברים כאלה עובר על איסור כלאים, וכמו שכתב החתם סופר בתשובותיו חאו"ח סי' נא.
כבודו יקרא נא את שני המאמרים האחרים, שכתבו יותר באורך ורוחב.
ואנו הספרדים לא חוששים לחת"ס הנ"ל, אלא כן משלבים פשט וסוד ומביאים משם ראיות. זהו לא דבר חדש.
 
דברים אלו נאמרו תוך כדי הסברו של מרן על פסיקתו זאת.

ואם כוונתך היתה לשבח, עמך הסליחה.
ולגבי הסרטון שהבאת, הקשבתי בקשב רב, ולא אמר מילה לגבי לברך המוציא עד פסח שני.
אדרבה זה הסרטון היא ההכוחה הכי גדולה לדעת מרן הגרע"י, שאמר שדעת החיד"א עצמו שהעיקר לברך מזונות ולא המוציא, ולא כמו אחרים ו @כאחד העם שרצו להבין בחיד"א שלמעשה סובר כהבית דוד לברך המוציא.
אז ראיה לסתור...
 
בדיוק לכן ציינתי שאמר זאת בתוך הסברו על פסקו הנ"ל והביא זאת בתור סייעתא לכך. שים לב גם לכך שאמר בתוך דבריו שיש בחיד"א ששלושים יום לדעתו המוציא ואח"כ מזונות.
ולגבי הסרטון שהבאת, הקשבתי בקשב רב, ולא אמר מילה לגבי לברך המוציא עד פסח שני.
אדרבה זה הסרטון היא ההכוחה הכי גדולה לדעת מרן הגרע"י, שאמר שדעת החיד"א עצמו שהעיקר לברך מזונות ולא המוציא, ולא כמו אחרים ו @כאחד העם שרצו להבין בחיד"א שלמעשה סובר כהבית דוד לברך
 
ולא כמו אחרים ו @כאחד העם שרצו להבין בחיד"א שלמעשה סובר כהבית דוד לברך המוציא.
זה שאחרים אומרים כך , זה לא עושה שזה דעת החיד"א
בחיד"א כתוב דברים ברורים שהעיקר למעשה "כהבית דוד" "וכנסת הגדולה".
ומי שאומר אחרת - זה דעתו וזכותו, אך אין בזה קשר לדברי החיד"א בכי הוא זה
 
בדיוק לכן ציינתי שאמר זאת בתוך הסברו על פסקו הנ"ל והביא זאת בתור סייעתא לכך.
אני לא מבין מה אתה אומר, נא להסביר וברור
שים לב גם לכך שאמר בתוך דבריו שיש בחיד"א ששלושים יום לדעתו המוציא ואח"כ מזונות.
לא היו דברים מעולם!!! אתה סתם מבלבל את המוח, הוא בכלל לא הוציא את המילה "שלשים" בכל הסרטון.
 
זה שאחרים אומרים כך , זה לא עושה שזה דעת החיד"א
בחיד"א כתוב דברים ברורים שהעיקר למעשה "כהבית דוד" "וכנסת הגדולה".
ומי שאומר אחרת - זה דעתו וזכותו, אך אין בזה קשר לדברי החיד"א בכי הוא זה
אתה לא מדייק בכלל (אולי בכוונה...) כי דבריו אינם ברורים כלל וכלל, והוא לא כותב את המילה "העיקר" ולא את המילה "למעשה".
וא"א להגיד בצורה ברורה לא לכאן ולא לכאן, כי דבריו באמת קצת סתומים.
אני גם לא אומר שהוא אמר שהעיקר למעשה זה מזונות.
אני רק אומר שזה לא פשוט לא לכאן ולא לכאן, ומה שעומד לצד לברך מזונות זה העדות שלו שכך היה המנהג.
 
אני לא מבין מה אתה אומר, נא להסביר וברור

לא היו דברים מעולם!!! אתה סתם מבלבל את המוח, הוא בכלל לא הוציא את המילה "שלשים" בכל הסרטון.
לא מסובך מדי.
מרן דיבר שם על הפסק שלו בעניין מצה לאחר הפסח בתוך דבריו דיבר את הדברים הנ"ל כסיעתא לפסק שלו.
מרן אמר שם: בהתחלה המוציא ואח"כ מזונות.
ופשוט שכוונתו לשלושים כהבנתו בחיד"א.
ואני מקווה, שמוחו של כת"ר הספיק להתיישר מבלבול המוח שלי. וכבודו יכול להירגע, לא חשבתי שכב' קטיל קנה באגמא. כבודו במקומו מונח.
 
