משנה מפורשת בכלים שמשערים בזית בינוני והוא אגורי א"כ אין שום חשש שיימצא זית אפי' בגודל של בנין מאחר ואינו נכנס לשיעורי המידות שהורונו חז"ל.
ואתה יודע מהו אגורי?
מהו הזית הבינוני?
הנה במשנה מסכת כלים (פרק יז, ח)
"כַּזַּיִת שֶׁאָמְרוּ, לֹא גָדוֹל וְלֹא קָטָן אֶלָּא בֵינוֹנִי, זֶה אֵגוֹרִי". והקשה בספר משנה ראשונה דהנה משמע מדברי המשנה שהכזית הוא הבינוני. ואם כן הוא כמבואר לעיל (משנה ו') מח' רבי יהודה ור' יוסי, לגבי כביצה, כיצד משערין בינונית, וכלשון המשנה שם "כַּבֵּיצָה שֶׁאָמְרוּ, לֹא גְדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה אֶלָּא בֵינוֹנִית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵבִיא גְדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וּקְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְחוֹלֵק אֶת הַמָּיִם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי מִי מוֹדִיעֵנִי אֵיזוֹהִי גְדוֹלָה וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה"., וכך גם כאן נקח הזית הגדול ביותר והקטן ביותר ונגיע לאמצע. ומה היה צריך לומר שהוא 'אגורי'. וביאר באופן נפלא ''אבל נראה דהכי קאמר,
דבינוני זה משערין בבינוני של האגורים, שהם גסין שאגור שמנו בו ואינו בלוע וכו', ובבינוני שבהם משערין". הרי שלדעת מהו הבינוני בזיתים אין לחפש בכלל הזיתים אלא דווקא באגורי שאוגר שמנו בתוכו והוא גס יותר.
ואמם מרן החזו''א (קונטרס השיעורים סי' טל אות א) כותב דמחלוקת ר' יהודה ור' יוסי בביצה, שייכת בכל וגם באגורי, אלא שחכמים נתנו סימן לבני אדם במה לשער באגורי. וכן כתב גם הקה''י. וביאר דמחלוקת ר' יהודה ור' יוסי היא דלר' יוסי חכמים
יוצרים את השיעור, דהכל לפי דעתו של רואה", וכשנאמרו שיעורין בסיני נאמרו על האומד, ומה שנראה לו לאדם זהו שיעורו,
ואמנם הדבר מסור לחכמים לקבוע גדרי השיעור לכל ישראל, וכמו שאמרו חכמים
כזית שאמרו זה אגורי, כשעורה זו מדברית, כעדשה זו מצרית,
לא שנאמרה כך למשה, אלא נאמרה סתם והיא הבינונית, אלא שחכמים עיינו בדבר וקבעו לכל ישראל". והיינו שר' יהודה מצריך לכוון הדברים עד הקצה האחרון. בלי כל חשש טעות. ואילו ר' יוסי אומר דחכמים מעיינים בדבר בכל כוחם, ואז קובעים השיעור לכל ישראל.
ולאחר מכן מוסיף דבר משמעותי אלינו, וזה לשונו "והנה כשקבעו את האגורי והמדברית היינו
כל זמן שמצוי בידן, אבל אם אין מצוי בידן הרשות ביד חכמים שבדורות הבאים לקבוע לכל ישראל מה שנראה בן הבינונית בזמניהם, או למסור לכל אחד ואחד (מהחכמים) שיקבע הבינוני במקומו".
נמצאנו למדים:
בסיני נאמר
זית בינוני לא אגורי,
והאגורי הוא
סימן לבינוני.
שלא חולקים ר' יהודה ור' יוסי בעיקר השיעור.
המשנה (מסכת כלים פרק יז משנה ו) "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
מֵבִיא גְדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וּקְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְחוֹלֵק אֶת הַמָּיִם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי מִי מוֹדִיעֵנִי אֵיזוֹהִי גְדוֹלָה וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה, אֶלָּא
הַכֹּל לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה". וראה שם בפירוש הרמב''ם לגבי ביצה "ענין מאמר ר' יהודה כפי מה שאבאר לך, אמר תקח כלי ותמלא אותו בתכלית מה שאפשר עד שילך על כל גדותיו, ויושם בכלי אחר ריקן, עוד
ישליכו שם ביצה היותר גדולה שתהיה, ויצא ממנו שיעור גוף הביצה בלא ספק, ויקבץ זה המים, עוד ימלא כלי אחר במים פעם שנית בזה הכלי בעצמו או בכלי אחר זולתו הענין אחד,
עוד ישליך באותו הכלי ביצה היותר קטנה שתהיה, ויקבץ ג"כ מה שישפך ויקבלו שתי המימות, ויקח
חצי המקובץ וישער בו. וכן אם תקח שתי הביצות הגדולה והקטנה ותשליך בכלי אחד בפעם אחת, ותקח חצי מה שישפך מן המים יהיה הענין אחד".
החזון איש כותב על מח' ר' יהודה ור' יוסי
"משמע דאילו היה אפשרי לעמוד על הגדולה ועל הקטנה היה ר' יוסי מודה לעשות כר' יהודה". והיינו שבמדידת בינוני אין מחלוקת בין ר' יוסי לר' יהודה. רק דר' יוסי מיקל
שאחר שדקדק החכם בבדיקתו ככל האפשרי הוא יוצר את השיעור. וזה הכל לפי דעתו של רואה. ומ''מ החכם הבא לקבוע מהו בינוני
צריך לדעת מהו הגדול שבגדולות והקטן שבקטנות. ולפ''ז לקבוע השיעור.
והאמת שכדבריו כן כתב
הרשב''ץ (ח''ג סי' ג''ל) שיש לקחת האגודל הגדול ביותר והקטן ביותר, ולפי זה לשער. וכן נקט מרן
הבית יוסף בשו''ת אבקת רוכל (סימן נב) שהסכים לבדיקת חכמי ארם צובא במקוה שלהם, וכן
בפתח הדביר (סי' קצ דף קצב)
והזב''צ והתורה לשמה סי' רא, ועוד שנקטו כן בפשטות. והובא
בשיעורין של תורה להסטייפלר (סימן י') שלא חולקים ביניהם ר' יהודה ור' יוסי.
