מהו גדר מיעוט המצוי לענין תולעים?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
וכי הריב"ש לא ידע את הגמ' של "תמרי דכדא"!?
ייתכן גם שסבר כרבינו יונה. אך רוב הראשונים חולקים וראה כאן:

הרשב"א (חולין ט.) מביא בשם רבינו יונה מהו הטעם שיש צורך לבדוק את ריאת הבהמה לפני האכילה:

בדבר שהוא קרוב ומזומן לראותו כגון הריאה, שאם יש בה סירכא מיד תראה לעינים בפתיחת הבהמה, אם אינו בודק נראה כמעלים עינו מן האיסור.

את הטעם החותם יש שביקשו לרתום על מנת לפטור מבדיקה מינים הנגועים בחרקים קטנים, שאינם ניכרים ואין בכך "נראה כמעלים עינו מן האיסור". לפני שנשיב לגוף הדברים יש לצטט את דבריו של הרשב"א עצמו (שם) לגבי השלכותיה של סברת רבינו יונה לענין בדיקת הריאה:

מן הטעם הזה היה מותר לאכול מן הבהמה מבית טביחתה קודם שפתח אותה... ומיהו אין נכון לעשות כן ומי שהוא עושה כן הרי הוא כפורץ גדר של מנהג ישראל וישראל קדושים נהגו איסור בדבר זה.

הרשב"א מסיק שעל אף שלפי סברת רבינו יונה הצורך בבדיקה מתחיל רק לאחר פירוק חלקי הבהמה, שאז ניכרת הריאה, מכל מקום אין לסמוך על סברא זו ולאכול ממנה לפני הפירוק ללא בדיקה, וכבר נהגו ישראל קדושים להמנע מאכילת הבשר לפני פירוק הבהמה ובדיקתה. כמדומה שדבריו של הרשב"א ליוו את הפוסקים במהלך כל הדורות, ועל כן נמנעו מלפסוק על פי סברתו של רבינו יונה לבדה.
 
נימוקי הרב רווח לזה שלתות מספיק שפשוף ושטיפה במים חזקים. לפי דבריו רמת הנגיעות היא 16 אחוז. ואלו דבריו:
הגרש"ז רווח (חוט של חסד שנת תשע"ג עמ' ס"ז) – "ראשית אציין כי במהלך שנת תשס"ט ערכנו מחקר מקיף מאד על החרקים הנמצאים בפרי זה, והבדיקות היו בעיקר בארץ ישראל וגם בשני מדינות נוספות בחו"ל. ובכל המקומות נמצאו אותם נתוני נגיעות. ולהלן אביא את עיקר הממצאים: התותים שנבדקו נלקחו מחלקות שונות, חלקות רגילות, חלקות אורגניות, תותים ישר מן השטח ותותים לאחר שעברו שטיפה במתקני שטיפה במפעלים שונים, ואף תותים לאחר שעברו תהליך הקפאה. בכל הסוגים נמצאו חרקים מסוגים שונים. בסך הכללי נבדקו 471 תותים ונמצאו 79 נגועים.
סוגי החרקים שנמצאו, תריפסים כולל ביצי תריפס שבקעו מהם זחלים. פסוקאים. אקריות אדומות ואקריות שקופות, עכבישים. חיפושים. זחלי עש וכנימות עלה. נלקחו תותי שדה הנגועים והועברו בשטיפה כפי שיתואר להלן, ולאחר בדיקה חזותית ומיקרוסקופית לא נותרו בהם חרקים כלל. בתום ביצוע כל הבדיקות, הוצגו המסקנות הבאות: ברור כי כל החרקים נראים וניכרים לעין, כפי שהובחנו רוב החרקים בבדיקה ויזואלית בלבד. כולם ניכרו ברחישתן בבירור, ניכרו במחושיהם, ניכרו גם לאחר מיתתם באיבריהם. והרוב המוחלט ניכר בגופו ממש גם לאחר מיתתו. למעשה אף חרק לא נמצא מחופר ממש, וגם אז היו חלקי החרק בחוץ באופן ששפשוף היה מוריד אותו.
נראה בבירור שבשטיפה ראויה מספיק, וק"ו באם יש תוספת שפשוף ידני על פני כל התות, ואין כל צורך לחייב לקלוף או לחייב טחינה.
והגם שיש מקרים נדירים של התחפרות (הגם שבכל ה-471 תותים שנבדקו בבדיקה זו לא נמצא ולו אחד), עדיין אין מיעוט זה מחייב קילוף.
זאת ועוד שגם לאחר ההתחפרות עדיין חלק מהחרק נותר בחוץ ובשפשוף הוא אמור לרדת. מהמסקנות הללו הומלץ שתות אף מהמטעים היותר מטופלים זקוק לניקוי, ק"ו בשטחי בר או ממקומות שאינם מטופלים (כגון סחורה נכרית המגיעה לשווקים בשנת השמיטה). אופן הניקוי הוא כדלקמן: (1) יש לבחור את התותים השלמים. היפים, ולא את 'התאומים' או הסדוקים. (2) להוריד את הפרח הירוק שבקצה הפרי עם חתיכה דקה של בשר הפרי. (3) להשרות את התותים במים עם חומר ניקוי (כגון סטדילי או אמה) למשך 90 שניות (לא יותר כדי שהפירות לא יתקלקלו), ולסובב את הפירות בתוך הכלי עם החומר. (4) להוציא את כל הפירות מהחומר ולשטוף מהסבון. (5) לשפשף כל פרי תחת ברז מים עם ספוג או מברשת רכה על כל חלקי הפרי ובפרט במקומות המסתור. (6) פרי שיש חשש לחדירה או שהוא רך מידי וכיו"ב. יש לחצותו לשניים. את שאר הפירות אין חובה לחצות לשניים. מומלץ מאוד לא להשתמש כלל בפירות תות שדה קפואים, ללא כשרות מיוחדת גם על עניני חרקים, כיון שעל אף שגם בהם אפשר לנקות היטב, עדיין הניקוי קשה מאד לאחר הפשרת התות כיון שהוא רך מאד. ב"ה בעונה זו, יש תותי שדה המשוווקים בחזקת נקיים מחרקים מגידול מבוקר ומפוקח ע"י משגיחים מומחים, וראוי לקחת תוצרת מחברות אלו בלבד, ולהימנע מכל חשש".
 
ראשי תחתית