דברים אלו נאמרו תוך כדי הסברו של מרן על פסיקתו זאת.

ואם כוונתך היתה לשבח, עמך הסליחה.
ךלעיקר דבריו בכלל לא דיבר על החילוק הזה.
ואדרבה מזה שלא הזכיר חילוק זה, כשהזכיר הסיפור על רבו יותר משמע שרבו לא ס"ל לחילוק זה.
 
לא מסובך מדי.
מרן דיבר שם על הפסק שלו בעניין מצה לאחר הפסח בתוך דבריו דיבר את הדברים הנ"ל כסיעתא לפסק שלו.
מרן אמר שם: בהתחלה המוציא ואח"כ מזונות.
ופשוט שכוונתו לשלושים כהבנתו בחיד"א.
ואני מקווה, שמוחו של כת"ר הספיק להתיישר מבלבול המוח שלי. וכבודו יכול להירגע, לא חשבתי שכב' קטיל קנה באגמא. כבודו במקומו מונח.
בסרטון שהעלית בכלל לא מזכיר את הפסק שלו, אבל גם אם זה מתוך שיעור שמסר בענין זה ובשיעור הזכיר את הפסק שלו, בסיפור לא הזכיר מזה מאומה, ורק דיבר על כך שרבי עזרא סבר בתחילה שזה מזונות ואח"כ חשש להמוציא, ושוב סבר כבתחילה.
ואם זה קשור לחידוש שלו תסביר לי את המהלך של הסיפור.
 
לא מסובך מדי.
בטש שזה מסובך כאתה ממציא דברים וכתבת שהוא אמר שלשים יום כשהוא בכלל לא הגה את המילה שלשים מהפה שלו.
אתה זה שמיצצר את התסבוכים ידידי.
מרן אמר שם: בהתחלה המוציא ואח"כ מזונות.
שוב אתה לא מדבר ברור בכלל, מה זה בהתחלה ומה זה אח"כ??
ופשוט שכוונתו לשלושים כהבנתו בחיד"א.
איזה הבנה בחיד"א????????? נא תצטט כאן את החיד"א ותראה לי איפה ריבונו של עולם יש איזה רמז אפילו קלושה שיש הבדל בין שלשים יום לבין אחר שלשים יום והלאה?????????????????
 
אתה לא מדייק בכלל (אולי בכוונה...) כי דבריו אינם ברורים כלל וכלל, והוא לא כותב את המילה "העיקר" ולא את המילה "למעשה".
לשון הר' חיד"א - אחרי שהביא את הסברות של הבית דוד ואת הקושיות על דבריו , מסיים בזה"ל

"אמנם אחר ההשקפה היטב יש לקיים דברי הרב בית דוד כאשר יראה המעיין, ומיהו יר"ש מהיות טוב לא יאכל מצה אחר הפסח כי אם כשקובע עליה".

אין פה אפילו שני צדדים , כי כתב הכי ברור שיש, לקיים דברי הבית דוד.
 
בטש שזה מסובך כאתה ממציא דברים וכתבת שהוא אמר שלשים יום כשהוא בכלל לא הגה את המילה שלשים מהפה שלו.
אתה זה שמיצצר את התסבוכים ידידי.

שוב אתה לא מדבר ברור בכלל, מה זה בהתחלה ומה זה אח"כ??

איזה הבנה בחיד"א????????? נא תצטט כאן את החיד"א ותראה לי איפה ריבונו של עולם יש איזה רמז אפילו קלושה שיש הבדל בין שלשים יום לבין אחר שלשים יום והלאה?????????????????
הבעיה היא שאתה חושב שהרב דיבר לפי איך שאתה מבין, הרב דיבר לפי איך שהוא מבין בחיד"א (למרות שזה תמוה לך) והוא הבין שהחיד"א מחלק בין שלושים יום לאחר הפסח לבין אח"כ.
ותמהני, כי אם קראת את כל המאמרים הנ"ל אתה אמור לדעת שכך הבין מרן בדברי החיד"א.
או שעדיין המוח לא התיישר מבלבול המוח שעשיתי.
 
לשון הר' חיד"א - אחרי שהביא את הסברות של הבית דוד ואת הקושיות על דבריו , מסיים בזה"ל

"אמנם אחר ההשקפה היטב יש לקיים דברי הרב בית דוד כאשר יראה המעיין, ומיהו יר"ש מהיות טוב לא יאכל מצה אחר הפסח כי אם כשקובע עליה".

אין פה אפילו שני צדדים , כי כתב הכי ברור שיש, לקיים דברי הבית דוד.
כבר הסברתי לך לעיל בשבוע שעבר:
"שיש לקיים" זה בכלל לא אומר שכוונתו לענין הלכה, אלא כוונתו שאפשר ליישבם מהקושיות שהמטיר עליו בתחילת דבריו שם.
וראיה לכך שאל"כ לא היה כותב "ומהיות טוב יר"ש וכו'", אלא היה חותך את ההלכה כמו שעושה בכל מקום כשמכריע בין מחלוקת האחרונים.
אלא שכאן כיון שאין ולא ורפיה בידיה, לכן סיים כך.
 
כבר הסברתי לך לעיל בשבוע שעבר:
"שיש לקיים" זה בכלל לא אומר שכוונתו לענין הלכה, אלא כוונתו שאפשר ליישבם מהקושיות שהמטיר עליו בתחילת דבריו שם.
ההסבר הזה לא נכנס בדבריו
אם כדבריך היה צריך לומר "ויש ליישב" וכד'
ובפרט - שכותב "אחר ההשקפה היטב" יש לקיים דברי הבית דוד כאשר יראה המעיין
והיינו- שאחרי ההשקפה היטב בסוגייא הנ"ל דברי הבית דוד חזקים וקיימים, וא"כ אין זה שבא ליישב דבריו "אלא לקיים דבריו"
 
הבעיה היא שאתה חושב שהרב דיבר לפי איך שאתה מבין, הרב דיבר לפי איך שהוא מבין בחיד"א (למרות שזה תמוה לך) והוא הבין שהחיד"א מחלק בין שלושים יום לאחר הפסח לבין אח"כ.
ותמהני, כי אם קראת את כל המאמרים הנ"ל אתה אמור לדעת שכך הבין מרן בדברי החיד"א.
או שעדיין המוח לא התיישר מבלבול המוח שעשיתי.
מה זה "הבנה שלי".... "הבנה של הרב".... ????
יש אותיות כתובות!!!!
תא ספר ונחזי!!!!
מה זה הדבר הזה?????
ככה לומדים????
וזה בדיוק הענין שאין שום דרך להבין כך בדברי החיד"א,
ואגב לפי זכרוני לא כתוב בשום אחד מהמאמרים שציינת אליהם, שהר"מ אליהו דלה את זה ממש מדברי החיד"א.
אולי כבודו יביא העתק מהספרים ויצרף לכאן כדי שנוכל לראות בפנים.
 
ההסבר הזה לא נכנס בדבריו
אם כדבריך היה צריך לומר "ויש ליישב" וכד'
ובפרט - שכותב "אחר ההשקפה היטב" יש לקיים דברי הבית דוד כאשר יראה המעיין
והיינו- שאחרי ההשקפה היטב בסוגייא הנ"ל דברי הבית דוד חזקים וקיימים, וא"כ אין זה שבא ליישב דבריו "אלא לקיים דבריו"
ואם כדבריך היה צריך לומר אחר ההשקפה היטב נראה "שהעיקר להלכה כדברי הרב בית דוד".
לכן אני חושב שא"א להביא ראיה חזקה "מסגנון", כי אפשר להבין לכאן או לכאן (כמו הביטוי יש לקיים דהכא שאפשר להבין לב' פנים), אבל כן אפשר להביא ראיה "מתוכן" (או מאי קיומו), ולכן אמרתי שלמעשה הוא לכותב בשום צורה ברורה מה דעתו לענין הלכה למעשה. ואפשר לומר שאם היה סובר כמו הרב בי"ד להלכה, אז היה כותב כך בפה מלא שכך העיקר להלכה. ולא היה סותם את דבריו בטח אחרי שדחהו.
ואני אומר לך שתפתח בספרים שדנו בזה ותראה שהרבה הבינו כך בדברי החיד"א.
 
ראשי תחתית